יוסי אמרוסי: באירוע כמו זה שהיה באוסטרליה, אם אני בית חב"ד שצריך לאבטח את האירוע, אני פונה למשטרה ומבקש אישורים למאבטחים משלי ומבקש תוספת שוטרים כדי לסייע באיבטוח המקום. לאחר מכן צריך להגיע למקום, ללמוד אותו, לשער את דרכי הפעולה של הטרוריסטים ולתאם לפי זה את תכנית האבטחה שכוללת מיקומי מאבטחים, מיקומי מצלמות ומגנומטרים, איך מסננים ובודקים את האוכלוסיה שמגיעה וכודומה. במקרה זה של הטבח באוסטרליה דווקא על הגשר שבו עמדו המחבלים היה נכון לשים מאבטח או שוטר על מנת לצפות על אזור האירוע וגם כדי למנוע את מה שקרה

הראיון המלא התפרסם באתר ערוץ 7, בתאריך 17 לדצמבר 2025.

יוסי אמרוסי לאחר הפיגוע באוסטרליה: מוסדות כמו בתי חב״ד, מוזיאונים ועוד – האחריות על אבטחת האזרחים המקומיים ואלה שמטיילים שם היא על המדינה המארחת. לכן אנחנו רואים כמעט בכל מקום שוטרים מקומיים במקומות אלה. גם מוסדות מעין אלה יכולים לפעול מול השלטונות המקומיים כדי לאפשר מאבטחים חמושים, שיגנו על אירועים כאלה או אחרים. בית חב״ד הוא מזוהה – כולם יכולים להגיע אליו. גם הפעילות היא מאוד שגרתית וקבועה. השגרה היא למעשה האויב הכי גדול של המאובטח, והיא הידידה הכי טובה של המחבל, כי הוא לומד אותה ומנצל אותה.

הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 16 לדצמבר 2025.

יוסי אמרוסי: הגל האנטישמי לא התחיל באוסטרליה, אלא התחיל למעשה ב"חרבות ברזל" ובפעילות אנטי־ישראלית כמעט בכל רחבי העולם. זה בהחלט מטריד ומדאיג. יש פה שתי מערכות שצריכות לעבוד במקביל – המערכת המודיעינית של המוסד בחו״ל יחד עם גורמי ביון מקומיים, ויש לא מעט סיכולים שמתבצעים כתוצאה מכך. המעגל השני הוא מעגל האבטחה, שאמור לעבוד כשהמודיעין נכשל. זה מעגל מאוד משמעותי. לדוגמה, בתי חב״ד – כולם יודעים היכן נמצאים בתי חב״ד והם פועלים בזמנים קבועים. השגרה, בסופו של דבר, היא האויב הכי גדול של המאובטח והידידה הכי גדולה של המחבל, שמנצל את השגרה.

יש פה מעגלים של מקצועיות, אבטחה ומודיעין. ממשלת אוסטרליה, שראינו אצלה בשנה האחרונה סחף של התראות ופוסטים אנטישמיים, שריפות של בתי כנסת והפגנות – והמשטרה האוסטרלית לא עושה כלום. זה בסוף מתנפץ. אני בטוח שצריך להיות שינוי תפיסתי, וכוחות הביטחון המערביים צריכים להבין שזה יכול לקרות אצלם בכל יום ובכל שעה.

הראיון המלא התקיים ברדיו ירושלים, בתאריך 16 לדצמבר 2025.

https://youtu.be/9ys94wj_RFA

פרופ' זכי שלום: ישראל צריכה לפעול בתוך מסגרת המחלוקת עם ארה"ב, ולנהל את היחסים תוך הסברת עמדתנו ובעיקר לעשות בשטח: לא חיסול אחד בחודש, אלא שניים ביום. צריך להראות להם שאנחנו מתכוונים ברצינות. ישראל צריכה להפעיל הרבה יותר עוצמה צבאית כדי שיתייחסו אליה ברצינות. אם לא נעשה זאת – לא יתייחסו אלינו.

גם אם האמריקאים לא מרוצים, כשהם יראו שאנחנו נחושים – הם ילכו איתנו. כשאנחנו נחושים ומצליחים – הם באים איתנו; כשאנחנו נכשלים – הם זורקים אותנו. אז בעזרת השם, אנחנו נעשה ונצליח.

הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 15 לדצמבר 2025. 

יוסי אמרוסי מסביר שהודעות כמו "המוסד סיכל פיגוע" או "המל״ל פרסם אזהרת מסע" נשענות על מערך מודיעין רחב, שקט ומדויק שעובד כל הזמן כדי למנוע את הפיגוע הבא. הוא מפרט שהכל מתחיל באיסוף מודיעין: שיתוף פעולה עם שירותי ביון זרים, הפעלת סוכנים, חקירת פעילי טרור, שימוש באמצעים טכנולוגיים ובחינת רשתות חברתיות ופורומים קיצוניים, עד ליצירת תמונה שמצדיקה פרסום אזהרת מסע.

אמרוסי מדגיש שהעובדה שיש התראות ופיגועים לא אומרת שצריך להפסיק לטוס ולבלות בחו״ל, אלא לעשות זאת בזהירות: להימנע מהבלטת זהות ישראלית (למשל חולצות צה״ל) ולהיות ערניים לסביבה.

