פרופ' קובי מיכאל: אני רואה במותו של הסנאטור לינדזי גרהאם אובדן משמעותי עבור ישראל ועבור מערכת היחסים בין ישראל לארצות הברית. בעיניי הוא היה אחד מידידיה הגדולים והעקביים של ישראל לאורך שנים. הוא תמך במדיניות הפרו-ישראלית של הנשיא טראמפ בקדנציה הראשונה, לרבות העברת השגרירות לירושלים, ההכרה בריבונות ישראל ברמת הגולן, תוכנית המאה והסכמי אברהם. גם כאשר חשב שטראמפ או גורמים בממשלו מתרחקים מישראל, הוא לא היסס לבקר אותם.

אני סבור שגרהאם ייצג דור אמריקאי שהאמין בקשר הערכי וההיסטורי בין ישראל לארצות הברית, קשר המבוסס גם על המורשת היהודית-נוצרית ועל תפיסת עולמם של האבות המייסדים של ארצות הברית. לצערי, אני מזהה היחלשות של תפיסה זו בקרב הדורות הצעירים, הן במפלגה הרפובליקנית והן במפלגה הדמוקרטית, ואף בקרב חלק מהקהילה האוונגליסטית.

הראיון המלא התקיים ברדיו קול חי, בתאריך 12 ביולי 2026.

https://youtu.be/OKkPoPmDeEo

אלי קלוטשטיין: לאמריקנים יש סוג של אמביוולנטיות. טראמפ הלך על מהלך שהוא ידע שסיכוייו נמוכים, והוא ניסה למכור אותו לציבור שלו, לעצמו ולהיסטוריה. המחיר של מלחמה ולהשמיד את איראן גבוה מאוד מבחינתו. הסקרים בארה"ב מראים באופן עקבי כל הזמן שהציבור האמריקני לא מרוצה מהמלחמה. מצד שני, ברמה האישית טראמפ ראה את התמונות מההלוויה של ח'מינאי באיראן, שכללו מראות בוטים של בובות שלו תלויות על חבל ונשרפות, וכרזות שקראו למותו.

מבחינתנו מצב הביניים הזה חיובי. איראן וארה"ב יכולות להמשיך לדבר, וכל עוד אין הפסקת אש מוחלטת, וכל עוד הכספים האיראניים מוקפאים, זה יכניס שוב את האיראנים לחיסרון. הם ידממו כסף. האיראנים יילחצו לפינה, במקום שיוציאו את הכספים הללו על התעשיות הצבאיות.

הריאיון המלא שודר ברדיו דרום, בתאריך 12 ביולי, 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

אלי קלוטשטיין: אני סבור שהמצב מורכב יותר מכפי שהוא נראה. כרגע כל אחד מהצדדים מנסה לבחון עד כמה הוא יכול להסלים את העימות באופן מבוקר, ללחוץ עוד קצת מבלי להידרדר למלחמה כוללת. המוקד המרכזי הוא מצרי הורמוז. האיראנים מאיימים לסגור אותם, אך משאירים לעצמם מרחב תמרון, כך שיוכלו להגביר את הלחץ בלי לחצות את הסף שיוביל לעימות רחב.

אני רואה את אותה גישה גם ביחס לישראל ולמדינות האזור. איראן נמנעת מפגיעה ישירה בישראל או בסעודיה משום שהיא מבינה שמהלך כזה עלול להצית מלחמה כוללת ולהביא לתגובה חריפה. לכן כל השחקנים מנסים למתוח את החבל עד הקצה, אך לא לקרוע אותו.

הראיון המלא התקיים בקול ברמה, בתאריך 12 ביולי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

משה פוזיילוב: לגופו של עניין, אני מסכים לחלוטין עם הדברים שזיני אמר. לאורך כל שנותיי בשב"כ היה ברור שאנשי הארגון אינם נשבעים אמונים לממשלה או לראש הממשלה, אלא למדינת ישראל ולחוק. תפקידם הוא ליישם את מדיניות הדרג המדיני הנבחר, כל עוד היא במסגרת החוק. זהו עיקרון יסוד של המשטר הדמוקרטי ושל עבודת השב"כ.

