משה פוזיילוב: הצמרת הבכירה של חמאס מערב ה-7 באוקטובר חוסלה. יש כאן רצף של חיסולים. בהיבט הרחב, המצב ברצועה הוא שלמעלה מ-60% משטחה מוחזקים באופן אפקטיבי מאוד בידי צה"ל, באמצעות אזורי חיץ ושליטה בצירי רוחב. לצד זאת, חמאס עדיין לא הוכרע. אנחנו צריכים להבין שזה לא יקרה מעצמו, וגם לא באמצעות חיסול של אדם כזה או אחר.

החיסולים חשובים מאוד ומהווים חלק ממדיניות רחבה, שמטרתה להעביר לחמאס שאין עתיד ליכולת השלטונית שלו. עם זאת, כדי לממש את הכרעת חמאס יש לפעול במספר כיווני פעולה במקביל. השילוב ביניהם הוא שיביא בסופו של דבר למצב שבו חמאס יוכרע ויחדל להיות כוח צבאי, שלטוני ותודעתי השולט ברצועה ומאיים על ישראל.

הראיון המלא התקיים בקול ברמה, בתאריך 17 במאי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

יוסי אמרוסי: זו לא פעם ראשונה שאנחנו מחסלים בכיר כזה או אחר, ולא רואים מיד את התוצאות. אפשר לראות זאת מאז חיסולו של השייח' יאסין, כשהארגון עדיין עמד איתן. גם לאחר חיסולם של אחמד ג'עברי, יחיא סינוואר ואחרים. מי שאומר שחיסול של אדם אחד לא משנה את פני הארגון ולא יביא לשלום עולמי עם חמאס – צודק מאוד. מצד שני, יש כאן הצטברות של הישגים לאורך זמן.

החיסול הוא נכון, משום שהאיש הזה פועל נגדנו יום ולילה. לצד זאת, אני חושב שבסופו של דבר היכולת של חמאס לשמר את המסגרת הארגונית שלו תלויה במנהיגים. הידע, המידע והתכנון נמצאים אצל המנהיגים – החל ממבנה המנהרות ועד לתוכניות העתידיות – ולכן יש חשיבות לחיסולם. האם זה יפתור את הבעיה? לא. האם מחר יהיה הסכם עם חמאס? לא. אבל זה כן מקדם אותנו במשהו.

הראיון המלא התקיים בכאן רשת ב', בתאריך 16 במאי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://youtu.be/BlbQXBNJwlk

פרופ' קובי מיכאל על ועידת הפתח לבחירת הנהגה: זהו, לטעמי, אירוע שולי יחסית בעיני רוב הציבור הפלסטיני. מעמד הפתח נמצא בשפל בעיני הציבור, ואנו יודעים מן הסקרים כי חמאס נהנית מפופולריות גבוהה יותר גם בגדה המערבית. אם לא יֵצאו מן הוועידה הזו בשורות מרעישות, והיא תהיה דומה לקודמתה מלפני עשור  שתכליתה בעיקר הפגנת נוכחות וניסיון לבסס את הלגיטימציה של אבו מאזן ושל מי שסומן כיורשו, חוסיין א־שייח — זה יהיה אירוע שיחלוף מבלי להותיר חותם משמעותי.

אני חושב שהוועידה הזו היא במידה רבה שריד כמעט דינוזאורי של תנועת הפתח. אם לא תעבור רוויזיה משמעותית, אם לא יוזרם לתוכה דור צעיר וחדש, ואם לא תצליח להתאחד חרף הפיצולים הפנימיים היא עלולה להפוך לזיכרון היסטורי.

הראיון המלא התקיים בכאן 11, בתאריך 14 במאי 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://youtu.be/UiG5E8c2s5M

אלי קלוטשטיין: הביקור של טראמפ בסין לא מתמקד רק באיראן, אלא במשהו רחב הרבה יותר. טראמפ מנסה להסדיר שורה של סוגיות מול המעצמה העולה סין – מהסכמי הסחר, שהידרדרו למאבק של העלאות מכסים הדדיות, ועד סוגיית המתכות הנדירות והמעורבות הסינית בסכסוכים שונים בעולם, כולל באיראן.

