https://youtu.be/jRpQNKY3wZ0

יוסי אמרוסי: אני מסכים עם המהות של דברי זיני, אף שאולי הייתי בוחר ניסוח אחר. במקום לומר שאני נאמן לדרג הנבחר, הייתי אומר שאני נאמן לריבון ולנציגיו. הדרג המבצעי – ראש השב״כ, הרמטכ״ל וראש המוסד – צריך לבצע את האג'נדה ואת תפיסת העולם של הדרג הנבחר, שהוא נציג הציבור. גם לשון החוק ברורה: השירות נתון למרות הממשלה.

בעיניי, אין כאן אמירה נגד מערכת המשפט. להפך: מדינה בלי מערכת משפטית חזקה היא מדינה חרבה. המשפטנים הם כלי עזר חשוב, והמערכת המשפטית חייבת להיות חזקה.

צריך לתת לראש השב״כ לעבוד בשקט, לנהל את הארגון, לתקן את מה שצריך לתקן ולהחזיר את השירות לרמה שהוא צריך להיות בה. אני חושב שכבר היום נעשית עבודת סיכול משמעותית, למשל ביהודה ושומרון, וצריך לאפשר לה להימשך.

הראיון המלא התקיים בכאן מורשת, בתאריך 09 ביולי 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

פרופ' זכי שלום: אני רואה בהתבטאויות החריפות של הנשיא טראמפ נגד ההנהגה האיראנית סימן יוצא דופן, כמעט חסר תקדים, לסיום מעשי של מסלול המשא ומתן. כשנשיא ארצות הברית מתאר את הצד השני במונחים כה קשים ומצהיר שמבחינתו הכול נגמר, קשה מאוד להניח שהשיחות יוכלו להימשך כאילו לא קרה דבר. גם אם המגעים יימשכו באופן פורמלי באמצעות שליחים, טראמפ למעשה מערער את הלגיטימיות של עצם המשא ומתן עם איראן.

להערכתי, המשמעות היא שהמערכת מתקרבת למבוי סתום, שבסופו עלולה לבוא פעולה צבאית. אין הכרח שזה יתרחש מיד, אבל הכיוון ברור: ארצות הברית עשויה להידרש לפעולה, וישראל לא תוכל להישאר מן הצד. יתרה מכך, הרטוריקה של טראמפ מעניקה לישראל, בעקיפין, מרחב פעולה רחב יותר מול איראן.

הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 08 ביולי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

יוסי אמרוסי: קו התעופה הרווחי ביותר בישראל הוא קו מצרים–סיני, ומשם לעזה. עוברים שם מיליונים רבים, ויש בכך סכנה לביטחון הלאומי של ישראל. חמאס כבר שנים רבות לומד מחיזבאללה – בנושא המנהרות, בתחום הרקטי, ועכשיו גם בנושא הרחפנים.

זה קשור בקשר הדוק לפשיעה ברחוב הערבי, להברחות הסמים ולכל מה שקורה בנגב. במקום להעביר דרך הגדר, מעבירים סמים ואמל"ח באמצעות רחפנים, דרך סיני לנגב, מהנגב לעזה — והפוך. ולא רק ההברחות הללו מתרחשות; גם הרחפנים עצמם – חלקם נשארים ברצועת עזה.

יש רחפנים שמסוגלים לשאת 100 או 150 קילוגרם. זו סכנה שנכון לעכשיו אינה מטופלת כראוי, בין היתר בגלל ריבוי הגופים שאחראים, או שאינם אחראים, על הנושא. הצבא אחראי על הגבול, המשטרה אחראית על החלק השני. מי אוסף מודיעין — אמ"ן? המשטרה?

הראיון המלא התקיים ברדיו דרום, בתאריך 09 ביולי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://youtu.be/jZ5eG_cvTJ0

נועה לזימי: פסגת נאט"ו היא כינוס גדול של למעלה מ־30 מדינות – מנהיגי אירופה שבעצם עולים לרגל לטורקיה, שהופכת למרכז התמונה, במיוחד לנוכח הירידה בתמיכה האמריקאית באירופה. בנאט"ו כבר מדברים על תוכנית גיבוי ועל רפורמות ארוכות טווח למקרה של עימות מול הרוסים. מנסים לבנות את השנים הבאות כך שהברית תוכל לספק הגנה לחברות בה.