פורסם בערוץ 13, בתאריך 15 לדצמבר 2025.

משה פוזיילוב על החיסול של ראאד סעד: יש כאן מסר מאוד משמעותי לחמאס, לאיראנים וללבנונים. זה חיסול עם היגיון מאוד ברור ולא רק פגיעה סמלית ביכולת השיקום. יש כאן אמירה שמי שיתעסק איתנו לא יהיה יותר זרוע אפקטיבית בטבעת האש. ישראל ממשיכה את מה שהיא התחילה לעשות באוקטובר 23', לא נותנים לעשב לצמוח מעל גובה מסוים, כל הזמן מכסחים כל איום.

הראיון המלא התפרסם באתר ערוץ 7, בתאריך 15 לדצמבר 2025.

https://youtu.be/dEz0KawfLuc

משה פוזיילוב: בערב 7 באוקטובר ראאד סעד שחוסל, הורד מתחת לרדאר בגלל מאבקים פנימיים בחמאס. יחד עם זה שדיללנו להם את הכוחות וחוסלו בכירים, הוא חזר ותפס לאט-לאט מעמד בכיר בחזרה.

הוא היה איש עם יכולות מיוחדות בכל מה שקשור לבניין הכוח, תכנון מבצעים, הפעלת כוח, חיבור הרקטות למטענים והפעלת הכוחות מתחת לקרקע. לאחרונה הוא עסק בשיקום הזרוע הצבאית תחת אש. זה אומר שהחיסול שלו פוגע גם בעתיד שלהם להשתקם.

המשמעות היא שהם מאבדים מוח תפעולי מאד חושב שיודע לחבר בין יכולות.

הראיון המלא התקיים בקול ברמה, בתאריך 14 לדצמבר 2025. 

ד"ר עדי שורץ: יש כוחות חזקים מאוד שהיו מאוד רוצים לחזור למה שהיה בשישה באוקטובר. מדובר כמובן על חמאס אבל גם על קטאר וטורקיה. אונר"א היא זו שעזרה לחמאס וחיונית לנרטיב הפלסטיני. היא מייצרת סביבה מאוד עוינת לישראל.

כל מדינה שתומכת באונר"א, למשל, לא יכולה להשתתף בשיקום עזה. ישראל חייבת להציב תנאים.

הראיון המלא התפרסם בערוץ 7, בתאריך 14 לדצמבר 2025.

https://youtu.be/Bv3WtFXheyM

פרופ' קובי מיכאל: הנשיא טראמפ נחוש לא לאפשר את חידוש הלחימה. חשוב לו לקבע את הדימוי של משכין השלום שהפסיק את המלחמה בעזה, ויותר מכל חשוב לו לעצב את הארכיטקטורה האזורית כאן באופן שמשרת את האינטרסים האמריקאיים. הוא רוצה לייצר בוננזה כלכלית אבל גם לייצב מציאות ביטחונית שתדחוק את רגלי רוסיה וסין ותייצב את המעמד האמריקאי והוא לא ייתן לאיש להפריע למצב הזה.
יש לי תחושה שהוא יסכים לקבל כל מיני הגדרות יצירתיות למהו פירוז וימציאו הבחנות בין נשק התקפי לנשק הגנתי. הוא יקבל את הלחץ התורכי והקטארי ללחוץ על ישראל להפגין יותר גמישות, וזה עלול להביא אותנו לחלוקה בפועל בין מזרח למערב מבלי שיש לנו יכולת לפרק את חמאס.

הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 12 לדצמבר 2025. 

פרופ' קובי מיכאל: אני מתמצת את ההיגיון האסטרטגי של חמאס במשפט: לבזבז זמן כדי להרוויח זמן. הרעיון הוא למשוך ככל האפשר את מימוש התכנית, כדי לנצל את הזמן המבוזבז הזה לשיקום היכולות השלטוניות והצבאיות, כאשר הנהגת חמאס ברצועת עזה מבינה שקטאר ואיראן תומכות בה מאחור, והן תעשינה כל מאמץ למנוע פירוק חמאס מנשקה. בצד השני – הנשיא טראמפ וארצות הברית נחושים מאוד להוכיח שההסכם הזה הוא בעל אחיזה במציאות, ופניו של הנשיא טראמפ נשואות למרחב הזה. הם מבינים שארצות הברית לא תאפשר לישראל להגיב עכשיו כפי שהיא סבורה שנחוץ, ולכן הם יכולים להמשיך ולבסס את אחיזתם בשטח.

יש אולטימטום אמריקאי לממשלת לבנון לסיים את העניין עד סוף החודש. יש אור ירוק לישראל לפעול בלבנון, אבל הנחת העבודה שלנו צריכה להיות שהלחימה תתחדש מול חיזבאללה, מול חמאס ומול איראן. בסופו של יום, גם בגלל הקשר בין החזיתות וגם בשל העובדה שאין אף אחד שיעשה את העבודה במקומנו – לא נוכל להרשות לעצמנו להשאיר את המערכה הזו לא גמורה. אני מניח ששנת 2026 תהיה שנה שבה תתחדש הלחימה לפחות בחלק מן החזיתות.

הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 11 לדצמבר 2025.