רות וסרמן לנדה: ביחס לחמאס צריך לומר את הדברים בצורה ברורה: חמאס לא התפרק מנשקו. הוא מתכנן שוב את שבעה באוקטובר, אלא שהפעם הוא למד שלבד הוא לא יצליח. הוא ממשיך לבנות על אותו חלום של "אחדות הזירות" ומתכנן ונערך לשילוב של מספר זירות. אני אומרת את זה לא כדי לזרוע פאניקה, אלא משום שזאת התוכנית. לצערי, הם בונים גם על גורמים מתוך זירת הפנים הישראלית – לא על כל החברה הערבית, חס וחלילה – כחלק מתרחיש שמזכיר את אירועי שומר החומות.

הראיון המלא התקיים בתכנית "הערביסטים" בערוץ 15, בתאריך 20 באוגוסט 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

מאיר בן שבת: ישראל צריכה להמשיך לשאוף להסכמי שלום, אך לא במחיר ויתור על נכסים ביטחוניים או הסתמכות על הסכמים שעלולים להתברר כהפיכים. אין לוותר על השאיפה לשלום", הוא אומר, "אך אסור לתת לה להעביר אותנו על דעתנו.

טורקיה מנצלת את השינויים במזרח התיכון ואת התחרות שמתנהלת בין המעצמות על עיצוב הסדר העולמי, כדי לבסס את מעמדה ככוח אזורי מוביל. תהליך זה, יחד עם שאיפותיו של ארדואן והעוינות שלו כלפי ישראל, אכן מעלה את פוטנציאל החיכוך וההתנגשות האסטרטגית עם ישראל. אנחנו רואים זאת בכמה מוקדים.

פורסם במעריב, בתאריך 19 באוגוסט 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://youtu.be/5sdF-LTzpjk

נועה לזימי: התקשורת הטורקית זועמת על התקיפה הישראלית בבסיס חיל האוויר באידליב ומציגה את התקיפה כ"פרובוקציה חמורה", ו"תוקפנות בלתי מוצדקת". בישראל מזהים שטורקיה פועלת לשקם בסיסים ותשתיות צבאיות, ואולי אף להעביר אליהם מערכות נשק מתקדמות שעלולות לאיים עלינו. הנוכחות הצבאית הטורקית שמרוכזת בעיקר בצפון-מערב המדינה עלולה במעלה הדרך להתקרב לגבול עם ישראל.

במקביל, בטורקיה מקודם כבר זמן רב נרטיב של "ישראל הגדולה", שלפיו לישראל יש שאיפות אימפריאליסטיות שיתחילו בעזה, בלבנון ובסוריה ובסופו של דבר יגיעו אפילו לטורקיה. יש בכך אירוניה מסוימת, כאשר מסתכלים על ההתפשטות הטורקית באזור, מצפון קפריסין ועד המעורבות בלוב ובסוריה והחזון הנאו־עות'מאני לאזור.

הראיון המלא התקיים ברדיו ירושלים, בתאריך 19 באוגוסט 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://youtu.be/S7G94EPq1i8

נועה לזימי: איראן מאותתת על מצוקה מסוימת. ההשלכות של המצור והסנקציות מורגשות היטב, והפגיעה בתעשיית הנפט ובמשלוחים לשוקי היעד משמעותית. השאלה היא כמה סבלנות תהיה לנשיא טראמפ להמשיך לדבוק בלחץ הכלכלי, וכיצד האיראנים ינסו לשבש את המהלכים שלו.

הורמוז הוא מבחן אמיתי לארה"ב. אסור לאפשר לאיראנים ליצור תקדים ולהשתלט בצורה בריונית על נקודת חנק שקריטית לסחר העולמי. אם טראמפ יתקפל, יישבר או לא יהיה מספיק עקבי בלחץ על איראן, זה עלול לבשר על ויתורים גם בסוגיות אחרות שקריטיות מאוד לביטחוננו.

הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 18 באוגוסט 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

פרופ' קובי מיכאל: אני חושב שישראל נמצאת כרגע במקום שבו היא צריכה להיות. העקרונות צריכים להיות ברורים: אין נסיגה של כוחות צה"ל לפני פירוק חמאס מנשקו ופירוז הרצועה. אין דבר כזה "ריסון הנשק" – צריך להוציא את הנשק ולהשמיד אותו. ההסכמות שהושגו מול חמאס שוחקות את העקרונות האלה, ולכן נכון שראש הממשלה הבהיר שישראל אינה מחויבת להסכם שלא הייתה צד לו.

אבל צריך לעשות צעד נוסף ולהתחיל במימוש הדרגתי של התוכנית באזורים שבהם חמאס אינו נוכח ושנמצאים בשליטת צה"ל. למשל ברפיח, באזור נקי מנוכחות חמאס, אפשר להתחיל בעבודות תשתית ובהקמת מגורים זמניים, להעביר לשם אוכלוסייה לאחר תהליך של בקרה וסינון, להכניס בהדרגה ממשלה טכנוקרטית וכוח ייצוב בינלאומי – כאשר המעטפת הביטחונית נשארת בידי צה"ל. ככל שתיווצר שם מציאות חיים טובה יותר, אני מניח שיותר ויותר מהאוכלוסייה תרצה לעבור מהאזורים שבשליטת חמאס לאזורים האלה.

הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 18 באוגוסט 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

יוסי אמרוסי: לצה״ל יש אתגרים רבים ביהודה ושומרון, אבל יש שלושה אתגרים שיש להם השפעה פסיכולוגית עצומה על הציבור בגלל הזיכרון שלנו: מנהרות, רחפנים וירי רקטי. אני יודע שעובדים על הדברים האלה כל הזמן ושמסכלים ניסיונות, שלא כולם מתפרסמים. גם אם מתגלה מנהרה שבכלל נועדה להברחת סמים או שב״חים, מבחינת הציבור זה לא משנה. אלה שלושה דברים שחייבים כל הזמן להקפיד עליהם כדי שחס וחלילה לא יתרחש אירוע משמעותי.

הנקודה המרכזית מבחינתי היא שצה״ל הוא הריבון בשטחים. אלוף פיקוד המרכז הוא בעל הבית, הוא המושל, והוא זה שצריך לרכז את הטיפול, להחליט ולקבוע. לצה״ל יש גם כוחות מג״ב ומשטרה שפועלים ביהודה ושומרון, אבל ברגע שלוקחים ממנו את הסמכות ומתחילים לפצל אותה – מתחיל בלגן.

הראיון המלא התקיים  בערוץ 13, בתאריך 18 באוגוסט 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

יוסי אמרוסי: בעזה, כשאני אומר שחמאס שולט בשטח שלו, זו לא אמירה כללית. כוחות הביטחון והאכיפה שלו שולטים בשטח; המנגנונים העירוניים חוזרים לפעול; חמאס גובה מיסים מהסיוע ומהמסחר, וכך מחזיק את עצמו בחיים ומגייס אנשים נוספים. גם יציאה של חולים מהרצועה מחייבת אישור שלו, והוא גובה כסף ממי שמבקש לצאת. לכן אסור לנו לאפשר למציאות הזאת להתבסס.

אנחנו חייבים להגדיר ולהכריז שכל חמוש ברצועת עזה מהווה סיכון. פגיעה בחמושים אינה רק פגיעה במחבלים, אלא גם פגיעה במשילות של חמאס.

הראיון המלא התקיים ברדיו צפון, בתאריך 17 באוגוסט 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

פרופ' קובי מיכאל: קשה לי להניח שחמאס יהפוך באופן מלא מארגון טרור למפלגה פוליטית. כל עוד התנאים שהציב אבו מאזן להשתתפות בבחירות יישארו בעינם, חמאס לא תוכל ולא תרצה להתמודד כמפלגה עצמאית. עם זאת, היא בהחלט יכולה לעשות תרגיל ולהתמודד במסגרת על־חמאסית – מפלגה לכאורה לאומית שחמאס תהיה חלק ממנה, אך לא תישא את שמה. כך היא תוכל לאחוז במקל בשני קצותיו: מצד אחד להישאר "תנועת התנגדות", לשמור על מורשתה, מסורתה והאידיאולוגיה שלה; ומצד שני להשתתף במשחק הפוליטי הפלסטיני, לבנות לגיטימציה ולשמר את השפעתה.

הראיון התקיים ביומן הבוקר של רשת ב', בתאריך 17 באוגוסט 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

פרופ' קובי מיכאל: בהחלט ייתכן שאנחנו לקראת הידרדרות להסלמה, ואני חושב שצריך להתבונן במה שקורה באיראן, כי זה המפתח. איראן דוחפת לעניין הזה ולאי-התקדמות ברצועת עזה, ובה בעת מוסיפה עוד קומה של תנאים שבהם תכפה הפסקת אש גם בלבנון וגם ברצועת עזה.

קשה לי מאוד לשפוט את העמדה האמריקאית. ההתנהלות נתפסת כמאוד בעייתית במרחב כאן, בעיקר על ידי מדינות המפרץ, אבל היא נתפסת כמעודדת אצל האיראנים, שחושבים שיש להם נכס חשוב ביד — השליטה במצר הורמוז. הם בתחושה שהאמריקאים לא מעוניינים בחידוש המערכה הצבאית, ולכן הם מרשים לעצמם להתנהל בקשיחות ולהעלות את רף התנאים, כולל דחיקת חיזבאללה וחמאס להסלים את המצב.

הראיון המלא התקיים בערוץ הכנסת, בתאריך 16 באוגוסט 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

רות פינס פלדמן: הצעדים הנוספים עשויים לכלול אכיפה אגרסיבית על ייצוא הנפט בדרכים שונות כמו פגיעה ישירה בצי המכליות המוברח של איראן והטלת סנקציות משניות חריפות על חברות וזירות מסחר, במיוחד בסין ובמזרח הרחוק, שממשיכות לרכוש נפט איראני.

ניתוק מלא ממערכות פיננסיות: הקפאת נכסים איראניים נוספים ברחבי העולם ושימוש בסנקציות על בנקים מתווכים במדינות שלישיות המאפשרים עקפת סנקציות". לדבריה, אפשרות מעשית נוספת היא "שיבוש תשתיות קריטיות של המשטר, כמו מתקני נפט, רשתות תקשורת ומערכות פיננסיות.

הראיון המלא התפרסם בגלובס, בתאריך 16 באוגוסט 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.