https://youtu.be/40EFPd-U-sY

נועה לזימי: אני חושבת שגם בלי הסכם או חידוש מלחמה יש תועלת ממשית להמשך המצור האמריקני על איראן, משום שהוא מחליש מאוד את האיראנים ומקרב אותם לדרישות האמריקניות, ועדיף שזה יהיה מבלי לאפשר להם חבל הצלה להיחלץ מהמצב באמצעות תכסיסים דיפלומטיים. בעיניי זה נכון עבור טראמפ גם מבחינה פנימית, ולכן הממשל הדגיש שמדובר במבצע הגנתי ומבצע נפרד מהלחימה העצימה שהסתיימה. בעיניי יש שחיקה מסוימת באמינות של האיומים של טראמפ, במיוחד לנוכח האולטימטום המתמשך וחוסר התגובה לירי האיראני לעבר האמירויות.

אני חושבת שההתנהלות הסעודית באירוע מלמדת על גישה דואלית כלפי איראן. בתחילה, לפי הדיווחים, הסעודים דחקו בטראמפ להמשיך את המלחמה, אך בהמשך ראינו נסיגה מהעמדה הזאת. בראייה כוללת, גם ההתקרבות שלהם לטורקיה ולמצרים היא מגמה קצת מדאיגה, משום שמדובר בציר שהוא לא בדיוק פרו-ישראלי.

הנראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 07 במאי 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

ד"ר יוסי מנשרוף: למרות שטראמפ הוא הנשיא האמריקני שפעל נגד איראן יותר מכל הנשיאים, עדיין הוא בחר לנקוט מלחמה חלקית, כלומר באיזשהו שלב הוא עצר את החיסולים הממוקדים, וכך נוצר מצב שהסחף לערעור המשטר האיראני – שהתקדם עד אז היטב באמצעות החיסולים יוצאי הדופן שישראל ביצעה – נבלם.

אנחנו רואים את מוחמד באקר קאליבאף, יושב ראש הפרלמנט של הרפובליקה האסלאמית, מתחזק את המערכת השלטונית, וזאת בזמן שמוג'תבא חמינאי, המנהיג העליון החדש של איראן, נס על נפשו וחייב להימלט ולא יכול לנהל את המדינה בפומבי. קאליבאף הוא מאחרוני הסדר הפוליטי הישן באיראן, והוא למעשה מחזיק כיום את המשטר.

הראיון המלא פורסם בבשבע, בתאריך 07 במאי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

פרופ' זכי שלום: טראמפ אמר הלילה שהמלחמה הסתיימה מבחינה צבאית, ושארה"ב ממשיכה במצור, אך עושה הפסקה בליווי הימי של ספינות אמריקאיות במיצרים. אני רואה בכך את תחילת סופה של המלחמה, בתנאי שהחומר המועשר ייצא מאיראן.

אני רואה בזה ג'סטה של מנצחים – מעין מישהו ששם את המגפיים שלו על הגרון של השני, ואז מוריד מעט את הלחץ כדי לאפשר לו לצאת מזה עם מעט כבוד. ארה"ב מוכנה לתת לאיראן לצאת מהאירוע, בתנאי שתספק לה את הדברים העיקריים שהיא דורשת.

הראיון המלא התקיים בקול ברמה, בתאריך 06 במאי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://youtu.be/C6-4QJV6m6s

אלי קלוטשטיין: ברור שלטראמפ לא בוער הזמן. הוא לא ממהר לשום מקום. הוא הוכיח לאיראנים שהוא מסוגל לשבור את המצור, אז הוא נטל את העוקץ מכלי הלחץ המרכזי שלהם. הוא עשה כל מה שהוא יכול כדי לקחת את הדברים שהם אולי הכי התגאו בהם במובן מסוים במהלך המלחמה והפך אותם עליהם. לא רק שהם לא מצליחים לחסום את המצרים והוא מצליח לשחרר את הספינות, אלא שהוא חוסם אותם. הוא לא נותן להם לייצא את הנפט.

