מאיר בן שבת: בלי להמעיט בחשיבותם של מרכיבי ההגנה והכלים הטכנו-טקטיים ושל המאמץ לאיתור והשמדה של מתקני-ייצור, מחסנים ומפעילי-רחפנים, הדרך היעילה להתמודד עם האיום הזה עוברת בביירות. כדי לגרום לחיזבאללה לפקפק בכדאיות השימוש באמצעים אלה, צריך לגבות ממנו מחיר שאיננו נסבל מבחינתו. את זאת אפשר להשיג רק באמצעות תקיפת יעדים ברובע הדאחיה בביירות. לא רק מבצעי סיכול ממוקד וחיסולים, אלא מיטוט מבנים וזריעת הרס במרכז הכובד, מעוז השליטה והסמל הפוליטי, הצבאי והחברתי של האירגון השיעי בבירה הלבנונית.

ישראל צריכה לשפד את הנהגת חיזבאללה על קרני הדילמה, האם הפעלת רחפני הנפץ מצדיקה את מחיר החרבתה של מערב ביירות. לשם כך, על הדרג המדיני לפעול מול וושינגטון להסרת ההגבלות על תקיפות חיל האוויר בביירות. זה נדרש כדי לעצור את איום הרחפנים, למנוע מחיזבאללה להחזיר אותנו לעידן-המשוואות, כתגובה הראויה להצהרת נעים קאסם שלא יוותרו על הנשק וגם כדי להפחית את החסות שאיראן כופה על לבנון.

הראיון המלא פורסם באתר ערוץ 7, בתאריך 27 המאי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://youtu.be/01iykgSNOTo

יוסי אמרוסי: אני חייב לומר שאני זוכר היטב את דחלאן משנות ה־90 עם תחילת מימוש הסכמי אוסלו. במשך תקופה מסוימת עבדנו בשיתוף פעולה טוב עם הרשות הפלסטינית ברצועת עזה נגד חמאס. דחלאן היה מראשי מנגנוני הביטחון הפלסטיניים, ופעלנו יחד באופן משמעותי – עד שהבנו שהאינטרסים של כל צד שונים לחלוטין, ושיתוף הפעולה נחלש. בהמשך דחלאן מעט לפני עלית החמאס לשלטון נמלט מרצועת עזה כשהבין שחמאס משתלט על הרצועה. כיום הוא "איש עסקים" עשיר מאד באיחוד האמירויות.

אם נגיע למצב שבו נצליח לפרק את חמאס מנשקו – ישראל כבר אמרה שהיא מעונינת שבעזה ישלטו עזתים שפשוט שלא רוצים להרוג אותנו, ומוכנים לחיות לצידנו. כשנגיע למצב הזה, אם נגיע, ניתן להשתעשע ברעיון שדחאלן יכול אולי להיות אחד המנהיגים האלה. עצם העובדה שהוא בן עזה ולא מאיו"ש נותנת לו יתרון.

הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 26 במאי 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

אלי קלוטשטיין: דבר אחד ברור – שני הצדדים רוצים להגיע להסכם כלשהו. הגרסאות השונות שאנו שומעים הן חלק מהמו"מ. שני הצדדים מנסים לקדם כמה שיותר את העמדות שלהם, בין היתר על ידי הדלפה של דברים שונים לתקשורת והפרחת בלוני ניסוי. לפעמים זה גם מצליח. הנשיא טראמפ, למשל, אחרי שאמר שלא יוותר על עניין האורניום המועשר, אולי עשה ויתור כזה בציוץ שלו מהלילה, על כך שאולי זה יתבצע אחרת והאורניום יעבור דילול באיראן.

זה הסכם לא טוב לישראל, ויש על כך כנראה תמימות דעים כמעט מוחלטת. לצד העניין החיובי של דחיקת הסכנה של הגרעין האיראני לזמן מסוים, ולצד האפשרות של הכללת מדינות נוספות בהסכמי אברהם, יש פה הרבה מאוד לקונות וחורים שמאוד מסוכנים לנו. פרויקט הטילים בכלל לא הוזכר בשום צורה בהקשר של המו"מ הנוכחי, וכך גם המגבלות שמוטלות עלינו בלבנון.

