אלי קלוטשטיין: אני חושב שארצות הברית בעיקר מנסה למשוך זמן. לטראמפ יש אילוצים פוליטיים ופנימיים, והוא אינו מעוניין כרגע להרחיב את המערכה או לשלם את המחירים הכרוכים בכך. לכן, למרות ההצהרות התקיפות שלו, אני ממליץ להסתכל פחות על הרטוריקה ויותר על המעשים. טראמפ נוטה לדבר באופן דרמטי, אבל בפועל המדיניות שלו עד כה הייתה זהירה ומוגבלת.

להערכתי, האיראנים כבר מבינים את הפער בין ההצהרות לבין המעשים, ולכן הם פחות מתרשמים מהאיומים האמריקאיים וממשיכים לבחון את הגבולות. כל עוד ארצות הברית לא תשנה באופן מהותי את סוג המטרות שהיא תוקפת, סביר שנמשיך לראות את אותו דפוס של תגובות הדדיות ללא הכרעה.

הראיון המלא התקיים ברדיו דרום, בתאריך 30 ביולי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

פרופ' קובי מיכאל: לדעתי, הדרישות של חמאס אינן קשורות למציאות, אלא למציאות שחמאס מבקש לייצר. אני לא חושב שיש לחמאס כוונה אמיתית להתיישר עם תוכנית עשרים הנקודות, משום שהתוכנית מדברת על פירוק מוחלט של חמאס מנשקו ועל פירוז הרצועה – ולכך חמאס אינו מוכן.

המשא ומתן שחמאס מנהל אינו משא ומתן בתום לב. תכליתו לזרות חול בעיניים, למשוך זמן ולייצר שחיקה מתמשכת. מי שבאמת מתכוון להתפרק מנשקו, גם אם הוא טוען שהתהליך יהיה הדרגתי ומותנה בנסיגה ישראלית, אינו משקיע במקביל מאמצים ומשאבים בחידוש תשתית המנהרות, בגיוס אנשים, בשיקום יכולת הייצור העצמאית של אמצעי לחימה ובהברחות לרצועה.

הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 29 ביולי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

רות פינס פלדמן: אני חושבת שנתניהו לא צריך לנסות לשכנע את טראמפ לנקוט מהלך צבאי מסוים או להפעיל עליו לחץ ישיר. תפקידו הוא להציג את העובדות והנתונים באופן ברור, ולאפשר לארצות הברית לקבל בעצמה את ההחלטות המדיניות. כך גם יימנע הרושם שישראל היא שדחפה את ארצות הברית למהלך שעלול בהמשך לפגוע באינטרסים של שתי המדינות.

לדעתי, חשוב שישראל תספק לארצות הברית מודיעין איכותי ותשמש עבורה מקור מידע משמעותי, אך לא תהיה זו שמכתיבה את המדיניות האמריקאית. זה גם נותן מענה לטענות של הזרם הבדלני במפלגה הרפובליקנית, שלפיהן ישראל גוררת את ארצות הברית לעימותים שאינם שלה.

הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 28 ביולי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

פרופ' זכי שלום: לקראת פגישת נתניהו–טראמפ, אני חושב שנותרו מחלוקות בין ישראל לבין ארה"ב. השיחה בין שני המנהיגים לא תהיה פשוטה, והדברים ייאמרו בלשון נחרצת למדי. נוצר כאן מצב שבו ארה"ב הולכת לכיוון של הפעלת לחץ על איראן במטרה להשיבה לשולחן המשא ומתן. אלא שאיראן חוזרת, מפרה את ההסכמות, וחוזר חלילה. אי אפשר לחזור על אותו מתווה פעם אחר פעם. צריך לשנות את המגמה, ואני חושב שזה מה שנתניהו יאמר לטראמפ.

ארה"ב אינה ניצבת בפני איום קיומי כמו זה שעמו מתמודדת ישראל מול איראן. יש לה גם בעיות פנימיות משלה. לכן, הדרישות והצרכים שלנו שונים מאלה של ארה"ב. במצב הזה אנחנו צריכים להבהיר שעם כל הכבוד לשותפות שהביאה הישגים משמעותיים, איננו רואים קריסה כלכלית באיראן, איננו רואים מתחים פנימיים משמעותיים, והחיים במדינה מתנהלים, בסך הכול, כסדרם. לא הצלחנו להביא למצב שבו ההנהגה האיראנית משנה כיוון. יתרה מכך, היא אף ממשיכה לפעול בניסיון לפגוע בבכירים ביותר.

הראיון המלא התקיים בכאן מורשת, בתאריך 28 ביולי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

פרופ' זכי שלום: אני סבור שהנושא המרכזי בפגישת נתניהו–טראמפ חייב להיות איראן. לפני שמדברים על הרחבת מעגל השלום צריך להבטיח את עצם קיומה של ישראל, והאיום הקיומי המרכזי הוא איראן. לכן איני מצפה לפגישה קלה או להסכמות מהירות.

לדעתי, אי אפשר להמשיך במדיניות של תקיפה, חזרה למשא ומתן, ושוב תקיפה ושוב משא ומתן. הדפוס הזה אינו מייצר תוצאות, ואף שוחק את כוח ההרתעה של ארצות הברית ושל ישראל. ישראל צריכה להבהיר לטראמפ שנדרש שינוי מדיניות ולא חזרה למה שהיה.

הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 28 ביולי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://youtu.be/5HWwptYjH8M

נועה לזימי: לקראת פגישת נתניהו עם טראמפ, הנושא המרכזי הוא איראן – היא אבן הראשה. למרות הדיווחים על מתיחויות, אני חושבת שהתיאום בין ישראל לארצות הברית עדיין הדוק. עם זאת, לישראל יש שעון חול שונה מזה של ארצות הברית – מבחינתנו האיום האיראני דחוף יותר. לנוכח הדיווחים על פעילות סביב הר המכוש והעברת ציוד לאתרים תת-קרקעיים, אני מעריכה שסבב עימות נוסף עם איראן הוא רק עניין של זמן. לכן ישראל צריכה להבטיח לעצמה חופש פעולה, כאשר רמת האיום תהיה בלתי נסבלת עבורנו- גם אם תידרש לפעול לבדה.

הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 27 ביולי 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

אשר פרדמן: ביחס לנורמליזציה עם סעודיה, אני מעריך שהנשיא טראמפ עדיין מחויב לחזון הסכמי אברהם ורואה בסעודיה את היעד המרכזי להרחבתם. בעיניי, ההסכמים כבר הוכיחו את עצמם: היקף הסחר בין ישראל למדינות שהצטרפו אליהם ממשיך לגדול משנה לשנה, גם בתקופות של מתיחות ביטחונית. לכן אני סבור שהרחבת ההסכמים היא יעד ריאלי, גם אם מדובר באתגר משמעותי.

אני חושב שלישראל יש אינטרס להמשיך ולהעמיק את שיתוף הפעולה עם מדינות האזור, משום שהדבר משרת גם את האינטרסים של ארצות הברית. ככל שנבנית מערכת אזורית של שיתוף פעולה בין ישראל, סעודיה ומדינות ערב המתונות, כך פוחת הצורך במעורבות אמריקאית ישירה במזרח התיכון, וארצות הברית יכולה להפנות יותר משאבים להתמודדות עם האתגר הסיני בזירה האסייתית. לכן, בעיניי, שילוב אזורי רחב הוא אינטרס משותף לישראל, לארצות הברית ולבעלות בריתן באזור.

הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 27 ביולי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

אלי קלוטשטיין: מה שטראמפ לא מבין זה שמערכה נגד טרור – והאיראנים הם גוף טרור לכל דבר, גם בצורת ההתנהלות שלהם, וגם בצורת החשיבה שלהם – היא לא משהו של זבנג וגמרנו. זה דורש השקעה, זמן, מחשבה מתוחכמת והתמודדות ארוכת טווח. ארה"ב יכולה לעשות את זה, אבל משמעות הדבר היא שתצטרך להישאר פה הרבה זמן, וזה לא בהכרח משהו שטראמפ רוצה.

הציבור האמריקני מתחיל להבין את ההשלכות של זה. שני סקרים שראיתי באחרונה מראים שהאמריקנים מעריכים שהמלחמה תיקח הרבה זמן, מצד אחד, ושהיא מסובכת יותר משחשבו בהתחלה. יש פה הבנה, טפטוף וחלחול של התפיסה הזאת, שמתחילה להתגבש אצל האמריקנים, ואולי טראמפ מחכה לזה, שהתפיסה הזאת תתקבע ולא תעלה לו במחיר ציבורי לאורך זמן.

הריאיון המלא שודר בגלי ישראל, בתאריך 27 ביולי, 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

פרופ' זכי שלום: אני לא חושב שהדיווחים על פעולה אפשרית בליל שבת היו סתם שמועה. גם אני הערכתי שמשהו עומד לקרות, אבל לדעתי טראמפ טרף את הקלפים, והוא עשה זאת בחוכמה רבה. הוא מציב בפני האיראנים הצעה שיהיה להם קשה מאוד לסרב לה.

טראמפ אומר לאיראנים: אני נותן לכם הזדמנות כמעט אחרונה. כרגע אני עוצר את ההתקפות. נתניהו מגיע אליי ביום שלישי, ואתם יודעים לשם מה הוא בא — הוא רוצה לקבל ממני אור ירוק. אם תלכו לקראתי ותיתנו לי את מה שאני מבקש, יהיה אפשר לסגור את הסיפור ואף להוציא אתכם ממנו בכבוד. אבל אם לא תעשו זאת, אני משחרר את הרצועה של נתניהו ושל ישראל, והם יתנהגו כלפיכם בצורה אחרת.

הראיון המלא התקיים בקול ברמה, בתאריך 26 ביולי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

רות וסרמן לנדה: אני סבורה שהאתגר האסטרטגי של ישראל השתנה. החלשת הציר השיעי אמנם חשובה, אך היא יוצרת במקביל מרחב להתחזקות ציר סוני קיצוני, ולכן אסור להסתכל רק על האיום האיראני. כבר שנים אני מתריעה מפני התהליך הזה.

לדעתי, טורקיה וקטר פועלות באופן עקבי להעמקת השפעתן באזור, כולל בתוך מצרים, באמצעות השקעות, מימון, הסתה והשפעה על מנגנוני הממשל. למרות העוינות האישית של הנשיא א-סיסי כלפי האחים המוסלמים, החדירה הזו נמשכת ואף מתרחבת.

אני חושבת שנקודת התורפה המרכזית של טורקיה היא בתחומי האנרגיה והכלכלה. ארדואן מבקש להשתלט על נתיבי האנרגיה לאירופה ולעקוף את ישראל, ולכן אסור לישראל ולמערב לאפשר זאת. מדובר בסוגיה גאו-אסטרטגית מהמעלה הראשונה.

הראיון המלא התקיים בתכנית הערביסטים בערוץ 15, בתאריך 23 ביולי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.