בינתיים נראה שזה עובד. האיראנים מגמישים את העמדות שלהם, הם לא מתקרבים לסף שטראמפ רוצה, אבל כן מגמישים את העמדות. הם מבינים שלהם אין זמן.

הריאיון המלא שודר ברדיו דרום, בתאריך 6 במאי, 2026

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

אולגה דויטש: אירופה גם הבוקר בוחרת שלא להפתיע. בהקשר של המזרח התיכון, היא בוחרת באופן קונסיסטנטי להישאר בשוליים ולא לקחת הובלה. אם סורקים את הכותרות כדי לראות אם משהו השתנה מאז אתמול בלילה – כמובן שלא. אפילו בחלק גדול מהעיתונים באירופה הבוקר, המלחמה באיראן וכל מה שקורה בהורמוז מופיעים כאייטם מספר 3–6. הם מדווחים על כך כמעט בגוף שלישי, כלומר, אי שם רחוק מתרחשת מלחמה שארה"ב וישראל התחילו, איראן הגיבה, אחר כך שיבשה את העולם, ועכשיו אנחנו רואים את השאריות של זה.

ראינו שהם פלירטטו לפני כחודש וחצי עם ועידה וכנס של מדינות, אבל לרוב זה נשאר ברמה ההצהרתית והדמגוגית. אירופה שוב ושוב מראה שאין לה אחדות הגנתית או כיוון פוליטי ברור. היא מרבה להצהיר הצהרות גדולות, אבל נשארת בשוליים.

אירופה מתעסקת בחרדה כלכלית מאז תחילת המלחמה – בעיקר סביב משבר הנפט, משאבי האנרגיה, החשש ממשבר כלכלי, אינפלציה, עליית מחירים והשאלה כיצד יתמודדו עם זה ביבשת. גם ארבע שנים לאחר פרוץ מלחמת רוסיה־אוקראינה, הם עדיין אינם ערוכים להתמודד עם מציאות כזו.

הבוקר מדברים על ספינה בריטית שנפגעה, ואין התקפה בוטה וקיומית מזו, אבל אירופה עדיין רואה במשבר המרכזי את המצב מול רוסיה. גם בפרלמנט האירופי וגם במדינות השונות ממשיכים לעסוק בפלישה הרוסית לאוקראינה. חשוב שגם אנחנו נבין מה ההשלכות של זה עבורנו.

הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 06 במאי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

פרופ' זכי שלום: כל הסימנים מראים שארה"ב כבר בעמדה ברורה של עליונות על פני איראן, ושולטת בשטח כמעט באין מפריע. איראן מבולבלת לחלוטין. אפילו פקיסטאן התנתקה ממנה. הפקיסטנים קיבלו מקלחת קרה מהמפרציות, והם תלויים בסיוע הכספי שלהן, ולכן ציננו את המעורבות שלהם בכל האירוע.

אין ספק שהם מגלים יכולת עמידה מרשימה, בהתייחס לעובדה שהם נפגעו בשלוש שדרות של שרשרת המנהיגות שלהם. יש להם תהליך מסודר של קבלת החלטות, וזה מראה שהמשטר לא מתפרק. הם בונים על הליכה על הסף, כלומר שברגע האחרון יווצר לחץ על טראמפ, הוא יסוג, ותהיה עליו ביקורת מבחוץ ומבפנים — והם בונים על כך. לדעתי הם טועים.

הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 05 במאי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

אשר פרדמן: הזינוק במכירות האנרגיה של ארה"ב ממחיש כי המצור האמריקאי איראני הכפול במצר הורמוז מייצר גם רווחים עבור הכלכלה האמריקאית, לצד העלייה במחירי הדלק והמוצרים. בעוד שארה"ב אינה יכולה להחליף לחלוטין את האנרגיה מהמזרח התיכון, העלייה ברכישות הנפט של מדינות אסיה מארה"ב, לצד המאמצים של איחוד האמירויות וסעודיה לפתח צינורות אנרגיה העוקפים את מצר הורמוז, יפחיתו עם הזמן את חשיבותם של המצר בפרט עבור הכלכלה העולמית.

