אשר פרדמן: סעודיה ממשיכה לחשוש מאיראן, אך גם חוששת מישראל. יורש העצר גם רגיש לדעת הקהל השלילית כלפי ישראל בממלכתו עקב המלחמה בעזה. מעל הכול, הוא זקוק ליציבות כלכלית להגשמת חזון 2030 ולהבטחת המשך שלטונו. קיים חשש ממלחמה רחבה בשל ההשלכות האפשריות על היציבות האזורית ועל מצבה הכלכלי של הממלכה. 

נפילת משטר האייתולות והקמת ממשלה מתונה ופתוחה למערב בטהרן ישפיעו באופן היסטורי על המזה"ת: אומנם מעמד סעודיה עלול להיפגע מכך שתהיה באזור עוד מדינה עתירת משאבים ואנרגיה ובעלת עוצמה כלכלית שתהפוך לשותפה של ארה"ב ואולי אף של ישראל. אך בסופו של דבר, האינטרס של יורש העצר הוא קידום האינטגרציה האזורית, הבטחת השגשוג הכלכלי והחלשת גורמים קיצוניים שעלולים לערער יציבות ולאיים על שלטונו. לכן, גם סעודיה וגם האזור כולו ירוויחו מאיראן מתונה, שמשתלבת מחדש במשפחת העמים ובארכיטקטורה אזורית חדשה. 

פורסם בגלובס, בתאריך 01 במרץ 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://youtu.be/kMFldrkVA98

פרופ' קובי מיכאל: אין ספק שמערך השלוחים האיראני נחלש באופן משמעותי. גם החות'ים ספגו מכה קשה מישראל, וחלק ניכר מהנהגתם חוסל, לצד פגיעה בתשתיות. כלל השחקנים האזוריים עוקבים אחר המתרחש באיראן ומבינים את משמעות האירועים. קיימת תפיסה שלפיה "הענק הזה נפל מגדולתו וכנראה שלא יוכל לקום", ויש המזהים הקבלה לדינמיקה של האביב הערבי — שהחל באירוע מקומי והתפשט במהירות ברחבי העולם הערבי. ייתכן כי דינמיקה דומה עשויה להתפתח גם כעת. בשלב זה, רוב הגורמים נוקטים זהירות ומתבוננים בהתפתחויות. עוצמתה של ישראל ויכולת ההרתעה שלה, בגיבוי ארצות הברית, נתפסות כגורם מרכזי ומשמעותי במאזן הכוחות האזורי. 

שינוי בסדר גודל כזה עשוי להשפיע על המערכת הבינלאומית כולה וליצור מציאות חדשה, שקשה היה לדמיין טרם האירועים – ככל שהתהליך יושלם.

הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 01 במרץ 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://youtu.be/J2BnsY-aEhk

אלי קלוטשטיין: בהמשך אולי יתגלו הפערים בין ארה"ב לישראל. ודאי שבארה"ב הלחץ לעצור את הפעולה הזאת יהיה גדול הרבה יותר, ראינו גם הרוגים אמריקאים ראשונים, ותהיה ביקורת פנימית וחיצונית על הנשיא טראמפ לעצור את זה ולהגיע לסוג של הסכם שיוכל לצאת איתו בצורה טובה עם לפחות חלק מהיעדים שהוא הציב לעצמו ערב המלחמה.

פהלווי לא מספיק אהוד על ידי כל גורמי האופוזיציה השונים כדי ליצור מסה קריטית ברחובות. הוא לא עשה את זה עד היום, ויש לזה סיבה. הוא הכי בולט באופוזיציה האיראנית, אבל במספרים של האנשים שיצאו לרחובות לפני חודש, מאות אלפים או אולי מיליון, זה אולי אחוז מכלל האוכלוסייה האיראנית. זה לא מספרים גדולים מספיק להפיל את השלטון.

הריאיון המלא פורסם בערוץ הכלכלה, בתאריך 1 במרץ, 2026.

https://youtu.be/nOzE-kLZR2o

פרופ' זכי שלום: המעורבות האמריקאית היא כרגע מסיבית, אבל צריך לשים לב לנקודה חשובה – שימו לב למה שטראמפ חוזר ואומר: "אנחנו נכנסים למלחמה כי זה מסכן אותנו". הוא מציב את הנושא של "קודם אמריקה" לפני הכול.

המציאות תשתנה לאחר המלחמה הזו במובן זה שהמדינות סביב, ובראשן סעודיה והאמירויות, יכולות להישען רק על ישראל, כי ישראל כאן באזור והכול מעניין אותה. את ארה"ב זה מעניין רק אם זה בנפשה, ולכן זה נקודתי. בואו נראה מה תהיה תגובת הציבור האמריקאי למהלך הזה.

הראיון המלא התקיים בקול ברמה, בתאריך 01 במרץ 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://youtu.be/O0dC0eE0Fv0

אלי קלוטשטיין: בבת אחת אתמול בבוקר חוסלה כל ההנהגה הצבאית של איראן. הרמטכ"ל, מפקד משמרות המהפכה, המנהיג העליון ושר ההגנה. כולם הלכו יחד, ולמרות שאיראן הכינה את עצמה למהלך הזה, היא עדיין לא יודעת מה לעשות במאה אחוז. אני לא בטוח שגם כל מדינה אחרת מסוגלת להתמודד עם מצב כזה. גם אם יש מחליפים מוכנים מראש, הם לא יודעים את כל מה שקודמיהם ידעו, הם נכנסו מראש למצב של פאניקה, ותוך כדי צריכים להסתתר כדי שלא יחסלו אותם בעצמם.

