יוסי אמרוסי: צה"ל ב-40 יום האחרונים הסיר שתי דרכי פעולה עיקריות של האוייב: ירי ישיר ופלישה ליישובי הגבול. צה"ל סיכל ומסכל אותן ועכשיו יותר קשה לפגוע בישובי הגליל. הבעיה המרכזית שנותרה היא ירי תלול מסלול שזו בעיה שמאתגרת את צהל.

יש עדיין שני מנופים: צריך לפגוע במפלגת אמל – מפלגה שיעית שהיא הזרוע המדינית של חזבאללה כדי לאפשר לממשלת לבנון מרחב פעולה רחב יותר. ואם לא תהיה ברירה נצטרך לפגוע בתשתיות של לבנון עצמה. תושבי הצפון אינם יכולים להמשיך לחיות כך במציאות הנוכחית.

הראיון המלא התקיים ברדיו צפון, בתאריך 12 באפריל 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

אלי קלוטשטיין: הנשיא טראמפ הוא איש בעל חזון, והוא לא סתם נכנס למלחמה הזאת. הוא ידע שהיא יכולה להסתבך, הוא הכיר את התאריך של בחירות האמצע וידע מה ההשלכות שיכולות להיות על שוק הנפט. הוא בכל זאת החליט, בניגוד לכל נשיא אחר בהיסטוריה, להיכנס ולחסל את הסכנה הזאת, את האיום הזה, של תוכנית הגרעין האיראנית, אולי גם של תוכנית הטילים, עם שאיפה מאוד רחוקה של יצירת תנאים להפלת המשטר.

הוא מבין שזה לא משהו שעושים בזבנג וגמרנו. הוא מנסה עדיין להגיע למטרות שהוא הציב לעצמו, ולדעתי הוא לא יירתע מלהמשיך במתקפה אם הוא חושב שיוכל להשיג דברים, אם הוא חושב שמה שניסה להשיג בדיפלומטיה הוא יוכל לקבל באמצעים צבאיים.

הריאיון המלא שודר בערוץ 10, בתאריך 12 באפריל, 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

יוסי אמרוסי: איראן רק מתעצמת על מנת להשמיד את ישראל. זו מטרתה המרכזית. הפרוקסי שלה חלש מאוד. היא בעצמה חטפה מכות קשות מאוד. נכון שלא הכרענו, אבל צריך סבלנות.

הטענה העיקרית של הציבור ב-7 באוקטובר הייתה: למה לא עשיתם משהו? למה לא השמדתם? מה-7 באוקטובר מדינת ישראל פועלת, יוזמת, יורה, מפוצצת ועושה ככל יכולתה לפגוע באויבים שלנו. מלחמות הן דבר ארוך ומסובך; צריך סבלנות ולתת לצה"ל לנצח. דווקא הצפון חזק. קשה לתושבים מאוד, אבל דווקא הציבור הזה אומר לממשלה: תמשיכו.

הראיון המלא התקיים בערוץ I24, בתאריך 11 באפריל 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://youtu.be/7YUC-CdSILc

רות פינס פלדמן: יש ביקורת גם בתוך המפלגה הרפובליקנית על טראמפ, משום שמבחינתם אי אפשר לסמוך על איראן ולא ניתן לקיים מולם מו״מ אמין. גם טראמפ אמר שהם לא פתחו את המיצרים, וכי הם כבר מפרים את ההסכם. בארה״ב מסקרים את הפסקת האש כבלתי יציבה, ומעלים את השאלה האם היא תחזיק מעמד.

גם עבור ישראל, האתגר המרכזי יהיה למנוע את שחיקת ההישגים שהושגו עד כה, ולשמר את הפוטנציאל של ארה"ב וישראל להחליף את המשטר. כאן עולה גם השאלה האם ארה"ב קובעת כבר עתה שהמשטר הוחלף, ואם כן – עם מי בעצם מנהלים את המשא ומתן, והאם הם קוראים לעם לצאת ולהפגין נגד המשטר ״שהוחלף״.

הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 10 באפריל 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://www.youtube.com/watch?v=EqTrw1ni9fo

אלי קלוטשטיין: השאלה היא אם איראן תופסת את המצב הנוכחי שלה כאיום על המשטר. היא מבינה היטב שישראל וארה"ב יצאו למערכה הזאת כדי להחליף את המשטר. האם החילופים הפרסונליים בהנהגה משמעותם החלפת המשטר – כמו שאולי הנשיא טראמפ היה רוצה להציג את זה? בכלל לא בטוח.

אם הם מרגישים שכל המכות שהם חטפו הם אולי משהו שיכול בטווח הקצר, אולי אפילו בטווח הבינוני, להפיל לגמרי את המשטר – אולי הם יבואו ויתפשרו. אחרת, ובמיוחד כשיש להם את המנוף של מצרי הורמוז, והם הראו שביכולתם להכאיב לאמריקנים אבל בעיקר לאירופים ולמדינות האזור, אין להם סיבה להתפשר עדיין בשלב הזה.

הריאיון המלא פורסם בכאן רקע, בתאריך 10 באפריל, 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

אלי קלוטשטיין: הסיכוי להתחדשות ההפגנות גבוה יותר לאחר המערכה הנוכחית. זו לא שאלה של אם, אלא רק של מתי. גם אם ההמונים לא יצאו לרחובות מיד, מצבה הכלכלי הקשה של איראן רק החמיר. היא נתונה תחת עיצומים בינלאומיים מחמירים, עוד לפני המלחמה האינפלציה השתוללה וערך המטבע המקומי ירד בחדות, ונפוצו דיווחים על כך שהאזרחים הפשוטים מתקשים לרכוש מוצרי אוכל בסיסיים.

