https://youtu.be/pEchWjYZF54

נועה לזימי: התמונות מהכינוס היו בעיניי לא נעימות. אני רואה בהן סוג של גושפנקה אמריקאית לתפיסה שטורקיה היא גורם שיכול “לספק את הסחורה” ושכדאי לשתף איתו פעולה. זה מטריד במיוחד לנוכח עמדותיו של ארדואן כאיש אחים מוסלמים מובהק. בעיניי, מדובר גם בהכשרה של טורקיה בפורום גלובלי, וזה בעייתי.

מבחינת ארדואן, הכינוס הוא הישג משמעותי. אירופה נעשית תלויה יותר ויותר ביכולות ההגנה והביטחון של טורקיה, שטיפחה בשנים האחרונות את מעמדה כמעצמה ביטחונית. טורקיה מחזיקה במנופי לחץ חשובים מול אירופה — מהגירה ועד נתיבי הגישה לים השחור — והיא גם ממצבת את עצמה כמתווכת שיכולה לדבר עם רוסיה ועם אוקראינה. במקביל, היא משתלבת בתעשיות הביטחוניות של חלק ממדינות אירופה, לא רק כספקית כטב"מים וכלי רכב משוריינים.

הראיון המלא התקיים ברדיו ירושלים, בתאריך 08 ביולי 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

יוסי אמרוסי: לאף אחד אין אינטרס לחדש את המערכה בעוצמה מלאה — לא לאיראן ולא לטראמפ. מבחינת ישראל, דווקא יש לנו אינטרס כזה.

על זעקת הלומי הקרב בכנסת: אלה דברים מטלטלים וכואבים מאוד. אני חושב שיש פה אינטרסים פוליטיים שגוברים כמעט על הכול. משרתי צה"ל — הלוחמים, הפצועים, הלומי הקרב, מי שהקריבו את חייהם ואת גופם — צריכים להיות ראשונים במעלה. שום דבר אינו יכול להשתוות אליהם.

הראיון המלא התקיים בערוץ 13, בתאריך 08 ביולי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

אולגה דויטש: ההתפתחויות בפסגת נאט"ו אמורות להדאיג אותנו מאוד. טורקיה ממקמת את עצמה כבר תקופה משמעותית כשחקן מרכזי במזרח התיכון החדש. היא חלק מהקשר החדש הזה עם קטאר וסעודיה, איפשהו בין איראן לבין הקהילה הבינלאומית וארה"ב. ארדואן מאוד מעוניין להיכנס מחדש לתוכנית מטוסי ה־F-35, וזה בעייתי מאוד מבחינתנו.

השאלה הגדולה תהיה מה טראמפ יבקש ממנו בתמורה, והנושא האיראני יהיה מרכזי בכל שיחות נאט"ו. על סדר היום תהיה גם אוקראינה, עם התחייבות של 70 מיליארד דולר מצד מדינות נאט"ו. הן מבקשות ממדינות חברות להגדיל את התשלומים כדי לממן זאת. מדינות נאט"ו מצפות להסתפק בהצהרה די חסרת משמעות, שתכלול קריאה לכך שלא יהיה נשק גרעיני לאיראן ושאיראן תאפשר מעבר חופשי במיצר הורמוז. הכדור, כמובן, במגרש של טראמפ, והשאלה הגדולה היא עד כמה הוא יתעקש בסוגיה הזו.

הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 07 ביולי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

אולגה דויטש: אני מוטרדת מאוד מהאפשרות שטורקיה תחזור לתוכנית ה־F-35 או שהסנקציות נגדה יוקלו. ארדואן מזהה שינוי עמוק במזרח התיכון ומבקש למקם מחדש את טורקיה ככוח אזורי ובינלאומי מוביל. אם ממשל טראמפ יעניק לו גיבוי, זה ישדר מסר ברור על הכיוון שבו נושבת הרוח בוושינגטון – וכרגע הכיוון הזה אינו בהכרח נוח לישראל.

