נועה לזימי: יש לא מעט סוכנויות סיוע טורקיות בעזה. גם ה-IHH שהגדרנו כארגון טרור. יש המון נוכחות טורקית ברצועה. פשוט לא מדובר על צבא. אבל כבר הפעילות הזו מזיקה, כי מדובר בסופו של דבר על מעטפת אזרחית למנגנוני חמאס. תורכיה וקטאר שואפות לשמר את כוחו ומעמדו של חמאס, וזה מבחינתן עוד גישה לזירה הפלסטינית כולה.

אני לא נמצאת בשיחות סגורות.אני מאוד מקווה שההתנגדות הישראלית לחיילים טורקים זה קו אדום בוהק. תרחיש שבו כוחות צבא טורקיה נמצאים ברצועת עזה, זה למעשה סוג של תנועת מלקחיים – שטורקיה תפעיל עלינו לחץ גם מצפון בסוריה וגם מדרום בעזה, וזה עלול לשים אותנו בעמדה מאוד מסוכנת.

הראיון המלא התקיים ברגע NEWS בתאריך 16 לינואר 2026.

https://youtu.be/0PGj4wPsITA

פרופ' קובי מיכאל: בעיקרון, כשמדברים על יציבות משטרים או על נפילתם, צריך להבין שהם נופלים לרוב מבפנים ולא מבחוץ. כדי להפיל משטר מבחוץ צריך לעשות בערך מה שקרה במלחמת העולם השנייה עם גרמניה ויפן: יש לכבוש את המדינות הללו באופן מלא, וגם אז – צריך להיות איזשהו כוח פנימי באותן מדינות שייכנס לנעלי המשטר שנפל או שהופל. 

אני לא חושב שארה"ב או ישראל יכולות להביא לנפילת המשטר האיראני באמצעות מתקפה חיצונית. מתקפה יכולה להאיץ או לתמוך בתהליכים פנימיים שיש להם מספיק אנרגיה וארגון, ושיכולים להיכנס לנעלי המשטר שיוקרַס. אנחנו, לדעתי, רחוקים משם באיראן. כפי שאני רואה את הדברים כרגע, זה גם לא מראה סימנים של משהו שעומד לקרות בקרוב.

הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 16 לינואר 2026. 

מאיר בן שבת: יש בגל המחאה הזה, שלא כמו בקודמיו, שלושה מאפיינים שקשורים בהתנהלות המערכת שמחוץ לאיראן, שמבססים אופטימיות אצל מי שמייחל לשינוי. הראשון, הגיבוי שמעניק הנשיא טראמפ למפגינים עד כדי איום בפעולה צבאית. דבר נוסף, הפעלת שירות אינטרנט הלוויינים סטארלינק (Starlink), שהמידע דרכו אמנם מגיע במשורה, אך מונע את החשיכה הדיגיטלית המוחלטת שהמשטר מבקש להטיל. והמאפיין השלישי הוא היעדר תקווה, לפחות באופק הקרוב, למשטר בטהרן אין תשובות למצוקה הכלכלית הקשה. הוא לא יכול לצפות לישועה מצד בני בריתו, ששקועים גם הם במצוקה או במבוכה, והוא גם לא יכול לנחם את אזרחיו באמירה שהגל תכף יחלוף כשלנשיא טראמפ יש עוד שלוש שנות כהונה בבית הלבן.

הראיון המלא פורסם באתר בשבע, בתאריך 15 לינואר 2026. 

https://youtu.be/aK6ho6HswLE

רות פינס פלדמן: אני חושבת שלפי שעה יש צינון של הדברים, אך הכול נשמר על אש נמוכה. אין ספק שיש שינוי – גם בטון, גם בדבריו של טראמפ, וברמת האיומים. יש אכזבה מדברים שטראמפ אמר, שלפיהם איראן הפסיקה את ההוצאות להורג. בסופו של דבר, הכול תלוי בטראמפ.

המציאות היא שככל הנראה, בשלב זה, גם גורמים בתוך הממשל, גם חוסר התמיכה מצד הציבור האמריקאי וגם מדינות ערב המתונות שפנו לטראמפ, הבהירו לנשיא שזה אינו הזמן לבצע את התקיפה.

הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 15 לינואר 2026. 

רות פינס פלדמן: רות פינס פלדמן: אני חושבת שלפי שעה יש צינון של הדברים, אך ייתכן שהכול נשמר על אש נמוכה. אין ספק שיש שינוי – גם בטון, גם בדבריו של טראמפ, וברמת האיומים. יש אף אכזבה מדברים שטראמפ אמר, שלפיהם איראן הפסיקה את ההוצאות להורג. בסופו של דבר, הכול תלוי בטראמפ ובאופן שבו הוא משתמש ברטוריקה שלו ובמסרים שהוא משדר.

המציאות היא שככל הנראה, בשלב זה, גם גורמים בתוך הממשל, גם הציבור האמריקאי וגם מדינות ערב המתונות פנו לטראמפ והבהירו שזה אינו הזמן לבצע את אותה תקיפה שהוא רצה.

הראיון המלא התקיים ברדיו ירושלים, בתאריך 15 לינואר 2026.

