https://youtu.be/_vR5UpTBMWI

אלי קלוטשטיין: בישראל פירשו את הירי לירדן כסוג של איתות, שהאיראנים אומרים שיהיו מוכנים לירות גם עלינו. ובכל זאת, גם האיראנים יודעים שזה לא אותו דבר לירות על ירדן ולירות על ישראל. מבחינתם, ברור להם שאם יירו לכאן – פירוש הדבר הוא מלחמה כוללת.

אי אפשר לשלול אף תסריט ביחסים הבינ"ל, אבל כשמסתכלים על ההנהגה האיראנית, הסיכויים שתיכנע כעת נמוכים מאוד. הם רק הלכו והקצינו עם הזמן, הפגינו עמדות נוקשות יותר ויותר. האמריקנים בונים על זה בכל זאת מצד אחד, ומצד שני גם בהחלט לוקחים בחשבון את האפשרות שתהיה פה התפתחות פנימית – קריסה, תפיסה של השלטון בידי גורמים אחרים.

הריאיון המלא שודר בכאן רקע, בתאריך 6 בספטמבר, 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

יוסי אמרוסי: אם אני מנסה לחשוב כרגע כמו איראן, היא נמצאת במצב לא פשוט. היא דחתה את ההסכם שטראמפ הציע לה משום שחשבה שהוא לא מספיק טוב עבורה, וגם משום שהאמינה שיש לה קלף חזק באמצעות הלחץ על נתיבי הנפט וסגירת הורמוז. אבל בחודש האחרון היא רואה שהמהלך הזה לא מצליח כפי שציפתה: ארה"ב מצליחה למצוא חלופות ודרכים אחרות להוציא נפט, בעוד שהלחץ האמריקאי כן פוגע קשות באיראן ובאוכלוסייה שלה. לכן, להערכתי, איראן תצטרך בשלב מסוים לעשות מהלך כדי לשפר את מצבה וללחוץ על האמריקאים. הם יודעים שטראמפ רוצה שקט לפחות עד בחירות האמצע בנובמבר, ויכול להיות שהם ינסו לא לתת לו את השקט הזה. הם יכולים להגביר את התקיפות נגד הכוחות האמריקאיים או לתקוף את ישראל. אם הם יתקפו את ישראל, זו תהיה מבחינתם שגיאה קשה, משום שאז ישראל וארה"ב צריכות להגיב בעוצמה המרבית ולהגיע למטרה האמיתית של המערכה הזאת – הפלת המשטר האיראני.

הראיון המלא התקיים ברדיו צפון, בתאריך 06 בספטמבר 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

רות וסרמן לנדה: במצרים המצב הכלכלי קשה מאוד. המצרים לא באמת בוחרים צד; הם מגוונים. מצד אחד הם לא נכנסים באופן מלא לברית הסונית, ומצד שני הם מארחים את ראש ממשלת קטר ומדברים באופן רשמי על הקלה על השקעות קטריות במצרים. זה כסף. המצרים מבינים היטב מה המשמעות של דריסת רגל קטרית ומה הקשר שלה לאויבים הגדולים ביותר של המשטר המצרי, ובכל זאת הם מוכנים לכך — וזה מראה עד כמה סיסי נמצא במצב קשה. יש במצרים כ־120 מיליון בני אדם, למעלה מ־60% מהם מתחת לגיל 30, ורבים עומדים בתורים ללחם. במקביל, ההסתה במצרים נגד ישראל ויהודים היא נוראית; האנשים מוזנים בזה יום ולילה.

בסופו של דבר, יש כאן גם בעיה ישראלית של קבלת החלטות. מדינת ישראל חתמה על הסכם בינלאומי ולא ביטלה אותו. אפשר לחשוב שזה טוב או רע, אבל זו המציאות. ישראל צריכה להחליט האם היא מפרקת מציאות שהיא עדיין מחויבת אליה במישור הבינלאומי ומוכנה לשאת בהשלכות של אי־עמידה במחויבות הזאת, או שלא. זה דורש אומץ מדיני ויש לזה גם היבט ביטחוני. יש משהו שחוזר על עצמו במדיניות הישראלית: היעדר החלטה. צריך להחליט לכאן או לכאן, כי כשאתה לא מחליט — המציאות מחליטה.

