רות וסרמן לנדה: בלבנון, מבחינתי אין לישראל ברירה אלא לעשות את מה שנדרש. זהו מבחן מנהיגות. אין צורך להכריז על כל פעולה או לעשות מכל דבר אירוע ציבורי, אבל ברור שהצבא הלבנוני לא יפרק את חזבאללה. יש בו רכיב שיעי משמעותי, ולכן אי אפשר לבנות עליו כגורם שיטפל בבעיה במקומנו.

אני מתנגדת לחלוטין לרעיון של הכנסת ג'ולאני ללבנון. מהלך כזה ייתן לטורקיה המשכיות טריטוריאלית ונוכחות קרקעית נוספת, עד כדי יצירת גבול משותף נוסף איתנו. זו אפשרות מסוכנת מאוד.

הראיון המלא התקיים בערוץ 15, בתאריך 09 ביולי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

רות וסרמן לנדה: אני חושבת שפסגת נאט״ו באנקרה הייתה הפסד לכל המשתתפים, כולל ארצות הברית. עצם קיום הפסגה באנקרה הוא בעיניי תעודת עניות לברית, משום שהוא מבטא שותפות מסוכנת עם טורקיה.

מה שמעניין את טראמפ ואת ארצות הברית הוא השליטה במקורות האנרגיה ובנתיבי השינוע. ארדואן מחזיק, באמצעות השליטה הטורקית בצפון־מזרח סוריה, במאגרי נפט וגז שנמצאים באזור הכורדי, לאחר שהכורדים נדחקו הצידה. זהו נכס גאו־אסטרטגי משמעותי, ולכן היחס של טראמפ אליו אינו עניין של אהבה אישית או של תמימות, אלא של נפט, גז ונתיבי מעבר.

אני סבורה שהציר הסוני בהובלת טורקיה מסוכן כיום אף יותר מהציר השיעי. טורקיה היא מדינה גדולה וחזקה מאוד, בעלת כוח צבאי משמעותי, יכולות ימיות ואוויריות, וחברות בנאט״ו. היא מנסה לכתר את ישראל.

הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 10 ביולי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://youtu.be/BS6ez_wxFNc

אלי קלוטשטיין: בשתי המדינות, בארה"ב ובאיראן, יש קרב פנימי שכל אחד מנסה למשוך לכיוונים שונים. בשתי המדינות אין רצון לחזור למלחמה מצד אחד, גם האיראנים וגם האמריקנים מאוד לא רוצים לחזור למערכה כוללת, כל אחד מסיבותיו. מצד שני, בכל אחד יש מחנה שלא מרוצה מההסכם, מהצורה שהוא מתעצב ומאופן התנהלות המו"מ, וכל אחד בוחן את הגבולות של השני.

שני הצדדים מאוד נזהרים לא לקחת את ההתלקחות השבוע לקצה. כל אחד מבצע צדדים בצורה מדודה ומכוונת, כדי להבהיר שהוא מוכן אומנם להסלים את המצב, ולקחת את זה עוד צעד קדימה, אבל הוא לא שובר את הכלים. זו הסלמה מבוקרת.

הריאיון המלא שודר בכאן רקע, בתאריך 10 ביולי, 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

יוסי אמרוסי: טראמפ נתן לאיראנים הסכם חלומות – הם בעצמם לא שיערו שיקבלו תנאים כאלה. בסופו של דבר, יש עקב אכילס בהסכם הזה, והוא מצרי הורמוז. האמריקאים מנסים לשרטט נתיב שיט במצרי הורמוז שלא עובר דרך נקודת הפיקוח האיראנית. זה בעייתי מאוד עבור האיראנים. הם לא מקבלים את מה שציפו לקבל, ולכן הם פוגעים באוניות במצר. זו, בעיניי, הסיבה לתהליך ההסתבכות, ואיש אינו יודע מה ילד יום.

