מאיר בן שבת: בטווח המיידי, כשהכל עדיין טרי וכשעניין זה עדיין במוקד ההתעניינות, אין ספק שכולנו – הדרג המדיני, מערכת הביטחון והציבור – נגלה אפס סובלנות ונגיב בתקיפות לכל הפרה ולכל ניסיון של חיזבאללה להתחמש ולהתארגן. ואולם ככל שהזמן יחלוף והחיים ישובו למסלולם, גישה זו עלולה להישחק בצל אתגרים אחרים שיעמדו על הפרק, לנוכח הרצון הטבעי בשימור היציבות והחשש מפני מחיריה של התלקחות מחודשת.

כדי להימנע מכך, נכון לקבוע כבר היום – כשהזיכרון שלנו עדיין טרי – מנגנונים שיחייבו את כולנו להתמודד עם המתח שייווצר בבוא היום בין השאיפה לשקט לבין הצורך למנוע את התעצמות האויב. יש לקבוע מסגרת משאבים מינימלית בצה"ל ובגופי הביטחון שזו תהיה משימת הקבע שלה.

הראיון המלא התפרסם באתר ICE, בתאריך 06.12.2024.

https://youtu.be/DcvRjypOY3I

פרופ' קובי מיכאל: הבעיה גדולה היא בירדן. זו מדינה מאד לא הומוגנית. היא נמצאת במצב מאד רעוע מבחינה כלכלית. המורדים כבר השתלטו על מעבר הגבול בין סוריה לירדן. זה איום מאד משמעותי על ירדן, ולכן גם עלינו.

מצרים היא מאד הומוגנית יחסית. יש בה רוב מוסלמי סוני ויש מיעוט קופטי, אבל גם הוא רואה עצמו מצרי. יש לה שורשים ומוסדות, אבל יש גם את האחים המוסלמים. אלה גורמים שנתמכים על ידי קטר ותורכיה.

חמאס זה האחים המוסלמים. אם הם מצליחים להשיג שם הישג משמעותי זה יכול מאד לחזק את חמאס חו"ל. חמאס חו"ל זה הגדה המערבית. זה אומר שאם האיראנים נוחלים תבוסה בסוריה, הם ינסו למצוא הישג במקום אחר.

הראיון התקיים ביומן השבוע של כאן רשת ב', בתאריך 07.12.2024. 

אשר פרדמן: צריך לזכור שהאולטימטום של טראמפ הוא לא רק לחמאס, אלא גם למדינות שתומכות בחמאס. השאלה המעניינת היא האם זה גם איום נגד קטר, תורכיה ואיזה כלים ארה"ב תפעיל מולם.

המינוי החדש של טראמפ לענייני חטופים הוא לטובת שחרור חטופים בכל מיני מדינות בעולם רוסיה, אפגניסטן ועוד. אני מאמין שהוא יהיה גם מעורב בסוגיה הישראלית. סל הכלים שיש לשליח הזה הוא יותר מוגבל, אבל הוא צפוי לתרום למאמצים לשחרור החטופים.

רואים כבר את ההשפעות של בחירת טראמפ בכל העולם. אני חושב שגם חמאס ועוד יותר איראן, שוקלות את צעדיהן, כיוון שהן לא יודעות מה טראמפ צפוי לעשות.

הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 06.12.2024.

ד"ר דוד וורמסר: בשנה האחרונה תחת ממשל ביידן, ארצות הברית הביעה נכונות להגדיל את נוכחותה באזור כדי לשמר יציבות, אך במקביל נמנעה מלתמוך בפעולה ישראלית בעוצמה רבה נגד איראן, מתוך חשש שהדבר יוביל לערעור היציבות. ממשל טראמפ, לעומת זאת, מעדיף לשמור על פרופיל נמוך יותר במזרח התיכון, ולהסתמך יותר על בעלי בריתה של ארה"ב כדי לייצב את האזור. במקום לרסן את ישראל או את סעודיה, הממשל ככל הנראה ישאף להגביר את כוחן כך שהן תהיינה פחות תלויות בארה"ב, ובכך גם יעזרו לשמור על האינטרסים האמריקניים באזור.

הראיון המלא התפרסם במגזין אפו"ק, בתאריך 04.12.2024.

תא"ל במיל' יוסי קופרווסר: המורדים באסד הם ציר נוסף שאליו חמאס מתייחסת כמקורב אליה. זה לא הציר של מדינות ערב המתונות. נכון שבתוך הקבוצות שלוחמות נגד אסד יש גם גורמים יותר מתונים, ואנחנו בקשר איתם אני חושב, אבל הם לא מספיק חזקים כדי להבטיח שהם יתפסו את השלטון לאחר שיפול אסד.

מבחינתנו מטרת המלחמה היא בראש ובראשונה הסרת האיום שיוצרים האיראנים עלינו יחד עם הציר שלהם, ולכן מיטוטו או החלשתו של משטר אסד הם צעד בדרך להשגת היעד מרחיק הלכת הזה אך הבר השגה. כניסתו של טראמפ מעלה עוד יותר את הסיכויים להשגת יעד זה.

הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 04.12.2024.

ד"ר יוסי מנשרוף: באיראן יש חשש, גם אם אין לו אחיזה במציאות, לאבד את אסד כחוליית הזהב בשרשרת ציר ההתנגדות. לכן הם מנהלים קמפיין לשימור אסד, וראינו בכירים איראנים שמגיעים אליו כדי לשמר את הקשר, ואפילו העבירו לו מסרים שלפיהם הם אלו שהצילו אותו במלחמת האזרחים הקודמת, והם הזהירו אותו שלא יפנה את גבו למי שתמך בו כל השנים.

הראיון המלא התפרסם בערוץ 7, בתאריך 05.12.2024.

ד"ר יוסי מנשרוף: ישראל חייבת להיות יצירתית, בגיבוי ממשל טראמפ הנכנס ומדינות ערב אחרות ולחשוב כמה שאפשר איך לסבך יותר את האיראנים במלחמה בסוריה ולהחליש את ציר ההתנגדות של חיזבאללה והמילציות השיעיות שיהיו עסוקים בסוריה. זה יחליש את הפניות שלהם להילחם נגדנו.

אנחנו לא התערבנו בתהליכים אזוריים שקרו פה. איראן צברה דומיננטיות פה באזור, שיכללה את מערך שלוחיה, חיזבאללה הפך למפלצת טרור שיושבת על הגדר בצפון, חמאס הפך למפלצת טרור עם מערך מינהור ואמל"ח מתקדם וישראל לא הייתה בעניינים. אסור לנו להתעלם מהסכנה שאיראן תוכל למנף את המעמד שלה בסוריה.

הראיון התקיים בכאן רשת ב', בתאריך 03.12.2024.

פרופ' קובי מיכאל: נדמה לי שאסור לנו לחזור על טעות שכנראה עשינו בעשור הקודם עם תחילת מלחמת האזרחים שם כשישבנו על הגדר. אמנם היה שם מהלך הומניטרי די משמעותי בדרום רמת הגולן, אבל נראה לי שהיינו צריכים לעשות קצת יותר כי האוכלוסייה המורדת בדרום סוריה כולל הדרוזים היא כזו שבאופן בסיסי אינה עוינת את ישראל, להבדיל מכל הקואליציה של המורדים בצפון סוריה שרוב הרכיבים בה מאד מסוכנים ועוינים לישראל. כרגע אנחנו לא בפוקוס שלהם, אבל מדובר כאן בווריאציות של דאע"ש ואל קעידה.

לא נכון מבחינת ישראל שארגונים כאלה ישתלטו על סוריה או יתייצבו על הגבול עם ישראל ולכן אנחנו צריכים למצוא את הדרך להיות מעורבים, דרך ארה"ב או דרך מחשבה יצירתית לסיוע לאותם גורמים שלא עוינים את ישראל ושיכולים לסייע לקידומם של אינטרסים ישראליים חיוניים ברמה הביטחונית למול סוריה.

הראיון התקיים בערוץ הכנסת, בתאריך 03.12.2024.

פרופ' קובי מיכאל: אנחנו בעיצומו של סוג מסוים של מלחמת עולם שלישית. יש מעורבות מאד גדולה של המעצמות – ארה"ב, רוסיה, ארה"ב וסין וישראל בתוך כל הבלגן הזה כציר די מרכזי. מאז ה-7 באוקטובר והתנהלות ישראל בעזה ובלבנון מייצרת את גלי ההדף שאנחנו מוצאים עכשיו בסוריה.

אנחנו יכולים להשפיע על האינטרסים של המעצמות באמצעות החלשה של איראן, שהייתה הבריון השכונתי שאיש לא שלט בו. לאט לאט הבריון הזה מאבד את נכסיו. איראן מוצאת את עצמה מאד פגיעה עכשיו ולמעשה דרך ההתנהלות הזו מאיימים על אינטרסים מאד משמעותיים של רוסיה כמי שמחוברת לאיראן ופטרונית של סוריה.

הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 03.12.2024.

משה פוזיילוב: פרסום הסרטון של החייל הישראלי עידן אלכסנדר שהוא אזרח ישראלי ואמריקאי, מנסה לפתות נשיא יוצא או נכנס בהשגת הישג מהיר כדי למנף את היחסים. חמאס רוצה להפעיל לחץ על דעת הקהל הישראלי, אבל אנחנו צריכים לזכור שהם באותה מידה מזמינים לחץ על עצמם. אני מפרש את זה שיש על מה לדבר. כשחמאס נותנים לחטופים את רשות הדיבור ומוציאים את זה החוצה, ולא משנה שהחטופים מדקלמים מה שאומרים להם, לא פעם זולג מהטקסט משהו נוסף. אני חושב שהחמאס רוצה להגיד לנו שהוא מעוניין שיקרה פה משהו.

הראיון התקיים ברדיו דרום, בתאריך 02.12.2024.