https://youtu.be/HnBS_p4FxAE

נועה לזימי: אי־הצטרפותה של אירופה למערכה זו תהיה, לדעתי, בכייה לדורות. לא מדובר רק בחוסר רצון לאבטח את מיצרי הורמוז; חלק ממדינות אירופה מסרבות אפילו לאפשר תקיפות מבסיסים בשטחן. בנוסף, הן אינן מעניקות את הגב הדיפלומטי הנדרש.

קיים כאן צורך אירופי ברור, הן מבחינת יבוא הגז והנפט והן לצורך יצירת איזון מול רוסיה וחשיבה על עתיד נאט"ו. איני סבורה שטראמפ יפרוש, שכן מהלך כזה מחייב גם אישור של הקונגרס. נדמה כי האירופאים אינם מביטים קדימה. ארה"ב נושאת בחלק משמעותי מתקציב נאט"ו.

הראיון המלא התקיים בכאן 11, בתאריך 05 באפריל 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

ד"ר רפאל בן-לוי: אני סבור שחלקים נרחבים מהאירוע הזה ממחישים עד כמה אנו נכנסים לעידן חדש. רבות מהנחות היסוד של הגיאופוליטיקה בשנים האחרונות מתערערות. מתגלה חוסר התוחלת, ואף הפער בין הצהרות למציאות, של האו"ם – שאינו רלוונטי דיו, אינו משפיע במידה מספקת ואינו מייצג בפועל. מי שמסוגלים לפעול יחד ולבנות קשרים אפקטיביים הם אלו המהווים שותפים אמיתיים.

עמדת סין ורוסיה מול ארה"ב: להערכתי, היא תישאר כפי שהייתה עד כה. הן אינן אוהבות את המצב; נפילת המשטר האיראני תהיה מבחינתן הפסד. עם זאת, הן אינן מוכנות להסתכן או להילחם עבורו. לכל אחת מהן סדר עדיפויות משלה: סין יכולה לאתגר את ארה"ב, אך מתקשה להקרין כוח צבאי למזרח התיכון; רוסיה שקועה במלחמה באוקראינה. לכן איני צופה התערבות ישירה מצידן.

הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 02 באפריל 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

משה פוזיילוב: החוק הזה אינו עומד לבדו. יש לזכור באיזה אקלים הוא מתקבל. לדעתי, התפיסות הישנות שלפיהן אם לא ננהג בבתי הכלא לפי כל כללי האחווה, הטיפול והעזרה לכלואים – הם ישנאו אותנו יותר, אינן נכונות עוד ואינן מחזיקות מים. לאורך השנים התקיימו תפיסות שונות מאוד, אשר הובילו בסופו של דבר לכך שבתי הכלא הפכו לחלק מהבעיה ולא לחלק מהפתרון.

לדעתי, זהו חוק טוב, שמטרתו לאפשר יישום מדיניות. עם זאת, הוא יוצר דיפרנציאציה בין מפגע יהודי למפגע ערבי, ובכך משאיר בידי מתנגדי החוק את האפשרות לטעון כי מדובר בסוג של אפרטהייד. לדעתי, זו בעיה משמעותית.

הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 31 במרץ 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

יוסי אמרוסי: עד השבעה באוקטובר הייתי נגד עונש מוות למחבלים, בעיקר בגלל הפרוצדורה המשפטית שהייתה כרוכה בכך. ידעתי שאם יינתן עונש כזה יהיה תהליך ארוך של עררים, משפטים ובג"ץ, ובזמן הזה אותו אסיר יהפוך לסוג של גיבור מה שעלול לעורר פעילות חבלנית נוספת ומהומות בתוך הכלא. בעקבות השבעה באוקטובר שיניתי את דעתי ואני בעד עונש מוות למחבלים שביצעו עבירות חמורות במיוחד. יש בכך גם מהצדק וגם זכותה של המדינה להעניש בחומרה את מי שפוגע בה באופן משמעותי/

כאיש מקצוע הדבר המשמעותי שלמדתי מהשבעה באוקטובר הוא בחינת הקונספציות שלי ולא רק של מערכת הביטחון. אני רואה בשנתיים האחרונות שהתנאים של המחבלים בכלא שונים בתכלית ממה שהיה קודם, אחרי שחשבנו שאם נרע את התנאים למחבלים זה יגרור מהומות, פיגועים ובעיות ביטחוניות, אבל בשנים האחרונות אני רואה שלמרות הרעת התנאים, לא רק שזה לא גורם לפיגועים נוספים ומהומות אלא להיפך, השליטה בכלא מצוינת. שב"ס עושה עבודה נהדרת.

הראיו ןהמלא פורסם באתר ערוץ 7, בתאריך 31 במרץ 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

משה פוזיילוב: מי שעושה פיגוע על רקע שנאה וטרור, יהודי או ערבי, הדין צריך להיגזר בצורה שווה, ומאחר ואין מקום להשוואה מספרית בין המחבלים לבין יהודים שביצעו פעולות לאומניות, נכון היה להותיר את המדד שוויוני. העניין הזה יהיה לב ליבה של האופציה שתמנע מהחוק הזה להתממש.