הראיון המלא התקיים בתכנית הערביסטים בערוץ I24, בתאריך 03 בספטמבר 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

פרופ' קובי מיכאל: אני חושב שישראל צריכה לקחת ברצינות את האיום האיראני. המשטר באיראן יכול להשתמש באפשרות של ירי לעבר ישראל כתירוץ לחידוש מלחמה רחבה יותר, במיוחד לאור המצוקה הקשה שבה הוא נמצא. מבחינת האיראנים, מהלך כזה עשוי גם להרתיע את ארצות הברית ולהביא לכך שהאמריקאים ינסו למנוע מישראל תגובה שתוביל להסלמה. בנוסף, הם רוצים להראות לשלוחים שלהם שהם ממשיכים לתמוך בהם ולהגן עליהם, לחזק את מעמדם בתוך איראן ולשמר את יכולת ההרתעה שלהם מול ארצות הברית ומול שחקנים נוספים באזור.

אני לא בטוח שהמונח הנכון הוא הרתעה, אבל ישראל בהחלט לוקחת את האיום בחשבון. אני מניח שישראל תמשיך לפעול ברכס עלי טהאר בנחישות נגד הפעילות של חיזבאללה. רשת המנהרות שם היא אחד הנכסים האסטרטגיים החשובים ביותר של חיזבאללה, ופגיעה בה היא פגיעה קשה ביכולת שלו לפעול בדרום לבנון ובמרחבים נוספים.

הראיון המלא התקיים בערוץ הכנסת, בתאריך 03 בספטמבר 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

ד"ר יוסי מנשרוף: המצור הימי של האמריקנים עובד. לאיראן חסר דלק, והגזרות הכלכליות של המשטר הן קשות עבור הציבור שלא יכול אפילו לשאת עליית מחירים, ועכשיו מחירי הדלק בסכנת התייקרות. המשטר עוד לא העלה את המחירים, אבל הנשיא פזשכיאן הודיע שהם הולכים לעשות זאת, וישנה הסתערות המונית של הציבור על תחנות הדלק מחשש מפני הגזרה הכלכלית הצפויה. כתוצאה מכך הכול יעלה – המחירים בסופרים, המחירים של שינוע הסחורות, המחירים של השירותים, הכול יעלה. וגם ככה המחירים גבוהים מאוד באיראן. לכן, למרות שיש עדיין רתיעה ופחד ממשמרות המהפכה והבסיג', במציאות כזאת של היעדר אופק ותקווה, הייאוש עלול לגרור חלק מהאוכלוסייה לצאת למחאה. אנחנו צריכים לראות, אם וכאשר תתפרץ מחאה, כמה יצאו לרחובות, ועד כמה זה יהיה רציני. לכל זה תוסיפי הפסקות חשמל והפסקות מים, בגלל שאיראן סבלה מבצורת והמערכות של המים מיושנות מאוד ולא מתוחזקות.

הראיון המלא התפרסם בבשבע, תבאירך 03 בספטמבר 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://youtu.be/_u0nX0mrKnE

נועה לזימי: מדיניות החנק הכלכלי של טראמפ מוכיחה עצמה. שר האוצר האמריקני הכריז שבוע שעבר שארהב הצליחה להוביל 130 מיליון חביות נפט ואיראן – אפס. אנחנו גם רואים את התמונות של התורים הארוכים לתחנות הדלק ואת המחסור במוצרי יסוד. זה לא מבטיח את קריסת המשטר אבל הולך ומקרב אותנו לשם

לגבי איראן, אני חושבת שהטקטיקה שלה כרגע היא להשאיר את העימות מתחת לרף של מלחמה כוללת. היא מנסה להתיש את ארצות הברית באמצעות שיגורים לעבר ירדן, איחוד האמירויות, כווית ומדינות נוספות, ובמקביל אנחנו שומעים קולות של חזרה למשא ומתן. יש ויכוח בתוך ההנהגה האיראנית, אבל גם מי שנחשבים מתונים יותר שותפים לאותו חזון עוין כלפי ישראל; הם פשוט חושבים שצריך לדחות את העימות כדי להציל את המשטר מקריסה באמצעות הסכם. כך או כך, איראן נשארת איום חריף.

הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 03 בספטמבר 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

יוסי אמרוסי: בחודשים האחרונים צה"ל ושב"כ פועלים ברצועת עזה בצורה מאוד אינטנסיבית. לא תמיד הציבור מודע לדברים, מאחר ולפעמים איראן לוקחת את תשומת הלב, אבל בכל יום ובכל לילה צה"ל והשב"כ פועלים בתוך השטח הפלשתיני העזתי, עוצרים אנשים, מתחקרים מחבלים ומסכלים מחבלים, ולדבר הזה יש השפעה. הרי אפשר היה לחסל אותו, אבל החליטו להביא אותו לחקירה, ככל הנראה בגלל המידע שהוא אוצר בתוכו.

