משה פוזיילוב: המשמעות של סיכול ההתנקשות באישיות ביטחונית בכירה בעברה, היא שחיזבאללה לא ויתר על הנכונות שלו לנקום את הסיכולים שישראל עשתה כנגד בכיריו או מה שהוא תופס ככאלה. הם פועלים בנחישות. אני למד שיש כאן עליית מדרגה ביכולת המקצועית שלהם, אבל במקביל אנחנו חייבים לומר שיש עליית מדרגה ביכולת המקצועית של השב"כ.

זה אומר שיש כאן תשתית שהשב"כ חשף לפני שנה ובאורך רוח ובמקצועיות רבה עקב אחריה וידע לסכל את כוונותיה. מטען כלי מגור זה מטען תקני שיוצר על ידי חיזבאללה. פגשנו כאלה לבנון לפני הרבה מאד שנים. לדעתי הוא הוברח דרך גבול לבנון והגיע לכאן. יש מצב שהוא גם הוברח דרך ירדן.

הראיון התקיים בערוץ I24, בתאריך 17.09.2024.

אל"מ במיל' ד"ר חנן שי: מדיניות הביטחון הישראלית הייתה כמעט מיום היוסדה של המדינה, שישראל לא תנהל מלחמות על אדמתה, אלא מלחמות תמיד מחוץ לשטחיה והן יהיו קצרות. לזה נוספה אסטרטגיה צבאית שעיקרה היה סיכול איומים אפשריים על ישראל בעודם באיבם מחוץ לגדר בעיתוי שישראל תקבע. זה כדי למנוע צורך להילחם בהם על הגדר ובתוך הגדר. הזנחנו את המדיניות הזו במשך שנים וצה"ל איבד את היכולת לנהל קרובות הכרעה ביוזמה ישראלית.

אויבינו היו צבאות נייחים שאיימנו עלינו בעיקר באש מנגד ושיגור של מחבלים בודדים. מ-2016 נוסף להם דרג של מתמרן מסתער גם רגלי וגם רכוב. זאת כדי להשתלט על שטחים ולכבוש. כאן ישראל הייתה צריכה גם היא לעבור מהפיכה צבאית ולחזור לדוקטרינה הצבאית הישנה.

הראיון התקיים בערוץ I24, בתאריך 17.09.2024.

פרופ' קובי מיכאל: הרצון להחליף את שר הביטחון זה אירוע שמשקף משבר עמוק מאד בין הדרג המדיני לצבאי, שלא מאפשר לדרגים לגבש אסטרטגיה משותפת ובוודאי לא לנהל את המשבר הר זירתי הזה שמולו אנחנו מתמודדים. הבעיה עם גלנט שהוא מייצג באופן מובהק את הדרג הצבאי. יש כאן התנהלות על גבול החתרנית של הדרג הצבאי אל מול המדיני. זו מציאות מאד בעייתית.

בצפון: אני בתחושה שאם אנחנו הולכים למהלך צבאי בצפון זה יהיה כזה שלא הכרנו בעבר. זה חייב להיות מהלך שישנה את המערכת והמציאות בדרום לבנון לתקופה מאד ארוכה. שישאיר סוג של חותם מאד משמעותי ולאורך זמן כדי להימנע ממצב שבו שוב נחזור למציאות בלתי נסבלת בצפון הארץ.

הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 17.09.2024.

אשר פרדמן: קשרי הידידות והאמון שנבנו בין מדינות הסכמי אברהם קיימים. רואים את זה בביקורי הישראלים שמתקבלים שם בזרועות פתוחות. מיליון ישראלים בערך ביקרו בכל מדינות הסכמי אברהם. בנוסף היו השקעות בתחומי טכנולוגיה, חדשנות, השקעות, סטראטאפים, וגם בתחום הביטחוני – הגנה אווירית, טילים, לוויינים. אלה קשרים שהתפתחו בשנים האחרונות. באבו דאבי יש מתחם שנקרא בית משפחת אברהם. יש בו בית כנסת, מסגד וכנסיה אחד ליד השני. זה סמל חי של האתוס של הדו קיום והסובלנות שמאפיין את איחוד האמירויות.

הראיון התקיים במהדורה המרכזית של קול ברמה, בתאריך 16.09.2024.

אשר פרדמן: התמיכה בעם הפלשתיני והשאיפות שלהם למדינה עצמאית בקרב העמים וההנהגות במדינות הערביות כולל מדינות הסכמי אברהם היא תמיכה אוטנטית. הם שונאים את חמאס ורואים בהם אויב גם נגדם, הם מבינים את השחיתות הרש"פ ואין להם אשליות כמו לאירופים לגבי הרש"פ ואבו מאזן אבל התמיכה בעם הפלשתיני עמוקה.

המעורבות של המדינות הללו בעזה תלויה להערכתו בשני תנאים: התנאי הראשון הוא שהחמאס לא יהיה דומיננטי בשטח. כל עוד החמאס דומיננטי בשטח הם לא יכנסו. החלומות של כמה ישראלים שהאמירתים או הסעודים יטפלו בחמאס, זה חלום שלא יקרה. אם וכאשר נלך עד הסוף ואנחנו נחסל את חמאס עד הסוף יש מצב שהסעודים והאמירתים או המצרים ייכנסו וישחקו תפקיד בעזה של היום שאחרי.

