מאיר בן שבת: שליטה ברצועת ביטחון בשום אופן איננה מתכון לנוכחות סטטית, וגם איננה מרכיב יחיד. לצידה צריכה להיות פעילות סיכולית התקפית מתמשכת שלא מאפשרת לאויב להתבסס ומחייבת אותו להפנות את מאמציו לשרידות ולא לתקיפתנו.

הכי חשוב בעיניי הוא לא לשלם שום מחיר עבור המו"מ המדיני או במסגרתו, למשל ברידוד הפעילות הביטחונית, משום שהממשל הלבנוני לא מסוגל לספק לנו את הדבר הכי נחוץ ממנו: הסרת האיום הביטחוני שנשקף מחיזבאללה.

הראיון המלא פורסם בישראל היום, בתאריך 14 באפריל 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

אולגה דויטש: מדיאר רוצה להחזיר את הונגריה לאיחוד האירופי, ומצד שני להיאבק בשחיתות המובנית בהונגריה. גרושתו הייתה שרת המשפטים תחת אורבן, ומדיאר פרסם פרשה גדולה שגם גרושתו הייתה מעורבת בה, והתפטרה כתוצאה ממנה. מאז הוא מעביר ביקורת על שחיתות ועל הדמוקרטיה הלא־ליברלית. אורבן שינה כמה היבטים חוקתיים; הפגיעה בחופש התקשורת וריסון מערכת המשפט בהונגריה הם חלק מהסוגיות. אורבן הוא דמות שנויה במחלוקת, שבאיחוד האירופי לא אהבו.

מדיאר גם בילה חלק מקריירתו הפוליטית בשירות הדיפלומטי של הונגריה בבריסל. זהו תחום שהוא מכיר, וסביבה טבעית עבורו. שם ייתכן שנראה שינוי ביחסה של הונגריה אלינו.

הראריון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 13 באפריל 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

רות פינס פלדמן: האסטרטגיה של טראמפ מול איראן משקפת ניסיון לכפות הישג מדיני שישלים את המהלך הצבאי. מבחינתו, הלחימה נועדה מלכתחילה להימשך 4-6 שבועות, לייצר יתרון ברור בשטח – ואז לתרגם אותו להסכם בתנאים אמריקאים. הלחץ הפוליטי מבית דוחף אותו להציג ניצחון.

בימים הקרובים סביר שנראה החרפה כפולה, רטורית וצבאית. לצד תגבור כוחות, המצור הימי צפוי להפוך לכלי מרכזי, כאמצעי צבאי וכמנוף לחץ פסיכולוגי וכלכלי שמטרתו להחזיר את טהרן לשולחן המשא-ומתן בעמדה נחותה יותר ועם נכונות להתפשר.

הראיון המלא פורסם בגלובס, בתאריך 13 באפריל 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://www.youtube.com/watch?v=IIpa95jBrzQ

אולגה דויטש: מגיאר הבטיח שישראל היא שותפה אסטרטגית וחשובה, הוא מצהיר שוב ושוב שלישראל יש זכות קיום וזכות להגן על עצמה, אבל אני צופה שבבריסל אנחנו כן נראה דיפלומטיה הרבה יותר שקטה ומתונה. לא צפוי שנראה הטלת וטו כמו שהיה המקרה עם אורבן, שזה גם היה הסגנון שלו.

הוא יצטרך עדיין להיות שמרן מבית, כי הוא עצמו מאוד ימין וקונסרבטיבי, אבל הוא ינסה לקרב את הונגריה ולנרמל את יחסיה עם אירופה. אם יצליח לשמור על הקו הקונסרבטיבי, שבהגדרתו הוא פרו-ישראלי, אבל בצורה פחות דרמטית ושנויה במחלוקת, זה יהיה הישג.

הריאיון המלא פורסם בגלי ישראל, בתאריך 13 באפריל, 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://www.youtube.com/watch?v=v3v5li_Ieeo

אלי קלוטשטיין: ככל שאתה פוגע בכלכלה של איראן, היא תתקשה להקצות יותר רזרבות לארגונים הפרוקסי, והם יצטרכו להיות יותר תלויים בעצמם. חיזבאללה איבד בשנתיים האחרונות יותר מדי ממקורות ההכנסה העצמית שלו. בשנה וחצי האחרונות, מאז הסכם הפסקת האש עם ישראל בלבנון, הוא נשען הרבה מאוד על תמיכה איראנית, וקיבל למעלה ממיליארד דולר מאיראן.

אם איראן עצמה איבדה סכומים כל כך אסטרונומיים שהיא תצטרך להקצות אותם קודם כול לשיקום של התעשיות שלה, ואחר כך אולי לשיקום של תשתיות הצבא, ההערכה היא שהפרוקסי לא יעמדו בסדר העדיפויות העליון של הכספים הללו.

הריאיון המלא שודר בגלי ישראל, בתאריך 13 באפריל, 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

נועה לזימי: טורקיה למעשה ניסתה למנוע את המלחמה עם איראן מלכתחילה וכל זמן שהמלחמה מתרחשת, היא פעלה נמרצות דיפלומטית כדי להביא להפסקתה. נכון שהיא לא קיבלה את מרכז הבמה מבחינת אירוח שיחות התווך שהתקיימו בפקיסטן, אבל פעלה רבות לקידום הסכם ועצירת המלחמה בניהול מגעים בין שר החוץ שלה לגורמים אמריקאים וגורמים איראנים, בין היתר, שר החוץ ערקצ'י, ובעצם מה שקרה הוא שהעמדה הטורקית לא כל כך התקבלה. ארצות הברית וישראל הלכו למערכה ובשיתוף פעולה יוצא דופן. זאת אומרת, שהטורקים רואים את עליית קרנה של ישראל בעוד שהיכולת שלהם להשפיע בתווך ולעצב את האירועים שיתאימו לאינטרסים שלהם פחתה.