פרופ' קובי מיכאל: מדובר כרגע על כמה תרחישים. אני לא יודע מה זה 'סביר' מכיוון שאנחנו לא יודעים מה עובר בין שתי האוזניים של הנשיא טראמפ או מה עובר בין שתי האוזניים של המנהיג העליון חמינאי. אבל בהתחשב בכך, התרחיש הראשון, והוא ‏אולי היותר סביר כעת, הוא שהמשטר יצליח לדכא את ההפגנות הללו. זה לא אומר שהוא יצליח לדכא את המוטיבציה או יצליח להעלים את התשתית להתפרצות מחודשת של המחאות מכיוון שהמצב באיראן מאוד קשה ולא נראה שיש אופק חיובי. אבל כמו שנראה כרגע ברמת האלימות והרצחנות, שהם מטפלים במחאה ויש ירידה כנראה בהיקף המחאות שהיו אתמול – לכן זה תרחיש סביר שהם יצליחו לדכא את זה.

התפרסם בגלובס, בתאריך 14 לינואר 2026.

https://www.youtube.com/watch?v=9V_piSMx1dI

אלי קלוטשטיין: אנחנו לא יודעים מתי האמריקנים יעשו את מה שהם מתכננים לעשות או מה הם יעשו. יש להם מנעד רחב מאוד של אפשרויות לפעול נגד האיראנים. זה יכול להיות ברמה הכי קיצונית, כמו למשל חיסול דמויות מפתח בממשל האיראני או בכוחות הביטחון האיראניים, וגם שם הם יכולים לבחור אחרי מי הם הולכים. הם יכולים ללכת אחרי האנשים שאמונים על דיכוי המחאה או שהם יכולים ללכת נגד משמרות המהפכה באופן כללי, על אנשי משמרות המהפכה והבסיג'.

הבעיה היא שלממשל אין כרגע פתרון כלכלי שיוכל לשכנע את האזרחים שהמצב שלהם ישתפר. לכן גם אם הממשל איכשהו יצליח להתגבר על המחאות בזמן הזה, בעתיד הקרוב כנראה הן יתפרצו שוב בצורה כזו או אחרת, כי לאזרחים כבר אין מה להפסיד.

הריאיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 14 בינואר, 2026.

ד"ר רפאל בן-לוי: נתניהו צודק שהגענו למצב שבו ישראל יכולה לממן בעצמה את רכישת הציוד הצבאי מארה״ב. כאשר התחיל מודל המענקים, שניתן לפדותם לרכישות מתעשיות אמריקניות, זה היה בשנות ה־70. היקף הסיוע אז היה שווה ערך לכ־20% מהתמ״ג הישראלי. כיום מדובר בפחות מאחוז אחד. בראייה מקרו־כלכלית, בוודאי על פני עשור, ישראל יכולה לממן זאת בעצמה.

צריך גם לבחון את המתרחש בארה״ב: האמריקנים מחפשים שותפים חזקים, כאלה שיכולים לעמוד ברשות עצמם. עדיף לנו לבוא לטראמפ ולומר שאיננו זקוקים לכסף שלהם, ולשנות את אופי היחסים לשותפות אמיתית.

הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 12  לינואר 2026.

פרופ' קובי מיכאל: טראמפ התגאה מאוד בעובדה שישנן 59 מדינות שהביעו נכונות להצטרף לכוח כזה, אך עלינו להבין את האתגר התרבותי הניצב בפניו, המתחלק לשלוש רמות:

בתוך הכוח עצמו: פערי התרבויות בין הכוחות מהמדינות השונות הם גדולים מאוד, מה שיקשה על פעולה קוהרנטית ומסונכרנת.

המפגש בין הרכיב האזרחי לצבאי: הכוח אמור לסייע לממשל הטכנוקרטים שיוקם באכיפת חוק וסדר – פעולות שהן אזרחיות במהותן אך דורשות גיבוי צבאי.

הפער מול האוכלוסייה המקומית: זהו האתגר המשמעותי ביותר. הוא כולל את הבנת התרבות המקומית, הבנת מבנה הכוח של החברה העזתית והיבטים שיאפשרו לכוח המשימה לנווט נכון בתוך הזירה.מה כבר יודע חייל דני על עזה? תהליך ההכשרה הנדרש למשימה כזו הוא ארוך ומורכב, והוא לא יסתיים גם ברגע שהכוח יתחיל לפעול בשטח. זוהי אופרציה סבוכה במיוחד שסימני שאלה רבים מרחפים מעליה.

הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 09 לינואר 2026.

פרופ' קובי מיכאל: מדובר במערכה צבאית שיש בה רכיב אווירי, יבשתי ואולי גם ימי. ארצות הברית אף דוחקת בישראל לפעול כך, משום שקצה נפשו של הנשיא טראמפ מהזירה הלבנונית, והוא מבין שהמצב הנוכחי עלול בסופו של דבר לשבש את תוכניתו ל"מזרח התיכון החדש". ישראל צריכה למצוא את העיתוי הנכון כדי לעשות את מה שמתחייב לעשות.

זהו אינטרס ישראלי שחיזבאללה לא תחזור להיות איום מרכזי, אך זהו גם אינטרס של טראמפ, שכן הוא רואה בפלטפורמה של הסכמי אברהם ובהכללת לבנון וסוריה במסגרתם דרך שתאפשר הגעה קלה יותר לארכיטקטורה האזורית החדשה שהוא מבקש ליצור כאן. בנוסף, זהו אמצעי נוסף להחלשת ציר ההתנגדות של איראן.

הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 08 לינואר 2026.