ד"ר יוסי מנשרוף: בנקודה הזאת אנחנו רואים מאבק אידיאולוגי, בין אידיאולוגיה ג'יהדיסטית לאידאולוגיה של ציר ההתנגדות. גם מאבק דתי – שיעים נגד סונים – וגם מאבק גאו-אסטרטגי. סוריה היא חוליית הזהב בשרשרת של ציר ההתנגדות. בלי סוריה אין לאיראן גישה למרחב לבנון ואין לה יכולת לאיים על ישראל. סוריה היא הפתח של איראן לעולם הערבי.
המורדים התעודדו מאוד מכך שישראל שברה את הרוח של חיזבאללה. הם פשוט לא יכלו להישאר אדישים לכך שחיזבאללה הוכה בצורה חסרת תקדים. המעמד שלו נפגע לא רק בעיניי האוכלוסייה בלבנון, אלא גם בעיני האויבים שלו בסוריה. חיזבאללה כזכור מילא תפקיד מרכזי בדיכוי מלחמת האזרחים בסוריה עוד לפני רוסיה ודאע"ש. הנזק שנגרם לחיזבאללה, גם הפיזי וגם התדמיתי, יתכן מאוד שהמורדים ראו את זה כנקודת זינוק.

הראיון התפרסם באתר וואלה, בתאריך 02.12.2024.

https://youtu.be/psT_ItFMEkE

פרופ' קובי מיכאל: בכל דיון בעניין היום שאחרי והחלופה האזרחית לחמאס יש הנחת עבודה שאומרת שעזה ניתנת לשיקום. אני חושב שצריך לשאול האם היא בכלל ניתנת לשיקום? ההשערה שלי היא שלא. שני גורמים מסכני שיקום הם העניין של חמאס שנשאר כגורם שלטוני והשני זו תודעת המאבק. כל אימת שהתודעה של הקולקטיב הפלסטיני בעזה תהיה תודעת מאבק שנשענת על אתוס הקורבנות, הפליטות, אי הכרה בישראל ועוד אין סיכוי לתהליך שיקום.

המציאות בהעדר שיקום היא מציאות שתדרדר מהר מאד לכאוס אם צה"ל לא יהיה שם. אנחנו יכולים להתגלגל שם למלחמת אזרחים ומציאות הומניטרית מאד בעייתית. בהעדר שיקום התרחיש הסביר היחיד הוא שצה"ל יישאר במתכונת כזו אחרת ברצועה. 

הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 01.12.2024. 

מאיר בן שבת: יש מספר רב של משתנים שמשפיעים על התמונה, בנוסף לאי הודאות של שדה הקרב ולסיכונים במגרש המדיני. לדעתי טוב היה אילו ישראל התעקשה על אזור חייץ מפורז וריק מאדם לאורך רצועת הגבול שעליו היא תוכל לשלוט באש ובמודיעין.

על כל פנים, השורה התחתונה: ישראל לא קיבלה את מלוא תאוותה בזירה הזו, אבל הישגיה לחלוטין לא מבוטלים.

ההסכם הוא הישג בהווה אך השפעתו על העתיד אינה ברורה. הוא מביא עימו אתגרים לא מבוטלים. ראשית, לחיזבאללה יש עדיין יכולות שיוריות והוא יכול להתאושש בסיוע איראן ובחסות השקט שתביא עימה הפסקת האש. שנית, ההסתמכות על צבא לבנון או על כוחות זרים אחרים מעולם לא הוכיחה את עצמה ואין יסוד להניח שתוכיח את עצמה בעתיד.

הראיון המלא התפרסם בערוץ 7, בתאריך 28.11.2024.

https://youtu.be/o0HEHEKQCEU

פרופ' קובי מיכאל: אנחנו עדיין נלחמים בעזה בשאריות של חמאס. עצם העובדה שעדיין יש שם חמאס למרות שכבר היינו שם כמה פעמים, זה בחזקת תקלה שקיימת בתפיסה המבצעית שעל פיה אנחנו פועלים. צה"ל צריך לסיים את הפעילות ואנחנו קרובים לזה. סיום המשימה שם יחד עם נטישה של חמאס על ידי חיזבאללה ואיראן מעמידים את חמאס בפוזיציה הרבה יותר בעייתית. זה אומר סיכוי יורת גבוה לקדם עסקה לשחרור חטופים.

הראיון התקיים בקול ברמה, בתאריך 27.11.2024. 

פרופ' קובי מיכאל: האינטרס של ישראל הוא להחזיר את תושבי הצפון לבתיהם, לנתק בין לבנון לעזה, כדי להקשות עוד יותר על חמאס, ולייצר מציאות שתאפשר לישראל אחיזה מודיעינית חזקה במרחב לבנון כולו, לצורך השגת יכולת תגובה וסיכול של ניסיונות חזרה של חיזבאללה למרחב דרום לבנון ושל מאמצי התעצמות מחדש.

