אשר פרדמן: כל השיח בארץ מתנהל סביב סוגיית העסקה – האם טראמפ קרוב יותר לעמדות המשפחות, האם הוא דוחף להתקדמות. אבל בפועל, מה שנשיא טראמפ וגם ראש הממשלה נתניהו עושים, זה סידור מחדש של המרחב – איך אנחנו מנתקים את סוריה מהציר האיראני, איך מכריחים את איראן ומנתקים אותה מסין, איך יוצרים חיבור בין הודו לאירופה כאלטרנטיבה לתלות בסין.

מובן לחלוטין למה בישראל עוסקים בעסקת החטופים, וכולנו רוצים לראות את החטופים בבית, אבל הנשיא טראמפ וראש הממשלה אומרים: 'ישראל היא עכשיו מעצמה אזורית, ויש הזדמנויות שלא היו כמותן בעבר במזרח התיכון. השאלה היא איך אנחנו מסדרים מחדש את האזור – לטובת האינטרסים של ישראל, אבל בעיקר לטובת האינטרסים של ארצות הברית.

הראיון המלא התקיים בערוץ 14,] בתאריך 08.07.2025.

https://youtu.be/bzG7AM3tgqk

רותי פינס פלדמן: אני רואה בשורה בהסרת הסנקציות על סוריה, וגם בחידוש התוכנית לעידוד ההגירה הפלסטינית מרצועת עזה – תוך איתות לסעודיה להיכנס למשוואה, והפעלת לחץ על קטאר, במטרה לקדם הפסקת אש ושחרור חטופים.

יש כאן הזדמנות אמיתית מול סוריה – אם יוזרמו כעת כספים וחברות אמריקאיות ייכנסו לתהליך שיקום במדינה, זה עשוי לעודד פלסטינים רבים לצאת מעזה ולבנות לעצמם חיים חדשים שם.

הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 08.07.2025. 

https://youtu.be/YG5rP796eDQ

רות וסרמן לנדה: אני מהאסכולה שתמיד נותנת קרדיט מלא לאויב כי חיה פצועה עלולה להיות מסוכנת מאוד. הכבוד של האיראנים נפגע, והיכולות שלהם אמנם נשחקו, אבל דווקא בגלל מצבם הקשה, הם נוקטים גישה אכזרית כלפי האוכלוסייה שלהם – ועלולים גם לבצע מהלכים קיצוניים כלפי חוץ כדי להשיב את כבודם. חשוב שנכבד את היכולת של האויב, כדי שנוכל לצאת מהעימות הזה עם ידנו על העליונה.

מתוךמ תכנית "הערביסטים" בערוץ I24, בתאריך 03.07.2025. 

פרופ' קובי מיכאל: יכול להיות שהולכים להפסקת אש כדי להתארגן להקמת המתחמים ההומניטריים, אבל בעיניי כל ההתנהלות הזאת מאוד בעייתית. אנחנו לאורך זמן, לא מצליחים לדבוק בהחלטות שמתקבלות. האירוע של 'מרכבות גדעון', שהתחיל במבצע 'עוז וחרב' לאחר סיום הפסקת האש ב-18 במרץ, מתנהל כמו ריקוד תימני – שני צעדים קדימה, צעד אחורה.

אנחנו לא מצליחים להביא את המבצע לכדי סיום. היו לו מטרות ברורות: כיבוש ושליטה מוחלטת על 70% מהשטח, פינוי האוכלוסייה האזרחית מצפון הרצועה לדרום לאזורי המגורים שנקבעו, והטלת מצור משמעותי על הצפון. כל מי שנמצא שם מבחינתנו אמור להיחשב לחמאסניק – עם שתי אפשרויות בלבד: להיכנע או למות.

הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 08.07.2025.

פרופ' זכי שלום: אנחנו לוחצים את חמאס, אבל לא מספיק כדי שייכנע. חמאס רוצה לשמר את השליטה שלו ברצועה – זה סטטוס קוו שישראל לא יכולה להשלים איתו. הבעיה היא שבמבחן התוצאה – למרות חיסול שדרת הפיקוד של חמאס, ההרס ברצועה והנעת האוכלוסייה – חמאס עדיין לא מרים ידיים. הוא מתנהל כאילו הוא במצב שווה למדינת ישראל. וזה מצב בלתי תקין.

אין היום חילוקי דעות עם האמריקאים. אפילו נתניהו אמר שהנוסחה של שתי מדינות לשני עמים פשטה את הרגל והאמריקאים שמעו והסכימו. יחד עם זאת, אנחנו לא מצליחים לייצר במישור הצבאי את התנאים שיביאו את חמאס להסכים לתנאים שלנו.

הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 08.07.2025.

משה פוזיילוב: כל מסע של 3,000 מייל מתחיל בצעד אחד. נוצר פה צעד ראשון אחרי 30 שנות פרדיגמה של שתי מדינות לשני עמים, כשבכלל אחד מהעמים האלה הוא למעשה מעשה הנוכלות הכי גדול בהיסטוריה של המזרח התיכון — עם שהמציאו אותו ובנו עליו תילי תילים של סיפורים ואגדות שאפשר לעשות איתו שלום. השבעה באוקטובר הביא לכולנו את האמת הזו ב-200 קמ״ש – התנגשנו בה והבנו. אי אפשר לשנות ביום תפיסות של 30 או 40 שנה, אבל מתחולל שינוי אמיתי ואנחנו צריכים לתת לו למצות את עצמו. זה שינוי אותנטי שהתחיל מהשטח.

הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 06.07.2025.

פרופ' קובי מיכאל: היוזמה החדשה קורית כשישנה רשות פלסטינית, ובמחוז הכי גדול גיאוגרפית וגם מבחינת האוכלוסייה ברש"פ. מחוז חברון באופן היסטורי האוריינטציה שלו הייתה לשבטים הבדואים בדרום ירדן ויש לו זיקה חזקה לממלכה הירדנית ולמלך.

עומדת מאחורי האירוע הזה קבוצה גדולה של שייחים וזה משהו שהוא בהחלט מטריד. האם זה יתורגם למשהו פרקטי? אני לא בטוח אבל זה מנער את המים בגיגית ומייצר עוד אפשרויות נוספות או מנרמל בשיח של הסוגיה הפלסטינית גם אופציה כזו לצד תכנית טראמפ.

הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 06.07.2025.

https://youtu.be/lzdEdTqZXOI

משה פוזיילוב: שירתתי שנים ארוכות בחברון ומתחיל שם שינוי טקטוני וחמולות מסוימות דורשות להיפרד מהרשות הפלסטינית. אין להם אמון בה. הם רוצים סוג של אמירות עצמאית שתעבוד מול העולם ומול ישראל. אני חושב שזה טוב וזה נולד מהשטח. זה קורה כי המעגלים בחברה הפלסטינית במהלך 30 השנים האחרונות נפרצו – מעגל החמולות, המעגל הדתי והמעגל של המדינה ורשויות המדינה.

הרבה שנים חשבנו ששורש החיכוך הוא אדמה, אבל שורש החיכוך הוא דתי. במשך שנים סרבנו להבין את זה. צריך להכין תוכניות לימוד ולעשות מאמצים לשינוי תרבותי. עובדה שבאמירויות זה הצליח וגם בסעודיה. אם נתחיל לפעול במקומות האלה, זה יוכל לקרות גם פה.

הראיון המלא התקיים ברדיו חיפה, בתאריך 06.07.2025. 

משה פוזיילוב: עד ה-7 באוקטובר היו לישראל הישגים רבים, אך במשך כמעט שנתיים לא הצלחנו להכריע את הלחימה. כשמדינה מדממת לאורך זמן ולא מצליחה להביא את האויב לסף חיסול, ברור שיש צורך בפשרה. אני מקווה שהפשרה תהיה כזו שנוכל לחיות עמה. כי כשאינך מכריע את האויב, אינך פותר את הבעיה – רק הופך את שעון החול. אני מקווה שהפעם הוא יהיה ארוך יותר, ושנפיק את הלקחים, כדי שבפעם הבאה נכה ראשונים ונשתחרר מהתפיסה האידיאליסטית של הכלה והבלגה. אם נעשה זאת – נבטיח את עתידנו כאן.

הראיון התקיים ברדיו דרום, בתאריך 06.07.2025.

https://youtu.be/7NRmm5f1ltk

פרופ' קובי מיכאל: איננו יכולים לסיים את המערכה בתנאים שחמאס מכתיבה וכשחמאס ריבון ברצועה. אומה הרוצה חיים אינה יכולה להרשות זאת לעצמה. אם בתום המלחמה תיוותר חמאס כריבון אפקטיבי בעזה, לא תצמח מכך כל טובה — לא לתושבי הרצועה ולא לישראלים בעוטף ומעבר לו. יש לזכור שמלכתחילה מדובר במערכה אזורית רבת חזיתות, שבה חמאס היא חלק מציר רחב בהובלת איראן – ציר שהצלחנו לערער במידה רבה. 

הראיון המלא התקיים בכאן רשת ב', בתאריך 05.07.2025.