https://youtu.be/zzh59RQnQYA

יוסי אמרוסי: לפני כשבועיים צה"ל חיסל מדי יום מחבלים, וזה חשוב, כי הם חששו לנוע ולפעול נגדנו. ואז הגיעה אמירה אמריקאית לעצור – עצרנו, וחטפנו מטען. לכן צריך לומר לארצות הברית: אנחנו רוצים לקדם שלום, הכול בסדר, אבל בלי חמאס. חמאס חייב להתפרק מנשקו; לפני כן מטר לא נזוז.

גם בלבנון צריך לשתף פעולה עם המהלך הדיפלומטי האמריקאי, אבל אסור לנו לוותר על חופש הפעולה הסיכולי. לא חמאס ולא חיזבאללה יוותרו על נשקם מרצונם. בסופו של דבר צריך להכריע אותם. הכרעה, הכרעה, הכרעה – אין בררה אחרת

הראיון המלא התקיים ברדיו דרום, בתאריך 16 באוגוסט 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

פרופ' קובי מיכאל: אני חושב שלתוכנית טראמפ עדיין יש סיכוי, אם כי הוא לא מאוד גבוה. הסיכוי יכול להיות גבוה יותר אם נלך למהלך הדרגתי, ברוח התוכנית עצמה: להתחיל את מימושה באזורים שנקיים מנוכחות חמאס, באזורים מפורזים שנמצאים בשליטת צה"ל, ובמקביל להמשיך במאמץ לפירוק הזרוע הצבאית של חמאס. אם נתנה את מימוש התוכנית בפירוז מוחלט של הרצועה ובהתפרקות מלאה של חמאס מנשקו, אני לא רואה את זה קורה מרצונו של חמאס. כדי להגיע לכך, ישראל תצטרך להיכנס פנימה, לכבוש את כל הרצועה, לפרק את הזרוע הצבאית ואז להכשיר את התנאים למימוש התוכנית.

הראיון המלא התקיים בגלי צה"ל, בתאריך 16 באוגוסט 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

פרופ' קובי מיכאל: צריך לזכור שההסכם של 15 הנקודות הוא הסכם שישראל היא לא צד בו. זה הסכם של מועצת השלום עם המתווכות מצרים, קטאר וטורקיה ועם חמאס. ישראל איננה מחויבת להסכם הזה. ר"מ גם הודיע רשמית ופומבית, קבל עם ועולם, שישראל איננה מחויבת לו. ישראל מחויבת לתוכנית 20 הנקודות של הנשיא טראמפ, ובכל מקום שבו יש סתירה בין ההסכם הזה לבין תוכנית 20 הנקודות, הרי שהבעיה היא לא של ישראל. זו הבעיה של מועצת השלום וכל שלוחיה.

העמדה הישראלית ברורה מאוד בעניין הזה. גם תוכנית 20 הנקודות ברורה מאוד. תוכנית 20 הנקודות אומרת – וניקולאי מלדנוב גם לא מתכחש לזה, כולל אחרי פגישתו האחרונה עם ראש הממשלה – שנסיגה ישראלית מהקו הצהוב תהיה רק לאחר התפרקות חמאס מנשקו ופירוז הרצועה. ולכן אני לא רואה בהסכם 15 הנקודות דבר מסוכן, אבל אני חושב שזו עוד עדות להצלחה של חמאס ושל שתי המתווכות שתומכות בו, קטאר וטורקיה, לשטות באמריקנים ובאחרים, ושאין לחמאס שום כוונה להתפרק מנשק.

הראיון המלא התפרסם בבשבע, בתאריך 13 באוגוסט 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

יוסי אמרוסי: מודיעין ואבטחה עובדים יחד.במקרה הנוכחי, ככל הנראה, הייתה התראה מפני פיגוע במטוס יתכן ירי טיל, ולכן מנגנון האבטחה של הנשיא צריך לנקוט בפעילות שונות על מנת לשמור על הנשיא ולסכל את הפיגוע.
ואחת הדרכים היא לפעול ביצירתיות ולהבריח את הנשיא מהמטוס בצורה סמויה ובכך לא לאפשר לאויב לממש את זממו. לשאלתך, זה עניין של דקות או שעות ספורות שבהן אתה מגבש את תמונת המודיעין, עושה הערכת מצב, מחליט מה לעשות ומבצע את זה. כמו במקרה הזה הברחת הנשיא באמצעות משאית הקיטרינג

אם זה היה תלוי בי, לא הייתי נותן למטוס הזה להמריא. הייתי מבריח את הנשיא, אבל בכל מקרה לא הייתי נותן למטוס להמריא לפי הלוז המתוכנן מאחר ואתה אחראי גם על חייהם של הנוסעים הנוספים.

