https://youtu.be/208IyswIur8

נועה לזימי: האיראנים עושים חישוב אסטרטגי שגוי בפעם השנייה. בפעם הראשונה, לפני המבצע, הם לא העריכו נכון את הנכונות של ארה״ב לפתוח במתקפה משולבת יחד עם ישראל. אפשר לייחס חלק מהגישה הזו לאידאולוגיה אסלאמית שלפיה יש ויתורים שלא עושים. ובכל זאת אנחנו רואים, עם ההסלמה, לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

הניסיון לסגור את מצרי הורמוז, כשכ-20% מאספקת הנפט והגז העולמית עוברת שם. זה נועד לייצר לחץ אזורי וגלובלי שמכוון לוושינגטון, כדי שתעצור את המלחמה. ברור שיש לזה השלכות על המחירים. יש גם השלכות על איראן עצמה – זה פוגע ביכולת הייצור שלה בתקופה שבה כבר מוטלות עליה סנקציות. זה רק מעמיס על הכלכלה שנמצאת בשפל, ולא עושה טוב גם לשותפתה סין.

הראיון המלא התקיים בערוץ הכלכלה – ערוץ 10, בתאריך 04 במרץ 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

אלי קלוטשטיין: כעת ישראל וארה"ב עובדות על המעשה עצמו. הן מנסות לפגוע ככל הניתן בכוחות המשטר והדיכוי בתקווה שבהמשך העם יבין מתי ניתן לעשות את זה. במקביל פוגעים בבכירי המשטר כדי לפגוע ברציפות התפקודית של השלטון.

פהלווי דמות אופוזיציה בולטת, אבל הוא לא הדמות האופוזיציונרית היחידה. לא ברור כמה תמיכה יש לו, וזו אחת הבעיות של האופוזיציה האיראנית. אין לה גורם אחד שכולם מתלכדים מאחוריו והוא שיכול להחליף את השלטון האיראני.

הריאיון המלא פורסם בערוץ 7, בתאריך 4 במרץ, 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

נועה לזימי: החות'ים עד כה לא הצטרפו למלחמה. יש סימנים המעידים על כך שפניהם להסלמה. יש להם דילמה בין מה שהם מחויבים לו מתוקף השותפות האסטרטגית עם איראן וההזדמנות להקרין כוח מול האזור, לבין אינטרס הישרדותי. אנחנו יודעים שבתחילת השבוע האיראנים הנחו את החות'ים לתקוף, וזה תרחיש סביר שהם יצטרפו למערכה.

היחסים בין איראן לקטאר היו הדוקים, ושתיהן חולקות את שדה הגז הטבעי הגדול בעולם, ויש להן אינטרסים כלכליים ואחרים משותפים. איראן חצתה פה רף מאוד משמעותי בעימות – לא רק במתקפות הבלתי פוסקות, אלא גם בכך שהרחיבה אותן מעבר לתשתיות צבאיות ליעדים אזרחיים ולמתקני נפט וגז. ההשתוללות הזו היא אולי ניסיון לשקם את כבודה של טהרן, אבל גם להפעיל לחץ על וושינגטון לסגת באמצעות הפעלת לחץ דרך מדינות המפרץ ואירופה. המצב הזה חזר אל איראן כבומרנג, ומתחילה התעוררות של מדינות המפרץ נגד איראן.

הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 04 במרץ 2026.

https://youtu.be/1KE2vsBBuUg

אלי קלוטשטיין: איראן בונה על חוסר הסבלנות של הקהילה הבינ"ל כולה, העלייה במחיר הנפט והגז, וגם מחירי הביטוח של ספינות שעוברות בים האדום ובאזור מצרי הורמוז. הם מבינים שהלחץ הזה, כולל הלחץ הפנימי בארה"ב, יכול להשפיע על טראמפ לנסות לזרז את העסק ולצאת בהסכם כלשהו מבלי שהוא מגיע לכל המטרות שהוא הציב לעצמו.

ארה"ב וישראל עושות מאמץ מאוד גדול וברור כדי לפגוע במוסדות השלטון ואכיפת המרות שלו על האזרחים. הן משמידות מטות משטרה, מפקדות של הבסיג' ומשמרות המהפכה וסמלי שלטון, וזה מאוד בולט.

