פרופ' קובי מיכאל: חזון המשושה האזורי זהו החזון שנתניהו הציג בצורה מפורטת יותר במסגרת ישיבת הממשלה שהתנהלה בפברואר 2026. מדובר בהרחבה לאמירה שלו בנושא, שנשמעה כבר בימים הראשונים שלאחר ה־7 באוקטובר, ושעסקה בצורך בפריצת דרך לשינוי המרחב האזורי בעקבות האירועים ולעיצוב ארכיטקטורה אזורית חדשה.

הוא מדבר על שישה צירים או רכיבים שיהוו את האסטרטגיה הזו לשינוי מעמדה של ישראל במרחב – חמישה רכיבים אזוריים וישראל עצמה. הרכיבים מתחילים בהודו הרחוקה ומסתיימים באירופה, דרך יוון וקפריסין; רכיב שלישי כולל מדינות ערב כמו איחוד האמירויות וירדן; הרכיב הרביעי כולל מדינות באפריקה, אסיה ואירופה; והרכיב החמישי כולל מדינות נוספות באסיה, שאת שמן העדיף שלא להזכיר. ישראל היא הרכיב השישי.

הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 21 במאי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

מאיר בן שבת: צריך לומר באופן ברור שהתמודדות יעילה עם איום הרחפנים תלויה במידה רבה ביכולת לגרום לחיזבאללה לפקפק בכדאיות השימוש בו נגד צה"ל. את זאת אפשר להשיג רק על ידי תקיפת יעדים ברובע הדאחיה בביירות. לא רק מבצעי סיכול ממוקד וחיסולים, אלא מיטוט מבנים וזריעת הרס במרכז הכובד, מעוז השליטה והסמל הפוליטי, הצבאי והחברתי של ארגון חיזבאללה בלבנון. ישראל צריכה ליצור משוואת תגובה לא פרופורציונלית, ולהבהיר פומבית כי כל הפעלת רחפן נפץ נגדנו תיענה בתקיפה בביירות.

הגבלת האש כיום, בהתאם לדרישה האמריקנית, מונעת מישראל לממש את יתרונה האווירי ומאלצת אותה לשחק במגרש ובתנאים נוחים לחיזבאללה. ישראל צריכה לשפד את ההנהגה בביירות על קרני הדילמה, האם ההישג בהפעלת רחפני הנפץ מצדיק את מחיר החרבתו של מערב ביירות. וכן, הכבדת הלחץ על חיזבאללה תשרת גם את הרצון האמריקני מול איראן, שכרגע אין לה סיבה להילחץ מהמחיר שנגבה מחיזבאללה.

פורסם בבשבע, בתאריך 20 במאי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

פרופ' קובי מיכאל: יש כרגע בעזה פרגמנטציה עמוקה. מבחינה צבאית, אל־חדאד היה הבכיר האחרון שנותר ברצועה, וחיסולו יצר חלל גדול. בפועל, הדברים בחמאס עובדים כעת ברמת השטח, עם שיקול דעת של מפקדים הרבה פחות מנוסים. מדובר בשינוי מהותי באופי הפיקוד: מארגון שהתנהל עם שרשרת פקודה ברורה ומנהיגות בכירה שתיאמה בין הזירות, לארגון שמתפקד כעת בצורה יחסית מבוזרת בתוך הרצועה.

התפרסם בגלובס, בתאריך 20 במאי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

פלר חסן נחום: אני חושבת שטראמפ משחק כאן משחק גאוני – הוא מבלבל את האיראנים בדיוק כפי שהם בלבלו את העולם במשך עשרות שנים, כולל נשיאי ארה"ב. הם לא באמת יודעים איפה הם עומדים מולו. לדעתי, חלק גדול ממה שאנחנו רואים הוא הטעיה מכוונת, וטראמפ עושה בפועל את מה שהוא ממילא רוצה לעשות. בתוך תוכו הוא מבין שאי אפשר להגיע איתם להסכם אמיתי, אבל חשוב לו להציג לעולם דמות רציונלית, כזו שנותנת הזדמנות לשלום ולהסכם מדיני. ובינתיים, הוא עושה לכל אויב את מה שצריך לעשות – מבלבל אותו.

