המחאה המתחדשת באיראן: ניצוץ או תחילתו של שינוי משטר?

https://youtu.be/6Zid8MaGwzo

פרופ' קובי מיכאל על ההפגנות המתחדשות באיראן: כרגע אינני מתרשם שמדובר בהיקף רחב דיו, אך עצם העובדה שהמחאות מתחדשות ומתקיימות היא משמעותית בפני עצמה. כבר בשני הלילות הראשונים של ההפגנות בוצע ירי לעבר מפגינים, עם אלפי נרצחים. זהו עימות קשה מול משטר כוחני ורצחני — ואין זה עניין של מה בכך. אני מקווה שהפעם יש מאחורי המחאה והמוחים ארגון משמעותי יותר, שכן זהו תנאי קריטי להצלחת תהליך של שינוי משטר. אני מקווה גם שקיימים כוחות פנימיים באיראן המוכנים להיכנס לנעלי המשטר הקיים ולהחליפו.

אני חושב שטראמפ ומעגל המומחים והיועצים הסובבים אותו זוכרים היטב את עיראק ואפגניסטן; הזיכרון הזה עדיין צרוב בבשרם. הם אינם מעוניינים לחזור על טעויות העבר, ולדעתי הם פועלים בשורה של מאמצים שלא לכולם אנו חשופים. להערכתי, כאשר תתבצע תקיפה, היא תכלול ארבעה רכיבים: רכיב קינטי משמעותי מאוד, רכיב סייבר, מאמץ קוגניטיבי ורכיב של סיוע למוחים ולאופוזיציה המתגבשת  לצורך מימוש המהלך ומינוף הדינמיקה שתיווצר להחלפת המשטר.

הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 22 בפברואר 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.




טראמפ, איראן והשעון המתקתק

https://youtu.be/PkcsxDuV7w4

אלי קלוטשטיין: האמריקאים בהחלט מתכוננים ברצינות לאפשרות של מלחמה. מדברי וויטקוף ניתן לראות נאיביות ואי־הבנה של אופן הפעולה של האיראנים. האמריקאים העבירו לכאן כוחות אדירים בשבוע שעבר. גם האיראנים מתכוננים למלחמה – הם יכולים לגרום נזק, והיכולת שלהם להתמודד עם המהלכים האמריקאיים נותנת להם כוח. אם האיראנים ייענו לכל הדרישות של ארה"ב, זה יהיה מבחינתם כמו כתב כניעה, ויכול להיתפס גם כחתימה על תעודת הפטירה של הממשל.

טראמפ נתן ביום חמישי עשרה ימים, ולאחר מכן דיבר על חמישה עשר ימים. האיראנים אמורים להגיש הצעה נגדית משלהם או להשיב בימים הקרובים, אך הסיכויים להסכם נמוכים, ומעריכים שזה עניין של ימים.

הראיון המלא התקיים בקול ברמה, בתאריך 22 בפברואר 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.




רמדאן בצל הרתעה

https://youtu.be/YDhNgYQVRqo

משה פוזיילוב: הרמדאן הוא סוג של פיק ביטחוני. להר הבית יש מקום חשוב בסכסוך בין היהודים לערבים בישראל, והדבר בא לידי ביטוי דווקא בחודש הרמדאן – אז קבוצות גדולות של מתפללים עולות להר הבית. עם זאת, מאז אוקטובר 2023 חל שינוי מגמה בירושלים עצמה וגם ערביי ארץ ישראל, ומי שחי בשטחים ובירושלים הבינו שמה שהיה הוא לא מה שיהיה. משטרת ישראל למדה לאכוף את הסדר בצורה אינטליגנטית יותר.

הייתה כאן תפיסה שהייתה חלק מהקונספציה – להכיל, להבין, נעשה טוב ויבוא טוב. השנה יתווסף אלמנט נוסף שלא היה בשנים קודמות, והוא מהווה גם סוג של אכיפה והתרעה: השבת המשילות של שירות בתי הסוהר בישראל. הדבר מהווה גורם מרתיע ממשי, במיוחד עבור צעירים.

הראיון המלא התקיים ברדיו דרום, בתאריך 19 בפברואר 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.




עזה תלויה בהכרעה מול איראן

https://youtu.be/UtinNO54yhc

פרופ' זכי שלום: אני לא חושב שיהיה פתרון לרצועת עזה לפני שיהיה פתרון לנושא האיראני. אנחנו צריכים להבין שלאחר שנתיים וחצי של לחימה, חמאס הוא הפרטנר הלגיטימי היחיד ברצועת עזה. הניסיונות של ישראל להקים מיליציות לא צלחו. כל זמן שהוא ירגיש שיש לו את הגב האיראני, הוא יישאר על תילו. לכן אני חושב שיש תלות רבה מאוד בין הפעולה שתהיה באיראן לבין קידום המשא ומתן או הפתרונות ברצועת עזה.