טורקיה היא בעיניי גורם עוין לישראל כבר שנים, ולא רק מאז 7 באוקטובר. היא פועלת נגד ישראל בדרכים שונות, כולל באמצעות ארגונים ועמותות במזרח ירושלים, והיא גם מנסה להפגין כוח מול ישראל בזירה הימית והאזורית. ככל שארדואן ירגיש חזק יותר ויקבל גיבוי אמריקאי, כך יהיה לישראל קשה יותר לנווט את המערכת האזורית והבינלאומית.

הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 07 ביולי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

פרופ' קובי מיכאל: אני רואה בהודעת חמאס על התפטרות ממשלת החירום בעזה מהלך סמלי ומטעה, לא שינוי שלטוני ממשי. מדובר בהתפטרות של אדם אחד בלבד, מוחמד אל-פארה, בעוד שכל שאר בעלי התפקידים – שרים, מנכ"לי משרדים, ראשי ערים ואלפי פקידים – נשארים במקומם. גם הזרוע הצבאית וכל מנגנוני חמאס נותרים כפי שהם. חמאס מנסה לשדר נכונות להעביר סמכויות אזרחיות לממשלת טכנוקרטים, אבל בפועל אין כאן ויתור על שליטה או על כוח. בעיניי זו הונאה גלויה.

הסכנה אינה רק בעצם המהלך של חמאס, אלא בנכונות אפשרית של גורמים בינלאומיים לקבל פתרונות ביניים במקום פירוז אמיתי של הרצועה. עלול להיווצר מצב שבו לא דורשים מחמאס להתפרק מנשקו, אלא מסתפקים בהנחת נשק, בהעברת נשק כבד לגורם אחר, או בהבחנות מלאכותיות בין נשק כבד לנשק קל. כך יתחילו ויכוחים על הגדרות, על מנהרות ועל תעשיית ייצור הנשק, ובפועל חמאס יישאר כוח חמוש ומשפיע. ישראל צריכה לעמוד על פירוז מלא ולא להיגרר להסדרים שמאפשרים לחמאס לשמר את יכולותיו.

הראיון המלא התקיים בקול ברמה, בתאריך 07 ביולי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

יוסי אמרוסי: לדעתי, גם מי שאומר שמצבה של ישראל טוב יותר מאשר ערב 7 באוקטובר וגם מי שטוען ששום דבר עדיין לא הושלם – צודק. מבחינה צבאית ואסטרטגית אנחנו במצב טוב יותר. בעזה, בין 60 ל־70 אחוזים משטח הרצועה נמצאים בשליטה מלאה של צה״ל, איום הפלישה הורחק, וחמאס חלש בהרבה מכפי שהיה. הוא לא הוכרע לחלוטין, והוא עשוי להתעצם מחדש בכוח אדם, אבל יכולותיו לייצר ולהבריח אמצעי לחימה, לייצר רקטות ולבנות מנהרות נפגעו באופן משמעותי.

הסיבה לכך שחמאס לא הוכרע, בעיניי, היא בין היתר הלחץ האמריקאי וההסכם שנחתם. החזרת החטופים הייתה יעד עליון וחשוב, אך ההתחייבות לפירוק חמאס מנשקו לא התממשה. לכן, בחודשים הקרובים יש לישראל הזדמנות להשלים את המלאכה: לפגוע בכל חמוש שמסתובב ברצועה, לצמצם את הסיוע ההומניטרי לדברים הבסיסיים וההכרחיים בלבד, ולפתוח מסלול הגירה שיאפשר לכל עזתי שרוצה לעזוב לעשות זאת.

הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 06 ביוני 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

פרופ' קובי מיכאל: אני חושב שיש איזושהי הפרזה בדיווחים לגבי ההתעצמות של חמאס בעזה. הם אכן מנצלים את ההפוגה ואת שליטתם בכ־40% מהשטח כדי לשקם את משילותם ואת כוחם הצבאי, אבל חמאס של היום הוא צל חיוור של מה שהיה. בהיבט הצבאי הוא איבד הרבה מיכולותיו. הם מגייסים הרבה צעירים, מציידים אותם בנשק לאחר אימון בסיסי של מספר ימים, אבל אלה אינם לוחמים מיומנים.

