https://www.youtube.com/watch?v=H8UTE10uVpI

אלי קלוטשטיין: לבנון היא נקודת מתח ומחלוקת בין ישראל לארה"ב. לא בטוח שישראל הייתה רוצה דווקא למתוח את החבל עד הסוף בנקודה הזאת. לא מדובר בהכרח בעניין של שחור ולבן, וישראל יכולה להבהיר לאמריקאים שיש דברים שהיא מוכנה לקבל ויש דברים שלא. למשל, גם אם לא תמשיך בלחימה באזור נבטיה, היא יכולה אולי לקבל כמשהו ארוך טווח יותר נסיגה לאזור הליטני, שהוא גבול טבעי ובר-הגנה.

האיראנים מבינים את כל זה, והצליחו ליצור באופן בוטה מעל הראש של מחלקת המדינה השפעה ישירה על מה שנעשה בלבנון מול הנושאים והנותנים מצד ארה"ב. גם אם האמריקאים מנסים, אפילו היום, לקדם שיחות בין הממשלה הלגיטימית בלבנון לבין ישראל כדי לנסות לפתור את המשבר בין המדינות, ברגע שהמשא ומתן מול איראן נותן להם את היד החזקה בלבנון ואת האפשרות להחליט מה קורה בשטח עם חיזבאללה ומול ישראל – מה שנעשה מול הממשלה הלבנונית הופך הרבה פחות משמעותי ומעשי.

הריאיון המלא שודר בגלי ישראל, בתאריך 23 ביוני, 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://youtu.be/joZP2XyHxLY

אלי קלוטשטיין: ארה"ב מגלה, אולי בדרך הקשה, שכל הישג במו"מ מול האיראנים ידרוש ממנה לשלם מחיר מיידי. הדיבור על החזרת הפיקוח של פקחי סבא"א, למשל, ילווה בדרישה לתמורה מיידית.

הפערים היו גדולים מאוד, וכדי לגשר עליהם מישהו היה צריך לוותר. האמריקאים נתנו כמעט הכול, ויש כמה השערות מדוע זה קרה – המצב הכלכלי, הלחצים הפנימיים שהופעלו על טראמפ לקראת בחירות האמצע, ואולי פשוט משום שנמאס לו.

הם הגיעו למו"מ מעמדת כוח וביתרון ברור, ובסופו של דבר ויתרו על הרבה, במה שנראה כמו רצון פשוט לסיים את הסיפור.

הראיון המלא התקיים ברדיו דרום, בתאריך 23 ביוני 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://youtu.be/hLeJeUtr0s8

יוסי אמרוסי: טראמפ, לצערי, בשנים האחרונות נוהג לחתום על הסכמים שבינם לבין המציאות המקומית במזרח התיכון אין הרבה קשר. ראינו את זה בהסכם עם חמאס, שפרט לסעיף הראשון, כל יתר הסעיפים בו מוקפאים. ראינו זאת גם בהסכמי הפסקת האש שהוא קבע מול חיזבאללה, ושום דבר מהם לא מתממש. אותו הסכם מסגרת שנחתם כעת אינו כולל למעשה דבר. יש בו סעיפים שלפיהם איראן "תעשה מאמצים" – אני לא מכיר סעיפים כאלה בהסכמים, שבוחנים מאמצים ולא תוצאות.

האינטרסים של ישראל כרגע מעט שונים מאלה של האמריקאים, ואנחנו צריכים לשמור ולהבטיח את האינטרסים שלנו, גם אם זה אומר משבר. קיבלנו תזכורת כואבת מאוד ממה שקורה בלבנון. צה"ל לא יכול להילחם חצי מלחמה או להילחם עם ידיים קשורות. צבא צריך את החופש לפעול ולבצע את מה שהממשלה מורה לו.

