משה פוזיילוב: אני חושב שאי אפשר בכלל להבין את גודל הנס. האירוע הזה היה יכול להסתיים באסון כבד מאוד, ורק תושייה ברגע קריטי מנעה את צלילת המטוס. הקושי הגדול הוא שצוות שאמור לקחת נוסעים מנקודה אחת לנקודה אחרת ולהנחית אותם בביטחון, עלול לכלול אדם שהופך בעצמו לגורם שמסכן את חייהם.

אפשר להתמודד עם דבר כזה רק באמצעות פעולות מונעות מבעוד מועד – באמצעות סיווג ובחינת כשירות. אסור שחייהם של מאות בני אדם יהיו תלויים במזל או במודיעין, כי לא תמיד יהיה מודיעין. כמו שלא בכל לילה יש לך מידע שמישהו עומד לפרוץ אליך הביתה, אבל בכל לילה אתה נועל את הדלת.

הראיון המלא התקיים ברדיו דרום, בתאריך 04 באוקטובר 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://youtu.be/kSz0AVukPUU

משה פוזיילוב: כשמדובר בטיסות של חברות זרות כמו פליי דובאי, אין על המטוס אנשי ביטחון ישראלים, אנשי שב״כ או גורמי ביטחון ישראליים. האחריות היא של חברת התעופה, שצריכה לוודא שכל מי שנמצא על כבש המטוס מטעמה עומד בקריטריונים המתאימים, גם מבחינה ביטחונית וגם מבחינה אישיותית ונפשית.

אני לא חושב שצריך להגיע למצב שבו ראש הממשלה אומר לישראלים שעכשיו מסוכן יותר ולכן צריך לטוס רק בחברות ישראליות. במשך עשרות שנים פתחנו את השמיים לחברות זרות, המחירים ירדו וישראלים טסים לכל העולם. אין סיבה להכניס את ישראל לתקופה של הסתגרות. עכשיו מבינים שיש איזושהי פרצה, ואני מניח שכל מי שעוסק באבטחת התעופה ייתן לה מענה.

הראיון המלא התקיים בתאריך 02 באוקטובר 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

משה פוזיילוב: בהיבט היחסים עם מדינות ערב, אני חושב שיש כאן מערכת יחסים מאוד אינטימית עם האמירויות. גם ביחס לירדנים, שאיתם יש מערכת יחסים טובה מאוד מאחורי הקלעים, הקשר עם האמירויות נמצא במדרגה גבוהה מאוד. העובדה שהתעקשו שצוות ומטוס של האמירויות יחזירו את הנוסעים הביתה, ושמוחמד בן זאיד לקח אחריות על האירוע, היא יוצאת דופן מבחינת רמת האינטימיות והאמון שבין שתי המדינות. יש דוגמה היסטורית דומה במלך חוסיין, שלאחר הפיגוע באי השלום הגיע לבתי משפחות הנרצחות וישב איתן. אבל מקרים כאלה נדירים ביותר.

באשר לאנטישמיות וליחס לישראל בעולם, אני חושב שהקיום שלנו עצמו בעייתי בעיני רבים מאוד בעולם. במשך שנים הושקעו סכומי עתק בתדלוק השנאה ובעיצוב דעת קהל מאוד בעייתית, בעיקר בארצות הברית. המעשים הולכים אחרי הלבבות, והלבבות הוכשרו במשך שנים לשנוא יהודים, ואנחנו לא היינו באירוע. התעלמנו מקיומו ולא הבנו את עומקו. עד 7 באוקטובר 2023, מדינת ישראל לא באמת הבינה את עומק המערכה על הלבבות נגדה.

הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 01 באוקטובר 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

יוסי אמרוסי: חשוב להבין שיש למעשה שתי רמות של אבטחת מטוסים. המטוסים הישראליים – אל על, ארקיע וישראייר – מאובטחים על ידי מדינת ישראל ומערכת הביטחון הישראלית, ופועלים לפי הנחיות השב"כ. הנוסע הישראלי מקבל למעשה מעטפת אבטחה שלמה, מהרגע שהוא מגיע לנתב"ג ועד שהוא עוזב את הטרמינל בארץ היעד. גם בחו"ל מחכה צוות אבטחה ישראלי ומבצע בידוק ביטחוני מחמיר.

בחברות התעופה הזרות המצב שונה. הן אינן מאובטחות בחו"ל על ידי מערכת האבטחה הישראלית, אלא על ידי הרשויות המקומיות, בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים. בעיניי, רמת האבטחה של המטוסים הישראליים גבוהה הרבה יותר מזו של המטוסים הזרים.

הראיון המלא התקיים בחדשות 13, בתאריך 01 באוקטובר 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

אשר פרדמן: אני מאמין שהסעודים יסכימו להוציא את הישראלים משטחם כמה שיותר מהר. היחסים עם הממשלה בסעודיה, בוודאי בנושאים ביטחוניים מהסוג הזה, הם תקינים, ואני מעריך שהם ימצאו דרך לעשות זאת באמצעות חיל האוויר, אל על או גורם שלישי.

האירוע הזה לא צפוי לפגוע ביחסים המצוינים בין ישראל לאיחוד האמירויות. האמירויות הן יעד מרכזי מאוד עבור ישראלים, ודובאי היא מקום שבו נפגשים אנשים מכל רחבי המזרח התיכון, כולל מאיראן, סוריה ולבנון. יש גם שיתוף פעולה בין השב"כ לבין הרשויות בשדות התעופה שם.

הראיון המלא התקיים בכאן רשת ב', בתאריך 30 בספטמבר 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

מאיר בן שבת: למרות המציאות המאתגרת עבורו, הרושם הוא שהמשטר בטהרן עדיין לא נמצא עם הגב לקיר. בהגדרות הרפואיות מצבו קשה אך לא אנוש. האיראנים כנראה בונים על כך שהנכונות האמריקנית להגיע להסכם תמשיך להתקיים ותציל אותם אם יגיעו לפי התהום. על כל פנים, ישראל צריכה להיות ערוכה תמיד מתוך ההנחה שנקודת זמן מסויימת, שלא בהכרח ניתן יהיה לחזות אותה, איראן תשקול לתקוף אותה.

חופש הפעולה של ישראל להגן על עצמה מפני איום קיומי הוא עניין שאין לגביו מחלוקת. השלכותיו של הסכם עם איראן, הן קשות מאוד אפילו אם לא יהיו לו השפעות על חופש הפעולה של ישראל. כל הסכם עם האיראנים, אפילו אם יענה על הפרמטרים שנקבעו ע"י הממשל האמריקני, יהיה בסופו של דבר גלגל הצלה למשטר בטהרן; הוא יממן את התאוששותו וישמר את הסכנות ממנו.  את העמדה הבהירה והנחרצת הזו השמיע לפני כמה ימים הגנרל ג'ק קין, מי שכיהן כסגן ראש מטה צבא ארה"ב, וקיבל מידיו של טראמפ את המדליה הנשיאותית. הוא הגדיר במדויק את המלכודת האסטרטגית שמונחת לפתחו של הנשיא האמריקני והמליץ לראות כמטרה את יצירת התנאים אשר יעלו  את המשטר האיראני למסלול שיוביל לקריסתו. כל מילה נוספת מיותרת.

