פרופ' קובי מיכאל: לישראל אין שום תביעות טריטוריאליות ברצועת עזה. היא לא מתכוונת להישאר בעזה לאורך זמן, לא מתכוונת להקים התיישבות ישראלית ברצועה, וגם אין לה כוונה למשול באוכלוסייה בעזה. כל הרעיון של ממשל צבאי הוא זמני, עם תכלית כפולה – למנוע מחמאס לשקם את עצמו, ולהכשיר את התנאים הנדרשים לחלופה שלטונית אזרחית אחרת, שתיתמך על ידי כוח משימה אזורי ותקבל באופן הדרגתי ואחראי את האחריות לשליטה אפקטיבית באוכלוסייה בעזה.

הראיון המלא התקיים בערוץ הכנסת, בתאריך 07.08.2025.

פרופ' קובי מיכאל: נדמה לי שבמקביל הולכת ומבשילה ההכרה שהאפשרות להגיע להסכם הולכת ומתרחקת, ולכן האפשרות היחידה שנותרה בידי ישראל לממש את מטרות המלחמה, ובכלל זה להביא לשחרור החטופים, היא כיבוש מלא של הרצועה והחלת ממשל צבאי.

אני סבור שהיינו צריכים לבצע את מבצע מרכבות גדעון כפי שתוכנן – תכנית צבאית שהתבססה על רעיון תחבולני, שנועדה להוביל להפרדה בין האוכלוסייה האזרחית לבין חמאס, להוריד את האוכלוסייה דרומה, ולכתוש צבאית את כל האזורים שפונו. בכך חמאס היה נותר בפני שתי אפשרויות: להיכנע או למות. זו הייתה תכלית המבצע. אלא שהתכנית לא יושמה עד הסוף, וכך נותרנו זמן רב מדי במצב של לימבו אסטרטגי.

הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 06.08.2025.

פרופ' קובי מיכאל: הסיפור של מרכבות גדעון היה הסיפור של כיבוש הרצועה וזה לא קרה. חשבנו שאם לא ניקח את מרכבות גדעון למימוש מלא, נשתמש רק בחלקים שייצרו לחץ צבאי, הדבר ידחוף את חמאס לעמדות פשרניות יותר ולכיוון מתווה וויטקוף.

זה לא קרה משום שחמאס נמצא בתודעה של ניצחון ובתחושה שידו על העליונה וכל העולם עושה את העבודה עבורו, ישראל נכתשת מצד הקהילה הבינלאומית וגם המתח בתוך החברה הישראלית מתעצם וכולל משבר אמון בין הדרג המדיני לצבאי ובין החברה לצבא. במקביל ישראל מגדילה סיוע הומניטרי ללא שום תשלום מחמאס. אז למה לארגון הטרור לרוץ למשא ומתן או לחשוב על ויתורים? הם בתחושה שהם כבר ניצחו, והניצחון הזה הולך להיות עוד יותר גדול, אם תהיה להם סבלנות.

הראיון המלא התפרסם באתר ערוץ 7, בתאריך 06.08.2025.

פרופ' קובי מיכאל: כשמדברים על כיבוש הרצועה והחלת ממשל צבאי, יש לפרש את סעיף 55 של אמנת ז'נבה באופן מצמצם. חשוב לזכור שהממשל הצבאי אמור להיות זמני וקצר ככל האפשר. מדינת ישראל אינה מחזיקה באינטרס טריטוריאלי ברצועת עזה, אין לה כוונה לחדש את ההתיישבות היהודית שם או לשלוט לאורך זמן בחיי האזרחים.

ייעודו של הממשל הצבאי הוא למנוע מחמאס, לאחר פירוקו, להשתקם – ולהניח את התשתית להתפתחותה של חלופה שלטונית אזרחית מקומית. חלופה זו תיתמך בכוח משימה אזורי ותבסס, באופן הדרגתי ואחראי, שליטה אפקטיבית בשטח ותחל בתהליך שיקום הרצועה.

הראיון המלא התקיים בכאן מורשת, בתאריך 05.08.2025.

נועה לזימי: יש כאן דילמה אסטרטגית אמיתית, שנובעת מהמתח בין אינטרסים ומחויבויות במספר מישורים:

ביטחוני – אנחנו חייבים להגן על הנכסים האסטרטגיים שלנו: לאבטח את מרחב החיץ, לשמור על דרום דמשק מפורז, ולהגן על אזורי הדרוזים מפני התקדמות של חמושים עוינים לעבר הגבול.

מדיני – צריך להפעיל מנופים מדיניים. ארה"ב יכולה לחדד סנקציות – היא הסירה אותן מוקדם מדי. גם ערב הסעודית יכולה לשמש משקל נגד לציר תורכיה-קטאר-האחים המוסלמים. שיקום סוריה הוא כבר כמעט עובדה מוגמרת, ולכן אנחנו חייבים לקדם את השפעת הגורמים המתונים ככל האפשר.

יש תיאום טכני מסוים בין ישראל לתורכיה, ויש גם שיחות באזרבייג'אן על סיכום ביטחוני מינימלי. אני חושבת שצריך לתת לאל-ג'ולאני להוכיח את עצמו – אבל להיות מאוד סקפטיים..

בבחירה בין להישאר בלי הסכם אך להמשיך לאכוף אפקטיבית, לבין עטיפה נוצצת של הישג דיפלומטי שהוא ריק מתוכן – ברור שעדיף לפעול גם בלי הסכם. אנחנו לא פועלים בחלל ריק. יש תיאום עם האמריקאים, ואנחנו צריכים להשתמש במנופי הלחץ המדיניים שעומדים לרשותנו.

הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 05.08.2025.

תא"ל במיל' אפי איתם: לדעתי, נכון שהצבא יכתר את השטח הבנוי הגבוה בעזה באופן אגרסיבי מאוד, תוך תקיפה של כל מי שנמצא בתוך השטחים המכותרים. האזרחים יצאו דרך הנקזים לאזורים הבטוחים, ושם הם יקבלו סיוע הומניטרי ויעלו על נתיב של הגירה מרצון. בתוך הכיתור אין יוצא ואין בא, יש יכולת לפעול חופשי בכלים שנותנים לנו יתרון. זו המלצת הצבא, והיא נכונה.

תוך כדי הכיתור צריך לעשות כל מאמץ מדיני כדי להגיע להסכמה על שחרור הדרגתי של חטופים. במידה רבה מאוד הכיתור מונע את האפשרות של הריגת החטופים בשוגג, בניגוד להסתערות. החיילים ישתמשו באש מדויקת, עם מודיעין טוב, על מטרות בתוך הכיתור, והסיכוי לפגוע בחטופים יקטן. אם חמאס לא ייכנע, אולי נצטרך לפעול צבאית כדי לשחרר את החטופים.

הריאיון המלא התקיים בגלי צה"ל, בתאריך 5 באוגוסט, 2025.

משה פוזיילוב: אנחנו צריכים להעביר את הדילמה לחמאס. כדי לעשות זאת יש צורך בתמרון משמעותי שמתחיל בהנעת אוכלוסייה מצפון לדרום בלי יכולת לחזור, צריך לבנות ערים הומניטריות, צריכים להגדיר יום מסוים שעד אז אנחנו לא פותחים במתקפה אלא נותנים אפשרות למו"מ אבל כל העולם ידע שאחריו – כלו כל הקיצים ובאמת נפתח את שערי הגיהנום. צריך לנתק את האינטרנט, לנתק את חמאס מהאספקה ולהתחיל להוציא  כל יום 1000 איש מהרצועה. אנחנו צריכים להעביר להם מסר באמצעות בניית היאחזויות נחל וזריעת שדות חיטה ברצועה שהשלב הבא הוא פירוז כדי לייצר לחץ פסיכולוגי. אם נעשה הכל יחד יש סיכוי שנביא אותם לטפל בקונפליקט שלהם.

הראיון המלא התקיים בכאן מורשת, בתאריך 05.08.2025.

פרופ' קובי מיכאל: אני חושב שהדרך למימוש הלחימה בעזה היא באמצעות שילוב בין המאמץ הצבאי הנחוש לבין הפעלת לחץ בעיקר קטארי על חמאס. העובדה שקטאר עדיין לא עושה זאת היא בעוכרינו. מי שיכול להשפיע על קטאר זו ארה"ב והיא מסתייגת מכך מסיבותיה שלה.

האינטרס של קטאר סותר בתכלית את האינטרס הישראלי. לא רק שהיא רוצה שחמאס יישאר על כנו אלא שהוא ישתלט על כל הזירה הפלסטינית. היא אויב מר של ישראל ושל העולם החופשי להבנתי.

הראיון המלא התקיים ברדיו דרום, בתאריך 05.08.2025.

פרופ' קובי מיכאל: אני חושב שאנחנו צריכים לממש את מרכבות גדעון. הרעיון היה להפריד את האוכלוסייה מחמאס באמצעות דחיפתה לאזורי החסות ולהותיר לחמאס להיכנע או לרעוב למוות. זה גם מה שארה"ב מצפה מאיתנו.

אני מאד מוטרד ממה שקורה בזירה הבין לאומית. אירופה אין לה משקל בנוגע למה שקשור למרחב שלנו כאן. המדינה היחידה שיש לה השפעה אמיתית זו ארה"ב והיא הנכס האסטרטגי שלנו שאותו אנחנו מאבדים. הם רוצים תוצאה והכרעה של חמאס. כך אני מבין אותם. אם אתם לא רוצים להגיע להכרעה – לכו לעסקה. לא נאפשר לכם יותר את המריחה הזו.

הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 04.08.2025.

https://youtu.be/t6Wb-H4VedQ

פרופ' קובי מיכאל: אנחנו נמצאים בסיטואציה שבה בעצם הנהגת חמאס מבינה שידה על העליונה ואין לה שום סיבה לרוץ להסכם. הסיכוי שנראה את כל החטופים כמעט ולא קיים ואמרתי את זה עוד לפני המשבר הנוכחי. אני חושב שאנחנו לא יכולים להמשיך עם הצעד התימני הזה של צעד קדימה שניים אחורה, ולדרג המדיני יש את האחריות, החובה והסמכות לקבל כל החלטה ובלבד שידבוק בה ויממש אותה. העניין הזה של לא פה ולא שם מכניס אותנו למילכוד בלתי נסבל.

העובדה שהדרג הצבאי בעיני נחום ברנע, בעיני אחרים ואולי גם בעיני עצמו ממשיך להיות שומר הסף של הדמוקרטיה הישראלית, הוא משהו שגורם לי סוג של חוסר נוחות. אני לא חושב שזה תפקידו של הצבא. מטרידה אותי העובדה שאנחנו מתכנסים לדיון בעניין הזה, שאמור להיות חלק מהשיח המאוד אינטימי ומקצועי שבין הדרג הצבאי לבין הדרג המדיני.

הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 04.08.2025.