אלי קלוטשטיין: חמאס לא מתכוון לוותר על נשקו. הוא עושה כמה מהלכים בכיוונים שונים כדי לחזק את עצמו ולהשתקם, כמו איסוף נשק מהפעילים שלו, איסוף נפלים של צה״ל ברחבי עזה. חמאס איבד הרבה מאוד לוחמים במלחמה, ולכן הוא צריך לגייס מחדש את כלל לוחמיו, לארגן מחדש את הגדודים ולמנות מפקדים. הוא אומר זאת בפה מלא.

מבחינת ישראל, אין גוף שיהיה מוכן להילחם ולפרק את חמאס מלבד צה״ל, ולכן התקדמות בשלב זה תוך נסיגה של כוחות צה״ל מסוכנת לנו מאוד. חמאס ישתקם, ובסופו של דבר יעמוד מולנו ארגון טרור ששואף להשמיד אותנו ויבנה את עצמו מחדש. עד שנוכל לוודא שהיישובים שלנו מעבר לגדר יהיו בטוחים, עלינו להתעקש שאי אפשר להוציא את צה״ל מעזה.

הראיון המלא התקיים בערוץ 9, בתאריך 29 לדצמבר 2025.

יוסי אמרוסי: תופעת השב"חים היא סכנה ביטחונית מהשורה הראשונה, ולדעתי היא אינה נמצאת בעדיפות מספקת בסדר היום של מערכת הביטחון. אנחנו שוב רואים שב"חים ששהו בישראל, עבדו בה וביצעו פיגועים קשים וקטלניים. הגיע הזמן שישראל תעשה שינוי כיוון – קודם כול לחזק משמעותית את הגדר, כולל שימוש ברחפנים, מצלמות, חיישנים ונוכחות גבוהה של חיילים. אני יודע שלצה"ל יש המון משימות ואין לו מספיק כוח אדם, אבל זו חזית ביטחונית שבסופו של דבר אזרחים נהרגים בגללה.

הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 28 לדצמבר 2025.

רות וסרמן לנדה: אני חושבת שיש בעיה הולכת וגוברת עם המצרים. זה פרטנר אסטרטגי חשוב מאוד להיעדר מלחמה, אבל המצרים נוקטים צעדים שמאוד מטרידים אותי, כמו ההתעצמות הצבאית בחצי האי סיני: הרחבה משמעותית של אתרי אחסון תת-קרקעיים, הארכת מסלולי טיסה והצטיידות באמצעים צבאיים. כל אלה חורגים מהסכם השלום איתנו. היה צריך להתנות את החתימה על הסכם הגז בהתייחסות לדברים הללו. בנוסף, קיימת במצרים אינדוקטרינציה חריפה כבר עשרות שנים, והיא רק הולכת ומחמירה.

הראיון המלא התקיים בכאן 11, בתאריך 27 לדצמבר 2025.

נועה לזימי: ברובד האסטרטגי ברור שמדובר באזור קריטי – דרום הים האדום, תימן והאזורים שבשליטת החות׳ים. ישראל זקוקה לבעלות ברית ולשותפויות באזור הזה כדי לטרפד את השלטון החות׳י. נגישות לנוכחות צבאית ומודיעינית במרחב שנמצא כ־700 ק״מ מצנעא (לעומת 2,000 ק״מ מישראל), מהווה יתרון משמעותי. זה רלוונטי במיוחד לאיסוף מודיעין, ואולי גם למשימות התקפיות.

בהקשר רחב יותר: באפריקה פועלים כוחות רבים, חלקם עוינים את ישראל. טורקיה פרוסה בצורה רחבה מאוד ביבשת, ואף מחזיקה שם בסיס גדול. היא מקיימת קשרים עמוקים עם סומליה, ולכן שותפה לגינויים נגד ישראל. ישראל חייבת למצב את עצמה בזירה הזו ולהדביק את הקצב.

הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 28 לדצמבר 2025.

משה פוזיילוב: מה שקורה עכשיו בנגב — השחתת רכבים וסוג של אלימות קולקטיבית כתגובה לפעולה משטרתית — הוא סימפטום לקריסה עמוקה של סדר חברתי ולחוסר משילות. החברה הבדואית נוהלה בעבר באמצעות חמולות. המערכת הזו התפרקה, אך המדינה לא נכנסה במקומה. נוצר ריק, ובתוכו פועלים ארגוני פשיעה חמושים ומאורגנים, שבחלק מהיישובים משמשים כריבון בפועל.

לגבי הפיגוע שאירע ביום שישי: אני חושב שהגיאוגרפיה אפשרה לפיגוע הזה להתפרס על פני כמה עשרות קילומטרים, בין היתר בעזרתו האדיבה של אזרח ישראלי — קבלן, שמאפשר לשוהה בלתי חוקי לעבוד אצלו ואף נותן לו רכב. הכלי המרכזי והיעיל ביותר הוא גדר ההפרדה ומרחב התפר. הגדר נבנתה כדי לייצר חיץ בין אזורי מחבלים לבין מרכזי אוכלוסייה בישראל, והיא הביאה לירידה דרמטית בהיקף הפיגועים. הירידה בפיגועי ההתאבדות נבעה משילוב של חיץ פיזי, מודיעין עמוק ושליטה בתנועה — וכאשר השרשרת הזו נפרצת, קורה מה שקרה ביום שישי.

