משה פוזיילוב: החוק הזה אינו עומד לבדו. יש לזכור באיזה אקלים הוא מתקבל. לדעתי, התפיסות הישנות שלפיהן אם לא ננהג בבתי הכלא לפי כל כללי האחווה, הטיפול והעזרה לכלואים – הם ישנאו אותנו יותר, אינן נכונות עוד ואינן מחזיקות מים. לאורך השנים התקיימו תפיסות שונות מאוד, אשר הובילו בסופו של דבר לכך שבתי הכלא הפכו לחלק מהבעיה ולא לחלק מהפתרון.

לדעתי, זהו חוק טוב, שמטרתו לאפשר יישום מדיניות. עם זאת, הוא יוצר דיפרנציאציה בין מפגע יהודי למפגע ערבי, ובכך משאיר בידי מתנגדי החוק את האפשרות לטעון כי מדובר בסוג של אפרטהייד. לדעתי, זו בעיה משמעותית.

הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 31 במרץ 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

יוסי אמרוסי: עד השבעה באוקטובר הייתי נגד עונש מוות למחבלים, בעיקר בגלל הפרוצדורה המשפטית שהייתה כרוכה בכך. ידעתי שאם יינתן עונש כזה יהיה תהליך ארוך של עררים, משפטים ובג"ץ, ובזמן הזה אותו אסיר יהפוך לסוג של גיבור מה שעלול לעורר פעילות חבלנית נוספת ומהומות בתוך הכלא. בעקבות השבעה באוקטובר שיניתי את דעתי ואני בעד עונש מוות למחבלים שביצעו עבירות חמורות במיוחד. יש בכך גם מהצדק וגם זכותה של המדינה להעניש בחומרה את מי שפוגע בה באופן משמעותי/

כאיש מקצוע הדבר המשמעותי שלמדתי מהשבעה באוקטובר הוא בחינת הקונספציות שלי ולא רק של מערכת הביטחון. אני רואה בשנתיים האחרונות שהתנאים של המחבלים בכלא שונים בתכלית ממה שהיה קודם, אחרי שחשבנו שאם נרע את התנאים למחבלים זה יגרור מהומות, פיגועים ובעיות ביטחוניות, אבל בשנים האחרונות אני רואה שלמרות הרעת התנאים, לא רק שזה לא גורם לפיגועים נוספים ומהומות אלא להיפך, השליטה בכלא מצוינת. שב"ס עושה עבודה נהדרת.

הראיו ןהמלא פורסם באתר ערוץ 7, בתאריך 31 במרץ 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

משה פוזיילוב: מי שעושה פיגוע על רקע שנאה וטרור, יהודי או ערבי, הדין צריך להיגזר בצורה שווה, ומאחר ואין מקום להשוואה מספרית בין המחבלים לבין יהודים שביצעו פעולות לאומניות, נכון היה להותיר את המדד שוויוני. העניין הזה יהיה לב ליבה של האופציה שתמנע מהחוק הזה להתממש.

אין אצלנו תופעה של רצח ערבים כתופעה, ודווקא בגלל זה אנחנו צריכים להגיד אמירה שווה, שאנחנו לא מקבלים שום רצח שהוא פשע שנאה. עם כל היתר אפשר יהיה להסתדר והחוק יוכל לעבור כמו שהוא.

הראיון המלא פורסם באתר ערוץ 7, בתאריך 31 במרץ 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://youtu.be/lkCJsaSlGGM

יוסי אמרוסי: עקרונית אני בעד חוק עונש מוות למחבלים. המדינה צריכה את היכולת להטיל את העונש הכי חמור שאפשר על מי שמבצע מעשי טרור קשים במיוחד. בעבר, למען האמת, הסתייגתי מהטלת העונש הזה, כי חששתי שהפרוצדורה המשפטית תגרום לכך שזה יימשך שנים ולא יבוצע.

החוק החדש אמור לאפשר הליך מהיר יותר ופשוט יותר. אני חושב שצריך לתת לשופטים שיקול דעת, כיוון שזה עונש בלתי הפיך. אני מאוד מקווה שזה ימומש. אני מצטער שזה לא חל על מחבלי הנוח'בה. זה הטריגר לחוקק את החוק הזה מלכתחילה.

הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 31 במרץ 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

פרופ' קובי מיכאל: הם מזהים בדרום שורה של יעדים אסטרטגיים שבעיניהם הם 'ראויים לפגיעה'. זה מתחיל בבאר שבע, שם נמצאים פיקוד הדרום ותעשיות טכנולוגיות מתקדמות, בדגש על קריית ההייטק, וממשיך לאזור דימונה על כל המשמעויות של הדבר, וכן לירוחם, שם מרוכזות תשתיות של תעשיות כימיות. 

הם מנסים לייצר משוואה ברורה – 'אתם פגעתם בתעשיות שלנו, אנחנו נפגע בתעשיות שלכם'. זהו ריכוז מאמץ". הראיון המלא התפרסם בגלובס, בתאריך 30 למרץ 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

נועה לזימי: החותים מונעים מלהט אידיאולוגי מאוד חזק. הם הפגינו תעוזה שלא בהלימה ליכולות הממשיות שלהם. הם כרכו את המאבק שלהם בסיפור הפלשתיני, ראינו את השיגור לישראל, אבל היו גם הרבה הבטחות ואיומים שלא התממשו. יחד עם זאת חשוב להם להיות מעורבים גם מתוקף השותפות עם טהרן. שרידות המשטר שם חשובה להם. הם אמנם לא יוכלו להיות מי שימנע את נפילתו אם יימשך מאמץ אמריקאי ישראלי בכיוון הזה, אבל אם המשטר בטהרן ישרוד הם לא ירצו להיות אלה שלא הפגינו תמיכה במשטר הזה שעלול לבוא איתם חשבון.