טראמפ כבר לא צריך להיבחר שוב. נדמה שחשוב לו יותר להיזכר כ"צ'רצ'יל של הדור שלנו" מאשר כמי שהציל את המפלגה הרפובליקנית. הוא אמר שהלחץ הכלכלי עליו לא משפיע, משום שהוא רואה את המשימה שלו כגדולה בהרבה.

הראיון התקיים בגלי ישראל, בתאריך 19 במאי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://youtu.be/vnx49MeF9dI

רות פינס פלדמן: טראמפ יצטרך בקרוב מאוד להתעשת ולקבל החלטה. כך לא נראה משא ומתן של משטר שמרגיש מובס. אנחנו רואים עמדה עקבית שאיראן מפגינה לאורך כל הדרך, כשהיא שבה ואומרת שלא תדבר על סוגיית הגרעין.

ההודעה שטראמפ הוציא תמוהה. אנחנו רואים כאן שוב אסטרטגיה של "תחזיקו אותי" ומתן צ'אנס אחרון לאיראן. הוא קורץ לציבור האמריקאי ומנסה להראות שהוא פועל להגיע להסכם.

העולם וישראל מבינים שאיראן מנהלת את המהלך מעמדת כוח. זה לא משא ומתן שהגיע בעקבות המלחמה וגרם לאיראן להבין את יחסי הכוחות ולהתקפל.

הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 19 במאי 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

אלי קלוטשטיין: הדיווח האחרון היה שטראמפ מכנס את יועציו להתייעצות ביטחונית אחרונה, אבל זה גם חלק מלוחמה פסיכולוגית. במבצע הקודם ישראל מאוד רצתה לצאת למכת פתיחה מפתיעה, כפי שעבדה היטב מול חיזבאללה עם מבצע הביפרים ומה שבא אחריו. לא הייתי מייחס יותר מדי חשיבות לדיווח כזה או אחר לגבי העיתוי, אלא מתמקד יותר בהכנות עצמן.

חלון הזמנים של טראמפ מצומצם משני הכיוונים – הוא לא רצה לתקוף לפני הוועידה בסין, ומצד שני יש לו את המונדיאל בעוד שלושה שבועות. בנוסף, בשבוע הבא מתחילים החאג' וחג הקורבן, וגם חג השבועות אצלנו. זה דווקא יכול להתאים לו אם הוא מחפש מהלך קצר וממוקד.

הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 18 במאי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

משה פוזיילוב על חיסול אל־חדאד בעזה: יש מקרים בשדה הקרב שבהם פגיעה במנהיג צבאי ברמה הזו היא משמעותית, וזה אחד הרגעים האלה. אבל זה עוד שלב בתוך תהליך. אל־חדאד הוא מדור הנפילים של ארגון חמאס בעזה, מי שערב ה־7 באוקטובר היה עמוד תווך בתכנון ובביצוע הטבח בנו. הוא הזיכרון הארגוני החי ביותר של איך לוקחים ארגון שהיה סטארט־אפ של טרור והופכים אותו לצבא טרור. במובן הזה, הפגיעה בו היא הישג מודיעיני וצבאי ממעלה ראשונה, אבל זה לא יכול להיעצר כאן.

ארגון כמו חמאס הוא מחלה ממארת ששואפת להתפשט, ואם לא נייצר סט תהליכים שכולל פגיעה מתמשכת בכל אחד מהמחליפים, בכל רובדי הפיקוד, ואם לא ננתק אותם מהכוח הציבורי והכלכלי שיש להם – נאפשר למחלה לחזור ולפגוע בנו.

הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 18 במאי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

רות פינס פלדמן: הפסקת האש מול איראן נמצאת בסכנת קריסה, כאשר טראמפ מאיים לחדש את המלחמה בעוצמה חסרת תקדים אם לא יושג הסכם.