הראיון המלא התפרסם באתר בשבע, בתאריך 12 באפריל 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

אולגה דויטש: אורבן נבחר על מצע של כלכלה פנים-הונגרית – יוקר המחיה, לצד שינויים חוקתיים שהובילו את הציבור לומר שאין דמוקרטיה ואין מספיק חופש בבתי המשפט ובתקשורת. אסור לשכוח שהונגריה שאורבן שינה היא פוסט-סובייטית. רוב החוקים מהתקופה ההיא דרשו שינוי. חלק מהדברים אורבן עשה בצורה מאוד בומבסטית, ו-16 שנים זה המון זמן. מדובר בתסכול שהצטבר במהלך השנים, ולדעתי אנחנו רואים רצון כללי לשינוי, גם סביב סוגיות הגז הרוסי והמלחמה באוקראינה. אורבן ניסה להרתיע את הציבור מלהצביע באמצעות טענה שבריסל תגרור את הונגריה למלחמה באוקראינה. אלה היו הנושאים, ונראה שהיה צורך שהצטבר לאורך השנים לשינוי.

הונגריה תישאר שותפה אסטרטגית וידידה של ישראל. השינוי עשוי להיות בזירה של בריסל – כלומר, נשאלת השאלה כיצד הממשלה החדשה תצביע בתוך האיחוד האירופי. אורבן טרפד חלק מההחלטות שהיו עוינות מאוד כלפי ישראל. מגיאר ניצח על הטיקט של חזרה לקו האירופי, והוא עלול בעימותים מול ישראל לנקוט בעמדת האיחוד האירופי. אני לא מצפה לשינוי דרמטי.

הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 13 באפריל 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

נועה לזימי: ההישגים של המערכה הזו, גם אם זהו כעת אקורד הסיום, הם כבירים. אם זה עריפת הצמרת של המשטר, גריעה והשמדה של יכולות צבאיות בתחומי הטילים והגרעין, והעובדה שאיראן מבודדת מדינית ומרוסקת כלכלית. בתוך כל זה ישראל מיצבה את עצמה כשותפה אסטרטגית ראשונה במעלה של ארה"ב- נחושה, אמינה ויעילה.

המציאות היא נפיצה באזור שלנו. מתוך הערכה להישגים המדיניים, אני מצפה מהמדינאים גם לנסח מטרות בצורה ריאלית, ובדגש על תושבי הצפון. בזירת לבנון יש פער מסוים בין מה שהובטח לבין הערכת החסר ליכולות חיזבאללה. העניין הוא לדעת להיות בהירים לגבי היעד של פירוק חיזבאללה מנשקו – אבל מה זה אומר בפועל? מה מכלול הצעדים שאנו נוקטים, ולתת לכך מסגרת זמן ריאלית. צריך לשקף זאת לציבור.

הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 12 באפריל 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

יוסי אמרוסי: צה"ל ב-40 יום האחרונים הסיר שתי דרכי פעולה עיקריות של האוייב: ירי ישיר ופלישה ליישובי הגבול. צה"ל סיכל ומסכל אותן ועכשיו יותר קשה לפגוע בישובי הגליל. הבעיה המרכזית שנותרה היא ירי תלול מסלול שזו בעיה שמאתגרת את צהל.

יש עדיין שני מנופים: צריך לפגוע במפלגת אמל – מפלגה שיעית שהיא הזרוע המדינית של חזבאללה כדי לאפשר לממשלת לבנון מרחב פעולה רחב יותר. ואם לא תהיה ברירה נצטרך לפגוע בתשתיות של לבנון עצמה. תושבי הצפון אינם יכולים להמשיך לחיות כך במציאות הנוכחית.

הראיון המלא התקיים ברדיו צפון, בתאריך 12 באפריל 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

אלי קלוטשטיין: הנשיא טראמפ הוא איש בעל חזון, והוא לא סתם נכנס למלחמה הזאת. הוא ידע שהיא יכולה להסתבך, הוא הכיר את התאריך של בחירות האמצע וידע מה ההשלכות שיכולות להיות על שוק הנפט. הוא בכל זאת החליט, בניגוד לכל נשיא אחר בהיסטוריה, להיכנס ולחסל את הסכנה הזאת, את האיום הזה, של תוכנית הגרעין האיראנית, אולי גם של תוכנית הטילים, עם שאיפה מאוד רחוקה של יצירת תנאים להפלת המשטר.

הוא מבין שזה לא משהו שעושים בזבנג וגמרנו. הוא מנסה עדיין להגיע למטרות שהוא הציב לעצמו, ולדעתי הוא לא יירתע מלהמשיך במתקפה אם הוא חושב שיוכל להשיג דברים, אם הוא חושב שמה שניסה להשיג בדיפלומטיה הוא יוכל לקבל באמצעים צבאיים.

הריאיון המלא שודר בערוץ 10, בתאריך 12 באפריל, 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.