https://youtu.be/nlL_B7ArwOc

נועה לזימי: המעורבות של החות'ים הייתה בלתי נמנעת. הם אינם יכולים להישאר צופים מן הצד. ברמה האזורית המעורבות מאפשרת להם להקרין כוח על פני האזור כולו. ברמה המקומית זה גם משרת אותם שכן מדובר בהסטת קשב מן המשבר העגום בתימן אל עבר אויב חיצוני. יש כאן גם את השותפות האסטרטגית מול טהרן, שסיפקה להם תמיכה נרחבת – לוגיסטית, כלכלית וצבאית. ההנהגה לא יכולה הייתה להמשיך להסתפק ברטוריקה לוחמנית בלבד, ונדרשה להביע תמיכה מעשית יותר.

יש כאן מנעד של אפשרויות מה הם יעשו בהמשך: משיגורים בודדים, דרך חידוש המתקפות בים האדום נגד ספינות שעושות את דרכן לישראל או מזוהות עמה, ועד איום על נכסים אמריקאיים במזרח התיכון. מהלכים כאלה יגדילו מאוד את העימות, והם זוכרים היטב את המכות שספגו מארה"ב.

הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 28 במרץ 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

רות פינס פלדמן: ארצות הברית שואפת להגיע להסכם מדיני שיוציא את האורניום ויטיל הגבלות מסיביות על איראן בהקשר הזה. אך הניסיון מלמד כי יהיה זה ככל הנראה פתרון זמני בלבד, וללא שינוי בשאיפות ובאופי המשטר לא נראה סוף לאיום. לפי התפיסה שלנו במכון, הדרך להתמודד עם האתגרים היא לפצל בין הסכם הפסקת האש להסדר על סוגיית הליבה והמשך הסנקציות. הפסקת אש בלי שיקום המשטר עדיפה על הסדר שישמר אותו.

בעיקרון, שליטה אמריקנית במרחב הימי והאווירי סביב האי חארג' מאפשרת חנק כלכלי מוחלט בלי לכבוש אותו פיזית. מבחינת ארצות הברית, השמדת התשתיות מהאוויר תשיג את אותה מטרה של 'עצירת המימון לטרור' ללא צורך בהחזקת שטח. טראמפ שואף לבסס את מודל ונצואלה על איראן, למצוא שותף מבפנים, ולהשיג שליטה על מקורות האנרגיה והמעבר הימי של מצרי הורמוז. הוא כבר הכריז כי אם יימצא פתרון מדיני לסוגיה, המעבר מבחינתו יהיה בבעלות משותפת של איראן וארצות הברית. בפתרון הזה הוא לא בהכרח צריך לשלוח כוחות צבאיים קרקעיים, בטח לא למהלך ממושך

הראיון המלא פורסם בערוץ 7, בתאריך 26 במרץ 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

משה פוזיילוב: הילד בן ה-14 שנעצר על ריגול לטובת איראן זה לא סיפור ריגול קלאסי, כמובן. זה סיפור של פסיכולוגיה של בגידה. אנו רואים נער שחצה סף ונכנס למרחב שבו הוא לא תופס את עצמו כבוגד, אלא כמי שמבצע משימות קטנות ומקבל תמורה. זו אינה אידאולוגיה. הוא לא פועל מתוך אמונה, אלא מתוך שילוב של ערך, כסף וריגוש. זה גם מה שהופך את המקרה למסוכן, משום שזה יכול לקרות כמעט לכל נער שלא גיבש זהות יציבה.

זו שיטת גיוס מוכרת: המפעיל מבקש ממנו משימות קטנות – צילום, גרפיטי – ויוצר תחושה שזה לא חמור. לאט לאט מעלים את הרף. זו שיטה קלאסית של התדרדרות הדרגתית. הנקודה החשובה היא שגם כאשר הנער חשד שמדובר באיראן, הוא המשיך. הוא כבר בנה לעצמו נרטיב שמצדיק את מעשיו.

הראיון המלא התקיים ברדיו דרום, בתאריך 26 במרץ 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

רות פינס פלדמן: אנחנו ניצבים בפני נקודת מפנה רצינית ונקודת מבחן עבור טראמפ – האם יצליח לנצל את ההזדמנות שנוצרה בעקבות המבצע הצבאי המוצלח שלנו יחד עם ארה"ב.

אנו מגיעים לנקודה קריטית שבה השאלה היא האם נלך להסכם כניעה או למעשה לפספוס היסטורי. חשוב ביותר לומר שארה"ב ניצבת בפני דילמה קשה – אם היא הולכת למו"מ ולהסכם, עליה לשמר את הסנקציות על המשטר האיראני הקיים ועל הדמויות הפועלות בו, שכן אחרת הדרך לשיקום ולחתירה לגרעין, או להפעלת פרוקסי ומימון טרור, קצרה מאוד.

הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 25 במרץ 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

פרופ' זכי שלום: טראמפ ילך רחוק עם הצהרותיו, כי אין לו ברירה אחרת. עם זאת, הגורם החשוב ביותר בהקשר הזה הוא מדינת ישראל. ישראל צריכה להפגין פעולה עצמאית בכיוונים שיבטאו בפועל את עצמאותה. אנו פועלים בשותפות עם ארה"ב, אך אני סבור שישראל צריכה לנקוט צעדים שידגישו את עצמאותה. לדעתי, ההתמקדות בפגיעה באתרים צבאיים בלבד היא שגויה. אין צורך לפגוע בתחנות כוח, אך קיימים אתרים רבים בעלי חשיבות כלכלית-אסטרטגית שישראל צריכה לפגוע בהם, כדי לשפר את מעמדה.

הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 24 במרץ 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

יוסי אמרוסי: אנחנו צריכים להיגמל מהנטייה להתחיל מלחמה ומיד לשים יד על הסטופר. מלחמה היא עניין מורכב וממושך. ניצב מולנו אויב עיקש שאינו מתכוון לוותר. צה"ל פועל בנחישות, משיג הישגים ופוגע בכוחות האיראניים, אך מדובר באויב שאינו נכנע בקלות. לכן, הציבור בכלל ואנחנו בפרט לא צריכים לשאול "עד מתי". יש להמתין, גם אם הדבר יימשך זמן, כדי להשיג את מטרות המלחמה — שאין צודקות מהן. אם נשיג את יעדינו, יהיה בכך הישג לדורות.

צריך לאפשר לצה"ל להמשיך ולכתוש את האויב, כדי שבסופו של דבר ההסכם שטראמפ מתכנן יהיה קרוב ככל האפשר לכניעה.

אסור להסתפק בחצי ניצחון. נדרשים סבלנות ואורך רוח, לצד התמדה ונחישות.

הראיון המלא התקיים ברדיו צפון, בתאריך 24 במרץ 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

רות פינס פלדמן: נכון לעכשיו, לטראמפ יש רוח גבית, והוא צפוי להמשיך עד למימוש מטרותיו. בהתאם לכך, יש לעודד את השלמת המהלך.

מבקריו מאשימים את טראמפ כי פתח במלחמה כדי להסיח את דעת הקהל והקשב הציבורי מהבעיות הפנימיות—ובפרט יוקר המחיה. קיימת גם ביקורת על עליית מחירי הדלק, וכן טענות כי טראמפ מנסה להסיט את השיח הציבורי מנושאי ההגירה והמדיניות הפנימית שלו. בנוסף, נטען כי הוא משתמש במהלך כקלף פוליטי לשם העלאת התמיכה בו, שהייתה בשפל ערב המלחמה.

יש כאן תהליכים ארוכי טווח: בקרב הדמוקרטים קיימת התנגדות רחבה להתנהלות הישראלית במזרח התיכון, כולל הפעולות בעזה ובלבנון. השיח מתמקד גם במספר העקורים הגבוה בעקבות המלחמה—וזהו נרטיב שצפוי להישאר לאורך זמן ויש להביאו בחשבון.

הראיון המלא התקיים בקול ברמה, בתאריך 23 במרץ 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

רות פינס פלדמן: מבחינת טראמפ, הוא מבקש לחתור לתוצאה ברורה – "ניצחון ברור". אחת הנקודות המרכזיות היא השגת שליטה על מצרי הורמוז, ובכך לצמצם את התלות באיראן. לכך יש השלכה ישירה על מחירי הדלק בארה"ב ובעולם כולו, וזהו אחד הנושאים המרכזיים שמעסיקים את הציבור האמריקאי. כבר נרשמה עלייה של כמעט דולר במחירים ברחבי ארה"ב, ולכן אחד המבחנים הבולטים של טראמפ הוא השליטה במצרים והיכולת לאזן את מחירי הנפט.

ככל שהמלחמה נמשכת, ניתן לראות התפתחות בעמדותיו של טראמפ: הדחף לעצור את הלחימה פוחת, ובמקביל עולה התמיכה בו ובמלחמה. בקרב הרפובליקנים נרשמת תמיכה של כ־80%, וישנם דיווחים על תמיכה של מעל 90% בקרב תומכי MAGA – התנועה המזוהה עם טראמפ. עצירה בשלב זה עלולה לפגוע בו פוליטית. נראה כי כל עוד לא תטופל סוגיית מתקני הגרעין, ארה"ב לא תעצור. במקביל, הוא עשוי לשאוף לערער באופן משמעותי יותר את המשטר ולעודד מחאה פנימית באיראן.

הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 22 במרץ 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

פרופ' קובי מיכאל: החתירה היא לייצר כאן שינוי מן המעלה השנייה, קרי שינוי של המערכת האיראנית ולא רק שינוי בתוך המערכת האיראנית.

השינוי בתוך המערכת האיראנית אומר שנשאר אותו משטר, אך הרבה יותר מוחלש, וזה משפר את המציאות הביטחונית, מצמצם את האיום ומכשיר את הקרקע להפלתו מבית.

השאלה היא מתי נגיע אל אותו שינוי מיוחל מהמעלה השנייה, ולזה נידרש הרבה מאוד סבלנות, כי זה לא מה שקורה שם כרגע. אני בפירוש רואה סימנים לשינויים במשטר, גם בזכות "עריפת הראשים" המתמשכת, שהיא ביטוי להצלחות מודיעיניות מרשימות. היא מכניסה סוג של מבוכה, מערערת את אמות הסיפים האיראניות ומקשה עליה לתפקד. במקביל, אנחנו שוללים מהם באופן שיטתי את היכולות לייצר מלאים חדשים.

הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 20 במרץ 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

מאיר בן שבת: כל יום של תקיפות עוצמתיות שנעשות בשותפות חסרת תקדים עם ארה"ב, גורע מאיראן יכולות אסטרטגיות, מחליש את המשטר האיראני ומקרב אותו אל קצו.

הניצחון צריך לכלול השגה מלאה או קרוב לכך של כל המטרות הצבאיות שהוגדרו – חיסול יכולות הגרעין, מערך הטילים, תעשיות הייצור של הטילים, יכולות אסטרטגיות נוספות וכן החלשת המשטר באופן שיעודד, ולכל הפחות יאפשר, את חידוש המחאות ההמוניות נגדו עד להחלפתו.

האיון המלא פורסם בגלובס, בתאריך 20 במרץ 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.