הפעם הנשיא מאמין שתוצאה שונה תושג בזכות שילוב של לחץ מקסימלי: מצור ימי הדוק, איומים להשמיד תשתיות אסטרטגיות והדרישה הבלתי מתפשרת לפירוק תוכנית הגרעין ומניעת טילים בליסטיים – מה שיוצר מערכת לחצים שלא הייתה קיימת בעבר. הפעם זה יהיה מהיר יותר, חד יותר וכנראה מוכוון להפלת המשטר בצורה ישירה.

יש סבירות גבוהה שתחודש המלחמה בקרוב. טראמפ הבהיר כי אם יתחדשו חילופי האש, הם יכללו תקיפה ישירה של מטרות בעומק איראן, וכי סבב המלחמה ימוקד לשבועיים. איראן נמצאת היום בשפל כלכלי, והביקור של טראמפ בסין הניח את התשתית להמשך החניקה הכלכלית שלה. הדבר יתרום למהלך צבאי מהיר, שלתפיסת טראמפ יביא גם להכרעה ברורה במערכה.

פורסם בגלובס, בתאריך 17 במאי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

יוסי אמרוסי: כמות המשאיות הלא נורמלית שנכנסת לעזה מדי יום – אני לא יודע מי אחראי לכך. יש מי שמאשר להכניס 600 משאיות ביום לרצועה. חמאס משתלט על המשאיות, הסוחרים משלמים לו מיסים, וכך הוא מתעצם. איך אנחנו יכולים להרשות לעצמנו מצב כזה?

בחודשיים האחרונים עזה כמעט לא מעניינת אף אחד בעולם. זה מאפשר לנו לפעול שם. אפשר, למשל, לנגוס בעוד שטחים – כל פעם עוד קילומטר, לנקות את השטח ולהמשיך הלאה. כיום, השטח שבשליטת ישראל נקי ממנהרות וממבנים שמסכנים את ישראל.

הדבר השלישי הוא שחמאס לא עמד בהסכם ולא פורק מנשקו. לכן, כל נשק שנמצא ברצועת עזה הוא איום, ולכן ניתן לפגוע בו. אם נפעל כך, נרוויח גם פגיעה במחבלי חמאס וגם פגיעה במשילות של הארגון.

הראיון המלא התקיים ברדיו חיפה, בתאריך 17 במאי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

אולגה דויטש: אני חושבת שתחרות האירוויזיון מגלמת היטב את המציאות באירופה וברחבי העולם. יש דיסוננס גדול בין העובדה שהאירופי הממוצע לא מתעסק בישראל ביום־יום שלו, לבין המציאות כפי שפעילים שאנחנו רגילים לכנות "קהילת זכויות האדם" היו רוצים לצייר אותה בתקשורת. גם בשנה שעברה וגם השנה, הקהל הרחב העניק לשיר הישראלי הרבה יותר קולות מאשר למדינות אחרות. מצד שני, זה מלווה בהפגנות ובקריאות בוז. עיתונאים ומרצים באוניברסיטאות מנסים לייצר אווירה שלפיה ישראל ממודרת, שהיא כבר לא שייכת לקהילת העמים הנאורים, אבל המציאות בשטח לא באמת מראה לנו את זה וזה טוב. האירוויזיון, בכל פעם מחדש, מחזיר לנו מעט אופטימיות.

מה שמניע אותם הוא שנאה כלפי יהודים וכלפי ציונים. אנחנו בסך הכל רוצים להיות עוד מדינה שמשתתפת באירוע תרבותי. זה פסול לחלוטין שרק ישראל נתקלת בחרמות כאלה באירועי תרבות ואמנות. אנחנו לא רואים יחס כזה כלפי מדינות אחרות, ולא חסרות מדינות שחוו אירועים שעוררו ביקורת קשה ברחבי העולם.

הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 17 במאי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.