https://youtu.be/bD4l79aCSto

פרופ' קובי מיכאל: נראה שמה שחשוב לחמאס זה לחלץ את מה שנשאר מתכנית טראמפ – להבטיח הישארותם ברצועת עזה, המשך מעורבותם בכל מה שקשור ליום שאחרי, לשמור על חלק מהנשק שברשותם ולסיים את האירוע כשהם יכולים להציג תמונת ניצחון.

הם היו רוצים לקשור את עניין שחרור החטופים בעניין הנסיגה של כוחות צה"ל. ברור שלא יכולה להיות בנקודת הזמן הזו נסיגה מלאה, אבל הם רוצים שהיא תהיה משמעותית יותר מזו שמופיעה כרגע במפות.

הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 06.10.2025. 

רות וסרמן לנדה: למצרים יש אינטרסים קצת שונים מקטאר. הם רוצים השפעה וכוח, אבל מה שמניע אותה אלה מניעים לאומניים שקשורים באדמה, גבולות, לחזק את חלקת האלוהים שלה. היא מאד מוטרדת מחוסר היציבות ברצועת עזה כי זה משליך על היציבות במצרים.

מצרים מבחינה כלכלית במצב מאד קשה. יש במצרים חדירה של קטאר בין היתר גם למעגלים משמעותיים במצרים כמו הצבאיים ומקבלי ההחלטות. זה לא היה בעבר. עדיין מדובר פה על עסקה שמורכבת מ-21 נקודות, שהיא לא מושלמת בלשון המעטה, אבל הדבר החשוב ביותר הוא החזרת החטופים ואני אופטימית לגבי זה. טראמפ באופן גאוני הביא את כל מדינות ערב להסכמה על מתווה של שחרור כל החטופים וזה צעד שאני מאמינה שיכול לקרות.

הראיון המלא התקיים בגלי צה"ל, בתאריך 05.10.2025.

פרופ' קובי מיכאל: כרגע חשוב מאוד שישראל תנצל את ההיפוך שחל בכל הנוגע ללגיטימציה הבין-לאומית. זה לא יישאר לאורך זמן, ולכן חיוני למצותו באופן שיקדם אותנו במטרות גדעון ב'. יש להמשיך להפעיל לחץ בעזה. חמאס בעיר עזה מאבד את הנכס המשמעותי שלו — האוכלוסייה. חלק גדול מלוחמיו כבר ברח מחוץ לעיר, אך גרעין קשה ונחוש ממשיך במלחמת גרילה. לצה״ל יש את האמצעים והדרך לבצע זאת. יש להיערך מיד לעניין של דיר אל-בלח.

הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 03.10.2025.

נועה לזימי: בהקשר הרחב – לאחר ניסיון החיסול בדוחה, החלה ארצות הברית לנקוט שורה של צעדים שנתפסו כמעין פיצוי על התקיפה הישראלית. כבר אז הנשיא דיבר על הסכם ביטחוני, והייתה התקדמות במגעים ובשותפות עם ארצות הברית. לאחרונה גם ראינו את התנצלותו של נתניהו – נוסח ההתנצלות היה אמנם מסויג, אך יש שראו בו ביטוי לכניעה בפני אחת מתומכות הטרור הגדולות בעולם.

הצו הנשיאותי שפורסם נחשב לצעד חריג מסוגו. על פי הנוסח הגלוי, מדובר בהתחייבות אמריקנית להגן על קטאר מפני תקיפה ולפעול בכל האמצעים הנדרשים. התזמון כמובן איננו מקרי, אך יש כאן גם אלמנט הרתעתי כלפי מדינות נוספות באזור.

הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 03.10.2025.

פרופ' קובי מיכאל: מה שמדברים עליו עכשיו ככיבוש צבאי וממשל צבאי, לשיטתי, אינו מנהל אזרחי. זה ממשל צבאי במתכונת הרזה והמצומצמת על פי הדין הבינלאומי. הוא אחראי, לפחות עד השגת שליטה אפקטיבית על השטח, למזון, מים, תרופות ומחסה לאוכלוסייה המקומית. זה לא דומה למנהל האזרחי וזה לא אמור להיות דומה אליו.