הריאיון המלא שודר ברדיו דרום, בתאריך 26 במאי, 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

פרופ' קובי מיכאל: נדמה לי שאנחנו צריכים לעשות כל מאמץ כדי לנתק את לבנון מהסוגיה האיראנית. אני נוטה להעריך שאיראן לא תיסוג מהמו"מ עם ארה"ב אם זה יקרה. איראן, קודם כול, חושבת על עצמה.

ברור לחלוטין שאי אפשר להמשיך להתנהל בזירה הלבנונית כפי שאנחנו מתנהלים עכשיו. הגישה צריכה להיות הרבה יותר חריפה והתקפית, גם כדי להכשיר את התנאים להתקדמות מדינית מול הממשלה הלבנונית, שלא יכולה כרגע לטפל בחיזבאללה משום שהוא אינו מוחלש דיו.

אני חושב שיש כאן סוג של מקח וממכר – אם באמת יש התקרבות לסוג של עסקה, ישראל עומדת לשלם מחיר גבוה. כנראה שטראמפ מנסה לייצר מנגנון פיצוי באמצעות הרחבת הסכמי אברהם. מבחינת ישראל זהו הישג חשוב, אבל הוא לא פותר את הבעיה מול איראן.

הראיון התקיים בערוץ הכנסת, בתאריך 25 במאי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

מאיר בן שבת: ראשית, תמונת המגעים עדיין לא ברורה. גם אם היא קרובה לזו שעולה בדיווחי התקשורת, זה עדיין לא סוף פסוק. הנושאים הרבים שנותרו פתוחים מספקים לטראמפ אין ספור זיזים להיתלות בהם ולשנות את התמונה ולכן אינני סבור שמדובר במעשה עשוי. בלי קשר לזאת, אני מעריך שבסוגיית הגרעין ובמיוחד בעניין הוצאת האורניום המועשר אנחנו נראה התעקשות על הישגים מובהקים ולא עסקה רכה מדי.

ללא ספק האופן שבו איראן תצא מהמלחמה ישפיע על יחסי הכוחות ועל הסדר האזורי. יש לשקלל בתוך כל ההתפתחויות גם את אפשרות הרחבתם של הסכמי אברהם, בהמשך לקריאתו של הנשיא טראמפ. כך או אחרת, אינני סבור שתהיה ירידה במעמדן ובהשפעתן של ישראל והאמירויות. ההיפך הוא הנכון.

הראיון המלא פורסם במעריב, בתאריך 26 במאי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://youtu.be/2auVlyJn3wU

נועה לזימי: חשוב לקחת את ההמלצה של טראמפ ברצינות. ראינו דיווחים ברשתות, גם במגעים קודמים, שציירו תמונה שגויה. אנחנו צריכים להיערך לכל התרחישים. כל הסכם עם איראן הוא חלופה פחות טובה מבחינת ישראל. הוא מעניק רוח גבית גם למשטר האכזרי הזה, שממשיך לרדוף את בני עמנו ולשאוף להשמדת ישראל, וגם לכל ציר ההתנגדות שלו.

נכון שאנחנו נהנים מתיאום עם ארה"ב באופן חסר תקדים, וזה הביא לנו הישגים רבים. אבל יכול להיות שיש נקודה בלתי נמנעת של חיכוך גם מול טראמפ. יש כאן מוטיב חוזר: לא חמאס ולא חיזבאללה יתפרקו מנשקם מרצון – רק צה"ל יפרק אותם. בלבנון יש גם בעל בית — ממשלת לבנון — שתקרא לנו לחזור לקווי הגבול הקודמים. אז אנחנו לא רוצים לשבור את הכלים מול האמריקאים אבל ייתכן שאנחנו מגיעים לנקודה שבה נצטרך לדפוק על השולחן.

הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 25 במאי 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

פרופ' קובי מיכאל: ייתכן ששורת ההדלפות האינטנסיביות ודיווחים על שיחות טלפון מתוחות בין הנשיא דונלד טראמפ לראש הממשלה בנימין נתניהו לא שיקפו משבר אמיתי, אלא היו חלק ממהלך אסטרטגי מחושב שנועד להטעות את המשטר בטהרן. 

