רות פינס פלדמן: הלחץ האמריקאי הכבד והמעורבות העמוקה בפרטי ההסכם העלו בישראל טענות כי המדינה מתנהלת כ"מדינת חסות" של ארצות הברית. פינס פלדמן דוחה נחרצות את הטרמינולוגיה הזו. לשיטתה, ההתנהלות האמריקאית הנוכחית אינה מעידה על שליטה בישראל, אלא על סגנון המנהיגות של הנשיא טראמפ. "יש לו אידיאולוגיה ואג'נדה ביחסים הבינלאומיים של הפגנת כוח וסמכות, אנחנו רואים את זה גם ביחס לישראל, זה לא אומר שבדלתיים סגורות זה מה שקורה. ישראל לא בת חסות אלא מדינה עצמאית. אנחנו צריכים גם לדעת להגיד דברים קשים לאמריקנים ולעמוד על שלנו כשיש חילוקי דעות.

עיקר הלחץ האמריקני מופנה כעת למעבר לשלב ב' של ההסכם עם חמאס, וזו, לדברי פינס פלדמן, נקודה קריטית עבור ההנהגה הישראלית. "זה יהיה המבחן של נתניהו – שהדברים יקרו בהתאם לאינטרסים המובהקים של ישראל.

הראיון המלא התפרסם בערוץ 7, בתאריך 25 באוקטובר 2025. 

ד"ר עדי שורץ: ישראל נפלה למלכודת שאונר"א טמנה לה במשך עשורים, כאשר התמקדה באופן בלעדי בהוכחת הקשר בין עובדי הסוכנות לבין ארגוני הטרור. זוהי טקטיקה ותיקה של אונר"א, המוכרת עוד משנות ה-60, שלפיה הסוכנות מודה בקיומם של "תפוחים רקובים" בודדים, מבטיחה לטפל בהם נקודתית, ובכך מטהרת את הארגון כולו. הטענה היא, 'אה, יכול להיות באמת שיש כמה תפוחים רקובים, אנחנו המומים לגלות שבאמת חלק מהאנשים שמקבלים שכר מאונר"א הם גם פעילי טרור, אבל אנחנו נדאג לזה שהם יפוטרו'. מעבר לכך הם תמיד אומרים שאונר"א עצמה היא 'בסדר'. זה בדיוק מה שהתרחש במקרה הזה.

אונר"א היא כלי פוליטי ולא באמת סוכנות פליטים. זו סוכנות מלחמה שנועדה לשרת את המשך הנרטיב הפלסטיני, שלפיו ליהודים אין זכות קיום כמדינה ריבונית בארץ ישראל.

הראיון המלא התפרסם בערוץ 7, בתאריך 25 לאוקטובר 2025.

רות וסרמן לנדה: הפסקת האש היא עדינה, בעייתית ומאד שברירית. היא עדיין לא במעורבות והשגחה של ערב הסעודית. במידה וחמאס לא יפורק מנשקו הם לא מוכנים להיות חלק מכל הסיפור הזה, אבל אחרי האמירה הזו הם חיזקו התבטאות קודמת לפיה הם לא ינרמלו יחסים עם ישראל כל עוד הממשלה הנוכחית שולטת בזירה. טראמפ נחוש שיהיה הסכם בין ישראל וסעודיה גם מההיבט הכלכלי, כדי לייצר אלטרנטיבות של שינוע אנרגיה וגם מבחינת השינוי שהוא מנסה לייצר במזרח התיכון. זה אומר שיהיה מחיר גבוה יותר שאנחנו וארה"ב נצטרך לשלם עבור הנורמליזציה.

אנחנו צריכים להיכנס לכל ההסדרים עם המדינות הערביות בעיניים פקוחות ברגע שנעשה את זה ונבין שמדובר באינטרסים אז זה לגיטימי. ההערכה וכבוד הדדי שאנחנו נעמוד על מה שחשוב לישראל ולאינטרסים שלה ונקבל את הכבוד שלנו בהתאם. ככה זה בשכונה סביבנו.

הראיון המלא התקיים בגלי צה"ל, בתאריך 25 לאוקטובר 2025.

פרופ' קובי מיכאל: חמאס מנסה להגדיר מחדש את המציאות בעזה שלאחר המלחמה כדי להפוך את עצמו לבלתי ניתן לעקירה. בכל יום הם מתקדמים הרבה. חמאס לא שינה את הגישה שלו, הם לא מתכוונים לפרוק את עצמם מנשק. הם לא מתכוונים לעזוב את רצועת עזה ולא להיות חלק מהיום שאחרי

הראיון המלא פורסם במעריב, בתאריך 25 לאוקטובר 2025.

ד"ר עדי שורץ: מצד אחד הפסיקה של בית הדין בהאג לא מחייבת, אבל באווירה הכללית העולמית המאד עוינת לישראל וגם בתוך המערכת הישראלית אני חושש שזה יחזק את אותם אנשים שרגילים לעבוד עם אונר"א ונמנעו כל השנים לסגור את הארגון הזה.

