https://youtu.be/LJIWgM6F8r4

יוסי אמרוסי: לצה"ל יש אתגרים משמעותיים ביהודה ושומרון. אמנם מבחינה סטטיסטית מספר הפיגועים ירד בשנה האחרונה, אבל זה לא קרה סתם; זה קרה בגלל עבודה קשה. במקביל יש איומים שאם המחבלים יצליחו לממש אותם, המשמעות שלהם תהיה הרבה מעבר לפיגוע הספציפי — למשל ירי רקטה מטולכרם לעבר נתב"ג או חפירת מנהרה. גם הרשות הפלסטינית היא אתגר: מזמן אין לה רק משטרה; יש לה למעשה צבא, יש לה כלי נשק, ולא רק לצורכי שיטור אלא גם כאלה שיכולים לשמש להתקפה. כשרואים את האימונים שלהם באזור יריחו מבינים שהאתגרים ביהודה ושומרון לא מעטים ולא פשוטים.

לצד זאת ראוי לגנות את התופעה של פורעים יהודים, יחד עם הריסת אנדרטאות המחייבת הקצאת כוחות צה"ל ואף מסכנת אותם. זה כל כך מיותר. זה לא הזמן לדבר כזה, ולמעשה אף פעם זה לא הזמן – אנחנו מדינת חוק.

הראיון המלא התקיים בערוץ 13, בתאריך 01 בספטמבר 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

פרופ' קובי מיכאל: אני חושב שהמצב ביהודה ושומרון מטריד מאוד. יש מבוכה גדולה מאוד בקרב הציבור הפלסטיני, לצד תסכול גדול מאוד, גם בגלל האירועים עצמם וגם משום שהם מרגישים שאין רשות פלסטינית ואין כוחות ביטחון פלסטיניים שיודעים, רוצים או מסוגלים לתת מענה. האירועים האלה מזינים את המוטיבציה של תשתיות הטרור שעדיין קיימות בשטח. התשתיות האלה מטופלות ביד רמה על ידי שב"כ וצה"ל, אבל הן מוזנות כל הזמן, קודם כול על ידי איראן. גם מבחינת הנהגת חמאס בחו"ל וחמאס בעזה, התלקחות של הגדה היא דבר שמשרת אותם ומכניס את ישראל לפינה.

בקרב הציבור הפלסטיני יש עדיין חשש גדול מאוד מפני יציאה לרחוב. המראות של המלחמה בעזה עושים את שלהם ומייצרים אפקט מרתיע. אבל לכל דבר יש גבול, ובסופו של דבר אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בפני סוג של אינתיפאדה שלישית.

הראיון המלא התקיים ברצועת הביטחון בגלי צה"ל, בתאריך 31 באוגוסט 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

משה פוזיילוב: חמאס זה ארגון שהחלום שלו הוא שמדינת ישראל לא תתקיים. אפשר, במקרה ספציפי כזה או אחר, לנהל איתו מגעים ובאותו זמן להמשיך להילחם בו. הטעות שלנו היא שכל פעם שאנחנו רואים טיפה של מה שאנחנו מפרשים כרצון טוב, אנחנו מיד אומרים: הנה, חמאס נהיה פרגמטי ואפשר לדבר איתו. זה ברור שלא. לפעמים אתה צריך "לאכול עם השטן" כדי להשיג מטרה מסוימת — אבל זה לא הופך אותו לשותף.

הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 30 באוגוסוט 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

פרופ' זכי שלום: הלחץ הכלכלי האמריקאי על איראן אינו מספיק. התמונה הכוללת של ההתנהלות האמריקאית מדאיגה מאוד, והיא חושפת חולשה מערבית בכלל וחולשה אמריקאית בפרט. אם הייתי היום יפני, דרום־קוריאני או בוודאי טיוואני, הייתי שואל את עצמי: אם כך ארצות הברית מתמודדת מול מדינה כמו איראן, מה היא תעשה כאשר תידרש להתמודד מול סין? לדעתי, אמינותו של הנשיא נפגעה קשות בחודשים האחרונים. הזיגזגים, ההבטחות והאיומים שאינם מתממשים מתחילים להיראות בעייתיים מאוד, ולעיתים הוא מצייר תמונה ורודה מדי של המציאות, שלאחר מכן מתבררת כשונה לחלוטין.

