רות וסרמן לנדה: אני חושבת שבכל הנוגע לבינה מלאכותית, לא מספיק להסתפק ברגולציה. יש כאן תחרות בין שתי ענקיות, ארצות הברית וסין, שכל אחת רוצה להגיע ראשונה לקו הגמר, כשעל הכף מיליארדים והובלה עולמית. אבל לצד התחרות יש כאן גם סכנות אמיתיות לאנושות. לכן שתי המדינות חייבות לוודא לא רק מי מגיעה ראשונה, אלא שאף אחת מהן לא מתקדמת מהר מדי, עד למצב שבו המכונות והבינה המלאכותית מקדימות את האנושות ואת טובתה. זה אתגר מובנה שמחייב אכיפה מאוד נוקשה.

למרות התחרות והרצון של כל צד לצמצם את ההגמוניה של הצד השני, יש הבנה שיש כאן סכנה אמיתית: שהבינה המלאכותית תיקח את המושכות לידיה ותעשה דברים שכבר יהיה קשה להחזיר לאחור. טראמפ אמנם נזהר מאוד מכל הגבלה שעלולה לקשור את ידיה של ארצות הברית בזמן שסין אולי לא תעמוד באותם כללים, אבל עצם העובדה שהוא ישב עם נשיא סין ושצוותים משני הצדדים דנו בנושא מעידה שהוא מייחס לו משמעות ומשקל.

הראיון המלא התקיים בערוץ 16, בתאריך 27 בספטמבר 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

רות וסרמן לנדה: אני חושבת שאנחנו רואים בכמה זירות בעולם את החשיבות של כוח, יציבות והנהגה חזקה. בלוב, למשל, כבר קיים כוח צבאי של נשים, וזה מרשים גם מבחינת הנוכחות הנשית וגם מבחינת רמת המקצועיות. מאחורי הדבר הזה עומדים גם כסף קטרי, כוח ואימונים טורקיים, לצד נחישות ואינדוקטרינציה דתית.

ביחסים בין ארה״ב לסין מדובר בכוח מול כוח. טראמפ מעריך כוח, וסין היא גורם עצום מבחינה דמוגרפית וכלכלית שמנסה לערער את ההגמוניה האמריקאית. שני הצדדים מבינים היטב שמדובר בתחרות, אבל דווקא משום שכל אחד מהם מכיר בעוצמתו של האחר, הם מעניקים זה לזה את הכבוד הראוי. יש כאן במידה רבה חלוקה של אזורי השפעה בעולם, ואיראן היא חלק בלתי נפרד מהמאבק הזה.

הראיון המלא התקיים בערוץ 16, בתאריך 24 בספטמבר 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

רות פינס פלדמן: העימות של טראמפ עם התקשורת אינו חדש, אך ללא ספק הגיעה לנקודת רתיחה. טראמפ נמצא בתקופה שבה התמיכה הציבורית בו נשחקת, ונמצאת בשפל. קיימת ביקורת ציבורית רחבה כלפיו, גם ובמיוחד בנושאי פנים .

בארה"ב כללי המשחק גדולים יותר מנשיא כזה או אחר, וגם מטראמפ. חופש העיתונות והעיקרון של תקשורת עצמאית הם חלק מהיסודות החוקתיים והדמוקרטיים של ארצות הברית. גם רשת כמו פוקס ניוז מבינה שהכללים האלה אינם מגינים רק על CNN או על כלי תקשורת המזוהים עם השמאל. הם מגינים גם עליה. אם היום נשיא רפובליקני יכול להחרים גוף תקשורת משום שהוא אינו אוהב את הסיקור שלו, בעוד שנתיים יכול להיות נשיא דמוקרטי שיחליט להחרים את פוקס ניוז. הגלגל מסתובב.

הראיון המלא התפרסם בערוץ 7, בתאריך 24 בספטמבר 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://youtu.be/fxBqt3dK_RA

יוסי אמרוסי: האו"ם כבר שנים ארוכות נגדנו. מכון משגב הוציא לאחרונה מחקר מעמיק על פעילות ארגון האומות המאוחדות. המחקר מצביע על עשרות גופים, מחלקות, תתי מחלקות שרובם עוסקים בישראל ונגד ישראל.
על מנת לסבר את האוזן אציין נתון אחד: משנת 2015 עד היום היו 187 החלטות נגד ישראל, פי שתיים מהחלטות נגד רוסיה, סין, צפון קוריאה ואיראן ביחד. זה דאבל סטנדרט לא נורמלי.

ישראל צריכה להגיב לדברים האלה. מדינה שמצביעה נגדנו באו"ם צריכה לדעת שהיא עלולה לשלם מחיר.

הראיון המלא התקיים בחדשות 13, בתאריך 24 בספטמבר 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

רות וסרמן לנדה: כשאני מסתכלת על הנאומים של מנהיגי מדינות ערב באו"ם, ובמיוחד של מדינות שיש לישראל איתן יחסים אסטרטגיים כמו מצרים וירדן, אני רואה בעיה עמוקה. לישראל יש אינטרס ברור ביציבותן של המדינות האלה. אנחנו מספקים להן דברים משמעותיים מאוד – גז למצרים, מים לירדן, שיתוף פעולה ביטחוני ועוד – ובכל זאת מנהיגיהן מרשים לעצמם לדבר באופן קשה מאוד נגד ישראל.

אנחנו בישראל רגישים מאוד לכבודן של המדינות האלה, וטוב שכך, אבל יש גבול. קיבלנו כמעט כגזרת גורל שמותר להן להסית ולקדם אינדוקטרינציה נגד ישראל. זה לא עניין דקלרטיבי בלבד ולא רק מה שנאמר מעל בימת האו"ם. לדברים האלה יש השלכות אסטרטגיות וביטחוניות עמוקות.