האמירות של טראמפ משתנות לעיתים קרובות, ולכן האמירות של שר הביטחון מיותרות. אין להן מקום. אני חושב שזה מיותר. צה"ל פועל בלבנון גם בימים אלה. הסרנו שני איומים מרכזיים: ירי ישיר ואיום פלישה. איש לא יזיז אותנו משם. יש הסכם שאינו ממומש עם ממשלת לבנון, ולמעשה יש אישור של ממשלת לבנון לישראל לשהות בדרום לבנון.

הראיון המלא התקיים בערוץ I24, בתאריך 09 ביולי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

נועה לזימי: אני חושבת שצריך להסתכל על המעשים של טראמפ יותר מאשר על הציוצים וההצהרות שלו. עד עכשיו נשמעו איומים חריפים כלפי איראן, אבל בפועל התגובות היו יחסית נקודתיות ומדודות. עם זאת, ייתכן שאנחנו מתקרבים לנקודה שבה האיפוק האמריקאי כבר לא משרת את מטרותיו, משום שההתנהלות האיראנית — בעיקר סביב הנפט, המפרץ הפרסי והניסיון לגבות מעין דמי חסות — מתחילה לפגוע גם באינטרסים האמריקאיים.

בעיניי, איראן מנסה להישאר מתחת לסף מלחמה כוללת: היא מבינה שהיא נמצאת בעמדת נחיתות צבאית, ולכן היא מפעילה לחץ מדוד על מדינות המפרץ ועל הכלכלה העולמית, כדי להסיט את הדיון מסוגיות הליבה – הגרעין, הטילים והפרוקסים – ולגרום לארצות הברית לחפש חזרה מהירה לשגרה.

הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 09 ביולי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

פרופ' קובי מיכאל: הודעת חמאס על התפטרות ממשלת החירום בעזה היא מהלך של הטעיה מכוונת, ולגמרי לא שינוי שלטוני אמיתי. צריך להבין, מדובר בהתפטרות של אדם אחד בלבד, מוחמד עבד אל־פרא, מתפקידו כראש ממשלת החירום של חמאס. לעומתו כל שאר בעלי התפקידים – השרים, המנכ"לים של משרדי ממשלה, ראשי הערים וגם דרג הפקידות שכולל כ־40 אלף בני אדם – כולם נשארים במקומם וממשיכים בתפקידם.

גם הזרוע הצבאית וכל מנגנוני הביטחון של חמאס נותרים כפי שהם. ולכן חמאס במהלך הזה מנסה להעביר מסר: תראו, אני מוכן להעביר סמכויות אזרחיות לממשלת הטכנוקרטים, אני מוכן שייכנסו לרצועה, וזאת בניגוד לישראל שמונעת מהלך כזה. אבל כמו שזה נראה, בפועל אין כאן שום ויתור על שליטה ומוקדי כוח. ולכן מדובר במעשה הונאה ברור. אין כאן אפילו סוג של תחכום.

הסכנה אינה רק בעצם המהלך של חמאס, אלא בנכונות אפשרית של גורמים בין־לאומיים כמו ארצות הברית וחברי מועצת השלום להזדרז ולקבל פתרונות ביניים, כתחליף לפירוז אמיתי ברצועה.

הראיון המלא התפרסם בבשבע, בתאריך 09 ביולי 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://youtu.be/jRpQNKY3wZ0

יוסי אמרוסי: אני מסכים עם המהות של דברי זיני, אף שאולי הייתי בוחר ניסוח אחר. במקום לומר שאני נאמן לדרג הנבחר, הייתי אומר שאני נאמן לריבון ולנציגיו. הדרג המבצעי – ראש השב״כ, הרמטכ״ל וראש המוסד – צריך לבצע את האג'נדה ואת תפיסת העולם של הדרג הנבחר, שהוא נציג הציבור. גם לשון החוק ברורה: השירות נתון למרות הממשלה.

בעיניי, אין כאן אמירה נגד מערכת המשפט. להפך: מדינה בלי מערכת משפטית חזקה היא מדינה חרבה. המשפטנים הם כלי עזר חשוב, והמערכת המשפטית חייבת להיות חזקה.