הגישה של טראמפ היא גישה מתוחכמת מאוד, של יצירת ערפל ובלבול, כך שהאויב לא יידע מה בדיוק כוונותיו. אני חושב שהוא יודע בדיוק מה הוא רוצה לעשות, ואני חושב שגם נתניהו יודע. טוב שזה נשאר ביניהם. אני אופטימי, משום שמערך הכוחות שריכזה כאן ארה"ב הוא פשוט בלתי נתפס. אין מצב שאיראן תוכל לעמוד בפני זה. סביר שהיא תצליח לחדור לישראל, ואולי גם לגרום נזק במדינות אחרות במפרץ.

הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 18 בפברואר 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.




מבחן המציאות של טראמפ במזרח התיכון

https://youtu.be/qWu7d9EIVmc

פרופ' קובי מיכאל: נדמה לי שהאיראנים בנקודת הזמן הזו נמצאים בתחושת ביטחון גבוהה יחסית. הם קולטים כנראה מוטיבציה של טראמפ שנתמכת על ידי מעגלים פנימיים, כמו סגן הנשיא ואנס, וחושבים שהאמריקאים מוכנים לפשרות רציניות בנושא המו"מ; ולכן הם מאיימים, עושים תמרונים במיצרי הורמוז, מופיעים בפומבי ומזלזלים, ומאיימים על ישראל ועל מדינות המפרץ. מצד שני – מתחיל תהליך של התפכחות מצד האמריקאים, ולא נראה שסבלנותו של טראמפ תארך יתר על המידה.

בעזה: יש הרבה אוויר חם בכל מה שקשור לתכנית טראמפ לרצועת עזה, ובוודאי לגבי ההתכנסות שאמורה להיות מחר. ממשלת הטכנוקרטים עדיין לא נכנסה בשערי רצועת עזה. חמאס שולטת בכל מה שקורה שם. בפועל חמאס לא מוכנה להתפרק מנשקה ולא מוכנה שכוח הייצוב ייכנס לרצועת עזה, אלא שהוא אמור לעמוד על הקו הבינלאומי ולחצוץ בין ישראל לעזה.

הראיון המלא התקיים בערוץ 13, בתאריך 18 בפברואר 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.




האינטרס של ישראל – שהמו"מ ייכשל וטראמפ יבחר במלחמה נגד איראן

האינטרס של ישראל – שהמו"מ ייכשל וטראמפ יבחר במלחמה נגד איראן shutterstock - saeediex

יוסי אמרוסי: אסור לעשות תיעדוף משימות. לפני 7 באוקטובר תיעדפנו את איראן וחיזבאללה שהם לכאורה אויבים יותר מסוכנים וקרה מה שקרה עם חמאס. למרות שמדברים רק על איראן עדיין לבנון וחיזבאללה זוכה לתשומת ליבו של הרמטכ"ל רא"ל אייל זמיר.

האינטרס של מדינת ישראל שהמו"מ ייכשל וטראמפ יבחר במלחמה נגד איראן. אני חושש שהאיראנים יעשו תרגיל התפשרות כשיהיה נשיא אמריקאי אחר. האיראנים ינסו לפגוע בתשתיות לאומיות. נכון לישראל לצאת למלחמה כדי לפתור פעם אחת ולתמיד את הבעיה האיראנית אם רוצים מזרח תיכון טוב יותר. בתקופת רמדאן יש עליה מסוימת ברמת הניסיונות לעשות פיגועים וזה מחייב היערכות של צה"ל ושב"כ במשך חודש ימים. 

הראיון התקיים ברדיו צפון, בתאריך 18 בפברואר 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.




לפני התקיפה: המאבק על השלטון בטהרן

https://youtu.be/npmlGdw2d-g

פרופ' זכי שלום: כרגע משתלם לשני הצדדים למשוך זמן. מבחינת האמריקאים – התפיסה אומרת שגם אם תכה אותם קשה, אם לא תכין מתווה של ממשל חדש שיחזיק את השלטון, הכול יהיה לריק. לכן אני חושב שזרועות הממשל, כמו ה-CIA, עוסקות בניסיונות לגייס אנשי צבא ומשמרות המהפכה. ריכוז הכוחות האמריקאיים שנמצא כאן – בינתיים מתגבש.