מן הצד השני, מדיניות החוץ האגרסיבית של טורקיה מטרידה את המדינות האירופיות. גם בזירה הימית היא מבססת שליטה, תוך הפרת הריבונות של יוון וקפריסין. הדבר אינו חומק מעיני האירופים, אבל מדובר בעובדה מוגמרת, משום שיש לה מנופי לחץ: הצבא השני בגודלו בנאט"ו, שליטה בנתיבי הגישה לים השחור, המיצוב שלה כמתווכת בין אוקראינה לרוסיה ועוד.

הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 08 ביולי 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://youtu.be/pEchWjYZF54

נועה לזימי: התמונות מהכינוס היו בעיניי לא נעימות. אני רואה בהן סוג של גושפנקה אמריקאית לתפיסה שטורקיה היא גורם שיכול “לספק את הסחורה” ושכדאי לשתף איתו פעולה. זה מטריד במיוחד לנוכח עמדותיו של ארדואן כאיש אחים מוסלמים מובהק. בעיניי, מדובר גם בהכשרה של טורקיה בפורום גלובלי, וזה בעייתי.

מבחינת ארדואן, הכינוס הוא הישג משמעותי. אירופה נעשית תלויה יותר ויותר ביכולות ההגנה והביטחון של טורקיה, שטיפחה בשנים האחרונות את מעמדה כמעצמה ביטחונית. טורקיה מחזיקה במנופי לחץ חשובים מול אירופה — מהגירה ועד נתיבי הגישה לים השחור — והיא גם ממצבת את עצמה כמתווכת שיכולה לדבר עם רוסיה ועם אוקראינה. במקביל, היא משתלבת בתעשיות הביטחוניות של חלק ממדינות אירופה, לא רק כספקית כטב"מים וכלי רכב משוריינים.

הראיון המלא התקיים ברדיו ירושלים, בתאריך 08 ביולי 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

יוסי אמרוסי: לאף אחד אין אינטרס לחדש את המערכה בעוצמה מלאה — לא לאיראן ולא לטראמפ. מבחינת ישראל, דווקא יש לנו אינטרס כזה.

על זעקת הלומי הקרב בכנסת: אלה דברים מטלטלים וכואבים מאוד. אני חושב שיש פה אינטרסים פוליטיים שגוברים כמעט על הכול. משרתי צה"ל — הלוחמים, הפצועים, הלומי הקרב, מי שהקריבו את חייהם ואת גופם — צריכים להיות ראשונים במעלה. שום דבר אינו יכול להשתוות אליהם.

הראיון המלא התקיים בערוץ 13, בתאריך 08 ביולי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

אולגה דויטש: ההתפתחויות בפסגת נאט"ו אמורות להדאיג אותנו מאוד. טורקיה ממקמת את עצמה כבר תקופה משמעותית כשחקן מרכזי במזרח התיכון החדש. היא חלק מהקשר החדש הזה עם קטאר וסעודיה, איפשהו בין איראן לבין הקהילה הבינלאומית וארה"ב. ארדואן מאוד מעוניין להיכנס מחדש לתוכנית מטוסי ה־F-35, וזה בעייתי מאוד מבחינתנו.

השאלה הגדולה תהיה מה טראמפ יבקש ממנו בתמורה, והנושא האיראני יהיה מרכזי בכל שיחות נאט"ו. על סדר היום תהיה גם אוקראינה, עם התחייבות של 70 מיליארד דולר מצד מדינות נאט"ו. הן מבקשות ממדינות חברות להגדיל את התשלומים כדי לממן זאת. מדינות נאט"ו מצפות להסתפק בהצהרה די חסרת משמעות, שתכלול קריאה לכך שלא יהיה נשק גרעיני לאיראן ושאיראן תאפשר מעבר חופשי במיצר הורמוז. הכדור, כמובן, במגרש של טראמפ, והשאלה הגדולה היא עד כמה הוא יתעקש בסוגיה הזו.

הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 07 ביולי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

אולגה דויטש: אני מוטרדת מאוד מהאפשרות שטורקיה תחזור לתוכנית ה־F-35 או שהסנקציות נגדה יוקלו. ארדואן מזהה שינוי עמוק במזרח התיכון ומבקש למקם מחדש את טורקיה ככוח אזורי ובינלאומי מוביל. אם ממשל טראמפ יעניק לו גיבוי, זה ישדר מסר ברור על הכיוון שבו נושבת הרוח בוושינגטון – וכרגע הכיוון הזה אינו בהכרח נוח לישראל.

טורקיה היא בעיניי גורם עוין לישראל כבר שנים, ולא רק מאז 7 באוקטובר. היא פועלת נגד ישראל בדרכים שונות, כולל באמצעות ארגונים ועמותות במזרח ירושלים, והיא גם מנסה להפגין כוח מול ישראל בזירה הימית והאזורית. ככל שארדואן ירגיש חזק יותר ויקבל גיבוי אמריקאי, כך יהיה לישראל קשה יותר לנווט את המערכת האזורית והבינלאומית.

הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 07 ביולי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

פרופ' קובי מיכאל: אני רואה בהודעת חמאס על התפטרות ממשלת החירום בעזה מהלך סמלי ומטעה, לא שינוי שלטוני ממשי. מדובר בהתפטרות של אדם אחד בלבד, מוחמד אל-פארה, בעוד שכל שאר בעלי התפקידים – שרים, מנכ"לי משרדים, ראשי ערים ואלפי פקידים – נשארים במקומם. גם הזרוע הצבאית וכל מנגנוני חמאס נותרים כפי שהם. חמאס מנסה לשדר נכונות להעביר סמכויות אזרחיות לממשלת טכנוקרטים, אבל בפועל אין כאן ויתור על שליטה או על כוח. בעיניי זו הונאה גלויה.

הסכנה אינה רק בעצם המהלך של חמאס, אלא בנכונות אפשרית של גורמים בינלאומיים לקבל פתרונות ביניים במקום פירוז אמיתי של הרצועה. עלול להיווצר מצב שבו לא דורשים מחמאס להתפרק מנשקו, אלא מסתפקים בהנחת נשק, בהעברת נשק כבד לגורם אחר, או בהבחנות מלאכותיות בין נשק כבד לנשק קל. כך יתחילו ויכוחים על הגדרות, על מנהרות ועל תעשיית ייצור הנשק, ובפועל חמאס יישאר כוח חמוש ומשפיע. ישראל צריכה לעמוד על פירוז מלא ולא להיגרר להסדרים שמאפשרים לחמאס לשמר את יכולותיו.

הראיון המלא התקיים בקול ברמה, בתאריך 07 ביולי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

יוסי אמרוסי: לדעתי, גם מי שאומר שמצבה של ישראל טוב יותר מאשר ערב 7 באוקטובר וגם מי שטוען ששום דבר עדיין לא הושלם – צודק. מבחינה צבאית ואסטרטגית אנחנו במצב טוב יותר. בעזה, בין 60 ל־70 אחוזים משטח הרצועה נמצאים בשליטה מלאה של צה״ל, איום הפלישה הורחק, וחמאס חלש בהרבה מכפי שהיה. הוא לא הוכרע לחלוטין, והוא עשוי להתעצם מחדש בכוח אדם, אבל יכולותיו לייצר ולהבריח אמצעי לחימה, לייצר רקטות ולבנות מנהרות נפגעו באופן משמעותי.

הסיבה לכך שחמאס לא הוכרע, בעיניי, היא בין היתר הלחץ האמריקאי וההסכם שנחתם. החזרת החטופים הייתה יעד עליון וחשוב, אך ההתחייבות לפירוק חמאס מנשקו לא התממשה. לכן, בחודשים הקרובים יש לישראל הזדמנות להשלים את המלאכה: לפגוע בכל חמוש שמסתובב ברצועה, לצמצם את הסיוע ההומניטרי לדברים הבסיסיים וההכרחיים בלבד, ולפתוח מסלול הגירה שיאפשר לכל עזתי שרוצה לעזוב לעשות זאת.

הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 06 ביוני 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.