הראיון המלא התקיים ברדיו דרום, בתאריך 28 לדצמבר 2025.

https://youtu.be/cF6ra_IqzRQ

יוסי אמרוסי: אני רואה את פרשת פלדשטיין באופן חמור. יש פה גם את ההדלפה וגם סיפור של הנדסת תודעה שביצעו בשם קטאר גורמים בכירים, כשאתם כעיתונאים מצטטים גורמים בכירים ואין לכם מושג אם זה נכון או לא. יש פה הרבה מה לחקור, מהמקרה הקיצוני ביותר של סוג של ריגול ועד ניצול, אבל בסופו של דבר – לממשלת קטאר היו 2 או 3 אנשים בתוך לשכת רה"מ שפעלו לטובתם. זה לא תקין, ודורש בדיקה וחקירה.

הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 23 לדצמבר 2025. 

מאיר בן שבת: הנשיא טראמפ הכריז בנאום לאומה שנשא בסוף השבוע שעבר: 'סיימתי שמונה מלחמות בעשרה חודשים, השמדתי את איום הגרעין האיראני, סיימתי את המלחמה בעזה והבאתי, לראשונה מזה 3,000 שנה, שלום למזרח התיכון'. הדברים האלה מבטאים שאיפה אותנטית, ויש בהם גם כדי ללמד אותנו על החשיבות שהממשל מייחס לייצוב הפסקת האש. משימתו של הדרג המדיני בישראל היא לפעול לכך ששאיפות אלה של הממשל האמריקני ורצונו להתברך בשלום אזורי, לא יבואו על חשבון השגת היעדים החשובים לנו. 

כדאי לשמוע היטב את מה שבכירי חמאס אומרים בעניין ההתפרקות מנשק ופירוז הרצועה. מבחינתם, זה לא הולך להיות. לכל היותר הם מדברים על הודנה ארוכת טווח שבמסגרתה תהיה נצירת נשק ושמירתו בלי להתפרק ממנו. או מדברים על רעיונות שמבחינים בין נשק קל לנשק כבד, או רעיונות הזויים אחרים. ולכן, אסור לשכוח שהמטרה העיקרית שלנו היא לא הפסקת האש, אלא פירוק הנשק ופירוז הרצועה. ועד כה לא רק שמטרות אלה לא הושגו, אלא שמלבד הצהרות על המחויבות לכך, לא הוצגה שום תוכנית מעשית להשגתן.

הראיון המלא פורסם באתר בשבע, בתאריך 25 לדצמבר 2025. 

משה פוזיילוב על תפקוד שב"כ ב-7 לאוקטובר: דווח שהולך לקרות משהו בקנה מידה אסטרטגי והתעלמנו ממנו, למה? התעלמנו מתוך עיוורון שכפינו על עצמנו ומתוך רשלנות. אני חושב שהייתה רשלנות פושעת, אבל את זה יבדקו באמצעים אחרים מי שיוסמכו לכך בבוא היום.

על התפטרות סגן ראש השב"כ: אני חושב שראש שירות צריך לדעת בכל רגע נתון שהוא יכול לסמוך ב-100% על הסגן שלו. כל נושא תפקיד צריך סגן שהוא מקבל את רוחו ורצונו. יכול להיות שמה שקרה עם ועדת גרוניס יצר תשתית פחות טובה, ויכול להיות שהרצון של ראש השב"כ הנוכחי לשנות את ה-DNA האירגוני ולעשות דברים שהשב"כ עד היום לא עשה, יכול להיות שזה לא נתפס בעיניו כמבורך.

הראיון המלא התקיים ב-103FM, בתאריך 24 לדצמבר 2025.

יוסי אמרוסי: הנחת העבודה של מערכת הבטחון צריכה להיות שאירועי 7 באוקטובר עלולים להתרחש כל יום. לכל אורך קו התפר הארוך, במיוחד באזור ירושלים, יש לא מעט פרצות שמאפשרות כניסת שב"חים.

בעניין פרישת סגן ראש השב"כ: אני לא בטוח שהפרישה היא על רקע מתיחות בין השניים. ש' היה צריך לפרוש הן בגלל חלקו בשבעה באוקטובר והם מפני שזה היה הסיכום עם זיני.
כשנכנס ראש שב"כ חדש באופן טבעי הוא בוחר למטה הבכיר שלו אנשים שהוא מאמין ביכולותהם ויכול לסמוך עליהם.

בעניין העלמותו של הקצין הלבנוני, אחמד שוכר: ברמה העקרונית מדינת ישראל לא נטשה אף פעם את הרצון למצוא את רון ארד.

הראיון המלא התקיים ברדיו צפון, בתאריך 24 לדצמבר 2025. 

https://youtu.be/py8ib3VU4EM

פרופ' קובי מיכאל: הפסגה בירושלים של ישראל, קפריסין ויוון נועדה לבסס ברית טרילטרלית במזרח התיכון, סביב אינטרסים משותפים של אנרגיה וביטחון, ולשגר איתות ברור לטורקיה על ניסיון לבלום את השאיפות ההגמוניות שלה באזור.

הוא מתאר תהליכי שיתוף פעולה מתקדמים: חיבור גז וחשמל בין ישראל לאירופה דרך יוון וקפריסין, רכש מערכות הגנה אווירית ישראליות, אימונים ותמרונים משותפים והקמת כוח משימה משותף של כ־2,500 חיילים לשם הגנה, לא התערבות.

פרופ' מיכאל מציע לבנות את הארכיטקטורה האזורית החדשה מהאגן המזרחי של הים התיכון, דרך חיבור ישראל-קפריסין-יוון לפרויקט איימק (המסילה/ציר התחבורתי והכלכלי מהודו לאירופה), ורק אחר כך לשלב את לבנון וסוריה ואולי בעתיד את סעודיה, בלי לכפות מיד נורמליזציה גלויה עם ישראל.

הראיון המלא התקיים בשעה הבינלאומית בכאן רשת ב', בתאריך 23 לדצמבר 2025.