המעמד שלו גבוה באופן יחסי, כמי שמשמש בראש ביטחון הפנים של החמאס, תפקידו לגלות מרגלים ומשתפי פעולה, לעצור ולכלוא או להרוג אותם. הוא עוסק כמעט בכל דבר, ולכן חשוב היה להביא אותו בחיים, לחקור אותו ודרך החקירה להגיע למידע אסטרטגי לגבי הכיוונים שאליהם הולך חמאס, העמדה שלהם בנושא פירוק הנשק וגם כדי לקבל מידע טקטי על מיקומי מחסני האמל"ח, פעילים, בורות שיגור, פירי מנהרות ועוד. ברשותו של האדם הזה כל המידע

הראיון המלא התפרסם בערוץ 7, בתאריך 02 בספטמבר 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

רות פינס פלדמן: סיבה מרכזית לתקיפה היא ההבנה של טראמפ מהחשש מדשדוש ממושך מול האיראנים. המנוע המרכזי לצניחה באחוזי התמיכה בציבור הוא היעדר ההחלטיות והאיומים שלא מומשו לתקיפה רחבת היקף שתביא להכרעה. הבוחר האמריקאי שתומך בטראמפ מעדיף מערכה מהירה, החלטית ובעצימות גבוהה שמביאה לפתרון שורשי, בדומה לגישה שבה מצדדת ישראל, ולא מצב מתמשך שבו הממשל משמיע הצהרות תקיפות אך בפועל נתפס כמי שנסוג או מדשדש מול איראן.

בקרב תומכי טראמפ, שגם בקרבם נרשמה ירידה מסוימת בתמיכה , הציפייה היא לראות נחישות אמריקאית ומהלכים תקיפים מול איראן ובאזור בכלל. כאשר יש דשדוש אמריקאי, אכן ניכרת גם ירידה בתמיכה. בנוסף, ניתן להגיד שהלחימה בעזה והקשיים הכלכליים שנגרמו בעקבות המתיחות עם איראן הציפו מעל פני השטח אנטישמיות גלויה בארה"ב וחוסר תמיכה במדיניות ארה"ב התומכת בישראל. זו תופעה שמתרחשת משני עברי המתרס של המפה הפוליטית האמריקנית.

הראיון המלא פורסם בערוץ 7, בתאריך 02 בספטמבר 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

רות וסרמן לנדה: מצרים, אחרי תקופה שבה הייתה מזוהה מאוד עם הבלוק המזרחי הסובייטי בתקופת נאצר, בחרה צד ברור ומובהק – הצד המערבי – וכך זה נמשך במשך שנים רבות. בתוך זה היא גם חתמה על הסכם שלום עם ישראל. אבל היום, וכבר כמה שנים אחורה, אנחנו רואים מדיניות אחרת של "גם וגם" ושל גיוון מקורות, גם כלכליים וגם צבאיים.

ראינו את זה בביקור של ראש ממשלת קטר במצרים. קטר הרי מייצגת הרבה ממה שהמשטר המצרי חרד ממנו – האחים המוסלמים והאיום מבפנים – ובכל זאת היא התקבלה בכבוד רב. עכשיו אנחנו רואים את אותו הדבר עם סין, מעצמה ענקית, וזה במובן לא מבוטל סוג של אצבע בעין לארצות הברית. מצרים נחושה לגוון את מקורות ההכנסה ואת התלות שלה, בין היתר משום שיש לה בעיה כלכלית. מסין היא מחפשת בעיקר שני דברים: השקעות בתשתיות, שבאמצעותן סין גם מרחיבה את ההשפעה שלה, ושיתוף פעולה בתחום הצבאי והייצור הצבאי – גם כמקור למקומות עבודה וגם כדי לגוון את מקורות האספקה והתלות.

הראיון המלא התקיים בשעה הבינלאומית בכאן רשת ב', בתאריך 02 בספטמבר 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://youtu.be/WuuAeJTnFzg

יוסי אמרוסי: במשך שנים בהם שלט חמאס ברצועה, שב"כ התקשה לגייס מקורות, להפעיל אותם ולהעריך את נאמנות המידע שהתקבל מהם, ולכן שמנו את יהבנו על הטכנולוגיה והיא כשלה.

היום צה"ל ושב"כ פרוסים ברצועה, ואני מאמין ואף בטוח ששב"כ מצליח לגייס מקורות יומינט. זה מקור מידע מאוד ערכי, שמגיע ממש מהשטח, והוא מאפשר לצה"ל ולשב"כ לעבוד בצורה הרבה יותר מדויקת. המבצעים שאנחנו רואים – איתור אדם, מעקב אחריו, בניית תוכנית פעולה ויציאה למבצע מורכב, לעיתים באור יום – מעידים על יכולות מודיעיניות ומבצעיות בלתי רגילות.

הראיון המלא התקיים ברדיו ירושלים, בתאריך 02 בספטמבר 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.