קשה גם להבין כיצד מעצמה אדירה כמו ארצות הברית מגיעה למצב שבו מדברים על מחסור בחימוש ועל מגבלות ביכולת שלה לפעול. היא גם אינה מצליחה להטיל את מלוא השפעתה ולחצה אפילו על מדינות בעלות בריתה. בעבר ארצות הברית ידעה להפעיל היטב גם את השירותים החשאיים: לגייס אנשים בכירים בצבא, להשתלט על תחנות שידור ועל מרכזי שלטון וליצור בתוך זמן קצר שינוי משטרי. היום אני לא רואה יכולת להוציא את האנשים לרחובות או ליצור שינוי משטרי באמצעים אחרים.

הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 30 באוגוסט 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

יוסי אמרוסי: אני לא מקנא בצה"ל. יש לו כל כך הרבה משימות והוא מתוח עד קצה היכולת, ואני לא בטוח שניתוץ האנדרטאות הוא הדבר הראשון במעלה כרגע. יש כמה דברים שצה"ל חייב, חייב, חייב לוודא שלא יקרו ביהודה ושומרון: מנהרות, ירי רקטי ורחפנים. הדבר הרביעי, והחשוב מאוד, הוא לשים עין על הרשות הפלסטינית עצמה. יש שם עשרות אלפי אנשים נושאי נשק, שמתאמנים לא רק בעבודות שיטור אלא גם בפעילות צבאית, וצריך לוודא שלא יהיה שם איזשהו היפוך קנים.

גם הפעילות העבריינית היהודית והטרור היהודי מוסיפים לחיכוך ומטילים על צה"ל עוד משימות שהוא לא צריך להתעסק בהן עכשיו. אין לנו ברירה אלא להסתמך על החוק ולעבוד על פי החוק. צה"ל צריך להתמקד באיומים המרכזיים, ואזרחים — כולל נבחרי ציבור — צריכים לפעול בהתאם להנחיותיו.

הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 28 באוגוסט 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

פרופ' קובי מיכאל: בכל רגע שאנחנו לא יוזמים, אלא רק מגיבים ליוזמות של אחרים, אנחנו מאבדים שליטה ביכולת לעצב את המציאות. היוזמה מאפשרת לנו שליטה יותר טובה ומאפשרת לנו לעצב את סביבת הפעולה באופן שמשרת נכון יותר את האינטרסים החיוניים שלנו. 

הדרך המעשית למימוש היוזמה הישראלית מצויה בסעיף 17 של תוכנית עשר הנקודות, המאפשר להתחיל במימוש הדרגתי של שיקום במתחמים המפורזים לחלוטין מחמאס ונמצאים תחת שליטה מלאה של צה"ל.

מהלך כזה יחליש את חמאס באמצעות משיכת אוכלוסייה לאזורים הבטוחים, ובמקביל יעניק לישראל לגיטימציה בינלאומית להמשך הפעילות הצבאית בצפון הרצועה ובמקומות שבהם הארגון עודו מחזיק. מהלך צבאי זה, שסופו בכיבוש מלא של הרצועה ופירוק המהות הצבאית המאורגנת של חמאס, חיוני ליצירת התנאים ליישום התוכניות האזוריות. 

הראיון המלא פורסם בערוץ 7, בתאריך 28 באוגוסט 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

ד"ר יוסי מנשרוף: אני רואה הרבה סרטונים שאזרחים איראנים מבריחים החוצה לערוצי האופוזיציה, אתה רואה בסרטונים האלה לחץ הולך וגובר על חיי האזרח שמתבטא ביוקר המחיה, והרבה תלונות של אזרחים שאומרים 'הכסף שהספיק לי פעם לקנות כך וכך, מספיק לי היום להרבה פחות.

אנשים מתלוננים על תנאים בלתי נסבלים. באיראן היו 50 מעלות השבוע בדרום המדינה, ואזרחים מעלים סרטונים של עצמם מכינים חביתה בעזרת חום השמש, כשברקע יש כל הזמן הפסקות חשמל. הכותרת של אחד הסרטונים היתה: 'החיים בלתי נסבלים'. אתה רואה שמקררי הבשר בסופרים ריקים, הרוכלים מפסידים, בעלי עסקים קטנים מעלים סרטונים שבהם הם אומרים שהם שוקלים לא לפתוח את החנות בבוקר.