אני חושב שהממשל עסוק בניסיונות לגייס אנשים שייקחו את השלטון לידיהם. ייתכן שהם חושבים על מתווה "מדורו" — כלומר לא בהכרח לסלק את משמרות המהפכה, אלא להביא אנשים שיוכלו לשנות לחלוטין את המדיניות. גם שם יש אנשים פרגמטיים שרוצים את רווחתה של איראן, ואפשר להגיע איתם לאיזשהו סידור.

הראיון המלא התקיים בקול ברמה, בתאריך 18 בפברואר 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.




חלון הזדמנויות היסטורי מול איראן

https://youtu.be/-decc_O7ixc

פרופ' קובי מיכאל: אני חושב שאנו נמצאים בסוג של ישורת אחרונה, שלהבנתי מובילה בסבירות גבוהה יותר לכיוון של מתקפה. אני מתקשה לראות את הצדדים מצליחים לגשר על הפערים במסגרת המו"מ. האיראנים מצויים בתחושת ביטחון עצמי מופרזת, משום שהם מעריכים כנראה שהנשיא טראמפ להוט להגיע להישג בערוץ הדיפלומטי ויסתפק בהישג צנוע יחסית — למשל התחייבות שלא יעשירו אורניום על אדמת איראן בחמש השנים הקרובות, ולאחר מכן ידונו על ההמשך במסגרת מו"מ בין הצדדים. ממילא הם אינם מעשירים כעת, משום שפגענו במתקני ההעשרה שלהם.

אני סבור שתהיה מתקפה צבאית; השאלה היא איזו – האם תהיה זו פעולה מצומצמת, "לצאת ידי חובה", כדי שטראמפ יוכל לומר שהוא עומד במילתו לאחר מיצוי חלקי של המו"מ הדיפלומטי, או שמא מדובר יהיה במהלך צבאי רחב יותר, שישראל תהיה חלק ממנו ותתרום את יתרונותיה היחסיים. מהלך כזה עשוי להביא בסופו של דבר לנפילת המשטר או להחלשה משמעותית שלו, שתשנה את כל מאזן הכוחות בארכיטקטורה האזורית. זוהי הזדמנות היסטורית, שאיני בטוח שתחזור על עצמה.

הראיון המלא התקיים בערוץ הכנסת, בתאריך 18 בפברואר 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.




תמרון איראני מול לחץ אמריקאי: הזירה האזורית במבחן

https://youtu.be/Hb-QxIKisCs

נועה לזימי: איראן נמצאת בדילמה שמבחינתה היא קיומית. בתוך המשטר מתחולל ויכוח בין הרפורמיסטים שמוכנים להסכם וויתורים משמעותיים כי הם מבינים שהתתקוממות העממית היא פצצה מתקתקת. מי שנותן את הטון זה צמרת המשטר והמחנה הנגדי, שחוששים ממדרון חלקלק שבסופו כניעה מוחלטת.

הם מאותתים שהם מוכנים לפשרות מצד אחד, אולי אפילו דיבורים על העברה של אורניום מועשר למדינה שלישית כמו רוסיה, אבל במקביל הם מתעקשים על הסרה מיידית של הסנקציות, לא מוכנים לגעת בנושא של הטילים, מגבילים את השיחות בנושא הגרעין. התרגיל הצבאי במיצרי הורמוז הוא גם חלק מהניסיון לשפר עמדות ולהתריס כלפי האיום האמריקאי.

הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 17 בפברואר 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.




הסדרה בלי פירוז היא אשליה

https://youtu.be/n-EGsjmbZYg

פרופ' קובי מיכאל: אני חושב שצריך להבחין בין הצהרות בעניין הנכונות של אותן מדינות לשלוח חיילים לבין העובדה שאותם חיילים אכן יגיעו לרצועת עזה. בנוסף, זה יכול רק לסבך את המציאות הקיימת, כי ברגע שיהיו כוחות צבא ממקומות שונים יהיה הרבה יותר מורכב לטפל בנושא של פירוק חמאס מנשקו. ברור לחלוטין שכל כוח ייצוג כזה לא ייכנס לעימות עם חמאס כדי לפרקו מנשקו, וגם להם אין שום כוונה לשתף פעולה עם הנושא הזה, ולכן אני חושב שמדובר בסוג של אשליה.

בהנחה שהם מבינים שהמשמעות של שליחת חיילים לעזה כשחמאס מאורגן וחמוש — הם לא ימהרו. מי שאמור לפרק את חמאס זה כוח הייצוב, עם שיתוף פעולה של חמאס. נראה לך הגיוני שבמציאות כזו כוח ייצוב של חיילים מאלבניה, איטליה, אינדונזיה וכד' ייכנס לעזה, יתעמת עם טרוריסטים של חמאס וייקח את נשקם?

הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 17 בפברואר 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.