צריך להבין שמתוך הרישומים של אונר"א על כ-6 מיליון פליטים פלסטינים, אם היינו מיישמים את הסטנדרט הבין לאומי לגבי מי פליט ומי לא היינו מקבלים 20-30 אלף פליטים שחיים בלבנון ובסוריה. כל מי שחי ברצועת עזה ובגדה המערבית נמצא בארץ ישראל והם לא היו צריכים להיחשב מלכתחילה כפליטים. לא צריך סוכנות פליטים לא בעזה ולא ביו"ש. אין שום סיבה להחליף את אונר"א. פשוט צריך לבטל אותה.

הראיון המלא התקיים בכאן 11, בתאריך 23 לאוקטובר 2025.

משה פוזיילוב: אני חושב שעשינו הסכם טוב – החזרנו את כל החטופים החיים, ומחזירים חלק מהחטופים החללים. חצי מהרצועה נמצאת תחת שליטת הצבא שלנו. יש קואליציה אמריקאית–ישראלית–ערבית על פירוק חמאס. שיקום עזה תלוי לחלוטין בעמידה בפירוז הרצועה. לי זה נשמע כמו ניצחון, אבל אנחנו צריכים להיות ערניים וחכמים לגבי ההסכם הזה. אנחנו צריכים להגיב בעוצמה על כל יכולת וכל אמצעי שנזהה שיכולים לגרום לנפגעים.

הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 23.10.2025.

מאיר בן שבת: אם ישראל לא תעשה בעצמה את הדברים – אף אחד אחר לא יעשה זאת בשבילנו", מדגיש בן שבת, "המציאות תתעצב בכיוונים מנוגדים ליעדים שהיא הציבה, גם אם יהיו ניסיונות לשווק אותה בצורה אחרת. התרחיש שצריך להדאיג אותנו יותר מכול הוא מצב שבו חמאס לא מפורק מנשקו, המדינות המתווכות מגיעות עימו להסדר שלפיו הוא משאיר את הנשק ברשותו, כולל המנהרות, בלי להשתמש בו, ושהוא שותף בניהול ענייניה של הרצועה בחסות המדינות המתווכות או ממשלה כביכול טכנוקרטית. תרחיש כזה מבטיח את המשך התעצמותו של חמאס תוך כבילת ידיה של ישראל, ולכן אסור לנו להסכים לכך

הראיון המלא התפרסם בבשבע, בתאריך 24 לאוקטובר 2025.

נועה לזימי: לארדואן יש שאיפות הגמוניות לאיזור. הוא מאיים גם על המצרים, יש לו שלוחות בלוב. המוטיבציה שלו כאן לא תמימה, והכל במסווה של סיוע הומניטרי לאיתור החללים שלנו. שלא נשלה את עצמנו – הם מכשירים את הקרקע להמשך הנוכחות שלהם ולמעורבות גם בתהליך השיקום וזה מסוכן לנו.

הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 22 לאוקטובר 2025.

https://youtu.be/ZPgDuoC3cdk

אשר פרדמן: הביקור של סגן הנשיא בישראל הוא חשוב, משום שהוא אדם שמשפיע על הנשיא, והוא אהוד על הצעירים של המפלגה הרפובליקנית. בגדול, השאלה היא עד כמה אנשי טראמפ ירצו להמשיך לקדם את תכנית 20 הנקודות, למרות שהמציאות בשטח עדיין לא תואמת את מה שכתוב על הנייר. חמאס לא מתפרק מנשקו, וכנראה שאין לו כוונה כזו.

אנחנו רואים מומנטום חיובי בהרחבת הסכמי אברהם. ניכרת התקדמות מול אינדונזיה ועוד שורה של מדינות. אפשר לקדם את היחסים באמצעות תכנית עבודה מסודרת, וסגן הנשיא – יחד עם וויטקוף וקושנר – ירצו לקדם נושאים אלה. יש כאן חלון הזדמנויות לכך.

הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 21 לאוקטובר 2025. 

יוס רוזן: אינדונזיה היא מדינה מאוד חשובה – הדמוקרטיה השלישית בגודלה בעולם, ואחת הכלכלות המובילות והצומחות באסיה. את ההתפתחויות באינדונזיה בעשורים האחרונים מכנים 'נס כלכלי', וזאת לא הגזמה.

באופן מסורתי, זאת מדינה שנהגה במדיניות של אי־הזדהות, כלומר בחרה לא להצטרף אל המחנה הסובייטי ולא אל המחנה הדמוקרטי, ואף היתה בין המייסדות של גוש המדינות הבלתי מזדהות. מאחורי הגישה הזאת עמד הרצון המוצהר לפעול לטובת השגשוג של כולם, בלי קשר לאידיאולוגיה כזו או אחרת.

הראיון המלא פורסם בישראל היום, בתאריך 16.10.2025.