https://www.youtube.com/watch?v=5YGkRhIHjMs

פרופ' קובי מיכאל: יש כאן חזית נוספת שהעסיקה בעיקר את האמריקאים ועכשיו היא פעילה מולנו. אנחנו מכוונים כמובן למערב עירק. ישראל במלחמה אזורית מול 6 חזיתות פעילות ונראה שזה גם ביטוי של מצוקה איראנית, במקביל לניסיון לאותת שכוחם עדיין במותניהם. העזיבה של נושאת המטוסים האמריקאית מחופי ישראל היא קצת תמוהה. הם מזיזים אותה עכשיו כשאנחנו קרובים אולי להבנות עם חיזבאללה למימוש החלטה 1701 בדרך כלשהי. נראה לי נכון שהנוכחות שלהם תישאר כאן עד שההבנות הללו יתממשו. ייתכן שבמסגרת ההבנות הללו הושגה הבנה שהם ייסוגו מכאן.

הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 1.1.2024. 

פרופ' קובי מיכאל: אנחנו יוצאים לדרך חדשה – אני קורא לזה ישראל 2.0 שבו כל המערכות המדיניות יעברו תהליך של שינוי. אנחנו נצטרך לשנות את כל דפוס ההתנהלות בביטחון הישובים. יישובי המעטפת לאורך הגבולות יש להם תפקיד כפול – חלק מההגנה מצד אחד, ומהחלק האחר – מגנים על יישובי הקו השני. כל הרעיון שלכיתות הכוננות צריך לעבור שינוי יסודי ומהפכני. כיתות הכוננות צריכות יהיו להיות מבוססות על אנשים שזה מקצועם, על זה הם יקבלו את שכרם וסביבם יבנה מערך התנדבותי שלם.

הראיון התקיים ברשת ב', בתאריך 30.12.2023.

אל"מ במיל' פרופ' גבי סיבוני: אי אפשר להוריד את עוצמת הלחימה. היעד של הממשלה צריך להתממש.

תא"ל במיל' יוסי קופרווסר; אם החרב תהיה על צווארם של ראשי חמאס ייתכן שהם יסכימו להגליה.

הראיון התפרסם בערוץ 7, בתאריך 28.12.2023. 

פרופ' קובי מיכאל: האמירה של משעל זו התנסחות פתלתלה שנועדה לאוזניים מערביות. הוא מאד מתוחכם ומבקש לבסס לגיטימציה לחמאס, כלומר שהיא תוכל לפעול באופן חופשי בזירה הבין לאומית. כך חמאס תוכל לגייס כספים, לבנות יכולות ולקדם את עצמה למטרה. זה ביטוי לפרגמטיות שכל תכליתה לסלול דרך מעקף בטוחה יותר ליעד הסופי.

כמו שעזה היא בעיה ללא פתרון, כך בעת הזו גם הסכסוך הישראלי פלסטיני. אני כן חושב שאפשר לייצר מציאות אחרת טובה יותר של המצב הקיים.

הראיון התקיים ברדיו רקע, בתאריך 28.12.2023.

פרופ' קובי מיכאל: זו פעם ראשונה שמתרחש סיכול שמהווה איתות משמעותי. אני מניח שהאיראנים מקבלים את זה קשה. 

הראיון התקיים בקול ברמה, בתאריך 26.12.2023. 

בימים האחרונים נראה שמי שמוביל את המשא ומתן עם חמאס היא דווקא מצרים, סגנית שגריר ישראל במצרים לשעבר רות וסרמן לנדה שוחחה על היחסים החשובים והאסטרטגיים שלנו עם מצרים. לדבריה איחוד האמירויות, ערב הסעודית ובחריין מוצפות באינטרסים שמורכבים מאד וזה בא לידי ביטוי ביתר שאת בתקופה זו. הכל בראיון לקול ברמה, בתאריך 25.12.2023. 

אל"מ במיל' ד"ר חנן שי: באומנות המלחמה יש עקרונות ושלבים, אבל אנחנו נמצאים כאן בסיטואציה מיוחדת ואחרת שזו סוגיית החטופים. יש במלחמה הזו בעיה גדולה שהיא גם הזדמנות: המנהרות הן נכס אסטרטגי של חמאס, אבל אנחנו יכולים להפוך אותן לנכס אסטרטגי שלנו. היה צריך להקים במצרים ראש גשר הומניטרי, שהאזרחים יכולים לעבור לשם. האחריות על האזרחים צריכה לעבור לידי האו"ם או גורמים אחרים במצרים. אני רוצה להזכיר שללא מצרים לא היה חמאס בעזה, ולכן היא נושאת באחריות.

הראיון התקיים ברדיו רקע, בתאריך 21.12.2023.

רות פינס פלדמן: יש דרישות אמריקאיות שנובעות מלחץ פנימי שלהם. מזכיר ההגנה הגיע לפה ונתן לנו אשראי עד סוף ינואר להמשיך בלחימה עצימה. אנחנו צריכים להמשיך להפעיל לחץ מסיבי ברצועת עזה. צריך להתמקד ביתרונות ובסיוע הרב שארה"ב מעניקה לנו ולנתב את זה לנתיבים שאנחנו רוצים שזה יילך. אנחנו במלחמה מול כמה חזיתות, ויש גם לנו אינטרס שזה לא יזלוג למלחמה רב זירתית. ארה"ב מגיעה כמעצמה ואנחנו רוצים לתת לה להוביל את הקואליציה מול החות'ים. זה מהלך נכון שצריך ללכת איתו.

הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 22.12.23.

ד"ר עדי שורץ:  כוחות שמירת שלום בין לאומיים, בטח בהקשר של הסכסוך הישראלי-ערבי זה מה שאמר בזמנו שר החוץ שלנו אבא אבן: "הכוחות האלה זה כמו מטרייה שלוקחים ממך ברגע שמתחיל הגשם". כלומר כל עוד אין בעיות, אז הכוחות האלה נראים כמו פתרון טוב, אבל בניסיון הישראלי דווקא כשבאמת צריכים אותם, הם לא מצליחים לממש את הייעוד ולספק ביטחון ראוי". 

הראיון המלא פורסם בערוץ 7, בתאריך 19.12.2023. 

תא"ל במיל' יוסי קופרווסר: אם יש איזה לקח שאנחנו צריכים ללמוד משבעה באוקטובר, הרי הוא זה שלכל הערכה צריך לצרף את מידת הביטחון באותה הערכה. זה שאומרים שלא קורה כלום בתחום העשרת האורניום, זו הערכה שצריך לפקפק בה. כשמגיעים לרמה כזו של העשרת אורניום שניתנת להמרה צבאית בזמן קצר, הפיתוי להמשיך הלאה גובר והולך. 

הראיון פורסם בישראל היום, בתאריך 19.12.2023.