פרופ' קובי מיכאל: אני חושב שיש איזושהי הפרזה בדיווחים לגבי ההתעצמות של חמאס בעזה. הם אכן מנצלים את ההפוגה ואת שליטתם בכ־40% מהשטח כדי לשקם את משילותם ואת כוחם הצבאי, אבל חמאס של היום הוא צל חיוור של מה שהיה. בהיבט הצבאי הוא איבד הרבה מיכולותיו. הם מגייסים הרבה צעירים, מציידים אותם בנשק לאחר אימון בסיסי של מספר ימים, אבל אלה אינם לוחמים מיומנים.

אנחנו ממשיכים לפעול באופן אגרסיבי נגד כל הפרה של חמאס ונגד כל ניסיון לחצות את הקו הצהוב ולפגוע בחיילי צה"ל. מתבצעים שם סיכולים בהיקפים די נרחבים. צה"ל מרחיב את אחיזתו בשטח, ואלוף פיקוד הדרום כבר אמר שאנחנו שולטים בכ־70% מהשטח, אבל אסור לנו לנוח על זרי הדפנה.

הראיון המלא התקיים בערוץ הכנסת, בתאריך 05 ליולי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

יוסי אמרוסי: אני רואה במערכת היחסים בין טראמפ לנתניהו מערכת יחסים שנמשכת כבר כשמונה שנים, ובדרך כלל הייתה טובה מאוד, אפילו מצוינת. היו בה גם משברים, ואני מקווה שהמצב יתאזן. בעיניי, ההסכם של ישראל עם לבנון איזן במידה מסוימת את ההסכם הרע שטראמפ עשה עם איראן.

לגבי ארדואן, אני זוכר תקופה שבה היה לישראל שיתוף פעולה חריג עם טורקיה – כלכלי, מדיני, מודיעיני וביטחוני. מאז חל שינוי עמוק. בעיניי ארדואן מסוכן מאוד ליציבות ולשלום במזרח התיכון. אני רואה בו מנהיג דתי קיצוני, שמבקש עוד ועוד כוח ונשק, ותופס את ישראל כבעיה. לכן האפשרות של מכירת מטוסי F-35 לטורקיה צריכה להטריד את ישראל מאוד.

הראיון המלא התקיים בחדשות 13, בתאריך 05 ביולי 2027.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

נועה לזימי: באשר להלוויה, העיתוי שלה – דווקא סביב חגיגות 250 השנים לארצות הברית – הוא מתריס ובעל משמעות סמלית ודתית. המטרה היא למנף את מותו של המנהיג העליון כדי לייצר מפגן כוח. מבחינה אובייקטיבית, איראן ספגה תבוסה צבאית קשה, אבל מבחינה תעמולתית היא יודעת להפוך את האירוע לנכס. חמינאי מוצג לא רק כמנהיג של איראן, אלא כדמות בעלת משמעות רחבה יותר עבור העולם השיעי, ולכן יש לאירוע חשיבות אידאולוגית ודתית גבוהה.

המסר של האיראנים מופנה גם החוצה וגם פנימה: כלפי הקהילה הבינלאומית וכלפי ארצות הברית, אך גם כלפי המפגינים בתוך איראן. הם מבקשים לשדר עמידה איתנה ושליטה. עם זאת, אם מסתכלים על העובדות, עצם העובדה שהמנהיג החדש אינו יכול להופיע בפומבי מחשש להתנגשות או לפגיעה בו, מעידה גם על חולשה מסוימת. למרות זאת, מבחינה תעמולתית, האיראנים יודעים לצייר את המציאות לטובתם.

הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 05 ביולי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

רותי פינס פלדמן: טראמפ מעוניין, ככל הנראה, להשיג הסדר מדיני מול איראן שיוכל להציג כהישג לציבור האמריקאי. אך אין לשלול אפשרות של פעולה צבאית נקודתית במקביל להמשך השיחות. מבחינתו, פעולה כזו אינה בהכרח סותרת את המשא ומתן; היא יכולה להיות חלק מניסיון לשלב לחץ צבאי עם מהלך מדיני. ההתפתחויות תלויות גם באיראן ובפעולותיה, ולא רק בהחלטותיו של טראמפ.

מבחינת ישראל, הנקודה המרכזית היא שמירה על חופש הפעולה מול איראן. ישראל אינה צד להסכם או למשא ומתן בין וושינגטון לטהרן, ולכן עליה לשמר את זכותה להגן על עצמה ולפעול לפי שיקוליה הביטחוניים. לצד איראן, יש גם זירות פתוחות נוספות, ובראשן עזה, ולכן פגישה בין נתניהו לטראמפ צריכה לעסוק במכלול האתגרים ולא רק בסוגיה אחת.

הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 05 ביולי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

מאיר בן שבת: לאחר שישקע אבק הקרבות, ישראל תזהר בשמי המזרח התיכון בזכות התעוזה, היכולות והנחישות שגילתה במלחמה הארוכה בתולדותיה.

