פרופ' קובי מיכאל: אני חושב שחמאס לא ממש מתרשם ממסיבת העיתונאים אתמול – לא מהקבינט וגם לא ממה שרואות עיניו בשטח. חמאס יושב במנהרות, חוכך ידיו בהנאה ורואה שמלאכתו נעשית בידי אחרים, אז למה לו למהר לחזור לשולחן המו"מ ולעשות ויתורים? נראה לי שהדברים ישתנו כשהנהגת חמאס תשתכנע שהפער בין אמר לעשה מבחינה ישראלית ישתנה.

הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 11.08.2025.

משה פוזיילוב: אנחנו צריכים להניע את התושבים לכיוון הדרום ולא לתת להם אופציה לחזור בחזרה. צריך להטיל מצור מוחלט על המקומות שמהם הם יוצאים, ובמקביל לייצר תהליכים של עידוד הגירה מרצון. 50% מתושבי עזה יהיו מוכנים לעלות על כל אונייה שאנחנו נספק להם כדי להמשיך הלאה. במקביל כבר צריך להתחיל להקים היאחזויות נח"ל רק לשם אפקט תודעתי של אובדן שטח אצל היריב שלנו.

הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 10.08.2025.

פרופ' קובי מיכאל: מרכבות גדעון אכן הסתיים, אבל לאו דווקא בהצלחה. התמהמהנו במהלך המבצע, ובינתיים המו"מ התנהל בדוחא. חשבנו שנצליח להביא את חמאס לידי הסכמה ולממש את מתווה וויטקוף, וזה לא קרה.

אנחנו צריכים להכריע את חמאס, ואיננו יכולים או רשאים לסיים את המלחמה הזו כשחמאס נשאר במקומו כריבון אפקטיבי ברצועת עזה כי זו תהיה בכייה לדורות. האם צריך כיבוש מלא של הרצועה או כיבוש חלקי עם מצור קשה על חלק ממנה? זה עניינו של הצבא, כגורם מקצועי, להביא המלצתו לדרג המדיני כדי שיחליט מה הדרך הנכונה.

הראיון המלא התקיים בערוץ הכנסת, בתאריך 07.08.2025.

משה פוזיילוב: "וייז לא הייתה קיימת אם לא היינו חושבים מחוץ לקופסה. רבים מהעזתים מעוניינים להגר מעזה. לא כולם מחבלים שיורים ורוצים לרצוח, יש כאלה שרוצים לחיות ולפרנס את המשפחה שלהם.

אנחנו צריכים להעביר את הדילמה לחמאס – הם צריכים לבחור בין הרצון שלהם להקים אומה אסלאמית לבין זה שהם בסוף צריכים לחיות, כי אחרת כולם ימותו

הראיון המלא התקיים ב-103FM, בתאריך 08.08.2025.

משה פוזיילוב: ההיסטוריה הצבאית של חיסול תנועות גרילה מלמדת אמת פשוטה: מי שרוצה להכניע ארגון תת-מדינתי, מוכרח לנתקו מן האוכלוסייה, לבודדו מאספקה וליצור שבר תודעתי בין ההנהגה לבין 'המאמינים'. את זה יש לנו הזדמנות נדירה ליישם כעת – מבלי להחזיר את עזה לידי חמאס

חמאס שורד לא בגלל כוחו הצבאי, אלא בזכות המארג האזרחי-תודעתי שהוא טווה סביבו. הוא נשען על אוכלוסייה מפוחדת, רשתות אספקה שמקבלות רוח גבית מגורמים בין לאומיים, ועל אמונה דתית שהוא הצליח לטעון במשמעות משיחית.

התפרסם במעריב, בתאריך 07.08.2025.

פרופ' קובי מיכאל: לישראל אין שום תביעות טריטוריאליות ברצועת עזה. היא לא מתכוונת להישאר בעזה לאורך זמן, לא מתכוונת להקים התיישבות ישראלית ברצועה, וגם אין לה כוונה למשול באוכלוסייה בעזה. כל הרעיון של ממשל צבאי הוא זמני, עם תכלית כפולה – למנוע מחמאס לשקם את עצמו, ולהכשיר את התנאים הנדרשים לחלופה שלטונית אזרחית אחרת, שתיתמך על ידי כוח משימה אזורי ותקבל באופן הדרגתי ואחראי את האחריות לשליטה אפקטיבית באוכלוסייה בעזה.

הראיון המלא התקיים בערוץ הכנסת, בתאריך 07.08.2025.

פרופ' קובי מיכאל: נדמה לי שבמקביל הולכת ומבשילה ההכרה שהאפשרות להגיע להסכם הולכת ומתרחקת, ולכן האפשרות היחידה שנותרה בידי ישראל לממש את מטרות המלחמה, ובכלל זה להביא לשחרור החטופים, היא כיבוש מלא של הרצועה והחלת ממשל צבאי.

