המבחן האמיתי: האם ישראל תוסיף לתקוף בביירות

אם ישראל תמשיך את התקפותיה על לבנון, "כולל בדרום המדינה", יינקטו נגדה "צעדים חמורים, קשים ומוחלטים יותר מהקודמים" – כך הזהיר אתמול דובר צבא איראן, במסגרת הודעתו על הפסקת הירי על ישראל.
לא צריך להיות מומחה למו"מ כדי להבין שהדרישה להפסקת התקיפות בדרום לבנון, היא בסה"כ "עֵז" שהאיראנים הכניסו כדי שבהמשך יוכלו להתפשר על הוצאתה בתמורה לתביעה העיקרית שלהם: הגבלתה של ישראל מלתקוף בביירות.
זוהי המשוואה החדשה שבאמצעותה ביקש המשטר בטהראן להדק את אחיזתו בלבנון ולהבטיח חסינות לנכס האסטרטגי שלו במדינה זו – מרכז הכובד של חיזבאללה.
שלא כמו קודמיו, סבב הלחימה הנוכחי נפתח ביוזמתה של איראן וכשהעילה המוצהרת לכך היא לבנון. החלטתו של המשטר להגיב באופן לא פרופורציונלי על התקיפה הישראלית המוגבלת בדאחייה, ולשגר 11 טילים בליסטיים לעבר ישראל, היא עדות לביטחון העצמי הגובר אצל ראשי המשטר. אפשר להעריך שהם ראו במצב שנוצר הזדמנות לשדר מסר של התאוששות ותיקון החולשות שנראו בעבר. לכן גם הוכנסו החות'ים כחלק ממרכיבי התגובה.
התעקשותה של ישראל לתקוף בדאחיה כדי לשבור את הזיקה בין הזירות, היתה הכרחית. כך גם ההחלטה להגיב על שיגור הטילים מאיראן. ויתור או התקפלות מצידה, היו מתפרשים כהשלמה עם החסות שאיראן כופה על לבנון, מאפשרים לה לשוב ולהציג את עצמה כמגן מדינת לבנון – ומנציחים את המשוואה שהנשיא טראמפ בעצמו ביקש לבטל כשקבע כי מדובר בזירות נפרדות.

תהיות על מדיניות ארה״ב

אם יש מקום לתהיות בנושא זה, הרי שהן דווקא ביחס למדיניותו של טראמפ. הסכמתה של וושינגטון כבר בהכרזה על הפסקת האש לאפשר זיקה בין הזירות, היא שהכשירה את הדרך לדרישותיה של איראן בנושא זה בהמשך. טראמפ מבין היטב כי הריסונים שהוא מבקש להטיל על ישראל, מתפרשים בטהרן כעדות ללהיטותו להגיע להסכם ומביאים להקשחת עמדותיה, בניגוד לאינטרס שלו עצמו. כבילת ידיה של ישראל תאפשר לחיזבאללה להתחזק, על גבו של ממשל הנשיא ג'וזף עאון – שארה"ב וישראל חפצות ביקרו.
לאחר שאיראן וחיזבאללה הגיבו בבוז מוחלט להצהרות וושינגטון על ניתוק הזירות; וחיזבאללה אפילו התריס וירה לתוך שטח ישראל, התנהלותה של ישראל היא זו שהתירה את הפלונטר שיצרו ההצהרות השונות ונתנה תוקף גם לעמדה האמריקנית העדכנית.

כך או אחרת, ישראל לא יכולה לאפשר בבירה הלבנונית מרחב חסינות שבו חיזבאללה יוכל להיבנות ללא חשש כזרועו של התמנון האיראני. התקווה שאיום זה יוסר או ייחלש, בעקבות המהלכים להחלשת המשטר האיראני – לא נגוזה. המצור הכלכלי על איראן והבהרתו העדכנית של טראמפ לפיה לא יופשרו כספים אלא לאחר הסכם סופי, הם צעדים חיוניים למטרה הזו.
כל זה לא מייתר את הצעדים שישראל תאלץ לבצע בעצמה מול ביירות ורובע הדאחיה, בין כדי לשבש תהליכי התעצמות, בין כדי להגביר את הלחץ על אירגון הטרור ובין כדי לגבות ממנו מחירים שיגרמו לו לפקפק בכדאיות הפעלתם של אמצעים זמינים וזולים כמו רחפני הנפץ. שר הביטחון כץ, הצהיר כי דין הדאחיה כדין ישובי הצפון. לא יהיה זה הימור להעריך שחיזבאללה יגביר את מאמציו לשחוק את כוחותינו ולמצות את כל מרחב האפשרויות שנוסחה זו מאפשרת לו בלי להכניס למשחק את ביירות.
אפשר להעריך גם שלא ירחק היום עד שהצהרה זו תועמד במבחן. כשזה יקרה כדאי שנהיה ערוכים לגבות את המחיר המקסימלי.

התפרסם בישראל היום, בתאריך 08 ביוני 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.