הריאיון המלא שודר ברדיו דרום, בתאריך 4 במרץ, 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://youtu.be/SC6xv4W7qIY

אלי קלוטשטיין: מבחינת המשטר, להחזיק מעמד, העמידות מול כל המתקפות עליו, זו אולי המטרה העיקרית שלו. הוא יעשה כל מה שהוא יכול כדי להישאר בשלטון, גם אם יצטרך להקריב דברים אחרים לשם כך. כל דבר אחר יהיה בסולם העדיפויות נמוך יותר. הדבר הזה כנראה ייקח הרבה מאוד זמן, יש הרבה מאוד תומכים למשטר, גם במשמרות המהפכה וגם בבסיג', והם יעשו הכול כדי למנוע מאיתנו למוטט את השלטון.

מוג'תבא הוא בנו השני של ח'מינאי, הוא שירת במלחמת איראן-עיראק, ושם אולי התחילה הקריירה שלו. הוא נחשב מקורב למשמרות המהפכה. לא פלא שמשמרות המהפכה לוחצים לבחור דווקא בו, כי הוא באמת נחשב סוג של יורש מהבחינה האידיאולוגית. הוא מאוד שמרן וקנאי, ואם ארה"ב הייתה מנסה להביא מישהו שיחליף את ח'מינאי ואולי יהיה יותר נוח לה – לא הוא האיש שיעשה את זה.

הריאיון המלא שודר ב-i24, בתאריך 4 במרץ, 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://youtu.be/ZMt2Lojf63M

נועה לזימי: האירוע של הכורדים עשוי להיות משמעותי. מי שעוקבים בדריכות רבה אחרי ההתפתחויות הם כמובן התורכים. ייתכן שתורכיה תנסה להקים אזור חיץ בתוך איראן, כחלק מנרטיב של הגנה על גבולותיה. יש לכך תקדים בעיראק, וכך הם יוכלו גם לבלום גל הגירה אפשרי וגם למנוע את ההתחזקות של קבוצות שהן שנואות נפשם.

הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 05 במרץ 2026. 

https://youtu.be/omFsTRbxBHg

רות פינס פלדמן: הנשיא טראמפ בנאומיו מבטיח שימשיך עד שישיג את ארבעת מטרות המלחמה שהוא קבע. יש לשים לב שחל שינוי ברטוריקה, בתחילת המלחמה הצהיר על רצון להביא לשלטון אחר באיראן, אך מאז אינו מגדיר זאת כמטרת מלחמה ומדבר על שינוי במשטר ולא של המשטר, בדומה למהלך שביצע בונצואלה.

בתוך ארה"ב: יש שלא תומכים במהלך האמריקאי – בסקר שנעשה נמצא כי אחד מתוך ארבעה מתנגדים למתקפה. 54% מהרפובליקאים חוששים שהמלחמה תפגע בהם באופן אישי בגלל עליית מחירי הדלק ויוקר המחיה. בתוך המפלגה הרפובליקנית יש החוששים שהמלחמה תפגע בתוצאות בחירות האמצע.

הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 03 במרץ 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

מאיר בן שבת: לפני הכל צריך לשמר מומנטום של הפסד והידרדרות אצל איראן, ע"י מאמץ מתמשך בכל התחומים, שיוביל את המשטר מדחי אל דחי ואת העם באיראן לתחושה שהמשטר חסר התוחלת הזה מתקרב אל סופו. חשוב לחזק את המסר כי הפעולה לא מוגבלת בזמן ולסגור את הדלת להסכם מדיני.

בנוסף נידרש המשך של המאמצים במקביל בכל בכיוונים הבאים:

1. שיבוש לאורך זמן של המאמצים לבחירת מחליפו של עלי ח'מאנאי, חיסול "ההנהגה הזמנית" ופגיעה ביורשים הפוטנציאליים מתוך המחנה הקיצוני.

2. הרחבת הנתק הפיסי והתקשורתי בין ההנהגה לעם – הסתתרות המנהיגים ה כבר יוצרת חיץ בינם לבין העם. כדי להעצים זאת נכון לשתק את ערוצי האינטרנט ואמצעי התקשורת הממסדיים שדרכם הם מתקשרים עם הציבור.

