https://youtu.be/de5tM_OHx4I

יוסי אמרוסי: בתחילת המלחמה הוקמה בשב״כ יחידה ייעודית, שכל תפקידה לאסוף מודיעין על חטופים וליזום מבצעים לחילוצם. אזכיר שמתחילת המלחמה חולצו 8 חטופים חיים ו־41 חטופים חללים — זה מספר גבוה מאוד. במקרה של גואילי, אותה יחידה שפועלת לאיסוף מודיעין מקבלת שביב מידע שלפיו יש פעיל ג׳יהאד איסלאמי באזור האוהלים, וככל הנראה הוא יודע משהו על מקום הימצאו של גואילי. במבצע ששילב כוחות מוסווים וכוחות נוספים, יצאו כוחות צה״ל והשב״כ לשטח והביאו אותו לחדר החקירות. שם החל מאמץ יוצא דופן להוציא ממנו את המידע הקריטי הזה. הוא מסר מידע שאישש מידע קודם שהיה בידי החוקרים בנוגע לבית הקברות הסמוך לעיר עזה. להבנתי, הוא אף אמר בחקירה כי השתתף בהעברת הגופה מנקודה לנקודה, ובכך חיזק את החשד כי היא טמונה באותו בית קברות.

זו עבודה שמצד אחד מרגשת מאוד, ומצד שני אתה ממש לא רוצה להפוך בית קברות שלם ולא למצוא דבר. כשפועלים בסביבה מודיעינית כזו, הדברים אינם חד־משמעיים. אני כמובן שמח שזה הסתיים בהצלחה, ואִפשר להביאו לקבורה בישראל. יש הערכה רבה לכל הכוחות שפעלו בשטח.

הראיון המלא התקיים ברדיו דרום, בתאריך 28 לינואר 2026. 

ד"ר יוסי מנשרוף: חיזבאללה צריך לבחור בין האפשרות הגרועה לגרועה יותר. הוא במציאות קשה בעידן שאחרי נסראללה והצמרת הביטחונית שחוסלה. זה ארגון שונה לגמרי. למרות שיש לו עדיין יכולות לא מבוטלות – כמה עשרות אלפים של פעילים ויכולת טילאית – הביטחון העצמי והרטוריקה שלו שונים. 

ה יהיה מהלך התאבדותי אם הוא יצטרף למלחמה. זה עלול להביא גם את האמריקנים לתקוף אותו, ולתת לישראל תירוץ למבצע התקפי רחב. 

הראיון המלא התפרסם ב-N12, בתאריך 27 לינואר 2026. 

אלי קלוטשטיין: טראמפ נערך לכמה אפשרויות שונות. הוא לא ממהר לשום מקום, בין היתר כי המחאות כבר שככו,והוא לא יוכל בשלב הנוכחי לעזור להם. ככל שהוא יצבור יותר כוחות, הוא אולי יוכל לעשות מכה גדולה יותר נגד המשטר שם, מתוך כוונה לעשות משהו הרבה יותר גדול ונחרץ.

לעם האיראני אין ברירה. המצב הכלכלי שלו כל כך נורא, הריאל הגיע לשפל של כל הזמנים היום, וזה רק הולך ומידרדר ככל שחולף הזמן. הסנקציות האמריקניות הולכות וגוברות. אין להם כבר מה להפסיד. אם האמריקנים ייתנו מכה מספיק גדולה, שתאפשר לאזרחים איזשהו פתח, הזדמנות לצאת מחדש לרחובות ולצאת נגד השלטון, הם אולי ינצלו אותה.

הריאיון המלא פורסם בערוץ 14, בתאריך 27 בינואר, 2026.

משה פוזיילוב: המבצע שראינו אתמול לחילוץ גופתו של גואילי משקף מאות ימים של איסוף מודיעין על כל אחד מהחללים והחטופים. מדובר בצבירה הדרגתית של מידע, שממנה מבינים שיש קצה חוט שמאפשר להגיע למבצע. אוספים את כלל המודיעין, יוצאים למבצע חריג ואיכותי שמטרתו להוציא אדם מעזה מבלי שאיש יבין או ידע מה מתרחש, משום שהזמן משחק תפקיד מרכזי. המטרה היא לחטוף את האדם ברגע שבו הסביבה איננה ערוכה לאירוע, כדי לאפשר התחלה שקטה של העבודה בשטח.

בסופו של דבר מתקבלים שיקולים ברורים: למי יש מקסימום מידע שיכול לסייע, ולמי קיימת גם יכולת הגעה מבצעית. יש צורך לייצר אופטימיזציה מלאה למבצע. זהו מבצע סופר־מורכב, הדורש שב״כ איכותי ונחוש, והוא כולל גורמים רבים המשתלבים יחד בסודיות מוחלטת.

זה כמעט נס גלוי שכל החטופים והחללים הושבו לישראל. מדובר בשילוביות יוצאת דופן של גורמים רבים שפעלו יחד ויצרו את אותה נחישות. זהו ניצחון של הרוח הישראלית ושל המוסר היהודי.

הראיון המלא התקיים בקול ברמה, בתאריך 27 לינואר 2026.

יוסי אמרוסי: בראשית המלחמה הקים שב״כ יחידה ייעודית למשימה הספציפית של השבת החטופים. היחידה עסקה באיסוף חומרי מודיעין ובייזום מבצעים מורכבים, כפי ששמענו גם בימים האחרונים. רק לפני שבוע פורסם סיפור חילוץ גופתו של אורון שאול ז״ל, מבצע נועז ויצירתי ששילב גורמים רבים על מנת להשיבו לקבורה בישראל. כך גם במקרה הנוכחי.

