אשר פרדמן: ביחס לנורמליזציה עם סעודיה, אני מעריך שהנשיא טראמפ עדיין מחויב לחזון הסכמי אברהם ורואה בסעודיה את היעד המרכזי להרחבתם. בעיניי, ההסכמים כבר הוכיחו את עצמם: היקף הסחר בין ישראל למדינות שהצטרפו אליהם ממשיך לגדול משנה לשנה, גם בתקופות של מתיחות ביטחונית. לכן אני סבור שהרחבת ההסכמים היא יעד ריאלי, גם אם מדובר באתגר משמעותי.

אני חושב שלישראל יש אינטרס להמשיך ולהעמיק את שיתוף הפעולה עם מדינות האזור, משום שהדבר משרת גם את האינטרסים של ארצות הברית. ככל שנבנית מערכת אזורית של שיתוף פעולה בין ישראל, סעודיה ומדינות ערב המתונות, כך פוחת הצורך במעורבות אמריקאית ישירה במזרח התיכון, וארצות הברית יכולה להפנות יותר משאבים להתמודדות עם האתגר הסיני בזירה האסייתית. לכן, בעיניי, שילוב אזורי רחב הוא אינטרס משותף לישראל, לארצות הברית ולבעלות בריתן באזור.

הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 27 ביולי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

אלי קלוטשטיין: מה שטראמפ לא מבין זה שמערכה נגד טרור – והאיראנים הם גוף טרור לכל דבר, גם בצורת ההתנהלות שלהם, וגם בצורת החשיבה שלהם – היא לא משהו של זבנג וגמרנו. זה דורש השקעה, זמן, מחשבה מתוחכמת והתמודדות ארוכת טווח. ארה"ב יכולה לעשות את זה, אבל משמעות הדבר היא שתצטרך להישאר פה הרבה זמן, וזה לא בהכרח משהו שטראמפ רוצה.

הציבור האמריקני מתחיל להבין את ההשלכות של זה. שני סקרים שראיתי באחרונה מראים שהאמריקנים מעריכים שהמלחמה תיקח הרבה זמן, מצד אחד, ושהיא מסובכת יותר משחשבו בהתחלה. יש פה הבנה, טפטוף וחלחול של התפיסה הזאת, שמתחילה להתגבש אצל האמריקנים, ואולי טראמפ מחכה לזה, שהתפיסה הזאת תתקבע ולא תעלה לו במחיר ציבורי לאורך זמן.

הריאיון המלא שודר בגלי ישראל, בתאריך 27 ביולי, 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

פרופ' זכי שלום: אני לא חושב שהדיווחים על פעולה אפשרית בליל שבת היו סתם שמועה. גם אני הערכתי שמשהו עומד לקרות, אבל לדעתי טראמפ טרף את הקלפים, והוא עשה זאת בחוכמה רבה. הוא מציב בפני האיראנים הצעה שיהיה להם קשה מאוד לסרב לה.

טראמפ אומר לאיראנים: אני נותן לכם הזדמנות כמעט אחרונה. כרגע אני עוצר את ההתקפות. נתניהו מגיע אליי ביום שלישי, ואתם יודעים לשם מה הוא בא — הוא רוצה לקבל ממני אור ירוק. אם תלכו לקראתי ותיתנו לי את מה שאני מבקש, יהיה אפשר לסגור את הסיפור ואף להוציא אתכם ממנו בכבוד. אבל אם לא תעשו זאת, אני משחרר את הרצועה של נתניהו ושל ישראל, והם יתנהגו כלפיכם בצורה אחרת.

הראיון המלא התקיים בקול ברמה, בתאריך 26 ביולי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

רות וסרמן לנדה: אני סבורה שהאתגר האסטרטגי של ישראל השתנה. החלשת הציר השיעי אמנם חשובה, אך היא יוצרת במקביל מרחב להתחזקות ציר סוני קיצוני, ולכן אסור להסתכל רק על האיום האיראני. כבר שנים אני מתריעה מפני התהליך הזה.

לדעתי, טורקיה וקטר פועלות באופן עקבי להעמקת השפעתן באזור, כולל בתוך מצרים, באמצעות השקעות, מימון, הסתה והשפעה על מנגנוני הממשל. למרות העוינות האישית של הנשיא א-סיסי כלפי האחים המוסלמים, החדירה הזו נמשכת ואף מתרחבת.

אני חושבת שנקודת התורפה המרכזית של טורקיה היא בתחומי האנרגיה והכלכלה. ארדואן מבקש להשתלט על נתיבי האנרגיה לאירופה ולעקוף את ישראל, ולכן אסור לישראל ולמערב לאפשר זאת. מדובר בסוגיה גאו-אסטרטגית מהמעלה הראשונה.

הראיון המלא התקיים בתכנית הערביסטים בערוץ 15, בתאריך 23 ביולי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

נועה לזימי: התמריץ הסעודי לנורמליזציה עם ישראל פחת. עוד לפני המערכה הנוכחית, ארצות הברית כבר העניקה לסעודיה הטבות ועסקאות ביטחוניות בלי לדרוש בתמורה התקדמות לנורמליזציה, וכעת קיבלנו איזושהי גושפנקה למגמה הזאת. לכך מצטרפים התנאים הכלכליים והפוליטיים בממלכה, הקשיים בקידום פרויקטי הדגל שלה והאווירה מאז שבעה באוקטובר, שאינה תומכת בחימום היחסים עם ישראל. במקביל, טורקיה מנצלת את המציאות כדי לרתום את הסעודים, המצרים והקטרים ולגבש מעין ציר סוני, בין היתר כדי לאזן את העוצמה הישראלית. הסיטואציה הזאת מדאיגה אותי כשאני מסתכלת שנים קדימה על הארכיטקטורה האזורית שעלולה להיווצר. אנחנו חייבים להשיב בבריתות אזוריות משלנו, לחזק שותפויות קיימות שהוכיחו את עצמן ולקדם שותפויות נוספות.

הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 23 ביולי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

מאיר בן שבת: אני רואה בכך יותר חסרונות וסכנות מאשר יתרונות. זהו מהלך שיכול לגרום למירוץ חימוש גרעיני במזרח התיכון כולו. גם אם ההסכם יסלול את הדרך להתקדמות מדינית בין ישראל לסעודיה, אין בכך כדי להצדיק את הסיכון. עם כל הכבוד, אינני סבור שצריך לחזר אחריה. בכל מקרה, נורמליזציה לא יכולה להמתיק את הגלולה הזו.

פורסם באתר ערוץ 14, בתאריך 22 ביולי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

מאיר בן שבת: nדובר במהלך מסוכן – יוביל למרוץ חימוש גרעיני אזורי. 

מדובר במהלך מסוכן הן משום שהוא פותח לסעודיה אפשרות להשתמש בכך לצרכים לא אזרחיים, תוך עקיפת הפיקוח, והן משום שהוא יגרום למרוץ חימוש גרעיני במזרח התיכון כולו.

באשר להשפעת מהלך זה על סיכויי הנורמליזציה עם סעודיה – ראשית, עם כל הכבוד, הגיע הזמן להפסיק לחזר אחרי מדינה כזו או אחרת. ישראל הוכיחה את יכולותיה בכל התחומים. הקשר עימה צריך להיות אינטרס של המדינות שמחפשות עוצמה ביטחונית, טכנולוגית וכלכלית.

בכל מקרה, נורמליזציה לא יכולה להמתיק את הגלולה הזו, וכלל לא בטוח שהתנאים לנורמליזציה בכלל קיימים. 

פורסם בישראל היום, בתאריך 22 ביולי 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

פרופ' קובי מיכאל: אל-חיה הוא מהגוורדיה הוותיקה של חמאס, מדור המייסדים. הוא היה מעורב בהקמת חלק ממנגנוני הביטחון, משמש דמות פוליטית משמעותית ופיתח גם קריירה אקדמית ועסק גם בהוראת לימודי איסלאם ברצועת עזה ובמקומות אחרים.

הוא מייצג את הקו המיליטנטי יותר של חמאס עם אוריינטציה לטהרן. הוא מקורב להנהגה האיראנית, להבדיל מחאלד משעל (שמולו התמודד על התפקיד), שהוא בעל אוריינטציה סונית, מקורב לקטאר ולטורקיה, מתנגד לקשרים הקרובים עם איראן, ואחרי השבעה באוקטובר התבטא בזכות הרעיון להפוך את חמאס למפלגה פוליטית.

הראיון המלא פורסם בערוץ 7, בתאריך 21 ביולי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://youtu.be/lmZvN4Q6x_0

פרופ' קובי מיכאל: חליל אל-חיה הוא עזתי, ואילו משעל הוא מאיו"ש. הבחירה בו מקבעת את רצועת עזה כמרכז הכובד של חמאס. העובדה שהוא מופקד על ניהול המשא ומתן מול ישראל מעמידה אותו בעמדה שבה, כעת, לאחר בחירתו הרשמית, יש לו אפשרות טובה יותר לשלוט בנעשה בארגון. רוב כספי חמאס מנוהלים בחו"ל, דרך קטאר וטורקיה, ובמובן הזה הוא ישיג שליטה טובה יותר בעניינים התקציביים וגם על ג'בארין, שהוא ראש חמאס באיו"ש. הוא יישר איתו קו בכל הקשור למאמץ לחיזוק תשתיות הטרור של חמאס באיו"ש וליצירת טרור רב יותר משם, כיוון שזו תפיסתו. לדעתי, הוא גם ירחיב את הפערים בין חמאס לבין פתח והרשות הפלסטינית. 

הראיון המלא התקיים ב-YNET, בתאריך 21 ביולי 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

פרופ' קובי מיכאל: עלותה של המלחמה לארה"ב היא שולית יחסית במונחים אמריקאים־מעצמתיים. הניצחון יגדיל מאוד את הסיכוי לזרימת כסף והשקעות בארה"ב שיקזזו את הוצאות המלחמה ויותר מכך.

חלון הזמן שנותר ללחימה קריטי. במידה והגסת' לא יצליח לשכנע את הנשיא טראמפ להשלים את המלאכה או לכל הפחות לחולל שינוי של ממש, ישראל עלולה למצוא את עצמה ניצבת במלוא בדידותה למול האיום האיראני, שעם נסיגת ארה'ב מהמערכה, יהפוך למשמעותי, מיידי ומסוכן יותר.

הגסת' מייצג את הקו היותר ניצי בממשל טראמפ. הוא מוביל קו הרבה יותר לוחמני מסגן הנשיא ג'יי. די. וואנס בכל הנוגע לאיראן ולהכרח שבסיום המערכה בניצחון אמריקאי חד־משמעי. להבדיל מהגישה הבדלנית המאפיינת חלק גדול במפלגה הרפובליקנית ולהתנגדות המוצהרת של המפלגה הדמוקרטית להמשך המלחמה.

פורסם בגלובס, בתאריך 21 ביולי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.