הראיון המלא התפרסם בישראל היום, בתאריך 26.11.2024. 

רות וסרמן לנדה: אירופה מצד אחד רדומה, אבל אני חושבת שיש התעוררות מסוימת אחרי השבעה באוקטובר. אנחנו רואים הרבה מאוד אירועים שקורים, כמו מה שהיה באמסטרדם, שכל החברה רואה והתקשורת מכסה ולכן קשה להתעלם מזה. יש גם הרבה מאוד הפגנות, שבעצם לא כולן קשורות לישראל וליהודים, אבל הן חלק מהתקוממות של האסלאם הקיצוני במדינות אירופה, נגד האזרחים עצמם ולאו דווקא נגד יהודים.

הראיון המלא פורסם בערוץ 7, בתאריך 22.11.2024.

סופי קובזנצב: רף האיומים אמנם עלה, אבל זה לא האיום הרוסי הראשון להשתמש בנשק גרעיני. מה שקרה כעת הוא שאחרי שביידן אישר שימוש בטילים אמריקאיים ארוכי טווח רוסיה בתגובה הורידה את תנאי הסף לשימוש בנשק גרעיני, כלומר הוא רק מדבר על האפשרות להשתמש בנשק טקטי.

המשמעות היא שפוטין מבקש רק להזכיר שבידיו היכולת לעשות שימוש שכזה במקרה שנאטו תגביר מעורבות באוקראינה. אני לא חושבת שהוא רוצה להיגרר למלחמה, אלא מדובר בשיפור עמדות לקראת כניסת טראמפ לבית הלבן בעוד חודש וחצי, ומיצובה של רוסיה במקום טוב יותר לקראת אפשרות של מו"מ עם אוקראינה על רקע דבריו של טראמפ לפיהן הוא שואף להביא לסיום המלחמה שם בתוך 24 שעות מרגע כניסתו לתפקיד.

הראיון המלא פורסם בערוץ 7, בתאריך 24.11.2024.

אל"מ במיל' ד"ר חנן שי: בתורת הלחימה ההתקפית של צה"ל כתוב שאחרי שמשתלטים על שטח צריך להקים ממשל צבאי. לצה"ל יש את הכלים להקים את הדבר הזה. הממשל הצבאי צריך לטפל בכל הצד האזרחי.

הסוגייה למה זה לא הופעל עד היום היא זו שצריכה להעסיק אותנו. מי שיוצא למלחמה והולך לתקוף צריך למלא את כל הכללים. צה"ל תקף, השתלט על שטח, טיהר אותו ואז נסוג.זה הפך את העניין  לפשיטה, שזו צורת לחימה שבא אתה מגיע לאן שאתה צריך, פועל ואז נסוג.

הראיון התקיים בכאן רקע, בתאריך 21.11.2024.

פרופ' קובי מיכאל: אני חושב שאם ישנם פערים, הם קשורים לעניין של הנסיגה המוחלטת של חיזבאללה מעבר לקו הליטאני, אף שייתכן שתהיה לכך הסכמה. גם נושא האחריות למניעת ההתחמשות של חיזבאללה בעייתי מבחינתם. כמובן לא חיזבאללה ולא ממשלת לבנון יכולים לקבל את התנאי ההכרחי מבחינת ישראל, שהוא חופש הפעולה בכל מצב שבו צבא לבנון וכוח יוניפי"ל לא יעשו את מה שהם צריכים לעשות.

הראיון המלא התפרסם בערוץ 7, בתאריך 21.11.2024.

סופי קובזנצב: הקווים מאד מתחממים. גם לישראל יש מקום להשפעה בחודשיים הקרובים, כי שתי הזירות כבר קשורות אחת לשנייה. הסלמה באוקראינה תגרום להסלמה גם במזרח התיכון. לרוסיה יש אינטרס לשמור על איראן ובעלות בריתה במעמד חזק, אבל כשיש כאן מלחמת התשה זה מושך את כל תשומת הלב העולמית למשאבים שארה"ב מקצה לישראל.

שמענו את התבטאויות טראמפ שאומר שיסיים את המלחמה, והלחץ גובר. גם לטראמפ יש מדיניות הרבה יותר קשוחה מול סין. מצד שני – לא שמענו עדיין התבטאות בהקשר של מלחמת רוסיה -אוקראינה. יכול להיות שנעשית עבודה מדינית מול גורמים שונים אצלנו ובאירופה שמציגים עבור טראמפ תמונה הרבה יותר רחבה.

יכול להיות שטראמפ יצטרך להביא מדיניות הרבה יותר קשוחה הפעם בנושא הזה, כי רוסיה מגיעה לכל מו"מ עכשיו בעמדה חזקה לאחר שהצליחה לבסס את מעמדה.

הראיון התקיים בגלי צה"ל, בתאריך 20.11.2024.