צריך לתת לראש השב״כ לעבוד בשקט, לנהל את הארגון, לתקן את מה שצריך לתקן ולהחזיר את השירות לרמה שהוא צריך להיות בה. אני חושב שכבר היום נעשית עבודת סיכול משמעותית, למשל ביהודה ושומרון, וצריך לאפשר לה להימשך.

הראיון המלא התקיים בכאן מורשת, בתאריך 09 ביולי 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

פרופ' זכי שלום: אני רואה בהתבטאויות החריפות של הנשיא טראמפ נגד ההנהגה האיראנית סימן יוצא דופן, כמעט חסר תקדים, לסיום מעשי של מסלול המשא ומתן. כשנשיא ארצות הברית מתאר את הצד השני במונחים כה קשים ומצהיר שמבחינתו הכול נגמר, קשה מאוד להניח שהשיחות יוכלו להימשך כאילו לא קרה דבר. גם אם המגעים יימשכו באופן פורמלי באמצעות שליחים, טראמפ למעשה מערער את הלגיטימיות של עצם המשא ומתן עם איראן.

להערכתי, המשמעות היא שהמערכת מתקרבת למבוי סתום, שבסופו עלולה לבוא פעולה צבאית. אין הכרח שזה יתרחש מיד, אבל הכיוון ברור: ארצות הברית עשויה להידרש לפעולה, וישראל לא תוכל להישאר מן הצד. יתרה מכך, הרטוריקה של טראמפ מעניקה לישראל, בעקיפין, מרחב פעולה רחב יותר מול איראן.

הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 08 ביולי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

יוסי אמרוסי: קו התעופה הרווחי ביותר בישראל הוא קו מצרים–סיני, ומשם לעזה. עוברים שם מיליונים רבים, ויש בכך סכנה לביטחון הלאומי של ישראל. חמאס כבר שנים רבות לומד מחיזבאללה – בנושא המנהרות, בתחום הרקטי, ועכשיו גם בנושא הרחפנים.

זה קשור בקשר הדוק לפשיעה ברחוב הערבי, להברחות הסמים ולכל מה שקורה בנגב. במקום להעביר דרך הגדר, מעבירים סמים ואמל"ח באמצעות רחפנים, דרך סיני לנגב, מהנגב לעזה — והפוך. ולא רק ההברחות הללו מתרחשות; גם הרחפנים עצמם – חלקם נשארים ברצועת עזה.

יש רחפנים שמסוגלים לשאת 100 או 150 קילוגרם. זו סכנה שנכון לעכשיו אינה מטופלת כראוי, בין היתר בגלל ריבוי הגופים שאחראים, או שאינם אחראים, על הנושא. הצבא אחראי על הגבול, המשטרה אחראית על החלק השני. מי אוסף מודיעין — אמ"ן? המשטרה?

הראיון המלא התקיים ברדיו דרום, בתאריך 09 ביולי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://youtu.be/jZ5eG_cvTJ0

נועה לזימי: פסגת נאט"ו היא כינוס גדול של למעלה מ־30 מדינות – מנהיגי אירופה שבעצם עולים לרגל לטורקיה, שהופכת למרכז התמונה, במיוחד לנוכח הירידה בתמיכה האמריקאית באירופה. בנאט"ו כבר מדברים על תוכנית גיבוי ועל רפורמות ארוכות טווח למקרה של עימות מול הרוסים. מנסים לבנות את השנים הבאות כך שהברית תוכל לספק הגנה לחברות בה.

מן הצד השני, מדיניות החוץ האגרסיבית של טורקיה מטרידה את המדינות האירופיות. גם בזירה הימית היא מבססת שליטה, תוך הפרת הריבונות של יוון וקפריסין. הדבר אינו חומק מעיני האירופים, אבל מדובר בעובדה מוגמרת, משום שיש לה מנופי לחץ: הצבא השני בגודלו בנאט"ו, שליטה בנתיבי הגישה לים השחור, המיצוב שלה כמתווכת בין אוקראינה לרוסיה ועוד.

הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 08 ביולי 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.