כאשר שמעתי בתחילה את הפרסומים, חשבתי שמדובר בהדלפה מדיון פנימי וסגור של השב"כ, וזה זעזע אותי. לאחר ששמעתי את הדברים במלואם, התברר לי שהם נאמרו בפורום פתוח, באופן ברור ופשוט, ולכן אין בהם שום פסול. מבחינתי, אני עומד מאחורי כל מילה שנאמרה שם.

הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 12 ביולי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

רות וסרמן לנדה: בלבנון, מבחינתי אין לישראל ברירה אלא לעשות את מה שנדרש. זהו מבחן מנהיגות. אין צורך להכריז על כל פעולה או לעשות מכל דבר אירוע ציבורי, אבל ברור שהצבא הלבנוני לא יפרק את חזבאללה. יש בו רכיב שיעי משמעותי, ולכן אי אפשר לבנות עליו כגורם שיטפל בבעיה במקומנו.

אני מתנגדת לחלוטין לרעיון של הכנסת ג'ולאני ללבנון. מהלך כזה ייתן לטורקיה המשכיות טריטוריאלית ונוכחות קרקעית נוספת, עד כדי יצירת גבול משותף נוסף איתנו. זו אפשרות מסוכנת מאוד.

הראיון המלא התקיים בערוץ 15, בתאריך 09 ביולי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

רות וסרמן לנדה: אני חושבת שפסגת נאט״ו באנקרה הייתה הפסד לכל המשתתפים, כולל ארצות הברית. עצם קיום הפסגה באנקרה הוא בעיניי תעודת עניות לברית, משום שהוא מבטא שותפות מסוכנת עם טורקיה.

מה שמעניין את טראמפ ואת ארצות הברית הוא השליטה במקורות האנרגיה ובנתיבי השינוע. ארדואן מחזיק, באמצעות השליטה הטורקית בצפון־מזרח סוריה, במאגרי נפט וגז שנמצאים באזור הכורדי, לאחר שהכורדים נדחקו הצידה. זהו נכס גאו־אסטרטגי משמעותי, ולכן היחס של טראמפ אליו אינו עניין של אהבה אישית או של תמימות, אלא של נפט, גז ונתיבי מעבר.

אני סבורה שהציר הסוני בהובלת טורקיה מסוכן כיום אף יותר מהציר השיעי. טורקיה היא מדינה גדולה וחזקה מאוד, בעלת כוח צבאי משמעותי, יכולות ימיות ואוויריות, וחברות בנאט״ו. היא מנסה לכתר את ישראל.

הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 10 ביולי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://youtu.be/BS6ez_wxFNc

אלי קלוטשטיין: בשתי המדינות, בארה"ב ובאיראן, יש קרב פנימי שכל אחד מנסה למשוך לכיוונים שונים. בשתי המדינות אין רצון לחזור למלחמה מצד אחד, גם האיראנים וגם האמריקנים מאוד לא רוצים לחזור למערכה כוללת, כל אחד מסיבותיו. מצד שני, בכל אחד יש מחנה שלא מרוצה מההסכם, מהצורה שהוא מתעצב ומאופן התנהלות המו"מ, וכל אחד בוחן את הגבולות של השני.

שני הצדדים מאוד נזהרים לא לקחת את ההתלקחות השבוע לקצה. כל אחד מבצע צדדים בצורה מדודה ומכוונת, כדי להבהיר שהוא מוכן אומנם להסלים את המצב, ולקחת את זה עוד צעד קדימה, אבל הוא לא שובר את הכלים. זו הסלמה מבוקרת.