טראמפ ניסה להשיג מתכות נדירות הנחוצות לתעשיות הטלפונים והרכב ממקומות אחרים, אך ללא הצלחה מלאה. הוא ממוקד מאוד בלהפוך את אמריקה לגדולה מחדש, ולכן גם יצא למבצע באיראן. מבחינתו, עליו לוודא שהתהליכים הגלובליים פועלים לטובת ארה"ב. לכן הוא מנהל שיח עם הסינים ועם מדינות נוספות בעולם, כדי שלא יפריעו לאינטרסים האמריקאיים.

הראיון המלא התקיים ברדיו דרום, בתאריך 14 במאי 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

אלי קלוטשטיין: אנקרה ביקשה לנצל את השותפות הביטחונית עם קטאר כדי להגיע לדברים שבשגרה נמנעים ממנה. טורקיה ביקשה ציוד טכנולוגי מערבי מדוחה בשווי של מיליארדי דולרים כולל עשרות מטוסי "יורו-פייטר טייפון" שהאירופים טרם העבירו לה למרות בקשות חוזרות ונשנות.

פורסם בישראל היום, בתאריך 13 במאי, 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

רות וסרמן לנדה: הממלכה ההאשמית מתנהלת לאורך שנים תחת עומס מתמשך של אתגרים מבניים – כלכלה חלשה, תלות בסיוע חיצוני, שיעורי אבטלה גבוהים, ובעיקר הרכב דמוגרפי עם רוב משמעותי (כ 76% מהאוכלוסייה) ממוצא פלסטיני. לצד זאת מתקיימים מתחים היסטוריים בין מרכזי הכוח השבטיים לבין האליטה השלטונית, כאשר המלך נדרש לאזן בעדינות רבה בין נאמנויות שונות כדי למנוע הפיכה.

בתוך המציאות הזו פועלים גם גורמים אסלאמיסטיים, חלקם בעלי השפעה ציבורית לא מבוטלת, המנסים לערער את הסדר הקיים. חוסר היציבות אינו רק פוטנציאלי אלא מוחשי, ומתבטא ברגישות גבוהה לכל טלטלה אזורית. המשטר הירדני חי כל הזמן על קו דק, בין שמירה על יציבות לבין חשש מהתפרצות פנימית.

הקשר בין ישראל לירדן הוא קשר של צורך הדדי, לא של נוחות. זה קשר שנבחן ברגעי משבר, ודווקא שם הוא מוכיח את עצמו. האינטרסים המשותפים הללו אינם תיאורטיים בלבד אלא מתורגמים לשיתוף פעולה בפועל, גם אם לעיתים הרחק מעיני הציבור. הקשר בין ישראל לירדן הוא קשר של צורך הדדי, לא של נוחות. זה קשר שנבחן ברגעי משבר, ודווקא שם הוא מוכיח את עצמו.

פורסם בישראל היום, בתאריך 13 במאי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

אולגה דויטש: שרי החוץ של המדינות החברות באיחוד האירופי אישרו סנקציות על גורמים שונים, אך עדיין איננו יודעים בדיוק על מי ועל מה הן יוטלו. ההחלטה משווה בין מה שהם מכנים "מתנחלים אלימים" ישראלים לבין מנהיגי חמאס — כך הדבר מצוטט בהחלטה עצמה. במסגרת אותה החלטה מוטלות סנקציות הן על אלו והן על אלו. מדובר בעיקר בסנקציות פיננסיות: הקפאת נכסים, הקפאת חשבונות בנק והגבלות מסע מסוגים שונים. מעבר לכך, יש כאן גם פגיעה משמעותית במוניטין של אותם אנשים וארגונים.

מה שאולי מעניין במיוחד הוא השאלה כיצד יש לפרש את ההחלטה הזו: האם מדובר בתחילתו של גל סנקציות והחלטות שעלולות להחריף את היחסים בין ישראל לאיחוד האירופי, או דווקא בסוג של פשרה. הכוונה היא שהוטלו סנקציות כדי להימנע מדיון נרחב יותר על הזרמת כספים לישראל בתחומי המחקר והאקדמיה ועל פגיעה בתנאים הקיימים — מהלך שהיה פוגע באופן משמעותי ביחסים. האיחוד האירופי הוא שותפת הסחר מספר אחת של ישראל.

הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 12 במאי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://youtu.be/By4SXJeZ6CY

יוסי אמרוסי לגבי חמאס בעזה: באזור שבו חמאס עדיין נמצא בעזה — כ-40% משטח הרצועה — הוא אכן שולט באוכלוסייה ובחיי היומיום, ואף מתעצם. בראש ובראשונה בכוח אדם: הוא מגייס אנשים ומשלם להם כסף, בין היתר ממשאבים שמגיעים דרך המשאיות הנכנסות מדי יום לעזה. הוא גם מייצר מטענים ופצצות, אך אין להשוות זאת להתעצמות שקדמה ל-7 באוקטובר. בשאר השטח צה"ל נמצא ופועל: ממשיך לחשוף מנהרות, להרוס מבנים ולשפר את הקו הצהוב מזרחה — וזה חשוב.

ההתעצמות של חמאס היא איום שצה"ל חייב להתייחס אליו, אך צריך לזכור שכוחות רבים של פיקוד הדרום נמצאים כיום בצפון הארץ. הייתי ממליץ להשתמש באותם רחפנים פרימיטיביים ברצועת עזה, ולפגוע בכל פעיל חמאס חמוש. מהלך כזה יפגע גם במשילות של חמאס. אנחנו חייבים ללמוד את לקחי 7 באוקטובר: ליזום תקיפה ולהתמקד בהכרעה. לצערנו, הפסקת האש די נכפתה עלינו. לאחר שהחזרנו את החטופים, ומשחמאס לא עמד בסעיף מספר 2 -— פירוז חמאס מנשקו – יש לצה"ל את מלוא הזכות לחזור ללחימה. אני מבין את מצוקת צה"ל ואת המחסור בכוח אדם בשל ריבוי החזיתות הפתוחות, וקשה מאוד להילחם בכל החזיתות בו-זמנית בעצימות גבוהה כל כך.

הראיון המלא התקיים ברדיו צפון, בתאריך 12 במאי 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

ד"ר לימור נובל: אני משתדלת לא להתנבא מה טראמפ יעשה. אני כן יכולה להעריך שהוא לא ממהר לחזור ללחימה. מבחינתנו, צריך לחשוב מהו התרחיש האופטימלי עבור ישראל. כרגע אנחנו נמצאים בתרחיש ביניים – המצור הימי נמשך, אין הסכם, ומבחינתנו כל תרחיש כזה הוא מבורך.

לגבי האסטרטגיה של טראמפ, צריך להבחין בין האסטרטגיה התקשורתית שלו לבין המדיניות בפועל. השיח הציבורי שלו מכוון גם למו"מ מול האיראנים: הוא מנסה לבלבל את היריב ולשלוט בנרטיב. לכן אני לא מתרגשת מהציוצים שלו. הוא מנסה להשפיע בו-זמנית על הקהל, על המו"מ, על השווקים, על היריב וגם על צורכי העמימות הצבאית.

הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 12 במאי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

נועה לזימי: האוחזים בהגה האיראני אינם מתונים ואינם פרגמטיים, ולכן הסיכוי להגיע להסכם עם המשטר הנוכחי קלוש עד אפסי. האם טראמפ הגיע לקצה, או שתרחיש של חידוש המלחמה הוא משאלת לב? אני סבורה כי כל עוד הוא נשאר נאמן ליעד של פירוק היכולות הגרעיניות והוצאת האורניום מאיראן – לא יהיה מנוס מלחימה. מנקודת המבט האיראנית, למרות כל המכות שספגו — אינפלציה דוהרת, אבטלה, משברי מים וחשמל – הם עדיין מצויים בתודעת ניצחון, כל עוד המשטר עומד על רגליו ואינו חש איום ישיר על עצם קיומו.

בהצעה האיראנית קיימת כעת דרישה להסרה מיידית של הסנקציות והמצור, תוך ניסיון להגיע לסיום כולל בכל החזיתות, כאשר את סוגיות הליבה הם מבקשים לדחות לשלב הבא. זו טקטיקה מסוכנת מאוד. מבחינת טראמפ, חשוב להערכתי שיהיה נחרץ והחלטי יותר. הלחץ הכלכלי מועיל ונכון, אך השאלה היא כמה זמן הוא יוכל להחזיק בו — שבועות? חודשים? הכול מתכנס למתקפה עצימה שתכלול פגיעה בתשתיות קריטיות ולאומיות, בתשתיות אנרגיה, ואף סיכון של בכירים, כדי שהמשטר יבין שהוא מצוי בסכנה ושהמשוואה השתנתה.

הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 11 במאי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.