הראיון המלא פורסם במעריב, בתאריך 30 בספטמבר 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

אלי קלוטשטיין: לגבי המגעים בין ארצות הברית לאיראן, לא הייתי אומר שאנחנו על סף חידוש המשא ומתן, משום שהמגעים האלה כבר מתנהלים כמה ימים. אחרי פגישות בשולי העצרת הכללית של האו"ם בשבוע שעבר, נעשה אתמול ניסיון נוסף להתניע את המגעים, אבל הם עדיין לא ישירים ומתנהלים באמצעות הקטרים. כרגע מדובר בעיקר בניסיון לבדוק אם אפשר להגיע להתקדמות כלשהי סביב ההצעה האיראנית, שטראמפ כבר דחה בפומבי. בשלב הזה זה לא נראה כאילו הדברים מתקדמים לכיוון חיובי. גם באיראן נשמעים קולות פסימיים, ויש דיווחים שלפיהם טראמפ מעריך שהמצב עלול להתקדם לעבר חידוש המלחמה אחרי בחירות האמצע. לכן ייתכן שמדובר בניסיון אחרון, או כמעט אחרון, להגיע להבנות.

הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 29 בספטמבר 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://youtu.be/7OHKe0sI9u0

אלי קלוטשטיין: לגבי החוליה שנעצרה בבריטניה, אף אחד לא יופתע אם יתברר שאיראן אכן עומדת מאחוריה. האיראנים כבר איימו לפעול נגד בסיסים באירופה שמהם פעל חיל האוויר האמריקאי במתקפות נגד איראן, והם ינסו לפגוע בכל אינטרס אמריקאי שיוכלו להגיע אליו. אם אכן הייתה כאן חוליה בהכוונה איראנית שניסתה לפגוע בנכסים אמריקאיים, אפשר להבין את התמיהה האמריקאית על כך שהחשודים שוחררו בערבות למעצר בית.

האיראנים ידועים בכך שהם מפעילים גורמי פשיעה מקומיים באירופה. צריך למצוא את מי שהפעיל אותו, את האנשים שעמדו איתם בקשר ואת צינורות העברת הנשק והאמצעים.

הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 29 בספטמבר 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

אשר פרדמן: אנחנו בישראל נוהגים לומר "או״ם שמום", אבל המחקר שלנו חושף יותר מ־30 גופים בתוך האו״ם שהם המנוע של הקמפיין הבינלאומי נגד ישראל – של הדה־לגיטימציה, הלוחמה המשפטית והניסיונות לעצור חיילי צה״ל בחו״ל. מי שמממן חלק גדול מהמנגנונים האלה הן דווקא מדינות המערב, ובהן ארצות הברית, גרמניה וצרפת.

המחקר שלנו חושף את עומק המנגנון הזה, ובמקביל פונה למדינות ידידותיות, ובראשן ממשל טראמפ, ואומר להן: זה לא רק נגד ישראל. הפעילות הזאת גם מקדמת אינטרסים של סין ופוגעת באינטרסים של המערב.

הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 28 בספטמבר 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

אולגה דויטש: ההחלטה של הולנד להחריף את החרם על מוצרים מיהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורמת הגולן אינה מפתיעה. ידענו כבר מאמצע אוגוסט שהמהלך הזה נמצא על הפרק, והיו ניסיונות למנוע אותו. מה שמעניין הוא שהולנד מקבלת כאן החלטה שסותרת למעשה את המדיניות הרשמית של האיחוד האירופי, ואנחנו לא רואים את בריסל מנסה לעצור אותה.

אני רואה את המהלך הזה כחלק ממה שאני מכנה "חנק דיפלומטי" נגד ישראל. כאשר הלחימה הפיזית נפסקת ואי אפשר עוד לתקוף את ישראל על כך שהיא מגינה על עצמה בשדה הקרב, מתחילה הלוחמה הפוליטית. הולנד אינה המדינה היחידה שפועלת כך, אבל במקרה הזה היא נוקטת צעד אגרסיבי במיוחד. תיאורטית, אדם שחוזר ממזרח ירושלים עם מזכרת יכול להיקנס ואף לעמוד בפני סנקציות פליליות. ההחלטה כוללת גם מגבלות על שירותים מקוונים, חברות תיירות וחברות הולנדיות הפועלות במדינות שלישיות.

הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 28 בספטמבר 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.