הריאיון המלא שודר בכאן רקע, בתאריך 10 ביולי, 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

יוסי אמרוסי: טראמפ נתן לאיראנים הסכם חלומות – הם בעצמם לא שיערו שיקבלו תנאים כאלה. בסופו של דבר, יש עקב אכילס בהסכם הזה, והוא מצרי הורמוז. האמריקאים מנסים לשרטט נתיב שיט במצרי הורמוז שלא עובר דרך נקודת הפיקוח האיראנית. זה בעייתי מאוד עבור האיראנים. הם לא מקבלים את מה שציפו לקבל, ולכן הם פוגעים באוניות במצר. זו, בעיניי, הסיבה לתהליך ההסתבכות, ואיש אינו יודע מה ילד יום.

האמירות של טראמפ משתנות לעיתים קרובות, ולכן האמירות של שר הביטחון מיותרות. אין להן מקום. אני חושב שזה מיותר. צה"ל פועל בלבנון גם בימים אלה. הסרנו שני איומים מרכזיים: ירי ישיר ואיום פלישה. איש לא יזיז אותנו משם. יש הסכם שאינו ממומש עם ממשלת לבנון, ולמעשה יש אישור של ממשלת לבנון לישראל לשהות בדרום לבנון.

הראיון המלא התקיים בערוץ I24, בתאריך 09 ביולי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

נועה לזימי: אני חושבת שצריך להסתכל על המעשים של טראמפ יותר מאשר על הציוצים וההצהרות שלו. עד עכשיו נשמעו איומים חריפים כלפי איראן, אבל בפועל התגובות היו יחסית נקודתיות ומדודות. עם זאת, ייתכן שאנחנו מתקרבים לנקודה שבה האיפוק האמריקאי כבר לא משרת את מטרותיו, משום שההתנהלות האיראנית — בעיקר סביב הנפט, המפרץ הפרסי והניסיון לגבות מעין דמי חסות — מתחילה לפגוע גם באינטרסים האמריקאיים.

בעיניי, איראן מנסה להישאר מתחת לסף מלחמה כוללת: היא מבינה שהיא נמצאת בעמדת נחיתות צבאית, ולכן היא מפעילה לחץ מדוד על מדינות המפרץ ועל הכלכלה העולמית, כדי להסיט את הדיון מסוגיות הליבה – הגרעין, הטילים והפרוקסים – ולגרום לארצות הברית לחפש חזרה מהירה לשגרה.

הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 09 ביולי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

פרופ' קובי מיכאל: הודעת חמאס על התפטרות ממשלת החירום בעזה היא מהלך של הטעיה מכוונת, ולגמרי לא שינוי שלטוני אמיתי. צריך להבין, מדובר בהתפטרות של אדם אחד בלבד, מוחמד עבד אל־פרא, מתפקידו כראש ממשלת החירום של חמאס. לעומתו כל שאר בעלי התפקידים – השרים, המנכ"לים של משרדי ממשלה, ראשי הערים וגם דרג הפקידות שכולל כ־40 אלף בני אדם – כולם נשארים במקומם וממשיכים בתפקידם.

גם הזרוע הצבאית וכל מנגנוני הביטחון של חמאס נותרים כפי שהם. ולכן חמאס במהלך הזה מנסה להעביר מסר: תראו, אני מוכן להעביר סמכויות אזרחיות לממשלת הטכנוקרטים, אני מוכן שייכנסו לרצועה, וזאת בניגוד לישראל שמונעת מהלך כזה. אבל כמו שזה נראה, בפועל אין כאן שום ויתור על שליטה ומוקדי כוח. ולכן מדובר במעשה הונאה ברור. אין כאן אפילו סוג של תחכום.

הסכנה אינה רק בעצם המהלך של חמאס, אלא בנכונות אפשרית של גורמים בין־לאומיים כמו ארצות הברית וחברי מועצת השלום להזדרז ולקבל פתרונות ביניים, כתחליף לפירוז אמיתי ברצועה.

הראיון המלא התפרסם בבשבע, בתאריך 09 ביולי 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.