הראיון המלא התקיים בערוץ I24, בתאריך 19 ביוני 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

 מזכר ההבנות שנחתם בין ארה״ב לאיראן הוא רע. הוא מציב לנו אתגרים רבים, בטווח המיידי והארוך.
לצד זאת, בשום אופן אין הוא מבטל את הישגי המלחמה ובראשם היציאה מנקודת השפל הקשה שהיינו בה ב־7 באוקטובר לעמדה של מעצמה אזורית, ששינתה את פני המזרח התיכון ביד חזקה ובזרוע נטויה ובאמונה רבה. אויבינו כבר לא מעיזים לחשוב, וכל שכן לומר על ישראל, שהיא 'רשת של קורי עכביש'. ח'אמנאי ואנשי משטרו, שקראו 'מוות לישראל ולאמריקה', ספגו מכת מוות מישראל ומאמריקה.

התפרסם בבשבע, בתאריך 28 ביוני 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

יוסי אמרוסי: כמו שזה נראה כרגע המציאות משתנה אל מול עינינו. בעיניי האיראנים מדובר בהסכם כניעה ותבוסה אמריקאית. אני מודאג מאד ממה שקורה בלבנון – אנחנו בלבנון צריכים לעמוד על שלנו גם במחיר של משבר. 

טראמפ מומחה בחתימת הסכמים שאין להם קשר למציאות. זה קרה עם ההסכם שנעשה עם חמאס שפרט לסעיף הראשון שבו כלום לא מתממש. זה קרה גם עם הסכם "הפסקת האש" עם חיזבאללה וזה קורה היום.זה הזוי. אנחנו בני ברית שלך ואתה לא משתף אותנו לפני החתימה?

הראיון המלא התקיים ברדיו צפון, בתאריך 18 ביוני 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://youtu.be/wacfmerfyQ8

יוסי אמרוסי: הייתה לנו הזדמנות כשעזה לא עניינה אף אחד בחודשים האחרונים. צה"ל מחסל בכירים וגם כאלה שקצת פחות, וכל דבר ששייך לחמאס – צריך לפגוע בו. לא עשינו את זה, לצערי. היה צריך להקטין את הסיוע ההומניטרי שנכנס לעזה, והיינו צריכים לפתוח את אותו משרד הגירה. היינו צריכים לעשות מספר צעדים כדי שחמאס לא יישאר בחיים, ולצערי נבלמנו. 

היחסים עם ארה"ב והמערכה מול איראן וחיזבאללה: הייתה תקופה ארוכה, טובה עם אינטרסים משותפים של ישראל וארה"ב ולחמנו יחד – דבר שלא היה בהיסטוריה. כרגע המצב הוא לא אותו דבר; לאמריקאים יש אינטרסים אחרים. אני חושב שהמשבר ממש בפתחנו. טראמפ יכול להגיד לדוגמא מחר: 'תחזרו לגבול הבינלאומי בלבנון'. אנחנו צריכים להגיד לא. עלינו ולהגיע למצב שנתניהו אומר לו שהוא באמת הידיד הטוב ביותר שלנו, אבל הוא ( נתניהו) מחויב לביטחונה של ישראל.

הראיון המלא התקיים בערוץ 13, בתאריך 17 ביוני 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

אל"מ במיל' ד"ר חנן שי: אני חושב שהציבור הישראלי צריך להסתכל על המערכה מול איראן בפרופורציות הנכונות. היו כאן הישגים צבאיים ומבצעיים מרשימים מאוד, אבל אסור לבלבל בין הישג לבין הכרעה. איראן היא לא חמאס ולא חיזבאללה; מדובר במדינה גדולה עם עומק אסטרטגי, משאבים ויכולת התאוששות. כל עוד המשטר בטהראן נשאר מחויב לאותה תפיסה אידיאולוגית, הוא ימשיך לחפש דרכים לשקם את כוחו ולהמשיך במאבק נגד ישראל.