במצב כזה, האזרח האיראני הפשוט מבין שמצבו רק יהיה גרוע יותר, במיוחד אם ההנהגה הנוכחית תבחר להפנות את יתרת ההכנסות שלה שוב לשיקום מערכי הצבא, הטילים, הגרעין והפרוקסי. אלא אם אכן יקרה שינוי משמעותי בגישה של המשטר, מצבו הכלכלי הגרוע והמידרדר של האזרח ידחוף אותו למחאות בשלב כלשהו בטווח הזמן הקרוב או הבינוני.

בגלל השבתת האינטרנט, הקולות שיוצאים מאיראן מוגבלים וחלקיים, ולא משקפים את תמונת המצב האמיתית. ההנהגה מבקשת לקדם נרטיב של ניצחון ועוצמה ומוציאה את תומכיה לרחובות לחגוג את הניצחון. עם זאת, יש תיעודים רבים של אזרחים מביעים שמחה ותמיכה בארה"ב ובישראל.

פורסם בגלובס, בתאריך 10 באפריל, 2026.

פרופ' זכי שלום: לטראמפ יש אינטרסים משלו ולנו יש אינטרסים משלנו. אנחנו שותפים, אבל גם בשותפות יש אינטרסים שונים לשני הצדדים. אנחנו יכולים לעשות דברים שאולי לא ימצאו חן בעיניו. אני לא בטוח שהאמריקאים מרוצים מהפעולות שלנו בלבנון.

אנחנו משלמים מחיר על שגיאה שעשינו, לדעתי. זה התחיל בעזה – לא נתנו מספיק חשיבות לגורם הזמן. לזמן יש חשיבות. זה עיקרון שולט אצל דוד בן-גוריון וגם אלה שהיו אחריו.

גם בעזה התחלנו במלחמה מתמשכת שיש לה מחיר בסוף. הזמן משתנה, הכוחות משתנים, האינטרסים משתנים. גורם נוסף שלא נתנו לו מספיק חשיבות הוא הפגיעה בתחנות הכוח מההתחלה. למה להשאיר אותן פעילות חודש שלם? למה להתחיל מהקל לכבד ולא להפך?

הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 09 באפריל 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

ד"ר עדי שורץ: מייקל גמל – בחור אמריקאי שחי בארה״ב, נולד להורים מצרים קופטים. בגיל ההתבגרות התחבר לגורמים מערביים פרו־פלסטיניים. הוא מעיד על עצמו ששנא יהודים ושנא את ישראל. אחרי 7 באוקטובר הוא לא יצא נגד הטבח. בהמשך החל ללכת לבית כנסת כדי להבין מי הם היהודים, הוריד את עמוד האינסטגרם שלו שבו פרסם נאצות, ולאט־לאט החל ללמוד ולהתנתק מהתעמולה, מהשקרים ומהחד־ממדיות. כיום הוא מסביר שלימדו אותו שקרים. זהו מחיר אישי גבוה מאוד – חבריו הוותיקים שולחים לו תמונות של היטלר, והוא הפך להיות פעיל הסברה, באופן לא רשמי, לצידנו.

הוא גדל באזור בוסטון. לאחר שעבר לקליפורניה, מצא את עצמו מוקף בקהילה ערבית, והחל להרגיש שם בבית. בהדרגה נשאב לתוך השיח הפרו־פלסטיני, בין היתר בשל לחץ חברתי והחיפוש אחר זהות. מדובר בסיפור מורכב מאוד.

הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 07 באפריל 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

פרופ' קובי מיכאל: אם הגורמים הבינלאומיים לא "יקנו" את המשחקים של חמאס ויבינו שאין להם כוונה אמיתית להתפרק מנשקם, הם עשויים להגיע למסקנה שרק צה"ל יוכל לבצע זאת – ובכך ייבנה גיבוי בינלאומי לפעולה כזו. להערכתי, הדבר יהיה קל ופשוט יותר: חמאס כיום חלש יותר, צה"ל מוכן יותר, ובעיקר – אין את האילוץ של חטופים המצויים בשטח.

אני מבקש להזכיר כי ב־7 באוקטובר לא הייתה לצה"ל תכנית לכיבוש הרצועה. במהלך שנתיים של לחימה צברנו ניסיון רב יותר, וגם כיום הלחימה נמשכת לאורך הקו הצהוב. מתקיימים שם עימותים יומיומיים מול חמאס, שמנסה לחצות את הקו, לפגוע בחיילי צה"ל ולהמשיך להתעצם צבאית.

הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 06 באפריל 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

רות פינס פלדמן: האולטימטום של טראמפ עומד לפוג, ולכן הוא מעלה הילוך. בסופו של דבר, הוא יצטרך לממש את אותו איום, אחרת ההבטחה שלו לניצחון ברור תרד לטמיון. אנו רואים הסלמה בפתח. החשש הוא שטראמפ לא יממש את אותו איום וייפול לאותה מלכודת התשה איראנית. מבחינת איראן, הם מעדיפים להמשיך את מלחמת ההתשה שלהם ולשלם מחיר כעת כדי להבטיח הישג בעתיד — כלומר, לספוג מכות בטווח הקצר, אך לשמר את המשטר, מה שנחשב בעיניהם לניצחון. כרגע, הלחץ מופעל גם על טראמפ.

מבחינת ישראל, יש להפעיל לחץ ולהישאר עם היד על הדופק כדי לזהות את השלב הבא של המלחמה, שבתקווה יביא להפלת המשטר באמצעות פגיעה בתשתיות ובנכסים אסטרטגיים שלו.

הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 06 באפריל 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.