הראיון המלא התפרסם באתר ערוץ 7, בתאריך 30 במרץ 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://youtu.be/G3thhWr0boU

נועה לזימי: רבים תוהים מדוע החות'ים לא הצטרפו עד כה. ייתכן שהיה ויכוח פנימי בצמרת הארגון לגבי מועד ההצטרפות למערכה. כבר לפני כשבועיים בכיר חות'י אמר שנפלה החלטה והם יעדכנו. ייתכן שהם המתינו לאות מטהרן כחלק מהסלמה מתמשכת. מבחינת איראן, המטרה המרכזית היא להגביר את הלחץ הבינלאומי, למשל דרך סגירת מיצרי באב אל-מנדב.

החסימה של מיצר הורמוז מפעילה לחץ רב על התעבורה הימית. יש מדינות שיש להן צינורות עוקפים כמו בערב הסעודית עם נקודת יציאה לים האדום. הנמל הזה, אגב, הותקף על ידי האיראנים לפני כשבוע. ניתן לתקוף את הנמל עצמו וגם להטיל מצור על מיצר באב אל-מנדב, ובכך למנוע את נתיב ייצוא הנפט החלופי שבו משתמשת ערב הסעודית. זו דוגמה ללחץ משולב על עורק מרכזי נוסף בתעבורת סחורות ואנרגיה.

הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 30 במרץ 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

רות פינס פלדמן: היו הבהרות במהלך סוף השבוע שלפיהן, בכל הנוגע לגרעין, ארה"ב אינה מתכוונת להתפשר. הם מנסים להשיג באמצעים מדיניים את מה שהם מנסים להשיג כעת באמצעים צבאיים. מדובר ביעד שקשה מאוד להשגה, ולכן אנו רואים תהליך של משא ומתן תחת אש. ארה"ב ממשיכה לעמוד על הקווים האדומים שלה ואינה מתפשרת, ולכן מדובר בתהליך שיימשך עוד זמן.

חשוב לישראל לשקף לארה"ב כי מבחינתה לא ניתן להשלים עם איראן גרעינית. גם אם יושג הסכם, הסנקציות צריכות להישאר על איראן, לצד בידוד מדיני. זהו מרכיב קריטי עבורנו.

הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 29 במרץ 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://youtu.be/nlL_B7ArwOc

נועה לזימי: המעורבות של החות'ים הייתה בלתי נמנעת. הם אינם יכולים להישאר צופים מן הצד. ברמה האזורית המעורבות מאפשרת להם להקרין כוח על פני האזור כולו. ברמה המקומית זה גם משרת אותם שכן מדובר בהסטת קשב מן המשבר העגום בתימן אל עבר אויב חיצוני. יש כאן גם את השותפות האסטרטגית מול טהרן, שסיפקה להם תמיכה נרחבת – לוגיסטית, כלכלית וצבאית. ההנהגה לא יכולה הייתה להמשיך להסתפק ברטוריקה לוחמנית בלבד, ונדרשה להביע תמיכה מעשית יותר.

יש כאן מנעד של אפשרויות מה הם יעשו בהמשך: משיגורים בודדים, דרך חידוש המתקפות בים האדום נגד ספינות שעושות את דרכן לישראל או מזוהות עמה, ועד איום על נכסים אמריקאיים במזרח התיכון. מהלכים כאלה יגדילו מאוד את העימות, והם זוכרים היטב את המכות שספגו מארה"ב.

הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 28 במרץ 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

רות פינס פלדמן: ארצות הברית שואפת להגיע להסכם מדיני שיוציא את האורניום ויטיל הגבלות מסיביות על איראן בהקשר הזה. אך הניסיון מלמד כי יהיה זה ככל הנראה פתרון זמני בלבד, וללא שינוי בשאיפות ובאופי המשטר לא נראה סוף לאיום. לפי התפיסה שלנו במכון, הדרך להתמודד עם האתגרים היא לפצל בין הסכם הפסקת האש להסדר על סוגיית הליבה והמשך הסנקציות. הפסקת אש בלי שיקום המשטר עדיפה על הסדר שישמר אותו.

בעיקרון, שליטה אמריקנית במרחב הימי והאווירי סביב האי חארג' מאפשרת חנק כלכלי מוחלט בלי לכבוש אותו פיזית. מבחינת ארצות הברית, השמדת התשתיות מהאוויר תשיג את אותה מטרה של 'עצירת המימון לטרור' ללא צורך בהחזקת שטח. טראמפ שואף לבסס את מודל ונצואלה על איראן, למצוא שותף מבפנים, ולהשיג שליטה על מקורות האנרגיה והמעבר הימי של מצרי הורמוז. הוא כבר הכריז כי אם יימצא פתרון מדיני לסוגיה, המעבר מבחינתו יהיה בבעלות משותפת של איראן וארצות הברית. בפתרון הזה הוא לא בהכרח צריך לשלוח כוחות צבאיים קרקעיים, בטח לא למהלך ממושך

הראיון המלא פורסם בערוץ 7, בתאריך 26 במרץ 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.