קשה להעריך כמה זמן עוד יימשך המבצע. ככל שאנחנו בישראל רוצים להדגיש את המראות של אנשים שמחים אחרי חיסולו של ח'מינאי, צריך לזכור שיש גם מאסה גדולה מאוד של אנשים שמזוהים עם המשטר, עובדים איתו, מאמינים באידיאולוגיה שלו, והם לא ילכו בקלות.

הריאיון המלא שודר ברדיו קול ברמה, בתאריך 1 במרץ, 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

מאיר בן שבת: היעד צריך להיות פגיעה ביכולת. במרכיבים קריטיים של תעשיית הייצור, במשגרים ובטילים – כך שהשיקום ייקח זמן רב, יצריך משאבים ולא יהיה פשוט, ובה בעת היכולת השיורית לא תוכל לבדה להוות איום משמעותי על ישראל. 

בהתייחסויותיו הפומביות של הנשיא דונלד טראמפ עד יום רביעי אפשר היה להבחין שהיחס לסוגיית הטילים הבליסטיים אינו דומה לזה שניתן לסוגיית הגרעין. דבריו של הנשיא בנאום מצב האומה, על המאמצים שאיראן עושה בתחום הזה ועל טווח האיום שעתיד להגיע גם לארה"ב, שיקפו הפנמה של הסכנה הנשקפת גם מכך. 

הראיון המלא פורסם ב-N12 בתאריך 27 בפברואר 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://youtu.be/Aa9cv5KKZtY

פרופ' קובי מיכאל: אנחנו לכאורה מתרחקים מהזירה האיראנית, אבל רק לכאורה. הזירות מושפעות זו מזו, ואין ספק שמה שיקרה באיראן ישפיע גם על לבנון וגם על עזה. אנחנו רואים דפוס התנהגות מסוים של ארצות הברית הן באיראן והן בעזה – אני מתכוון לכך שטראמפ מגדיר לעצמו מציאות ומנסה לכפות אותה על סביבתו הקרובה, כשלפעמים יש לכך קשר למציאות האמיתית בשטח ולפעמים לא. זה מטריד, משום שהוא יכול להגיע להסכם עם האיראנים שיוכל להציג כהסכם טוב מזה של אובמה, ואז לטעון ששלל מאיראן את היכולת להגיע לגרעין.

כנ"ל לגבי עזה – הפלסטינים ימסרו כמה רקטות, תורכים יקימו מתקן שבו יאוחסן שטל, והוא יגיד: הנה חמאס מתפרק מנשקו ואנחנו ממשיכים בתכנית והבאנו שלום לאזור שנמצא בסכסוך 3000 שנה.

הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 27 בפברואר 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://youtu.be/IJN7u09xnqg

יוסף רוזן: הביקור של מודי בישראל חשוב מאוד, אך בעיקר בשל עצם קיומו. מדובר בצעד סמלי משמעותי, ואין לצפות להישגים משמעותיים ומיידיים במהלכו. ההישג המרכזי הוא מתן תוקף לשותפות האסטרטגית בין המדינות.

הודו נמנית עם המדינות הידידות ששמרו על תמיכה עקבית בישראל לאורך כל המלחמה, לרבות בגינוי חמאס, בהתבטאויות פומביות לטובת ישראל ובהמשך אספקת אמצעי לחימה וחימושים שישראל נזקקה להם. בהיבט האזורי קיימת יוזמה שמובלת על ידי הודו לחיבור בין הודו, אירופה והמזרח התיכון, ובה רואה הודו בישראל מדינה שאמורה למלא תפקיד מרכזי. שותפות ליוזמה זו הן איחוד האמירויות, ירדן וערב הסעודית. טראמפ הרחיב את היוזמה למדינות נוספות, ובהן מצרים, ונבחנת גם האפשרות לשלב את טורקיה כשותפה ולא כיריבה.

הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 25 בפבברואר 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://youtu.be/-9TmwUM0Xck

יוסף רוזן: הוא ידיד אמת, וראינו את זה אחרי ה-7 באוקטובר. הודו המשיכה בתמיכה בישראל לא רק במילים אלא גם במעשים. היא גינתה את חמאס, ולמרות הביקורת מצד קהילות מוסלמיות והאופוזיציה, הודו המשיכה לייצר אמצעי לחימה שהיו חשובים מאוד לצה"ל – בעיקר על רקע מדינות ידידותיות שהטילו מגבלות על אספקת חימושים לישראל. 

בעיניי, הביקור הוא באמת מאוד חגיגי, סמלי וחשוב, אך בפועל אין הישגים משמעותיים לביקור. המבחן לרוח הגבית שמודי מביא איתו הוא משהו שייבחן בשנה הקרובה. למשל הסכם סחר. כבר היום, במקביל לביקור שלו בישראל, יצאה משלחת של משרד הכלכלה להודו כדי לחתור להגעה להסכם סחר חופשי.

הראיון המלא התקיים בקול ברמה, בתאריך 25 בפברואר 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://youtu.be/JYZwd_SSNhg

יוסף רוזן: הודו היא שחקן ייחודי בזירה הבינלאומית, שכן היא מנהלת את הסיכונים והאינטרסים שלה מול כל מדינה בנפרד. היא חותרת להתקרב למערב – חתמה על הסכם סחר משמעותי עם טראמפ, חתמה על הסכם סחר מול האיחוד האירופי, ורק בימים האחרונים חתמה על הסכם גם מול מדינות המפרץ. לצד השותפות עם ישראל, יש לה גם אינטרסים לא מבוטלים מול איראן. 

היכולת שלה לשחק על כל המגרש הבינלאומי ולא רק כמנהיגת "הדרום הגלובלי" היא נכס משמעותי לישראל ולארה"ב, ועלינו להפנים כי היחסים הבינלאומיים מורכבים בהרבה, ויש לדעת לתמרן בתוכם.

הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 25 בפברואר 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.