אשר פרדמן: הם לא ציפו למתקפה בעוצמה כזו, והם בהחלט מודאגים מפגיעה במודל העסקים והדו־קיום שביססו אצלם. אבל הם גם מאוד גאים להוכיח שהם לא רק מרכז עסקים ואנרגיה, ושיש להם גם יכולות צבאיות. רואים שהם התכוננו לאפשרות של תקיפה איראנית. יש להם הגנה אווירית רב־שכבתית שנרכשה בקפידה, ונכון שהאמריקנים עוזרים להם בהגנה, אבל הם מוכיחים שגם הם מיומנים ויודעים להפעיל את מערכות היירוט. בכל הנוגע להגנת העורף, הם נמצאים במקום אחר מאיתנו. אין להם מקלטים.

משיחות שלי עם חברים באיחוד האמירויות ובבחריין, לא הייתי אומר שהמתח שנוצר בשנתיים האחרונות על רקע המלחמה בארץ והתמונות הקשות שיצאו מעזה נעלם לגמרי, אבל יש יותר הזדהות.

הראיון המלא התפרסם במקור ראשון, בתאריך 17 במרץ 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://youtu.be/8DUdmWsKJB8

סופי קובזנצב: לרוסיה ואיראן יש ברית אסטרטגית רבת שנים, אך אנו רואים סיוע יחסית מוגבל של רוסיה במלחמה הזו. הסיוע הוא בעיקר מודיעיני ומדיני-דיפלומטי. הסיבה לכך היא שהברית האסטרטגית הזו אינה מחייבת שליחת כוחות לסיוע הדדי. בנוסף, רוסיה מעולם לא רצתה להיכנס לקונפליקט ישיר מול אויביה של איראן. רוסיה תמיד ניסתה להשאיר לעצמה צירים פתוחים ומרחב תמרון, כדי שתוכל לקיים שיח גם מול ארה״ב וגם מול ישראל, ובמקביל לשמור על דריסת רגל במזרח התיכון.

לרוסיה היה תמיד חשוב להגביל את איראן ולפקח עליה במידה מסוימת בכל הנוגע ליכולות הגרעיניות שהיא מנסה להשיג. היא גם קיימה שיחות עם ישראל ועם ארה״ב לפני המלחמה, ולאחרונה אף הציעה לקחת אליה את האורניום המועשר. בכך היא מנסה להציג את עצמה כמתווכת בין איראן לבין המערב.

הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 17 במרץ 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

פרופ' קובי מיכאל: לדעתי, הסדקים שקיימים בתוך המשטר הם כמו נימים קטנים ולא משמעותיים. עם זאת, ניתן להיכנס לתוכם ולמצוא גורמים שאפשר לנהל מולם משא ומתן להפלת המשטר, לצד גורמים חיצוניים. למשל, גורמים בצבא האיראני שיש להם את הרצון לראות איראן אחרת, וגם את הנכונות לעשות מעשה לשם כך. אנחנו עדיין לא בנקודה הזו.

בכל יום המשטר האיראני חלש יותר מיום האתמול. אני חושב שבסופו של דבר מנסים להביא את המשטר לדרגת חולשה כזו שהוא לא יוכל לשקם את יכולותיו מחדש — גם בזכות התוצאות של המערכה הזו וגם בזכות מנגנוני מעקב ופעולה שיוקמו כדי למנוע ממנו לנסות לשקם את יכולותיו.

הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 16 במרץ 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

ד"ר דוד וורמסר: סין, מצד אחד, רוצה מבחינה אסטרטגית שאיראן תשרוד ותצליח; אך מצד שני היא מעוניינת שמיצרי הורמוז יישארו פתוחים. חלק גדול מהנפט שלה עובר שם. אבל יש גם ממדים נוספים: קטאר – רוב הכנסותיה מגיעות מגז טבעי, וכרגע זה סגור.

אם איראן נופלת ויש ממשלה אחרת או הסכם כלשהו לפתיחת הגז, פתאום תהיה לקטאר תחרות ומחירי הגז יירדו. התקציב של קטאר יקרוס, וזה ישפיע גם על תורכיה שתומכת בקטאר. יש כאן המון השלכות כלכליות.

הראיון המלא התקיים בכאן רשת ב', בתאריך 15 במרץ 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

פרופ' קובי מיכאל: חיזבאללה נמצא במצב קשה ביותר. אמנם הוא מצליח להטריף את שגרת העורף שלנו ולירות בהיקפים נרחבים, ועושה מאמצים להוריד יחידות שלו מדרום לליטני, אולם כשמתרוממים קומה למעלה ומתבוננים על חיזבאללה בלבנון, מבינים שמצבו מעולם לא היה כה קשה.

הכניסה הקרקעית כבר מתרחשת בשטח. אנו פועלים בעיקר באמצעים ארטילריים ואוויריים נגד חיזבאללה, אך לא נוכל לפתור את הבעיה מבלי לנקות את השטח גם בפעולה קרקעית. קיים איום הנ"ט, שאינו מחייב אפילו קו ראייה. צבא לבנון אינו יכול לעשות זאת לבדו. לצד המערכה הזו יתקיים משא ומתן שיכול להוביל להסכם שלום.

