https://youtu.be/4SDjp_xJWkM

רות פינס פלדמן: אנחנו הולכים לשנה שטראמפ יהיה בה הרבה יותר לוחמני. ההצהרות של טראמפ מהימים האחרונים שהוא כבר לא מחויב לשלום, ושהוא מחויב רק למה שטוב לארה"ב, מהווה בפועל תחזית למה שאנחנו צפויים לראות בשנת כהונתו הבאה, שתאופיין בכאוס וערעור הסדר האזורי הקיים.
רואים שטראמפ פותח חזיתות מול גרינלנד ומדינות נוספות באירופה, איראן, ונצואלה. זה צריך לאותת לישראל שאנחנו לא הולכים לראות בהכרח מהלכים אמריקאים שתואמים לאינטרסים שלנו. ישראל צריכה להיות מוכנה לכל תרחיש בזירות השונות.

הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 20 לינואר 2026. 

יוסי אמרוסי: הסכם שאינו מבוסס על שינוי עומק בשלטון, דחיקת החמאס מכל עמדות השלטון והשליטה למעשה ולא רק לכאורה, ובכך לבטל את השפעתו על האוכלוסיה  אינו הסכם אמיתי.
הוא הפסקת אש זמנית שמוגשת לציבור כ"הישג היסטורי", בעוד שהאיום רק משנה צורה ונדחה למספר שנים קצובות.

דווקא משום שישראל חפצה בשקט ושלווה לאזרחיה, היא אינה יכולה להרשות לעצמה אשליות. ההיסטוריה של האזור מלמדת שיציבות מושגת לא באמצעות כוונות טובות, הצהרות בינלאומיות ועצרות מפוארות, אלא באמצעות קווים אדומים, נחישות מדינית וצבאית, כוח והרתעה.

הראיון המלא פורסם במעריב, בתאריך 20 לינואר 2026.

פרופ' זכי שלום: העולם השתנה בצורה מאוד משמעותית בשנת הכהונה הראשונה של טראמפ. יותר ממה שהוא עשה באופן מעשי, הוא יצר נורמות חדשות בהתנהגות הבינלאומית. הסיפור של גרינלנד, למשל, נותן לישראל מתנה גדולה. עד עכשיו אמרו שיש סטטוס־קוו שנוצר במלחמת העולם השנייה: אסור למדינה לשנות תנאים בכוח. אנחנו קיבלנו את השטחים ב־67'. הוא בא ואומר עכשיו משהו אחר – גם בלי מלחמה, אני רוצה את השטח הזה כי הוא חשוב לי. אם לא תתנו לי אותו, אני אקח אותו בכוח.

בעת הנוכחית זה מבסס את הלגיטימיות של ישראל בכל יהודה ושומרון, ואחר כך – גם באזורים שתפסנו במלחמה האחרונה שעדיין נמשכת: כ־53% ברצועת עזה, שליטה על אתרים אסטרטגיים בסוריה, וחלקים מדרום לבנון. אם מדינה מרגישה איום כלפיה, היא יכולה לכבוש שטח ולחייב מדינות אחרות להיענות לדרישות שלה.

הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 20 לינואר 2026.

משה פוזיילוב: מדובר באתגר בעל השלכות רחבות החורגות מתחום הסדר הציבורי בלבד, ומשליכות על הביטחון הלאומי, על רציפות תפקודית של מערכות אזרחיות וביטחוניות. האתגר משליך על יכולתה של המדינה לממש את סמכותה באופן אפקטיבי ושוויוני. במקומות שבהם נחלשת האכיפה, מתפתחים מוקדי כוח עברייניים בעלי מאפיינים ארגוניים, כלכליים ולעיתים גם טריטוריאליים, המערערים בפועל את מונופול המדינה על השימוש הלגיטימי בכוח.

הציטוטים המלאים התפרסמו במעריב, בתאריך 19 לינואר 2026. 

ד"ר יוסי מנשרוף: חיזבאללה שומר על שתיקה. הוא לכוד בין המדינה הלבנונית לבין ארצות הברית וישראל, שלוחצות עליו. הוא לא הוציא הגה או איים במקרה של תקיפת איראן, בניגוד לנסראללה בשנים קודמות, שהקפיד להצהיר שיסייע למשטר.

איראן מצויה במשבר אנרגיה, במשבר כלכלי ובמשבר מים. כלומר, חמינאהי העדיף לשקם את חיזבאללה, אף שארצו שלו שקועה במשבר עמוק. במקביל, האמריקאים מגבירים כוחות במזרח התיכון, וטראמפ מדבר על חמינאהי כמטרה אפשרית. כושר ההרתעה של איראן נפגע מאוד במבצעי עם כלביא וחרבות ברזל. למעשה, חומת ההגנה של המשטר נפרצה והתרסקה.

לאיראן אין עוד את קיר המגן שממנו נהנתה שנים רבות. חמינאהי הכניס את איראן למעגל האש, וכעת איראן משלמת את המחיר.

הראיון המלא התקיים בגלי צה"ל, בתאריך 19 לינואר 2026.

פרופ' קובי מיכאל: מאז הפסקת האש בתחילת אוקטובר הוא נמצא בתהליך קבוע, שיטתי ומואץ של שיקום יכולותיו. אמנם חשוב לומר שהם רחוקים מלהיות אותו איום שהכרנו ב־7 באוקטובר, אך מצבו הולך ומשתפר מיום ליום.