הגורם המרכזי המספק את המידע הוא החקירות. אציין כי במהלך כל המלחמה חולצו במבצעים מסוג זה שמונה חטופים חיים ו־41 גופות של חטופים.

במקרה הזה, שב״כ מזהה פעיל ג׳יהאד אסלאמי שנמצא בתוך רצועת עזה, וקיים מודיעין שלפיו יש לו, ככל הנראה, מידע על מקום קבורתו של גואילי. לוחמי שב״כ, כשהם מוסווים, נכנסים לשטח הרצועה, עוצרים אותו ומביאים אותו לחקירה. במהלך החקירה הוא מוסר מודיעין, מתאר העברת הגופה ממקום למקום ומספק פרטים נוספים שמקדמים את התמונה המודיעינית. שב״כ מתביית על בית קברות סמוך לעיר עזה, שם ההערכה היא שהגופה נמצאת.

הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 27 לינואר 2026.

אלי קלוטשטיין: כל בעיות היסוד שקשורות באיראן לא נפתרו, ולכן בישראל בהחלט מצפים למתקפה בגלל שאנחנו צריכים לטפל בבעיות היסוד של התחמשות מחדש בטילים בליסטיים באיראן, בגלל  שאיראן התחילה לעבוד מחדש על אתרי גרעין, ומכינה אותם שוב למתקפות. היא משקמת גם את מערכי הנ"מ. גם התפתחויות אחרות באזור, אם זה בעיראק או בסוריה, מצמצמות את חלון הזמן שאולי יהיה נוח לפעול גם לישראל וגם לארה"ב.

שאלת המיליון הדולר היא מה קורה בראש של טראמפ. גם כמנהיג של מעצמה, שספג ביקורת אפילו מבית על ההתערבות בוונצואלה ועל ההפצצה באיראן, הוא חושב פעמיים לפני כל מהלך כזה. מצד שני, ככל שיוצאים עוד ועוד דיווחים , יהיה לו קשה מאוד לעמוד מנגד ולחזור בו, להיתפס כמי שלא עמד במילה שלו.

הריאיון המלא שודר בכאן מורשת, בתאריך 26 בינואר, 2026.

ד"ר יוסי מנשרוף: מניתוח דפוסי הפעולה האיראניים בעבר עולה כי גם בעימות ישיר עם ארה"ב, טהראן אינה צפויה לפעול באימפולסיביות. היא נוטה לבחור בתגובה מדורגת, מחושבת ורב-זירתית, הנשענת בראש ובראשונה על יכולות הטילים והכטב"מים – הנתפסות ככלי הרתעתי מרכזי וכאמצעי לשליטה בעוצמת ההסלמה. עם זאת, ככל שעוצמת הפגיעה במשטר תגבר והמערכה תתארך, תעלה המוטיבציה להרחיב את סל הכלים, לרבות הפעלת שלוחים בזירות נוספות, קידום מהלכי טרור ממוקדים ואף שימוש ביכולות רדומות בזירה האמריקאית, חרף הסיכונים הכרוכים בכך.

התפרסם במעריב, בתאריך 26 לינואר 2026.

פרופ' קובי מיכאל: הכורדים בסוריה: המחויבות הישראלית היא מחויבות יהודית למיעוטים החיים במזרח התיכון — גם בשל היותנו מיעוט, וגם משום שקיים כאן פוטנציאל אסטרטגי. הכורדים, היסטורית, בעיראק וגם בסוריה, היו בני ברית של ישראל, וישראל סייעה להם מודיעינית, צבאית וגם הומניטרית. אני חושב שהמחויבות שלנו לא הסתיימה, ואפילו הופכת למשמעותית יותר נוכח העובדה שארצות הברית מפנה להם גב. אגב, היא עשתה זאת גם בעיראק, וכעת עושה זאת בסוריה. בעיני הכורדים, הדבר נתפס כמהלך בעייתי וחמור, והציפייה שלהם כעת מופנית כלפי ישראל.

הרראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 23 לינואר 2026.

יוסי אמרוסי: מעבר רפיח שימש כל 17 השנים שבהן חמאס בשלטון בעזה כצינור החמצן וכנתיב העברת הנשק של חמאס. גם בסוג של העלמת עין מצרית נכנס דרכו אמל״ח רב לעזה, ואם נפתח את המעבר נאבד את השליטה על מה שנכנס לרצועה. אם רוצים לפתוח אותו — זה צריך להיות לצד אחד בלבד. הכנסת אנשים פנימה איננה נכונה בעיניי, ובוודאי שלא משאיות וציוד, שדרכם אפשר להבריח אמל״ח שיגרום להתעצמות מחודשת של חמאס בעזה.

הראיון המלא התקיים בערוץ I24, בתאריך 23 לינואר 2026.

https://youtu.be/GeETkmX6trU

פרופ’ קובי מיכאל: אני חושב שלא נכון להתייחס לסוגיית איראן כמשהו שעומד בפני עצמו. צריך לחבר את כל הנקודות ולהבין שאנחנו ניצבים בפני אירוע מז’ורי, שמוביל אותו הנשיא טראמפ, ושמהותו היא שינוי הסדר העולמי. טראמפ הוא רוויזיוניסט אולטימטיבי, כלומר חותר לשינוי הסדר העולמי. צריך לחבר לאיראן את מועצת השלום שלו, את עזה, את גרינלנד ואת ונצואלה, ואולי גם את מה שיקרה בקולומביה ובמקסיקו. יש כאן תופעה של ‘אימפר־טראמפיזם’, שבמסגרתה אנחנו הולכים לקראת שינוי הסדר העולמי הקיים.

הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 21 לינואר 2026.