משה פוזיילוב: סינוואר ודף היו שניהם מאד דתיים ומאד כריזמטיים והם האמינו בחזון החמאס, שבו כתוב שעל חורבותיה של ישראל צריך להקים את החליפות האסלאמית. לשם הם דחפו. הוא הוליך את כוחות הביטחון שולל וגרם להם להאמין שהוא באמת צריך את הכספים שהעבירו לו.

סינוואר עבד גם על האיראנים וגם על חיזבאללה וגרר אותם לתוך מלחמה שהם לא תיכננו. הם רצו לתת לו גיבוי, כשחשבו שהוא ייצא למבצע מוגבל. ישראל קטעה חלק מאד משמעותי מהיד בדרום, וגודעת את היד בצפון, והאיראנים בזירה וידיו לא יכולות לתפקד. אנחנו צריכים לחבוט לו בראש. אני חושב שהם צריכים לשלם על כך במחיר הכי יקר שאפשר לשלם וזה פגיעה בגרעין שלהם.

הראיון התקיים בערוץ 9, בתאריך 29.10.2024.

ד"ר עדי שורץ: אני חושב שהכנסת שלחה מסר מאד ברור שאנחנו לא מקבלים סוכנות פליטים או פליטות פיקטיבית, וגם לא את זה שתחזרו יום אחד ליפו או חיפה. התקבלו שני חוקים – האחד אומר שלאונר"א אסור לפעול בשטחי מדינת ישראל. רלוונטי בעיקר למזרח ירושלים. החוק השני הוא שלאף אחת מרשויות המדינה אסור לקיים מגע עם אונר"א. עד כה מתאם פעולות השטחים היה בקשר יומיומי עם אונר"א. משרד האוצר העניק פטורים לאוניות שהגיעו עם סחורות לאונר"א ולכן לחקיקה הזו יש צעד מאד משמעותי לכך שאונר"א לא תוכל יותר לתפקד.

אונר"א זה הדור הבא של ה-7 באוקטובר.

הראיון התקיים ברדיו חיפה, בתאריך 29.10.2024.

https://youtu.be/jzo9v1POwxE

ד"ר עדי שורץ: בעיניים של הפלסטינים אונר"א שווה זכות השיבה והמאבק בישראל. לסגור את אונר"א זה אומר לקחת להם את החלומות לחזור יום אחד ליפו או רמלה. 99% מהעובדים הם פלסטינים מעזה. לכן אין הבדל בין אוכלוסיית עזה, לאונר"א לחמאס. הם גדלו שם, זה האתוס שלהם.

אונר"א זה הרבה יותר מזה שמצאנו מחבלים שהשתתפו ב-7 באוקטובר. בשביל הפלסטינים אונר"א מסמלת את כל המאבק. מה שהכנסת עשתה אתמול זה לשלוח מסר ברור מאד. המושג של ניצחון מוחלט זה לא רק בשדה הקרב. בסופו של דבר מגיע שלב של קביעת עובדות בשטח. אם נוציא את אונר"א מהתמונה ולהוריד את כל הפליטות הפיקטיבית הזו, זה המסר הברור שיותר לכך שישראל פה בשביל להישאר. אונר"א הייתה חלק מהקונספציה. 

הראיון התקיים בקול ברמה, בתאריך 29.10.2024. 

רות וסרמן לנדה: הממלכה הירדנית חלשה, ולא יכולה להתמודד מול איראן. היא לא משתלטת על ההברחות של הסמים והאמל"ח שיש משם. זה מערער גם את השלטון המרכזי בירדן. האיראנים רוצים שחמאס ירים ראש ויהיה חזק יותר. אותו דבר קורה במצרים. לאיראנים כבר יש את לבנון, סוריה, עירק וירדן וגם ישראל מפריעות להם ברצף הטריטוריאלי. הגבול המשותף שלנו עם ירדן, שאין בו מכשול, הוא חלש, בעייתי, לא מספיק שמור וצריך להפנות תשומת לב גם בין לאומית לגבול הזה. זו נקודת תורפה משמעותית.

הראיון התקיים בכאן מורשת, בתאריך 28.10.2024.

פרופ' קובי מיכאל: אני חושב שבאופן בסיסי עמדת חמאס לא השתנתה ואת הדרישות של חמאס ישראל לא יכולה לקבל. הלחץ שמופעל היום בצפון הרצועה מאד משפיע על חמאס. מצד שני חשוב לזכור שקרה משהו בחמאס מאז שסינוואר הלך מאיתנו. החטופים מוחזקים בידי כל מיני גופים שם כמו החזית העממית, הג'יהאד האסלאמי. לסינוואר הייתה היכולת או ההסמכה לנהל מו"מ על כולם. אחיו בעל סמכות צבאית על הארגון ובוודאי אין לו את אותו המעמד וההשפעה שהיו לסינוואר על הארגון וגם על הארגונים האחרים ברצועה.

קטר היא אויב של ישראל וארה"ב. היא מנהלת את המו"מ ושותפה לו, כשהפוזיציה הבסיסית שלה היא לסייע לחמאס. היא תומכת באחים המוסלמים ותומכת טרור הגדולה בעולם. היא משתמשת במו"מ כפלטפורמה לביסוס מעמדה האזורי מתוך מוטיבציה להיות כוח עם השפעה גלובלית. ארה"ב עוזרת לה עם זה ולצערי גם אנחנו כשאנחנו משאירים אותם כמרכז כובד במו"מ.