פורסם בגלובס, בתאריך 05 במאי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

ד"ר יוסי מנשרוף: התקיפה האיראנית נגד האמירויות משקפת חזרה לעימות הצבאי נגד איראן שיתעצב מחדש כעת. בתרחיש האפשרי הראשון, הוא יוגבל לזירה הימית, ויתמקד בהמשך ניסיונה של ארה"ב לשבור את המצור האיראני מעל מצרי הורמוז. בתרחיש השני, הצדדים יחזרו למלחמה כפי שהתאפיינה עד הפסקת האש. 

מבחינת ישראל, נראה שהתרחיש השני ישרת את האינטרס שלה לפגוע באופן עמוק יותר במשטר האיראני, ולהשתחרר מהמגבלות שנכפו עליה במלחמה נגד חיזבאללה. אלא שהפעם יש להפיק את הלקחים המסתמנים מהמלחמה כפי שהתנהלה עד כה. שכן, נראה שהטעות המרכזית שביצע טראמפ היא בחירתו להילחם נגד המשטר באיראן באופן חלקי. 

הראיון המלא פורסם בגלובס, בתאריך 04 במאי 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

יוסי אמרוסי: אני לא יודע למה יש הקפאת מינויים בשב"כ, כפי שפורסם בכאן 11, ואני אגיד מראש שאין לי מושג אם זה נכון. בהנחה שזה נכון, אני חושב שזיני מונה בהליך מסודר על פי חוק. מי שמינה אותו הוא בעל הסמכות, וזו החלטה קיימת. ברגע שהוא נכנס לארגון, ולאור הכישלון הקשה של ה-7 באוקטובר, לדעתי מחובתו להפוך כל אבן – כל הליך, כל תפיסה, כל דרך פעולה – על מנת להבין באמת היכן היו הקונספציות השגויות ולתקן אותן.

ברור שלאור הכישלון, כשם שבוחנים את התפיסות המקצועיות, נכון לבדוק גם הליכים ארגוניים, ובין היתר את מינויי המנהלים – האם זהו הליך נכון והוגן, שבסופו של דבר מציב כמנהלים את הראויים והמתאימים ביותר. זה דבר שכמנהל חובתו לבדוק ולבחון. מצד שני, ההקפאה הזו צריכה להיות לזמן קצר, כי בסופו של דבר חשוב למנות את האנשים לתפקידים החשובים האלה.

הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 04 במאי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://youtu.be/DeSzSpAvGoI

רות וסרמן לנדה: מה שקורה עם מצרים זו בעיה. למה? הסכם השלום הוא נכס לישראל. הסכם של היעדר מלחמה עדיף ממלחמה. אבל יש פה מדינה של 120 מיליון בני אדם, שבה החלק המכריע של האוכלוסייה עובר במשך שנים אינדוקטרינציה נגד יהודים וישראל. יש לנו גבול משמעותי מאוד עם אותה מדינה, ומעולם לא עמדנו בתקיפות על הצורך למנף את הנכסים שיש לנו, שהמצרים זקוקים להם, שלא לדבר על המנוף האמריקאי, כדי לדרוש מהמצרים לבצע שינוי. זה לא נאיבי.

אנחנו רוצים במצרים משטר יציב. אין לישראל עניין מדיני, צבאי או אחר חלילה לערער את המשטר, אך ישראל לא יכולה להיות מוצגת כאויב התמידי של העם המצרי. אנחנו באמת לא אויבים שלהם, ויש לפעול כדי שהמשטר יעביר את המסרים הללו.

הראיון המלא התקיים ברדיו ירושלים,] בתאריך 04 במאי 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.