פרופ' זכי שלום: אנחנו נמצאים במצב הטוב ביותר שהיה לנו מאז אוקטובר 2023 בעזה. אם מדינה סופגת פגיעה ברמטכ"לים שלה בזה אחר זה, וכמעט 70% משטחה נמצא בידי האויב — זו מדינה שנכנעה. היא לא מגיבה על כך. זה קורה בהסכמה אמריקאית ובשתיקה מצד מדינות אירופה. יש הסכמה שבשתיקה לנוכחות שלנו בשטח.

בלבנון אנחנו במלחמה, אבל אתמול כבשנו את הבופור. אנחנו חותרים ליצירת קו הגנה נוח ככל האפשר למדינת ישראל – כזה ששולט בשטח ומרחיק את איום הנ"ט.

הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 31 במאי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

רות פינס פלדמן: כרגע ישראל מבקשת לשמר את חופש הפעולה שלה בכל הזירות, בדגש על לבנון. למעשה, הלחץ האמריקאי להתקדם במשא ומתן עם איראן, לצד ההשפעה האפשרית של הסכם על ירידת מחירי הדלק בארה"ב, יצר מבחינת ישראל תחושה שהיא אינה יכולה לפעול בלבנון באופן חופשי כפי שהייתה רוצה. עם זאת, בימים האחרונים אנו רואים את ישראל מציגה עמידה תקיפה יותר כגורם עצמאי, שפועל על פי שיקול דעתו ובחופשיות יחסית. הדבר מתבטא גם בעליית מדרגה בלחימה בלבנון.

אני מזהה תנועה מסוימת מצד טראמפ סביב ההסכם – מחד הוא טוען שאנחנו “קרובים אך רחוקים”, ומאידך ארה"ב ממשיכה להחזיר את טיוטת ההסכם עם תיקונים, כאשר איראן נדרשת לעבור שוב על השינויים שהוכנסו. אני רואה כאן ניסיון לאזן בין האינטרסים של ישראל לבין היכולת של טראמפ לנתב בין מכלול האילוצים והאינטרסים האמריקאיים, שבמבט רחב אמורים להתיישר עם האינטרס הישראלי של מניעת נשק גרעיני מאיראן.

הראיון המלא התקיים בכאן רשת ב', בתאריך 31 במאי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

אולגה דויטש: לפני כעשרה ימים התפרסם מאמר דעה ארוך בניו יורק טיימס של קריסטוף שבו הוטחו בישראל האשמות חמורות במיוחד, כולל טענות לשימוש שיטתי באלימות מינית בהוראה מגבוה במערכת בתי הסוהר בישראל, ואף טענות בדבר שימוש בכלבים לביצוע עבירות מין ואונס.

צריך להבין שזהו חלק מקמפיין רחב יותר, שמטרתו ליצור מציאות ותודעה בינלאומית שלפיה ישראל היא מדינה פושעת. פעם מדובר בהאשמות בפשעי מלחמה בבית הדין הבינלאומי, פעם בטענות לאפרטהייד, ופעם בהאשמות על הרעבה מכוונת של תושבי עזה.

הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 28 במאי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

תא"ל במיל' אפי איתם: אנחנו מתקנים כעת שגיאה אסטרטגית היסטורית בבריחה שלנו מאזור הביטחון בדרום לבנון, שתפקד ושמר על תושבי הצפון במשך שנים רבות בצורה יעילה. אני מקווה שעכשיו אנחנו בונים מרחב ביטחון, ולא רצועה או אזור, שיגן על אנשי הצפון.

זו מלחמה ולחימה. היו לנו בעבר תקיפות של מטענים וירי של טילים ומרגמות, וכמוהם גם נושא הרחפנים הוא טקטי וכואב. הוא ייפתר. זו בנייה מחודשת של מרחב ביטחון, כשצה"ל מקדים את התושבים ולא שוהה בין בתי מטולה. זה לוקח זמן, אבל אסור שהכאב והקושי ימנע מאיתנו לעשות משהו הכרחי. כך מדינה מתקיימת ונלחמת, ושומרת על ביטחון כוחותיה.

מדינת ישראל נלחמת מיום הקמתה. בצפון יש כעת תקופה לא קלה, אך זו לא הפקרה. אנחנו לוחמים שלוש שנים ומטפלים ברצף של אויבים. כעת זה מתמקד בחיזבאללה, ואנו עושים את זה טוב.

