https://youtu.be/JYZwd_SSNhg

יוסף רוזן: הודו היא שחקן ייחודי בזירה הבינלאומית, שכן היא מנהלת את הסיכונים והאינטרסים שלה מול כל מדינה בנפרד. היא חותרת להתקרב למערב – חתמה על הסכם סחר משמעותי עם טראמפ, חתמה על הסכם סחר מול האיחוד האירופי, ורק בימים האחרונים חתמה על הסכם גם מול מדינות המפרץ. לצד השותפות עם ישראל, יש לה גם אינטרסים לא מבוטלים מול איראן. 

היכולת שלה לשחק על כל המגרש הבינלאומי ולא רק כמנהיגת "הדרום הגלובלי" היא נכס משמעותי לישראל ולארה"ב, ועלינו להפנים כי היחסים הבינלאומיים מורכבים בהרבה, ויש לדעת לתמרן בתוכם.

הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 25 בפברואר 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://youtu.be/XZ-EB8wrHJk

אלי קלוטשטיין: לטראמפ יש 3-4 תנאים שהוא הציב בקול רם, והוא גם חזר עליהם הלילה בנאום לאומה בארה"ב, וכנראה לפי כל התקוות בישראל הולך לעמוד על הקווים האדומים האלה. הוא לא מוותר על עניין הטילים הבליסטיים, התמיכה בטרור וכמובן אנו מקווים שהוא לא יוותר על תוכנית הגרעין ויעשה את שלושתם יחד.

אנחנו מקווים שלאמריקאים יש תוכניות מפורטות מאוד לתקיפה. ההערכה שלי היא שארה"ב תתקוף כמה דברים במקביל, ובשלב הראשון אני מאמין שהם ישימו את תוכנית הגרעין בצד – לא כי היא לא חשובה, אלא כי אפשר יהיה לטפל בה גם בשלבים מתקדמים יותר. הם יתקפו דבר ראשון את מה שמאיים על הכוחות שלהם ובנות הברית שלהם באזור, שזה תוכנית הטילים. הכוונה היא שיזניקו מיד לאוויר כמה מטוסים שיוכלו וטילים כדי לפגוע במה שיאיים במכת הנגד האיראנית על ישראל, על הכוחות האמריקאיים בבסיסים בירדן, בקטאר ועוד.

הריאיון המלא שודר בכאן מורשת, בתאריך 25 בפברואר, 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://youtu.be/rPdfiQluo6c

יוסף רוזן: בעיני הביקור של מודי בישראל הוא סמלי בעיקרו, ועדיין הוא חשוב מאד. ביולי 2017 היה ביקור היסטורי ראשון של ראש ממשלה הודי בישראל. הביקור הנוכחי הוא היסטורי כי גם בו יש משהו שקורה בפעם הראשונה – בעצם מודי ינאם בפעם הראשונה בכנסת. סביב זה יש הרבה מרכיבים חשובים כמו הביקור ביד ושם ופגישות עבודה עם נתניהו והנשיא הרצוג.

יש בביקור הזה מידה רבה של נראות ופחות הישגים. שיתופי הפעולה הביטחוניים והטכנולוגיים בין המדינות מתקדמים ללא קשר לביקור. בזמן שאנחנו מדברים יש משלחת של משרד הכלכלה בהודו כדי לקדם הסכם סחר חופשי חשוב. אנחנו במומנטום מאד חיובי 

הראיון המלא התקיים ביומן הבוקר של כאן רשת ב', בתאריך 25 בפברואר 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://youtu.be/amCVFmvVj2o

רות פינס פלדמן: טראמפ התייחס לנושא האיראני רק לאחר כשעה וחצי מתחילת הנאום. הדבר היה צפוי, שכן הנאום כוון בראש ובראשונה לקהל האמריקאי ועסק בנושאי פנים – כלכלה, רפורמת הבריאות וכדומה.

ביחס להסכם הגרעין, חזר ואמר כי האינטרס של ארצות הברית הוא להגיע להסכם מדיני, אך לדבריו איראן טרם אמרה את "מילות הקסם" – שהיא מוותרת על תכנית הגרעין.