בעיניי, הלקח המרכזי הוא שאסור לבנות את הביטחון הלאומי על הרתעה בלבד או על תקווה שהאויב ישנה את כוונותיו. ישראל צריכה לאתר איומים כשהם עדיין בשלבי התהוות ולטפל בהם לפני שהם הופכים לאיום קיומי. אם נסתפק בהסדרים זמניים או בתחושת ניצחון רגעית, נמצא את עצמנו בעוד כמה שנים מול אותן בעיות, רק בתנאים קשים יותר.

הראיון המלא התקיים ברדיו דרום, בתאריך 16 ביוני 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

נועה לזימי: טראמפ סידר לעצמו מתנת יום הולדת נדיבה, והחשש בישראל – שהחשבון יוגש בסופו של דבר לנו ולמדינות המפרץ – בהחלט מוצדק. למעשה, אם הדיווחים על אותה קרן בגובה 300 מיליארד דולר נכונים, הרי שהבריון השכונתי מקבל כאן פרס.

במקביל, ראוי לציין את הסכנות הטמונות בבחישה הקטארית מאחורי הקלעים של הבכיר הקטארי שמעורב גם בתכנית הנקודות. כל מדינות המפרץ מגדרות סיכונים מול איראן, וקטאר היא אחת הנפגעות העיקריות מחסימת מיצרי הורמוז, אך מה שמייחד אותה לרעה הוא הנסיגה המוקדמת של תמיכתה במאמץ המלחמתי של ארה"ב להחלשת איראן. הדבר בא לידי ביטוי, בין היתר, בכך שקטאר השביתה את ייצור הגז שלה עוד לפני שהיה בכך צורך ממשי, וזאת במטרה להשפיע על מחירי השוק וללחוץ על ארה"ב לסגת. וגם בקו המלטף יחסית שנקטה אל ג'זירה כלפי איראן.

הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 16 ביוני 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

מאיר בן שבת: מדובר במזכר הבנות שהוא בעצם הסכם זמני לתקופת ביניים שבה יהיו דיונים מעמיקים, ולא בהסכם סופי. הסוגיות, במיוחד נושא הגרעין, עוד לא סוכמו, ולכן אין אפשרות להשוות להסכם אובמה – נוכל לעשות זאת רק לאחר ההסכם הסופי.

אך גם בלי להמתין להסכם הסופי, די במה שכבר הוסכם כדי לבסס את הדאגות בירושלים. קודם כול, הסכם עם איראן – וזה נכון לכל הסכם – מעניק לגיטימיות למשטר הקיצוני ונותן לו את הדבר החשוב ביותר עבורו: שרידות, תקווה ומשאבים לשיקום.

מזכר ההבנות שעומד להיחתם מבשר את תחילת סופה של המצוקה הכלכלית הקשה באיראן. כזכור, המצוקה הזו היא שהוציאה את המוני האזרחים להפגנות והזינה את האיום הפנימי על שרידותו של המשטר.

הראיון המלא פורסם בגלובס, בתאריך 15 ביוני 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://youtu.be/ojqe09SznJM

פלר חסן נחום על ההסכם בין איראן לארה"ב: כל צד מדליף את הפרטים שהוא רוצה מתוך ההסכם בין איראן לארצות הברית. הדבר המרכזי הוא שמצרי הורמוז ייפתחו, ושאיראן מתחייבת להעביר את האורניום.

אני לא רואה את זה קורה בעוד 60 יום – שהאיראנים בעצמם מעבירים את האורניום לאמריקאים ואלה קוברים אותו. זה נגד ה-DNA שלהם. יש לנו 60 יום. הוא לא הולך לשחרר את הכספים עד שיעבירו את האורניום. הם דיווחו שישראל הסכימה. אני עדיין חושבת שהכול הצגה של טראמפ ונתניהו. עוד 60 ימים, אם אני טועה, אני אחזור ואודה בטעותי.

הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 15 ביוני 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.