אין אצלנו תופעה של רצח ערבים כתופעה, ודווקא בגלל זה אנחנו צריכים להגיד אמירה שווה, שאנחנו לא מקבלים שום רצח שהוא פשע שנאה. עם כל היתר אפשר יהיה להסתדר והחוק יוכל לעבור כמו שהוא.

הראיון המלא פורסם באתר ערוץ 7, בתאריך 31 במרץ 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://youtu.be/lkCJsaSlGGM

יוסי אמרוסי: עקרונית אני בעד חוק עונש מוות למחבלים. המדינה צריכה את היכולת להטיל את העונש הכי חמור שאפשר על מי שמבצע מעשי טרור קשים במיוחד. בעבר, למען האמת, הסתייגתי מהטלת העונש הזה, כי חששתי שהפרוצדורה המשפטית תגרום לכך שזה יימשך שנים ולא יבוצע.

החוק החדש אמור לאפשר הליך מהיר יותר ופשוט יותר. אני חושב שצריך לתת לשופטים שיקול דעת, כיוון שזה עונש בלתי הפיך. אני מאוד מקווה שזה ימומש. אני מצטער שזה לא חל על מחבלי הנוח'בה. זה הטריגר לחוקק את החוק הזה מלכתחילה.

הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 31 במרץ 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

פרופ' קובי מיכאל: הם מזהים בדרום שורה של יעדים אסטרטגיים שבעיניהם הם 'ראויים לפגיעה'. זה מתחיל בבאר שבע, שם נמצאים פיקוד הדרום ותעשיות טכנולוגיות מתקדמות, בדגש על קריית ההייטק, וממשיך לאזור דימונה על כל המשמעויות של הדבר, וכן לירוחם, שם מרוכזות תשתיות של תעשיות כימיות. 

הם מנסים לייצר משוואה ברורה – 'אתם פגעתם בתעשיות שלנו, אנחנו נפגע בתעשיות שלכם'. זהו ריכוז מאמץ". הראיון המלא התפרסם בגלובס, בתאריך 30 למרץ 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

נועה לזימי: החותים מונעים מלהט אידיאולוגי מאוד חזק. הם הפגינו תעוזה שלא בהלימה ליכולות הממשיות שלהם. הם כרכו את המאבק שלהם בסיפור הפלשתיני, ראינו את השיגור לישראל, אבל היו גם הרבה הבטחות ואיומים שלא התממשו. יחד עם זאת חשוב להם להיות מעורבים גם מתוקף השותפות עם טהרן. שרידות המשטר שם חשובה להם. הם אמנם לא יוכלו להיות מי שימנע את נפילתו אם יימשך מאמץ אמריקאי ישראלי בכיוון הזה, אבל אם המשטר בטהרן ישרוד הם לא ירצו להיות אלה שלא הפגינו תמיכה במשטר הזה שעלול לבוא איתם חשבון.

הראיון המלא התפרסם באתר ערוץ 7, בתאריך 30 במרץ 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://youtu.be/G3thhWr0boU

נועה לזימי: רבים תוהים מדוע החות'ים לא הצטרפו עד כה. ייתכן שהיה ויכוח פנימי בצמרת הארגון לגבי מועד ההצטרפות למערכה. כבר לפני כשבועיים בכיר חות'י אמר שנפלה החלטה והם יעדכנו. ייתכן שהם המתינו לאות מטהרן כחלק מהסלמה מתמשכת. מבחינת איראן, המטרה המרכזית היא להגביר את הלחץ הבינלאומי, למשל דרך סגירת מיצרי באב אל-מנדב.

החסימה של מיצר הורמוז מפעילה לחץ רב על התעבורה הימית. יש מדינות שיש להן צינורות עוקפים כמו בערב הסעודית עם נקודת יציאה לים האדום. הנמל הזה, אגב, הותקף על ידי האיראנים לפני כשבוע. ניתן לתקוף את הנמל עצמו וגם להטיל מצור על מיצר באב אל-מנדב, ובכך למנוע את נתיב ייצוא הנפט החלופי שבו משתמשת ערב הסעודית. זו דוגמה ללחץ משולב על עורק מרכזי נוסף בתעבורת סחורות ואנרגיה.

הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 30 במרץ 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

רות פינס פלדמן: היו הבהרות במהלך סוף השבוע שלפיהן, בכל הנוגע לגרעין, ארה"ב אינה מתכוונת להתפשר. הם מנסים להשיג באמצעים מדיניים את מה שהם מנסים להשיג כעת באמצעים צבאיים. מדובר ביעד שקשה מאוד להשגה, ולכן אנו רואים תהליך של משא ומתן תחת אש. ארה"ב ממשיכה לעמוד על הקווים האדומים שלה ואינה מתפשרת, ולכן מדובר בתהליך שיימשך עוד זמן.

חשוב לישראל לשקף לארה"ב כי מבחינתה לא ניתן להשלים עם איראן גרעינית. גם אם יושג הסכם, הסנקציות צריכות להישאר על איראן, לצד בידוד מדיני. זהו מרכיב קריטי עבורנו.

הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 29 במרץ 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.