לא לנשיא טראמפ ולא לראש הממשלה נתניהו יש עניין במשבר אמיתי. באמצעות הדלפת הסיפור על משבר קשה כביכול ביניהם, האיראנים עשויים למצוא את עצמם מופתעים לחלוטין מהעיתוי של המתקפה הצבאית הבאה.

ההדלפה יצרה תחושה של חוסר הסכמה בין שני המנהיגים ומיקמה את טראמפ בעמדת המנהיג שמעניק הזדמנות נוספת למסלול הדיפלומטי, למרות הלחצים הכבדים של נתניהו. טראמפ מבין היטב מי הם האיראנים.

פורסם באתר C14, בתאריך 25 במאי 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://www.youtube.com/watch?v=PRX-xANRHrU

אלי קלוטשטיין: בכל הסכם שמגיע במו"מ, ולא בצורה של הכנעה והכתבה, יש דברים שנוחים יותר ופחות. בהסכם הזה יש דברים מאוד לא נוחים לישראל, אבל זה יהיה גם תלוי באותיות הקטנות: אילו מגבלות יוטלו על ישראל, ואם תוכל לתקוף בעתיד או לא. ודאי שאם תורחק סכנת הגרעין, שהיא אחד הדברים העיקריים שהעסיקו אותנו, זה חשוב. יש פה כמה דברים מאוד לא נוחים לנו, כמו הקישור שעושים בין הזירות, והעובדה שאיראן מכתיבה הפסקת אש מול חיזבאללה אין דרך לייפות את הדבר הזה.

טראמפ לא יחתום על משהו שלא יתאים לו, והוא גם הצהיר את זה אתמול. הלחץ עובד כרגע לטובתו. אם ההסכם לא יענה על הצרכים שלו, או שהוא ירגיש שביממה הקרובה הלחץ של האגפים הניציים יותר במפלגה הרפובליקנית, שכבר התחילו להשמיע ביקורת, מתגבר מדי – אולי הוא לא יחתום.

הריאיון המלא שודר ברדיו קול ברמה, בתאריך 24 במאי, 2026

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

אולגה דויטש: אנחנו רגילים לכך ששרים שנבחרים בממשלה הזו, ובן גביר במיוחד, ממשיכים לעורר סערות תקשורתיות. הנראות של הסרטון הזה לא הציגה את הפנים שהיינו רוצים להראות של ישראל. האמת מאחורי הסרטון — כל ישראלי צריך לדעת שמי שעלו על המשט הזה הם נציגים של ארגון טרור עם קשרים לחמאס ולארגוני טרור נוספים ברחבי העולם, וגם ארה"ב מגדירה אותו כך. זהו משט שהגיע לעורר פרובוקציות.

האם יש צביעות בקרב האירופאים? ברור שכן, וזה מגיע בעיקר מצרפת ומספרד, שאנחנו יודעים שהן מובילות את השיח הביקורתי והאנטי-ישראלי בשנים האחרונות. אזכיר שצרפת היא זו שהובילה בשנה שעברה את גל ההכרה בפלסטין כמדינה. ראינו בכותרות שאותם אזרחים ספרדים שנחתו בספרד התקבלו על ידי משטרה מקומית שהפעילה אלימות קשה בהרבה.

הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 24 במאי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

פלר חסן נחום: טראמפ גם ידוע כמי שמטעה ומבלבל את יריביו. מי שמבין בפסיכולוגיה של מלחמה יודע שלפעמים זו אסטרטגיה חכמה מאוד. אני רוצה להאמין שזה חלק מתכנון רחב יותר. האמת היא שהייתי בטוחה שהבוקר כבר נהיה בתוך סבב לחימה מחודש.

בסביבתו של טראמפ יש גם מאבקי כוח פנימיים: מצד אחד הבדלנים כמו ג'יי.די. ואנס, ומנגד דמויות כמו מרקו רוביו, שנתפסות כמציאותיות יותר ומבינות היטב את המתרחש. קשה לי לראות את רוביו תומך בחתימה על הסכם כזה בלי סיבה משמעותית. לכן נדמה שיש כאן משהו שעדיין לא ברור. לפני שמתחילים לתקוף את טראמפ – שעד כה נתפס כידיד גדול של ישראל — אולי כדאי להמתין ולראות לאן הדברים מתפתחים.

הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 24 במאי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.