אני סבור שהיינו צריכים לבצע את מבצע מרכבות גדעון כפי שתוכנן – תכנית צבאית שהתבססה על רעיון תחבולני, שנועדה להוביל להפרדה בין האוכלוסייה האזרחית לבין חמאס, להוריד את האוכלוסייה דרומה, ולכתוש צבאית את כל האזורים שפונו. בכך חמאס היה נותר בפני שתי אפשרויות: להיכנע או למות. זו הייתה תכלית המבצע. אלא שהתכנית לא יושמה עד הסוף, וכך נותרנו זמן רב מדי במצב של לימבו אסטרטגי.

הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 06.08.2025.

פרופ' קובי מיכאל: הסיפור של מרכבות גדעון היה הסיפור של כיבוש הרצועה וזה לא קרה. חשבנו שאם לא ניקח את מרכבות גדעון למימוש מלא, נשתמש רק בחלקים שייצרו לחץ צבאי, הדבר ידחוף את חמאס לעמדות פשרניות יותר ולכיוון מתווה וויטקוף.

זה לא קרה משום שחמאס נמצא בתודעה של ניצחון ובתחושה שידו על העליונה וכל העולם עושה את העבודה עבורו, ישראל נכתשת מצד הקהילה הבינלאומית וגם המתח בתוך החברה הישראלית מתעצם וכולל משבר אמון בין הדרג המדיני לצבאי ובין החברה לצבא. במקביל ישראל מגדילה סיוע הומניטרי ללא שום תשלום מחמאס. אז למה לארגון הטרור לרוץ למשא ומתן או לחשוב על ויתורים? הם בתחושה שהם כבר ניצחו, והניצחון הזה הולך להיות עוד יותר גדול, אם תהיה להם סבלנות.

הראיון המלא התפרסם באתר ערוץ 7, בתאריך 06.08.2025.

פרופ' קובי מיכאל: כשמדברים על כיבוש הרצועה והחלת ממשל צבאי, יש לפרש את סעיף 55 של אמנת ז'נבה באופן מצמצם. חשוב לזכור שהממשל הצבאי אמור להיות זמני וקצר ככל האפשר. מדינת ישראל אינה מחזיקה באינטרס טריטוריאלי ברצועת עזה, אין לה כוונה לחדש את ההתיישבות היהודית שם או לשלוט לאורך זמן בחיי האזרחים.

ייעודו של הממשל הצבאי הוא למנוע מחמאס, לאחר פירוקו, להשתקם – ולהניח את התשתית להתפתחותה של חלופה שלטונית אזרחית מקומית. חלופה זו תיתמך בכוח משימה אזורי ותבסס, באופן הדרגתי ואחראי, שליטה אפקטיבית בשטח ותחל בתהליך שיקום הרצועה.

הראיון המלא התקיים בכאן מורשת, בתאריך 05.08.2025.

נועה לזימי: יש כאן דילמה אסטרטגית אמיתית, שנובעת מהמתח בין אינטרסים ומחויבויות במספר מישורים:

ביטחוני – אנחנו חייבים להגן על הנכסים האסטרטגיים שלנו: לאבטח את מרחב החיץ, לשמור על דרום דמשק מפורז, ולהגן על אזורי הדרוזים מפני התקדמות של חמושים עוינים לעבר הגבול.

מדיני – צריך להפעיל מנופים מדיניים. ארה"ב יכולה לחדד סנקציות – היא הסירה אותן מוקדם מדי. גם ערב הסעודית יכולה לשמש משקל נגד לציר תורכיה-קטאר-האחים המוסלמים. שיקום סוריה הוא כבר כמעט עובדה מוגמרת, ולכן אנחנו חייבים לקדם את השפעת הגורמים המתונים ככל האפשר.

יש תיאום טכני מסוים בין ישראל לתורכיה, ויש גם שיחות באזרבייג'אן על סיכום ביטחוני מינימלי. אני חושבת שצריך לתת לאל-ג'ולאני להוכיח את עצמו – אבל להיות מאוד סקפטיים..

בבחירה בין להישאר בלי הסכם אך להמשיך לאכוף אפקטיבית, לבין עטיפה נוצצת של הישג דיפלומטי שהוא ריק מתוכן – ברור שעדיף לפעול גם בלי הסכם. אנחנו לא פועלים בחלל ריק. יש תיאום עם האמריקאים, ואנחנו צריכים להשתמש במנופי הלחץ המדיניים שעומדים לרשותנו.

הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 05.08.2025.