הראיון המלא התקיים בגלי צה"ל, בתאריך 11 באוגוסט 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

יוסי אמרוסי: קודם כול, צריך לברך את המודיעין – אמריקאי, טורקי או אחר – שסיפק ככל הנראה מידע קונקרטי על האיום על הנשיא. מנגנון האבטחה שלו צריך לפעול במהירות, לברר את המידע ולנקוט את כל הפעולות הנדרשות כדי לוודא שהנשיא לא ייפגע. במקרה הזה הבריחו אותו במטוס אחר ללונדון, ושם הוא עלה על המטוס הנשיאותי. עם זאת, צריך לשאול גם האם היה נכון לאפשר למטוס הנשיאותי להמריא עם אנשים אחרים, אם אכן היה איום ממשי.

בינתיים אני רואה בסוריה דברים אחרים שמדאיגים אותי: מאות אלפי ג'יהאדיסטים חמושים בצבא שלו, וניסיונות לבנות מחדש יכולות צבאיות, כולל חיל האוויר שצה"ל השמיד. לכן, בשלב הזה סוריה היא מדינת אויב וכך צריך להתייחס אליה. ישראל חייבת לשמור על האפשרות להמשיך לסכל איומים ולפעול. הדבר הבסיסי ביותר הוא לתת ביטחון לאזרחים שלנו, ובמקביל אסור לנו לאפשר לאויבים שלנו להתעצם ולבנות את עצמם מחדש.

הראיון המלא התקיים בערוץ 13, בתאריך 11 באוגוסט 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

שלום ארבל: ישראל דוחה את התוכנית לגבי עזה, ולא קיבלה את השעון הלוחץ של מדינות שכנות ושל מדינות במערב, שדורשות להתקדם במהירות לשיקום הרצועה. ארה"ב לוחצת ורוצה לראות תמונה של הסדרה ושלום. ככל שאני מנסה להבין, קיימת הבנה עמוקה לצרכים של ישראל, ולכן בסך הכול זה מתקבל. זה בסדר שארה"ב מבקשת שהדברים יקרו קצת יותר מהר, וישראל אומרת: "השעה עדיין לא כשרה".

יש כנראה גורמים אינטרסנטיים, בעיקר לפני בחירות, שיש להם רצון להציג תמונה כזו או אחרת. הגיע הזמן שישראל תתנהג, במובנים מסוימים, כמו מדינה מזרח־תיכונית. יש לנו זמן, יש לנו סבלנות, לא אצה לנו הדרך. "העכשוויזם" הישראלי צריך לעבור מן העולם.

הראיון המלא התקיים ברדיו דרום, בתאריך 11 באוגוסט 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

מאיר בן שבת: אינני יודע לקרוא את צפונות לבו ומחשבותיו של א-שרע, אך כמי שהגיע מלב המאפיליה הג'יהאדיסטית ,ישב בכלא עם הקיצוניים שבמנהיגי הג'יהאד, לחם בשורותיו במשך שנים כשהוא מייחל להגשמת חזון המדינה האסלאמית והגיע לאן שהגיע על כתפי בייס ג'יהאדיסטי, בדחיפה ובתמיכה של ארדואן, לא צריך להתרשם מהשינוי בחזותו החיצונית ובשום אופן אין להניח שהוא נטש את דרכו. בשורה ארוכה של מאמרים שפרסמתי מאז שעלה לשלטון, המלצתי להניח שהשינוי הוא חלק מהטקטיקה שהוא נוקט כדי להשיג הכרה בשלטונו, לייצב אותו ולבסס את מעמדו ואז לפנות להשגת היעדים החזוניים.