הראריון המלא התקיים בערוץ הכנסת, בתאריך 15 במרץ 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://youtu.be/Ld6XrtZCmtw

סופי קובזנצב: רוסיה משחקת משחק כפול – מצד אחד היא מציגה את עצמה כבת בריתה של איראן ואומרת "אני חברה של איראן, יש לנו ברית אסטרטגית". היא אף סייעה במודיעין ובאמל"ח. מצד שני, היא שומרת על ערוץ פתוח מול ארצות הברית וישראל משתי סיבות: להיתפס כמתווכת אפשרית באזור ובגלל המו"מ על אוקראינה. ראינו זאת גם בשיחה בין טראמפ לפוטין. בנוסף, רוסיה אינה שולחת כוחות לאיראן. חשוב לה להישאר בשיח פתוח מול טראמפ.

מחירי הנפט אינם גורם שמחזיק בהכרח לטווח ארוך, אך בטווח הנוכחי רוסיה נהנית מהם. הוצאות הביטחון שלה גדלו מאוד בעקבות המלחמה באוקראינה, ולכן העלייה במחירי האנרגיה מסייעת לה כלכלית.

הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 13 במרץ 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

מאיר בן שבת: מבחינתה של ישראל, כל תקיפה שמפחיתה את יכולות המשטר ומחלישה אותו – היא ברכה. משנוצרה ההזדמנות למערכה משותפת עם ארה"ב נגד האויב הנורא הזה – צריך למצות אותה עד תום. הישגי המלחמה עד כה הם דרמטיים. בתהליך סדור ושיטתי, איראן מופשטת לא רק מיכולותיה הצבאיות: טילים, גרעין, צי ימי, יכולות אוויריות וכיוצא בכך, אלא גם מתשתיות ומנכסים כלכליים שלה. להתמודדות הפנימית הצפויה לה על שרידות המשטר, היא תגיע כשמערך הפיקוד והשליטה שלה בתפקוד חלקי, מנגנוניה חבוטים, הבור הכלכלי עמוק  והלגיטימיות של המשטר בנקודת שפל. ועדיין, ככל שהפגיעה תהיה עמוקה, נרחבת וממושכת יותר, כך יגדל האתגר שיעמוד בפני המשטר, להבטיח את שרידותו. במיוחד אם לא יימצא לו כל פתח של תקווה לבעיות היסוד שמהן סבל לפני המלחמה ושיוחרפו בעקבותיה. האם כל זה מבטיח את נפילת המשטר? – אין לדעת, אך אסור להחמיץ את ההזדמנות שנוצרה להשיג זאת.

הראיון המלא פורסם במעריב, בתאריך 14 במרץ 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

אולגה דויטש: הכלכלה היא הדבר המרכזי שמדברים עליו עכשיו באירופה. השאלה היא כיצד המשבר האנרגטי והכלכלי הזה משפיע על אירופה, ויש שם מידה מסוימת של פאניקה. האיחוד האירופי מכנס את שרי החוץ של המדינות החברות, והסוכנות הבינלאומית לאנרגיה מבקשת ממדינות לשחרר את הרזרבות שלהן – וגרמניה מיד מתגייסת לכך.

אם מחברים זאת לאופן שבו אירופה מגיבה למשברים ולמלחמות, מתקבלת תמונה דומה: היא צופה, מגיבה, דואגת לעצמה, ולעיתים גם מוציאה את עצמה במידה מסוימת מהאווירה העולמית, משום שהיא אינה שותפה להחלטה גיאופוליטית גלובלית אחת מאוחדת.

הראיון המלא התקיים בכאן רשת ב', בתאריך 12 במרץ 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

פרופ' זכי שלום: לישראל יש מספיק כוח אש כדי להכות את חיזבאללה. איננו זקוקים לעזרה אמריקאית בנושא הזה. הבעיה היא שאיננו תוקפים את היעדים הלא הנכונים – איננו פוגעים בתחנות כוח, במאגרי חשמל, בגשרים או בתחבורה הציבורית. כך נוצר מצב שבו כאילו לא קורה דבר. מי שאחראית לכך היא ממשלת לבנון, לא רק חיזבאללה. מדובר במדינה ריבונית שאמורה להילחם נגד חיזבאללה, ואם היא אינה עושה זאת – צריך לפגוע גם בנכסים שלה.

לגבי המשטר באיראן: אני חוזר ואומר שהתקיפות שלנו אינן מכוונות לתשתיות כלכליות – לא לתחנות כוח, לא לנפט, לא למאגרי מים ולא למערכת החשמל. חלק גדול מתושבי טהרן ואיראן בקושי מרגישים את המלחמה.

הראיון התקיים בכאן רקע, בתאריך 12 במרץ 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

מאיר בן שבת: המטרה האסטרטגית שצריכה להיות לישראל מול חיזבאללה היא לפרק אותו מיכולותיו הצבאיות. עד שזה יקרה, היעד הוא להסיר את האיום הנשקף ממנו ליישובי הצפון. זה יחייב שליטה אפקטיבית ברצועת ביטחון שתרחיק אותו מהטווח שבו הוא יכול ליצור איום של טילים נגד טנקים ופשיטות קרקעיות, ובד בבד טיפול במאגרי הנשק שלו וביכולותיו האוויריות

מבחינה פורמלית ממשלת לבנון היא בעלת הבית. בפועל, מי שבידיו הכוח והוא נכון להשתמש בו, הוא שקובע כיצד ייראו הדברים. זה נכון בלבנון כשם שזה נכון בעזה ובכל שאר האזורים לידינו. ישראל לא צריכה לתת חסינות למדינת לבנון מתשלום מחיר על מעללי חיזבאללה, אבל היא צריכה להשתמש בכלי הזה באופן שיגביר את הזעם כלפי חיזבאללה ולא את תחושת השותפות עימו.

הראיון המלא פורסם בבשבע, בתאריך 12 במרץ 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.