הראיון המלא פורסם בישראל היום, בתאריך 27 באוגוסט 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

רות וסרמן לנדה: צריך להסתכל גם על התמונה הרחבה יותר: יש כאן שיתופי פעולה בין טורקיה לפקיסטן, אבל מאחוריהם נמצאת גם סין. סין מתחברת, מאחורי הקלעים, לציר שכולל את טורקיה, סעודיה ופקיסטן, וזה כבר מטריד מאוד את האמריקאים. נשק עובר מטורקיה לפקיסטן, סין מסייעת וגם קשורה לאיראן. ברגע שסין נכנסת לתמונה, המצב הופך הרבה יותר מורכב מבחינת ארצות הברית, משום שיש לה במקביל אינטרסים מול טורקיה ובסוריה. שום דבר כאן אינו מקרי; ההתנהלות היא מאוד מחושבת ומבוססת אינטרסים.

בסופו של דבר, אני חושבת שככל שהלחץ על הגורמים האלה יגדל, הם לא בהכרח ירימו ידיים. להפך: חיה פצועה עם הגב לקיר עלולה דווקא להתפרץ. ככל שיהיה להם קשה יותר, הסיכוי לתגובה עולה, ולהערכתי אנחנו עלולים לראות אותה בזמן הקרוב.

הראיון המלא התקיים בתכנית הערביסטים בערוץ 15, בתאריך 27 באוגוסט 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

יוסי אמרוסי: אחרי 7 באוקטובר היה נכון להביא אדם שיטלטל את הארגון ויבחן כל תפיסה, כל קונספציה וכל דרך פעולה, ולא משנה כמה מוכשרים היו הסגנים והבכירים האחרים. בשעה החשובה ביותר למדינת ישראל לא הצלחנו לספק את הידיעה שמחר בבוקר יש מלחמה. מלמדים אותך מהיום הראשון 'סיכול מבעוד מועד': לא לעצור את המחבל אחרי שביצע את הפיגוע, אלא כשהוא עדיין ישן במיטה. ראש הממשלה הוא שמוסמך למנות את ראש השירות, וזו גם האחריות שלו. אילו מינה אדם אחר, הייתי מקבל אותו. הוא מינה את זיני, ואני מקבל גם את זיני. שום שומר מסך ושום מכתב של אשת ראש השירות לא משתווים למה שקרה ב-7 באוקטובר.

במדינה דמוקרטית הממשלה קובעת את המדיניות. ראש השירות אינו נבחר ציבור. הוא חייב להציג את עמדתו, גם בתקיפות, אבל לא להחליף את הדרג המדיני. אם הוא חושב שהחלטה מסוכנת, הוא צריך להתריע ולהסביר. אם מדובר בהחלטה בלתי חוקית, אסור לו לבצע אותה. אבל הוא לא יכול לקבוע לבדו את מדיניות המדינה.

הראיון המלא פורסם ב-N12 בתאריך 27 באוגוסט 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

פרופ' קובי מיכאל: איני מאמין שהרשות הפלסטינית תקיים בחירות "אלא אם כן יקרה משהו בעזה וחמאס ייעלם.

פת"ח אולי ניצח "על הנייר", אך המציאות מורכבת יותר. ברשויות מקומיות רבות, רשימות מבוססות שבטים זכו למקום הראשון. בערים כמו חברון וטול כרם, רשימות מקומיות שאינן קשורות לרשות הפלסטינית ניצחו. באחרות, רשימות אולי נשאו את השם פת"ח, אך המועמדים עצמם לא "הוכרו בפומבי כחברים פעילים בפת"ח או כתומכים אמיתיים של התנועה.

חשוב מכל, חמאס החרים את הבחירות, ולא הסכים לתנאי המוקדם שיכיר בסמכות הלגיטימית היחידה של אש"ף. הסיבה לכך שחמאס החרים את הבחירות המקומיות אך מתעקש להשתתף בבחירות הכלליות, היא שהראשונות דורשות "ממשל אזרחי ממשי" מבלי להעניק כוח פוליטי אמיתי, הסביר איוב. בחירות למועצה המחוקקת, לעומת זאת, מציעות שורה של יתרונות, כולל חסינות פרלמנטרית, דלת לתקציבי מדינה ו"פלטפורמה לערעור אש"ף ומוסדות חילוניים מבפנים.

פורסם במקור ראשון, בתאריך 27 באוגוסט 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.