הראיון המלא התפרסם בערוץ 7, בתאריך 16.09.2024.

משה פוזיילוב: בדרום אנחנו לא נמצאים בסיטואציה של הכרעה. אנחנו כל הזמן משדרים סיפורים ואגדות על ניצחון, והניצחון עדיין בגדר הניצחון הטקטקי. אין שם הכרעה אסטרטגית. העובדה שאנחנו לא תופסים שטח, ולא מעבירים אלינו אחריות על הנושאים האזרחיים ברצועה מייצר לחמאס רלוונטיות שהוא מנצל אותה וממשיך להילחם.

תכנית האלופים של גיורא איילנד היא בסיס מצוין של הבאת ההכרעה בדרום. אנחנו בהרבה חזיתות – רצועת עזה, יהודה ושומרון, לבנון, איראן, חות'ים. זה דורש מאיתנו לייצר רעיון מסדר שצריך לדעת שייקח בין שנה לשנתיים להכריע את כל זה ואפילו להיבנות מתוכה לשנים הבאות.

הראיון התקיים בכאן מורשת, בתאריך 15.09.2024.

פרופ' קובי מיכאל: האירוע הזה משקף סוג של שבריריות בכל מה שקשור ליציבות של הממלכה הירדנית, משום שמדובר כאן בכשל מודיעיני ואבטחתי־ביטחוני גם אצל הירדנים וגם אצלנו. זה גם כשל מבצעי. העובדה שהאירוע הזה הצליח להפתיע אותנו והוא מתרחש בצד הישראלי של גשר אלנבי – זו תקלה.

מעבר לכך מדובר במפגע שהוא בדואי שגם שירת בצבא הירדני, וכשמדובר בשבטים הבדואים צריך לזכור שזה מרכז הכובד והתמיכה החשוב ביותר של בית המלוכה. אם זה מחלחל לבדואים בירדן ואנחנו רואים אצלם תהליכים של הקצנה וביקורת על בית המלוכה, המצב גרוע יותר.

הראיון המלא פורסם בערוץ 7, בתאריך 12.09.2024.

https://youtu.be/fBvIxFJmIuo

ד"ר רפאל בן לוי: אנחנו צריכים לעבור ממצב של תגובתיות בצפון לנקיטת יוזמה ולהוצאת האויב מאיזון. הדרישה שלנו מבחינת דיפלומטית צריכה להיות יישום 1701. הנסיגה שלנו בשנת 2000 מדרום לבנון לא הייתה הכרחית והפקירה את השטח לטובת חיזבאללה. גם צה”ל התנגד ליציאה החד צדדית אז ויש להודות שהניסוי הזה כשל. אנחנו צריכים להסתכל על המצב בפרספקטיבה היסטורית ולהבין שהדבר היחיד שיצדיק את ההקרבה של החיילים ושל העורף יהיה שינוי המציאות האסטרטגית בשטח והסרת האיומים שנבנו סביבנו.

הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 12.09.2024. 

תא"ל במיל' יוסי קופרווסר: הצבא מבין שלא מדובר בהכרעה מהירה. צריך להכריע, אבל השלב שאנחנו נמצאים בו כרגע הוא שלב של כתישה. אנחנו בהתשה והם בכתישה. מה שאנחנו עושים להם זה כתישה ומה שהם עושים לנו זה התשה. לכן, אנחנו צריכים להמשיך לכתוש אותם, עד כדי כך שהנזק שייגרם להם יהיה כזה שהם יגיעו למסקנה שיותר כדאי להם לקבל את התנאים המוצגים על ידי ישראל להפסקת אש ושחרור חטופים, מאשר להמשיך להילחם על פי התנאים שמציגים כרגע.

אנחנו צריכים להגביל את זמן הכתישה, כדי לזרז את הזמן שבו חמאס יגיע למסקנה שלמרות שכל הלחצים שמופעלים על ישראל ולמרות כל התנאים שמשחקים לטובתו, המחיר שהוא משלם על המשך הכתישה הוא כזה שמחייב אותו להעריך מחדש את המצב.

הראיון המלא התפרסם במעריב, בתאריך 11.09.2024.

https://youtu.be/jzwGKPbI4xs

רות פינס פלדמן: העימות הסתיים בעיקר בתיקו וכנראה שזה לא ממש משנה. מה שיכריע את הבחירות לדעתי זה בראש ובראשונה המצב הכלכלי בארה”ב ובעיית ההגירה. מאד קשה להם ללכת לקנות מצרכים בסופרמרקט וזה בסוף מה שמעסיק אותם. הכלכלה במצב בעייתי והם משווים את זה לתקופת טראמפ שהצליח למצב את הכלכלה בתקופתו. המירוץ לבחירות מאד צמוד וזה יכול להביא אותנו למה שקרה בפעם שעברה ב-6 בינואר – שטארמפ לא קיבל על עצמו את התוצאות. אנחנו על סף מלחמת אזרחים לא אלימה בארה”ב.

הראיון התקיים בגלי ישראל, בתאריך 11.09.2024.