כשהידיים הקשורות כעת השתלבו עם ארה"ב בלחימה מול האיום הקיומי של הגרעין, רק ביקשנו מארה"ב להיות שותפה איתנו בלחימה. יש לזה מחירים. יותר גרוע מלהילחם בבני הברית, זה שהם לא יהיו כאלה. גם כאן, הידיים לא קשורות, ויש פעילות מאוד נרחבת. נשיא ארה"ב שומע שמדינת ישראל לא יכולה לקבל את המצב בצפון, יהיה המחיר במו"מ עם איראן אשר יהיה. יש בזירה הצפונית אינטרס שלא ניתן להכפיף אותו למו"מ עם איראן, ששם הסיפור אחר לגמרי והאינטרסים שונים.

בלבנון אנחנו בונים מרחב ביטחון, שמורכב מכמה דברים: שטח הוא הראשון, ואנחנו נמצאים שם ומתארגנים שנישאר שם עוד הרבה זמן. ננקה את האזור הזה מתושבים עוינים, בעיקר שיעים, ונרוס את כל תשתית הכפרים שמשמשת את הטרור. בכך נמנע ירי ישיר שבשנתיים האחרונות לא פסק אל היישובים הצפוניים שלנו, ואי אפשר יהיה גם להסתער עליהם בסגנון מה שקרה בעוטף עזה.

אנחנו כבר עושים את זה בפועל. זה קורה. ארה"ב נתנה אישור לזה. ככה יהיו לנו שני אזורים ביטחון נרחבים – גם בעוטף עזה וגם בצפון. זו תוצאה מעשית של המלחמה בשנים האחרונות. זה ייתן לנו ביטחון, ובסוף יימצא גם פתרון לרחפנים.

ישראל איננה חלק מההסכם שארה"ב רוקמת עם איראן, ואם לא יטופל בו נושא הגרעין עד הסוף – מה שקיים סיכוי שיקרה – נצטרך לפעול. אנחנו בונים כך את חיל האוויר, והוכחנו לעצמנו ולעולם שאנו מסוגלים לכך. על הגרעין האיראני אין פשרות.

הריאיון המלא פורסם ב-103FM, בתאריך 28 במאי, 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://www.youtube.com/watch?v=sq5_qGBevLI

תא"ל במיל' אפי איתם: אנו מתקנים כעת במחיר לא פשוט את השגיאה האסטרטגית שביצענו בבריחה מלבנון, עזיבת אזור הביטחון ונטישת הפרוקסי. זה לא פשוט, זה תהליך ארוך, ואנו בונים מרחב ביטחון שנשען גם על תפיסת שטח עד הליטני וגם על פעילות התקפית בדרום לבנון.

בעבר היו סכנות טקטיות כגון מטענים על הצירים ומרגמות וכעת יש גם רחפנים, אבל בכל פעם צומחת יכולת חדשה. הבהלה והטלטלה סביבן היא זו שגרמה לנו לברוח מלבנון. כעת אנו משלמים את המחיר, אך הבעיה הזאת תיפתר. השילוב בין נוכחות של צה"ל בעומק השטח עם פעילות התקפית יוציא את האוויר מריאותיו של ארגון טרור פגוע מאוד, שגם מאבד את הלגיטימיות הפנימית שלו כמגן לבנון.

הריאיון המלא פורסם בערוץ 13, בתאריך 27 במאי, 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://youtu.be/wUbXdSpBWJ0

נועה לזימי: בטורקיה מתחוללת סערה פוליטית בעקבות פסיקה שנויה במחלוקת, בלשון המעטה, של בית המשפט, שקבע כי הפריימריז של מפלגת האופוזיציה אינם כשרים. המשמעות היא הדחת מנהיג האופוזיציה והחזרת קודמו לתפקיד – דמות פחות כריזמטית ובעלת פחות סיכויי הצלחה בהתמודדות אפשרית מול ארדואן. האופוזיציה מפרשת את המהלך הזה כלא פחות מהפיכה משפטית ומהלך מתוכנן מלמעלה.

הדבר מעורר מחאה ציבורית: רואים עימותים עם המשטרה הטורקית, ותומכיו של מנהיג האופוזיציה אף התבצרו במטה באנקרה. המצור נפרץ תוך שימוש בכדורי גומי ובגז מדמיע.

הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 27 במאי 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

מאיר בן שבת: בלי להמעיט בחשיבותם של מרכיבי ההגנה והכלים הטכנו-טקטיים ושל המאמץ לאיתור והשמדה של מתקני-ייצור, מחסנים ומפעילי-רחפנים, הדרך היעילה להתמודד עם האיום הזה עוברת בביירות. כדי לגרום לחיזבאללה לפקפק בכדאיות השימוש באמצעים אלה, צריך לגבות ממנו מחיר שאיננו נסבל מבחינתו. את זאת אפשר להשיג רק באמצעות תקיפת יעדים ברובע הדאחיה בביירות. לא רק מבצעי סיכול ממוקד וחיסולים, אלא מיטוט מבנים וזריעת הרס במרכז הכובד, מעוז השליטה והסמל הפוליטי, הצבאי והחברתי של האירגון השיעי בבירה הלבנונית.