3. העצמת הפגיעה בבסיסי המשטר – בדגש על מרכזי הפעילות של הבסיג' , מתקני המשטרה, בתי המשפט והגורמים המעורבים במאמצי הדיכוי של המחאות.

4. תקיפת אנשי משמר בתי הכלא באופן שיאפשר את בריחתם של אלפי מתנגדי המשטר והאסירים הפוליטיים המוחזקים בהם.

5. עידוד עריקה של בכירים איראנים ושל יחידות מהצבא הסדיר של איראן (ארתש) שמנוהל בנפרד מ"משמרות המהפכה".

תמיכה אקטיבית בקבוצות הכורדים החמושים באיראן ובמליציות חמושות נוספות שפועלות בגבולות המדינה. נכון לעודד את שותפות ביניהן ואת התאום עם קבוצות המחאה כדי לאפשר צמיחתה של מנהיגות אופוזיציונית. 

הראיון המלא התפרסם באתר ערוץ 7, בתאריך 03 במרץ 2026. 

https://youtu.be/cNJ7D6aquG0

ד"ר עדי שורץ: אני חושב שככל שחולפות הדקות, יש משתנה אחד שהופך להיות משמעותי יותר ויותר, והוא הזמן. אני חושב שהאיראנים מנסים לקצר את המערכה. מול ישראל וארה"ב אין להם הרבה קלפים, ולכן הם מנסים להפעיל לחץ דרך גורמים עקיפים. הם פוגעים בדובאי, קטאר, כווית וכדומה, והדיבורים הולכים וגוברים על חסימת מיצרי הורמוז, מה שמפעיל לחץ על הכלכלה העולמית. שם המשחק הולך להיות הזמן. ממילא הנשיא טראמפ לא מתכנן משהו ממושך מדי. חיסלנו את חמינאי, נתנו מכה מאוד גדולה. לא מתכוונים למלחמה מאוד גדולה.

המשטר האיראני כלא את עצמו לסיטואציה מאוד בעייתית. להביא את צבא ארה"ב לפתחך מתברר עכשיו כמהלך לא חכם, ולכן הם במצב שאין להם ברירות טובות. מנהיג שהוביל אותם משך שנים רבות הלך יחד עם הרבה מההנהגה במכה הראשונה. האם אנחנו רואים פה מין "תמות נפשי עם פלשתים"? עדיין לא, אבל נכון שזה מתקרב. יש ניסיון שלהם לסיים את זה כמה שיותר מהר.

הראיון המלא התקיים בערוץ 10, בתאריך 01 במרץ 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

אשר פרדמן: סעודיה ממשיכה לחשוש מאיראן, אך גם חוששת מישראל. יורש העצר גם רגיש לדעת הקהל השלילית כלפי ישראל בממלכתו עקב המלחמה בעזה. מעל הכול, הוא זקוק ליציבות כלכלית להגשמת חזון 2030 ולהבטחת המשך שלטונו. קיים חשש ממלחמה רחבה בשל ההשלכות האפשריות על היציבות האזורית ועל מצבה הכלכלי של הממלכה. 

נפילת משטר האייתולות והקמת ממשלה מתונה ופתוחה למערב בטהרן ישפיעו באופן היסטורי על המזה"ת: אומנם מעמד סעודיה עלול להיפגע מכך שתהיה באזור עוד מדינה עתירת משאבים ואנרגיה ובעלת עוצמה כלכלית שתהפוך לשותפה של ארה"ב ואולי אף של ישראל. אך בסופו של דבר, האינטרס של יורש העצר הוא קידום האינטגרציה האזורית, הבטחת השגשוג הכלכלי והחלשת גורמים קיצוניים שעלולים לערער יציבות ולאיים על שלטונו. לכן, גם סעודיה וגם האזור כולו ירוויחו מאיראן מתונה, שמשתלבת מחדש במשפחת העמים ובארכיטקטורה אזורית חדשה. 

פורסם בגלובס, בתאריך 01 במרץ 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.