אנחנו ממשיכים לפעול באופן אגרסיבי נגד כל הפרה של חמאס ונגד כל ניסיון לחצות את הקו הצהוב ולפגוע בחיילי צה"ל. מתבצעים שם סיכולים בהיקפים די נרחבים. צה"ל מרחיב את אחיזתו בשטח, ואלוף פיקוד הדרום כבר אמר שאנחנו שולטים בכ־70% מהשטח, אבל אסור לנו לנוח על זרי הדפנה.

הראיון המלא התקיים בערוץ הכנסת, בתאריך 05 ליולי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

יוסי אמרוסי: אני רואה במערכת היחסים בין טראמפ לנתניהו מערכת יחסים שנמשכת כבר כשמונה שנים, ובדרך כלל הייתה טובה מאוד, אפילו מצוינת. היו בה גם משברים, ואני מקווה שהמצב יתאזן. בעיניי, ההסכם של ישראל עם לבנון איזן במידה מסוימת את ההסכם הרע שטראמפ עשה עם איראן.

לגבי ארדואן, אני זוכר תקופה שבה היה לישראל שיתוף פעולה חריג עם טורקיה – כלכלי, מדיני, מודיעיני וביטחוני. מאז חל שינוי עמוק. בעיניי ארדואן מסוכן מאוד ליציבות ולשלום במזרח התיכון. אני רואה בו מנהיג דתי קיצוני, שמבקש עוד ועוד כוח ונשק, ותופס את ישראל כבעיה. לכן האפשרות של מכירת מטוסי F-35 לטורקיה צריכה להטריד את ישראל מאוד.

הראיון המלא התקיים בחדשות 13, בתאריך 05 ביולי 2027.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

נועה לזימי: באשר להלוויה, העיתוי שלה – דווקא סביב חגיגות 250 השנים לארצות הברית – הוא מתריס ובעל משמעות סמלית ודתית. המטרה היא למנף את מותו של המנהיג העליון כדי לייצר מפגן כוח. מבחינה אובייקטיבית, איראן ספגה תבוסה צבאית קשה, אבל מבחינה תעמולתית היא יודעת להפוך את האירוע לנכס. חמינאי מוצג לא רק כמנהיג של איראן, אלא כדמות בעלת משמעות רחבה יותר עבור העולם השיעי, ולכן יש לאירוע חשיבות אידאולוגית ודתית גבוהה.

המסר של האיראנים מופנה גם החוצה וגם פנימה: כלפי הקהילה הבינלאומית וכלפי ארצות הברית, אך גם כלפי המפגינים בתוך איראן. הם מבקשים לשדר עמידה איתנה ושליטה. עם זאת, אם מסתכלים על העובדות, עצם העובדה שהמנהיג החדש אינו יכול להופיע בפומבי מחשש להתנגשות או לפגיעה בו, מעידה גם על חולשה מסוימת. למרות זאת, מבחינה תעמולתית, האיראנים יודעים לצייר את המציאות לטובתם.

הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 05 ביולי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

רותי פינס פלדמן: טראמפ מעוניין, ככל הנראה, להשיג הסדר מדיני מול איראן שיוכל להציג כהישג לציבור האמריקאי. אך אין לשלול אפשרות של פעולה צבאית נקודתית במקביל להמשך השיחות. מבחינתו, פעולה כזו אינה בהכרח סותרת את המשא ומתן; היא יכולה להיות חלק מניסיון לשלב לחץ צבאי עם מהלך מדיני. ההתפתחויות תלויות גם באיראן ובפעולותיה, ולא רק בהחלטותיו של טראמפ.

מבחינת ישראל, הנקודה המרכזית היא שמירה על חופש הפעולה מול איראן. ישראל אינה צד להסכם או למשא ומתן בין וושינגטון לטהרן, ולכן עליה לשמר את זכותה להגן על עצמה ולפעול לפי שיקוליה הביטחוניים. לצד איראן, יש גם זירות פתוחות נוספות, ובראשן עזה, ולכן פגישה בין נתניהו לטראמפ צריכה לעסוק במכלול האתגרים ולא רק בסוגיה אחת.

הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 05 ביולי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.