הראיון המלא התקיים בגלי צה"ל בתאריך 24 בספטבמר 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://www.youtube.com/watch?v=Wxp41fsPcNo

שלום ארבל: ישראל מפתיעה קצת גם אותי. אני מזהה שינוי עמוק ואסטרטגי בהתנהלות הישראלית ברצועת עזה לאורך זמן. האסטרטגיה הישראלית מותאמת למזרח-תיכוניות, ופועלת פחות כמו אירופה, עם התחשבות והסתכלות כל הזמן לזירה הבינלאומית ולדעת הקהל. פחות מעניין אותנו מה יגידו באמסטרדם או בלונדון. אנחנו יודעים שמבחינתנו זו מלחמת חורמה וקיום, ופועלים ללא גמגום.

כרגע ישראל היא המתישה, ולא המותשת. זה עובד יפה מאוד, ובצד השני אומרים שלישראלים יש עמידה איתנה וכוח. אלה מושגים מבית האחים המוסלמים. הם מבינים שאנחנו יודעים לעמוד על שלנו, להיות נחושים ולא לגמגם.

הריאיון המלא שודר ברדיו דרום, בתאריך 23 בספטמבר, 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

אולגה דויטש: יש באירופה אווירה של אסקלציה מסוימת מול רוסיה, אבל הכול תלוי גם בשאלה איפה קוראים את החדשות. במערב ובמרכז אירופה מדברים על כך שרוסיה מעלה דרגה ועלולה לפעול נגד מדינות נאט"ו, בסייבר ואפילו באופן פיזי. לעומת זאת, דווקא במדינות הבלטיות, שמזהירות את אירופה מפוטין כבר שנים, קוראים עכשיו לרגיעה וטוענים שהשיח ההיסטרי במערב אירופה רק עוזר לפוטין.

לי קשה לתאר לעצמי שתהיה עכשיו תקיפה פיזית וקינטית גדולה. מה שאנחנו כן עלולים לראות, וזה מה שמפחיד בלוחמה המודרנית, הוא שאין חזית אחת ואין נקודת מלחמה אחת. רוסיה יכולה להמשיך בפעולות חבלה, בסייבר וברחפנים. החשש הגדול הוא שנמשיך לראות את הפינג-פונג הזה, שיתיש את אירופה, בעוד אירופה, בדרך האופיינית לה, תמשיך לדבר ולא באמת תעשה משהו משמעותי.

הראיון המלא התקיים בקול ברמה, בתאריך 22 בספטמבר 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://www.youtube.com/watch?v=HAgJt3R_mVU

אלי קלוטשטיין: אם תשאל את האירופים, הם לא יתעוררו מאשליית המדינה הפלסטינית. הם מודעים לכך שישראל פועלת נגד זה, וזו והסיבה לכך שהטילו עיצומים. זה מתכתב גם עם צעדים קודמים שלהם, כשבאמצע המלחמה בעזה התרחש המהלך הצרפתי-סעודי המשותף להכרה ברשות הפלסטינית.

אנו ערים לקיום של גורמי ימין בדרגות שונות שעולים באירופה. הם פקפקנים יותר כלפי מה שקשור למוסלמים ולמהגרים, ולשיח הזכויות בכלל. עליית הימין בדרום אמריקה יכולה להיות סממן ליחס הכללי לפלסטינים ולרשות הפלסטינית בפרט. בשורת מדינות שבשנתיים האחרונות קמה בהן ממשלת ימין רואים את שינוי המגמה בהקשר זה.

הריאיון המלא שודר בגלי ישראל, בתאריך 22 בספטמבר, 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://youtu.be/0yJtRoHpLHs

אולגה דויטש: המצב בגרמניה מדאיג מאוד. מפלגות קיצוניות עולות לא רק בסקרים, אלא גם לוקחות את הבחירות. הבוחרים הולכים על מפלגות קיצוניות משני הקצוות של השיח הפוליטי בגרמניה, עשרות שנים אחרי השואה.

האווירה בגרמניה משתנה. האוכלוסייה שמגיעה לקלפי צעירה יותר, היא אוכלוסיית מהגרים, בגרמניה, כמו בשאר היבשת, יש יותר מדי ערים ומקומות שאי אפשר להיבחר ללא הקולות של המהגרים או המוסלמים. זה משפיע גם על הדיבור והאג'נדה של כל אחד מהפוליטיקאים. במקרה הכי טוב, הם יתעלמו מסוגיות של אנטישמיות ואנטי-ישראליות לטובת הקמפיין שלהם.

הריאיון המלא שודר בגלי ישראל, בתאריך 22 בספטמבר, 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

נועה לזימי: בתחילת מלחמת חרבות ברזל קיבלנו הדגמה על המשמעות של חסימת מצר באב אל־מנדב בידי החות'ים. בשלב זה החות'ים ממקדים את המצור הימי נגד הסעודים, באופן שמשבש את ייצוא הנפט הסעודי שבימים שבשגרה עובר בהורמוז. בעקבות המתקפות אנחנו כבר רואים את העלייה במחירי הנפט ובסחורות נוספות. אם המתיחות תגבר, עלול להיווצר שיבוש ניכר בסחר הבין־לאומי.

בהתמודדות עם האיום החות'י ישראל נדרשת לפעול בשני מסלולים מקבילים: קידום מאמץ אזורי מתואם בהובלת ארצות הברית ובעלות בריתה, לצד היערכות אסטרטגית למערכה עצמאית וארוכת טווח שתבטיח את חופש הפעולה הישראלי גם בהיעדר גיבוי בין־לאומי.

הריאיון המלא פורסם בערוץ 7, בתאריך 17 בספטמבר, 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.