ההישג הגדול ביותר של ישראל הוא היציאה מנקודת השפל הקשה של 7 באוקטובר לעמדה של מעצמה אזורית, ששינתה את פני המזרח התיכון. אויבינו בכל הזירות כבר לא מעיזים לחשוב, וכל שכן לומר, על ישראל שהיא 'רשת של קורי עכביש'.

המשימה עדיין לא הסתיימה. אסור למצמץ בעניין פירוק חמאס, ישראל חייבת לסיים את העבודה בזירה שממנה הכל התחיל.

התפרסם בישראל היום, בתאריך 05 ביולי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

יוסף רוזן: דברי שר החוץ הטורקי הם תירוץ נוסף עבור ממשלת טורקיה להמשיך להכפיש את ישראל ולקדם נרטיבים שקריים, במיוחד לאחר 7 באוקטובר. ההכרה הישראלית ברצח העם הארמני ובשואה היא הזדמנות צפויה מבחינת טורקיה להפיץ את אותם שקרים ביחס לישראל. אין בכך הפתעה.

מדובר בהחלטה שבסיסה מוסרי ונכון. כאשר בוחנים כיום את מבחן העלות מול התועלת, איני חושב שהנזק או העלות הצפויים הם משמעותיים מדי. מבחינת טורקיה, היחסים עם הממשלה הטורקית ממילא גרועים מאוד ורק הולכים ומחריפים.

הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 03 ביולי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://youtu.be/BjCa24QQFkU

נועה לזימי: אני מציעה שלא נעצור את הנשימה בכל הקשור אי אלו איומים של טראמפ. אני חושבת שהנשיא טראמפ כבר קיבל החלטה. למרות חילופי המהלומות והמתיחות בהורמוז, הוא מכוון כעת לשקט סביב המונדיאל ובעיקר בחירות האמצע.

מבחינת המשטר האיראני, מסע ההלוויה הוא חלק מהניסיון לשדר תדמית של כוח — גם כלפי פנים וגם כלפי חוץ. בפועל, איראן ספגה מכות קשות מאוד ויכולותיה נמצאות בשפל, אך למשטר חשוב להראות לציבור ולמפגינים שיש לו יכולת עמידה.

הראיון המלא התקיים בכאן 11, בתאריך 02 ביולי 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

יוסי אמרוסי: זה יום משמעותי מאד. היינו רגילים למלחמות קצרות ונלחמים כבר 1000 יום באויבים רבים. אני רואה מציאות ביטחונית אסטרטגית טובה יותר מאשר היינו ב-6 באוקטובר. חמאס חלש אלפי מונים ממה שהוא היה ב-6 באוקטובר. בלבנון הסרנו את איום הירי הישיר לבתי התושבים. ההסכם עם לבנון מאפשר לצה"ל להישאר בשטח לבנון, הסרנו את הפחד לתקוף באיראן. מדינת ישראל הראתה לאויבים שלה שהיא עשויה מברזל.

ברמה הטקטית צריך לסכל את האיום כשהוא קטן, אל תיתן לאיום להתעצם, אל תיתן לו לגדול. יש שינוי בצה"ל בעיקר ביוזמה ובתפיסה ההתקפית.

הראיון המלא התקיים ברדיו צפון, בתאריך 02 ביולי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://youtu.be/T-s6nUeYlqQ

נועה לזימי על ההכרה בשואה הארמנית: צריך לשים את האצבע בעין של ארדואן. אי אפשר לתת לטורקיה לשחק מול שער ריק. אם מסתכלים על ההשלכות המעשיות, שמן הסתם המדינאים לקחו בחשבון לאורך השנים, אז הקשרים הדיפלומטיים מאז 7 באוקטובר שונמכו, אבל הערוצים נותרו פתוחים. אין ניתוק יחסים מוחלט.

יש עוד לאן לדרדר את היחסים הללו, אבל בזהירות המתבקשת אני לא חושבת שנשיא טורקיה ינקוט צעדים כאלה. הקשר שעדיין קיים משרת את האינטרס הטורקי.

הריאיון המלא שודר ברדיו קול ברמה, בתאריך 1 ביולי, 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://www.youtube.com/watch?v=XWdlvs7ykgs

אלי קלוטשטיין: טראמפ מביע תסכול מהאופן שבו מתנהל המו"מ. האיראנים עושים לו תרגילים והצגות, כמו למשל במקרה של ההסכמה לכאורה להכנסת פקחי סבא"א לאיראן, שלאחר מכן הם התקפלו ממנה.

המגעים ומזכר ההבנות נועדו, לפי הדעה הרווחת, כדי להסיט את תשומת הלב של הציבור האמריקני לקראת חגיגות 250 השנה לארה"ב ובחירות האמצע בנובמבר מכל המצב באיראן. אבל חלק גדול מהסקרים מראים שזה לא עוזר. הציבור האמריקני לא חושב שזה הסכם טוב או שהוא יעזור להביא את מה שטראמפ טוען שישיג. לכן אולי בכל מקרה יצטרך הנשיא לחשב מסלול מחדש, ואולי יצטרך להשיג את היעדים בדרך אחרת.

הריאיון המלא שודר בכאן רקע, בתאריך 1 ביולי, 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.