רק לפני שבועיים אמרתי בעניין המגעים עם סוריה כי: 'מבחינתה של ישראל אסור לוותר על שליטתה בשטח ועל חופש הפעולה הביטחוני שלה בשביל הסכמים שלא יהיו שווים את הנייר שעליו הם ייחתמו. הדבר נכון מול לבנון ולא פחות מכך מול הג'יהאדיסט בחליפה שמשמש גם פרוקסי של ארדואן'. חתמתי את דבריי אז במילים: 'בכל מקרה ומעל כל הסדר שיגובש חייבת לרחף האזהרה-הנבואית – "הֲיַהֲפֹךְ כּוּשִׁי עוֹרוֹ וְנָמֵר חֲבַרְבֻּרֹתָיו?'".

פורסם במעריב, בתאריך 11 באוגוסט 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

נועה לזימי: כשמדברים על מפת הדרכים ליישום ההסכם, צריך לזכור מי יושב סביב שולחן הדיונים. קטר וטורקיה הן מתווכות שהאינטרס שלהן הוא לשמר את חמאס, את שלטונו, ולהשאיר אותו נושם וחי. הן משתמשות בכלים מדיניים ועקיפים כדי לייצר נוסחאות כמו אחסון הנשק במקום השמדתו, הבחנה בין נשק קל לכבד או השארת הנשק בידיים פלסטיניות. בסופו של דבר, הדברים האלה מחלישים את מעמדה של ישראל ועלולים לקחת את התוכנית הרחק מהאינטרסים הביטחוניים שלנו.

גם בעזה וגם בלבנון נצטרך בסופו של דבר לשאול אם הפיילוטים האלה באמת עובדים. האם כוח הייצוב באמת יכול לפרק את חמאס? אנחנו יודעים את התשובה. ואז תעלה השאלה כיצד אנחנו עומדים על האינטרסים שלנו. זה יכול לבוא גם במחיר של מתח ואפילו עימות מול אמריקה.

הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 10 באוגוסט 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://youtu.be/gcOmfTLCPzA

יוסי אמרוסי: אני חושב שישראל חייבת לשמור על חופש פעולה ביטחוני וסיכולי גם במסגרת ההסדרים שמקדמת ארצות הברית. אני לא כל כך מאמין בהסכמים האלה. חמאס וחיזבאללה לא מתכוונים לוותר מרצונם על הנשק, והם ימשיכו לחפש הזדמנויות לפגוע במדינת ישראל. הפחתת הלחץ הצבאי והסיכולי עלולה לאפשר להם להתארגן מחדש, להתעצם ולהכין את המתקפה הבאה, משום שהאידיאולוגיה שלהם לא השתנתה. לכן, לצד הרצון והצורך לתמוך בצעדים דיפלומטיים, אסור לנו לוותר על הסיכול. מבחינתי זה קו אדום.

הראיון המלא התקיים ברדיו צפון, בתאריך 10 באוגוסט 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

פרופ' קובי מיכאל: אני רואה את ההתנהלות סביב המגעים בין ארה"ב לאיראן כמדאיגה ומתסכלת. אם לא מדובר במהלך הונאה מתוחכם במיוחד מצד ממשל טראמפ, הרי שההתפתחויות עד כה מעודדות את איראן. האיראנים משדרים ביטחון עצמי, משוכנעים שהם הצליחו להרתיע את ארה"ב, ומפעילים לחץ באמצעות איומים על מדינות האזור ועל שוק האנרגיה.

להערכתי, איראן אינה מתכוונת לוותר על תוכנית הגרעין או על שאיפותיה האזוריות. היא מנצלת את המשא ומתן כדי להרוויח זמן ולשמר את הישגיה. לכן איני סבור שניתן לבנות על הסכם שיסיר את האיום באופן אמיתי.

מבחינת ישראל, אסור להסתמך על כך שארה"ב תפעל עבורה. עלינו לעשות כל מאמץ לשמור על תיאום עם וושינגטון ולנסות לשכנע אותה להבין את המציאות כפי שאני רואה אותה, אך במקביל להיות מוכנים לכך שבסופו של דבר נצטרך לפעול בעצמנו אם האינטרסים החיוניים שלנו יחייבו זאת.

הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 07 באוגוסט 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.