יש לו כיום אפשרות לגייס אנשים, לשלם להם ולאמן אותם. הם אינם ברמה של הנוח׳בות, אבל הם מגייסים ומכשירים כוח אדם. במקביל, הם משקמים את תשתית המנהרות, מחדשים את תעשיית הנשק העצמית שהייתה להם, ומשתמשים בנפלים של פצצות שלנו שנמצאים ברצועה.

יש להם שלוש פלטפורמות להברחות: הראשונה – באמצעות רחפנים שמגיעים מסיני; השנייה – הפלטפורמה של הסיוע ההומניטרי; והשלישית – במרחב הימי. נכנס הרבה מאוד כסף פנימה באמצעות הסיוע ההומניטרי, והם ממשיכים להבריח כסף לתוך הרצועה באמצעות קריפטו וחלפנות טורקית.

הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 19 לינואר 2026.

פרופ' קובי מיכאל: ההתערבות במקרה של הכורדים מורכבת יותר, בעיקר בשל הממד הגיאוגרפי. מדובר באזור שקשה לנו להגיע אליו – צפון־מזרח סוריה. באופן עקרוני, ישראל צריכה לעמוד לצד מיעוטים במזרח התיכון, שכן גם אנחנו מיעוט. אם נעמוד מהצד כאשר מיעוטים אחרים נרדפים, לא תהיה לנו זכות מוסרית לתבוע סיוע או הזדהות במקרה שמישהו יבקש לפגוע בנו.

אני חושב שיש כאן אמת מידה מוסרית ברורה – מצפון יהודי ואנושי – ולכך יש גם ערך אסטרטגי. לברית עם הכורדים בעיראק או בסוריה יכולה להיות השפעה גם על יצירת ברית עם המיעוט הכורדי באיראן. לברית עם הדרוזים במרחב של הגולן הסורי יש חשיבות רבה מבחינה אסטרטגית; הם מסייעים לנו בהתמודדות עם גורמים עוינים שונים. מבחינת ישראל, נכון לפעול כך, ואני מניח שגם מושקעת בכך מחשבה.

הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 19 לינואר 2026.

רותי פינס פלדמן: טראמפ והממשל לא הסירו את האופציה מעל הפרק, והייתה הקפדה לדאוג לכוננות משמעותית של כלל מדינות בסביבה, מה שאולי יגרום לממשל האיראני לחשוש, ואכן טראמפ משתמש לא מעט ברטוריקה של איומים. גם ללא רטוריקה אגרסיבית איראנית עדיין טראמפ היה משמר את האופציה הצבאית. יתכן שאם הם ימשיכו להתגרות בטראמפ נראה תקיפה ללא הססנות.

לצערי אנחנו מאוד תלויים באדם אחד, טראמפ, וכל העולם פועל ומתמודד עם השלכות של פעולות של איש אחד, ולכן לא ניתן לשער מה יהיה. ברור שיש רצון אמריקאי להחליף את המשטר בטהרן, אבל השאלה היא שאלת העיתוי. זה הדבר הנכון ביותר לומר בשלב הזה.

הראיון המלא פורסם בערוץ 7, בתאריך 18 לינואר 2026.

אלי קלוטשטיין: "אני חושב שטראמפ מחכה בין היתר לצבירת כוחות שלו באזור. אנחנו רואים תנועות של נושאת המטוסים שלו, למשל, שמתקרבת למזרח התיכון, ומטוסים שמעמיסים ציוד באזור. חסרים לו כוחות עדיין אולי למהלומה הגדולה מאוד, אם הוא היה רוצה לעשות אותה, ומצד שני הוא גם נותן סוג של הזדמנות למשא ומתן, סוג של הזדמנות לראות אם האיראנים בכל זאת יתקפלו בסוגיות אחרות כמו הסכם הגרעין, עניין הטילים.

"אני לא חושב שטראמפ תולה בכך הרבה תקוות, אבל בינתיים הוא משלים את המהלכים הצבאיים. הוא הבטיח למפגינים עזרה, והוא אדם שאוהב לעשות את הדברים בצורה גדולה, והוא גם אוהב לשמור על המילה שלו. אני חושב שבעתיד הלא מאוד קרוב, בטווח הבינוני, נראה דברים זזים בכיוון הזה".

הריאיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 17 בינואר, 2025.

https://youtu.be/KFmEs2Qr4co

אלי קלוטשטיין: אנחנו יודעים שיש לאיראן אלפי טילים בליסטיים, כשההערכה האחרונה מדברת על כ-3,000 טילים. צילומי לוויין מראים שהם משפצים ועובדים על כל הבסיסים שנפגעו, כמו גם על המנהרות ומתקני הייצור.

כשזה מגיע לטילים בליסטיים, ישנם עוד כמה צווארי בקבוק שצריך להתייחס אליהם, ובראשם המשגרים. לפני המלחמה ההערכות דיברו על כ-500 משגרים, וצה"ל מסר שהשמיד 60% מתוכם. 200 משגרים זה עדיין הרבה מאד, אבל זה הרבה פחות מכוח האש שהיה להם ערב המלחמה. ההערכה בישראל, לפחות ממידע גלוי, היא שיש להם פחות כוח אש ממה שהיה להם ביוני.

הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 16 לינואר 2026.