טראמפ התחייב כי לא יאפשר למשטר האיראני, "תומך הטרור מספר אחד בעולם", להחזיק בנשק גרעיני. מדובר באמירה משמעותית מבחינת ישראל. בנוסף, ציין במפורש כי איראן מפתחת טילים שיוכלו להגיע לאירופה וגם לארצות הברית, ולכן יש לבלום אותה.

הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 25 בפברואר 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

מאיר בן שבת: אופייה של החברה העזתית לאחר כמעט שני עשורים של שלטון חמאס הופך את הרעיון של משטרה אמינה לכמעט בלתי אפשרי. אם נודה על האמת, אין דרך להבטיח שאנשים בעייתיים, מנקודת מבט ישראלית, לא ישרתו בגוף הזה.

גם אם תהיה אפשרות לסנן אנשים במהלך הגיוס, לא ניתן להבטיח שהם לא יעבירו את נאמנותם לחמאס או לגורמים עוינים אחרים מיד לאחר תחילת השירות.

ישנם שיעורי תמיכה גבוהים מאוד בחמאס בעזה, כמו גם תמיכה גבוהה יחסית בטבח 7 באוקטובר. יותר ממחצית האוכלוסייה נולדה תחת שלטון חמאס, התחנכה במוסדות חמאס, התפללה במסגדים של חמאס וצרכה את תקשורת חמאס.

הראיון המלא התפרסם במקור ראשון, בתאריך 24 בפברואר 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://youtu.be/YqJrBS36y5k

אלי קלוטשטיין: מבחינת איראן, הם לא הולכים למצמץ בפומבי, אך יעשו כל מאמץ כדי למשוך זמן כדי שהמלחמה לא תתרחש. טראמפ ממשיך להצהיר על הקווים האדומים, אבל בסביבתו לא אוהבים לצאת למלחמות. על כך האיראנים בונים, וככל שהם יציעו עסקאות ביניים או עסקאות חלקיות – כך יגדל הסיכוי שהאמריקאים ימצמצו.

הכבוד משחק תפקיד מרכזי. אפשר לראות זאת בפרסום ב"ניו יורק טיימס", שלפיו חמינאי אמר לבכיריו להכין את המשטר למקרה של מתקפה, כדי שימשיך לשרוד, ואף להיערך עם ארבעה מחליפים לכל תפקיד. חשוב לו להבטיח את הרציפות השלטונית, גם אם הדבר יעלה לו בחייו.

לטראמפ חשוב מאוד הדימוי שלו והאגו. אני חושב שהוא חישק את עצמו שוב בסוף השבוע האחרון, לאחר שאמר כמה הרוגים היו באיראן בהפגנות. הוא חייב לצאת עם משהו בידיים שיוכל להציג כהישג.

הראיון המלא התקיים ברדיו דרום, בתאריך 24 בפברואר 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://youtu.be/OM8HkCCv8yI

רות פינס פלדמן: יש רצון להעביר מסר ברור לאיראן – לא כדאי לכם להיכנס למלחמה הזו, וזו העת להגיע להסכם בתנאים שארה"ב מכתיבה. טראמפ מאותת לאיראן: אנחנו לא רוצים להפיל את המשטר, וינסה באמצעות מלחמה לכפות ולאלץ את האיראנים לקבל את ההסכם בתנאיה, הסכם שמבחינת טראמפ יביא יציבות למזרח התיכון. במצב זה, האיראנים ינסו להמשיך משוך זמן וייכנסו לשיחות מבלי לבצע וויתורים בלתי הפיכים. כל עוד הם לא מזהים סכנה לשרידות המשטר, הם יכולים למשוך את המצב עד אחרי סיום כהונת טראמפ. מצבו של טראמפ בתוך ארה"ב אינו מזהיר, עם נתוני תמיכה בשפל ובלימת יישום מדיניות המכסים שלו על ידי בית המשפט העליון, וייתכן שהאיראנים מזהים את החולשה הזו.

הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 24 בפברואר 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://youtu.be/cssxpDBMULo

אלי קלוטשטיין: אם האיראנים עד עכשיו ראו את כל הכוחות שמגיעים למזרח התיכון, ובכל זאת חושבים שטראמפ לא יעז להתקיף אותם – אז אם הוא יעשה איזושהי מתקפה מוגבלת ונקודתית על אתר גרעיני או על בסיס טילים, אולי הם ייכנסו יותר ברצינות למשא ומתן.

החשש הגדול כשאנחנו עושים מהלך כזה הוא שמאוד מהר הוא יכול לגלוש למיס קלקולציה או להסלמה מהירה, כשהאיראנים יראו את עצמם מחויבים להגיב כדי להגן על הכבוד שלהם. בתגובה למהלך כזה הם יכולים לעשות כל מיני דברים, כמו לירות על הבסיסים האמריקאיים באזור, אבל באותה מידה הם יכולים להחליט שהם משגרים טילים לעבר ישראל. כל תגובה כזאת יכולה ליצור תגובת שרשרת, וזה מהר מאוד יכול להיגרר גם למלחמה בטעות. לכן טראמפ נזהר גם עם האפשרות הזאת.

הריאיון המלא שודר בכאן רקע, בתאריך 23 בפברואר, 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://youtu.be/aXhFNo5cU1g

אלי קלוטשטיין: במדינות ערב ובמזרח התיכון מצד אחד אומרים שאם איראן תשיג נשק גרעיני אז הם גם יתחילו להתחמש בנשק גרעיני. מצד שני, הם לוחשים על האוזניים של הנשיא ודוחפים את כל האנשים מסביב כדי לא לקדם תקיפה אמריקאית באיראן. בין היתר, האינטרסים שלהם כלכליים. הם פוחדים מזרם של פליטים שיגיע אליהם, משיבוש נתיבי הנפט העולמיים ופגיעה בסחר ומכאוס באזור. אחד הדברים הכי מרכזיים שהם יכולים לדבר על הלב של האנשים שמתנגדים לתקיפה זה עניין הנפט, החשש שמחירי הנפט העולמיים יזנקו .

טראמפ מבין שבשביל שאמריקה תוביל, היא מוכרחה באמת להוביל – ולא רק לעשות את הדברים בחצי לב, אולי כן לשלם על זה ואולי לתקוף. הוא מוכן להפעיל הרבה מאוד כוח, הוא מוכן לעשות הרבה מאוד דברים בשביל לקדם משהו שהוא תופס כאינטרס שלו.

הריאיון המלא פורסם בגלי ישראל, בתאריך 22 בפברואר, 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://youtu.be/6Zid8MaGwzo

פרופ' קובי מיכאל על ההפגנות המתחדשות באיראן: כרגע אינני מתרשם שמדובר בהיקף רחב דיו, אך עצם העובדה שהמחאות מתחדשות ומתקיימות היא משמעותית בפני עצמה. כבר בשני הלילות הראשונים של ההפגנות בוצע ירי לעבר מפגינים, עם אלפי נרצחים. זהו עימות קשה מול משטר כוחני ורצחני — ואין זה עניין של מה בכך. אני מקווה שהפעם יש מאחורי המחאה והמוחים ארגון משמעותי יותר, שכן זהו תנאי קריטי להצלחת תהליך של שינוי משטר. אני מקווה גם שקיימים כוחות פנימיים באיראן המוכנים להיכנס לנעלי המשטר הקיים ולהחליפו.

אני חושב שטראמפ ומעגל המומחים והיועצים הסובבים אותו זוכרים היטב את עיראק ואפגניסטן; הזיכרון הזה עדיין צרוב בבשרם. הם אינם מעוניינים לחזור על טעויות העבר, ולדעתי הם פועלים בשורה של מאמצים שלא לכולם אנו חשופים. להערכתי, כאשר תתבצע תקיפה, היא תכלול ארבעה רכיבים: רכיב קינטי משמעותי מאוד, רכיב סייבר, מאמץ קוגניטיבי ורכיב של סיוע למוחים ולאופוזיציה המתגבשת  לצורך מימוש המהלך ומינוף הדינמיקה שתיווצר להחלפת המשטר.

הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 22 בפברואר 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.