ישראל צריכה לשפד את הנהגת חיזבאללה על קרני הדילמה, האם הפעלת רחפני הנפץ מצדיקה את מחיר החרבתה של מערב ביירות. לשם כך, על הדרג המדיני לפעול מול וושינגטון להסרת ההגבלות על תקיפות חיל האוויר בביירות. זה נדרש כדי לעצור את איום הרחפנים, למנוע מחיזבאללה להחזיר אותנו לעידן-המשוואות, כתגובה הראויה להצהרת נעים קאסם שלא יוותרו על הנשק וגם כדי להפחית את החסות שאיראן כופה על לבנון.

הראיון המלא פורסם באתר ערוץ 7, בתאריך 27 המאי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://youtu.be/01iykgSNOTo

יוסי אמרוסי: אני חייב לומר שאני זוכר היטב את דחלאן משנות ה־90 עם תחילת מימוש הסכמי אוסלו. במשך תקופה מסוימת עבדנו בשיתוף פעולה טוב עם הרשות הפלסטינית ברצועת עזה נגד חמאס. דחלאן היה מראשי מנגנוני הביטחון הפלסטיניים, ופעלנו יחד באופן משמעותי – עד שהבנו שהאינטרסים של כל צד שונים לחלוטין, ושיתוף הפעולה נחלש. בהמשך דחלאן מעט לפני עלית החמאס לשלטון נמלט מרצועת עזה כשהבין שחמאס משתלט על הרצועה. כיום הוא "איש עסקים" עשיר מאד באיחוד האמירויות.

אם נגיע למצב שבו נצליח לפרק את חמאס מנשקו – ישראל כבר אמרה שהיא מעונינת שבעזה ישלטו עזתים שפשוט שלא רוצים להרוג אותנו, ומוכנים לחיות לצידנו. כשנגיע למצב הזה, אם נגיע, ניתן להשתעשע ברעיון שדחאלן יכול אולי להיות אחד המנהיגים האלה. עצם העובדה שהוא בן עזה ולא מאיו"ש נותנת לו יתרון.

הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 26 במאי 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

אלי קלוטשטיין: דבר אחד ברור – שני הצדדים רוצים להגיע להסכם כלשהו. הגרסאות השונות שאנו שומעים הן חלק מהמו"מ. שני הצדדים מנסים לקדם כמה שיותר את העמדות שלהם, בין היתר על ידי הדלפה של דברים שונים לתקשורת והפרחת בלוני ניסוי. לפעמים זה גם מצליח. הנשיא טראמפ, למשל, אחרי שאמר שלא יוותר על עניין האורניום המועשר, אולי עשה ויתור כזה בציוץ שלו מהלילה, על כך שאולי זה יתבצע אחרת והאורניום יעבור דילול באיראן.

זה הסכם לא טוב לישראל, ויש על כך כנראה תמימות דעים כמעט מוחלטת. לצד העניין החיובי של דחיקת הסכנה של הגרעין האיראני לזמן מסוים, ולצד האפשרות של הכללת מדינות נוספות בהסכמי אברהם, יש פה הרבה מאוד לקונות וחורים שמאוד מסוכנים לנו. פרויקט הטילים בכלל לא הוזכר בשום צורה בהקשר של המו"מ הנוכחי, וכך גם המגבלות שמוטלות עלינו בלבנון.

הריאיון המלא שודר ברדיו דרום, בתאריך 26 במאי, 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

פרופ' קובי מיכאל: נדמה לי שאנחנו צריכים לעשות כל מאמץ כדי לנתק את לבנון מהסוגיה האיראנית. אני נוטה להעריך שאיראן לא תיסוג מהמו"מ עם ארה"ב אם זה יקרה. איראן, קודם כול, חושבת על עצמה.

ברור לחלוטין שאי אפשר להמשיך להתנהל בזירה הלבנונית כפי שאנחנו מתנהלים עכשיו. הגישה צריכה להיות הרבה יותר חריפה והתקפית, גם כדי להכשיר את התנאים להתקדמות מדינית מול הממשלה הלבנונית, שלא יכולה כרגע לטפל בחיזבאללה משום שהוא אינו מוחלש דיו.

אני חושב שיש כאן סוג של מקח וממכר – אם באמת יש התקרבות לסוג של עסקה, ישראל עומדת לשלם מחיר גבוה. כנראה שטראמפ מנסה לייצר מנגנון פיצוי באמצעות הרחבת הסכמי אברהם. מבחינת ישראל זהו הישג חשוב, אבל הוא לא פותר את הבעיה מול איראן.

הראיון התקיים בערוץ הכנסת, בתאריך 25 במאי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.