הראיון התקיים בכאן רקע, בתאריך 28.10.2024.

https://youtu.be/VrDYM0YI0r0

רות וסרמן לנדה: כדאי להתייחס למה שחמאס אומרים ברצינות. זה בוודאי חשוב מבחינת המידע והכיוון. יש פה זרקור לדעה האידאולוגית הנוקשה של חמאס, שהיא לא לשחרר חטופים ללא נסיגה מלאה וסיום המלחמה באופן מוחלט וגם את זה צריך לקחת בערבון מוגבל.

ציר פילדלפי היה המנוף של המצרים על חמאס וזה נלקח. כך שכבר אין למצרים מנוף אמיתי לניהול משא ומתן מה שיש להם זו היכולת המצויינת לתחקר גורמים כמו האחים המוסלמים וחמאס כדי לאתר את החטופים ולמצוא דרכים יצירתיות להגיע אליהם.

האינטרס המצרי זה יציבות ושקט. הם לא רוצים זליגה של אי שקט לשטחם ולא רוצים את המשך המלחמה כי זה פוגע להם מאד בכלכלה. ולכן בתמורה לכך ניתן למקד את הדרישה מהם בהתאם.

הראיון התקיים בקול ברמה, בתאריך 28.10.2024. 

משה פוזיילוב: הפסגה בדוחא חשובה, אבל אני פחות תולה תקוות ומפתח ציפיות. בסוף תמצא הדרך להגיע לפריצה שתביא לשחרור חטופים נוספים. אני מרגיש שיש התפתחות משמעותית בזה שמנהלים מו"מ. הסתלקותו של סינוואר מקלה ויוצרת הזדמנויות חדשות שלא היו. זה גישושים של התחלה. כל צד יהיה תקוע בעמדותיו אבל אני מקווה שתהיה התפתחות.

לאחר המתקפה באיראן: אני חושב שהאיראנים מתכוונים להגיב. הם ספגו השפלה שיהיה להם קשה לחיות איתה ואני מניח שהם מתכננים את התגובה שלהם.

הראיון התקיים ברדיו דרום, בתאריך 28.10.2024.

מאיר בן שבת, ראש מכון משגב לביטחון לאומי, לשעבר ראש המטה לביטחון לאומי, שוחח עם "מעריב" ברקע התקיפה הישראלית באיראן.

התקיפה הישראלית מדודה ומאוזנת. היא פרמה את ההגנה האווירית, פגעה ביכולות יצור של הטילים הבליסטיים, וחשפה את פגיעותה של איראן מול ישראל, זאת מול יעדים שאינם מכניסים את ישראל לקונפליקט עם וושינגטון ובאופן שלא דוחק את איראן להיגרר לחילופי מהלומות ישירות עם ישראל.

ההתקפה הזו היא צעד נוסף בהידרדרות של איראן למסלול ההתנגשות הישירה, שממנו היא ביקשה להימנע כשאימצה את תפיסת הפעלתם של אירגוני חזית (פרוקסי). ההתקפה הזו פוקדת את איראן בזמן שזרועות התמנון שהיא בנתה נגדעות מול עיניה (או לפחות משלמות מחירים גבוהים מאוד).

הראיון המלא פורסם במעריב, בתאריך 28.10.2024.

תא"ל במיל' יוסי קופרווסר: הפגיעה בייצור הדלק המוצק תימשך ככל הנראה זמן לא מבוטל, בגלל שלוקח זמן לייצר או לרכוש מערבלים פלנטרייים. דלק מוצק נמצא בתוך הטיל, ומאפשר את הכנתו לשיגור בתוך זמן הרבה יותר קצר מאשר דלק נוזלי". לדבריו, תוצאות המתקפה שבה נפגעו מערכות מסוימות של איראן, בהן ההגנה האווירית, משפרות באופן משמעותי את היכולת הישראלית לפגוע בתשתיות איראניות.

לא משנה מהן ההערכות, צריך להתכונן לאפשרות שיגיבו. ההיגיון הישראלי היה אומר שמוטב להם לא להגיב, נוכח החשיפה שהם חסרי יכולת התגוננות משמעותית – אבל הם עשויים לנקוט בפעולה במטרה להציל את כבודם.

הראיון התפרסם בגלובס, בתאריך 27.10.2024.

פרופ' קובי מיכאל: התקיפה הייתה מאד משמעותית, כי פגעה ביכולות ההגנה של איראן. זה יצר מציאות שבה איראן הרבה יותר חשופה ופגיעה. המבצע הזה פגע מאד ביכולות הייצור של הטילים הבליסטיים, שזה האמצעי הכי משמעותי שיש להם מעבר לפרוקסי שהם בנו סביבנו. זה משבש את יכולת התגובה שלהם ומחייב אותם לחשיבה מאד עמוקה מה נכון להם לעשות הלאה.

ברור לחלוטין שהמזרח התיכון של היום לא דומה לזה שהכרנו ב-7 באוקטובר. ישראל מקלפת בצורה שיטתית את היכולות של יריביה כשהיא מכוונת בסופו של דבר להגיע לאיראן.

הראיון התקיים ברדיו קול חי, בתאריך 27.10.2024.