פורסם בגלובס בתאריך 30 לספטמבר 2025.

https://youtu.be/Mjc6F0ZynyY

משה פוזיילוב: אני חושב שהשב"כ צריך מנצח לתזמורת, מישהו שייצר את ההרמוניה בתוך הארגון ואני חושב שהאלוף זיני מגיע עם המטען הערכי, הניסיון הקרבי, הנחישות והרוח לחולל את השינוי ולעזור בשיקום הארגון. אחרי שהוועדה קבעה את מה שקבעה, צריך שכל עובדי השב"כ יתנפלו על המשימה להכניסו לתפקיד כמה שיותר מהר.

הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 30 לספטמבר 2025. 

רות וסרמן לנדה: אנחנו מדינות שכנות עם גבול משותף מאד משמעותי. שתי המדינות רואות בטרור איסלמי איום משמעותי ומתמודדות מול אותו גורם עוין, למרות כל המחלוקות שיש בינינו.

אנחנו במצב של העדר מלחמה מול מצרים וזה הישג גדול. יש כמה דברים שמאד בעייתיים וצריך לקחת אותם בחשבון לראייתי, כמו אינדוקטרינציה והעברת מסרים מאד בעייתיים מהממשל לציבור המצרי ולמעשה יצירת מצב שבו העם המצרי שונאים אותנו. זה דבר שלא טופל. זו לא דרישה שעומדת על שום שולחן וזו בעיה.

הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 25.09.2025.

פרופ' זכי שלום: הנשיא טראמפ רוצה לסיים את המלחמה הזו, אבל הוא אמר למנהיגים הערביים שארה"ב לא תתערב במהלכים הצבאיים של ישראל. אין פה מחלוקת לגבי המטרות. אנחנו לא יכולים להפציץ את כל השטח ולסיים, כי יש שם את החטופים. הוא לוחץ עלינו שזה ייגמר, וישראל מנסה לעשות את מה שהיא יכולה בהתאם לאילוצים שלה.

ישראל הגיעה להסכמה עם ארה"ב שהולכים על עסקה כוללת, ולא זמנית. רוביו אמר את זה בצורה מפורשת. אני חושב שזה נושא מהותי.

הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 26.09.2025.

פרופ' קובי מיכאל: אני חושב שנשיא ארה"ב רצה מזמן לראות את המלחמה הזו מסתיימת. הוא רוצה להתפנות לדברים אחרים. לאירועים כאן יש השפעות לא רק אזוריות אלא גם גלובליות. כרגע הוא במקום שהוא רוצה את זה עוד יותר. אני מניח שלפגישה שלו עם המנהיגים הערביים יש גם איזשהו משקל כי באופן עקרוני הם מקבלים את הצעתו והדרישות שהם שמו – דרישות בפירוש מתכתבות עם דרישות ישראליות. לא זיהיתי שם דרישות שישראל על פניו לא יכולה לקבל.

הרעיון של הפירוז נמצא שם, והרעיון של הפרימטר הביטחוני מקובלים על מנהגי המדינות הערביות וארה"ב. נדמה לי שהבעיה הגדולה היא שגם בתכנית של טראמפ אין את המענה לעניין של מי מפרק בסופו של יום את חמאס. זו נקודת התורפה המשמעותית ביותר וזה מה שיכול להיות סוג של טריז בין טראמפ לנתניהו.

הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 26.09.2025.

משה פוזיילוב: יאסר ערפאת עצמו, באמירות פומביות שתועדו, השווה את אוסלו להסכם חודייביה, הפסקת אש זמנית המיועדת לשמש שלב במלחמה. הידיעות המודיעיניות שהצטברו לאורך השנים חיזקו את התמונה: אוסלו לא נועד להוביל לשלום, אלא לשרת אסטרטגיה ערבית פלסטינית רחבה של כרסום הדרגתי במדינת ישראל. היוזמה הנוכחית להכרה במדינה פלסטינית היא אותה הגברת בשינוי אדרת. זאת הסיבה שישראל שהוכיחה את היותה מעצמה אזורית צריכה לראות בעצמה כזאת ולחולל שינוי היסטורי. 

התפרסם במעריב, בתאריך 25.092.205.