נועה לזימי: התמריץ הסעודי לנורמליזציה עם ישראל פחת. עוד לפני המערכה הנוכחית, ארצות הברית כבר העניקה לסעודיה הטבות ועסקאות ביטחוניות בלי לדרוש בתמורה התקדמות לנורמליזציה, וכעת קיבלנו איזושהי גושפנקה למגמה הזאת. לכך מצטרפים התנאים הכלכליים והפוליטיים בממלכה, הקשיים בקידום פרויקטי הדגל שלה והאווירה מאז שבעה באוקטובר, שאינה תומכת בחימום היחסים עם ישראל. במקביל, טורקיה מנצלת את המציאות כדי לרתום את הסעודים, המצרים והקטרים ולגבש מעין ציר סוני, בין היתר כדי לאזן את העוצמה הישראלית. הסיטואציה הזאת מדאיגה אותי כשאני מסתכלת שנים קדימה על הארכיטקטורה האזורית שעלולה להיווצר. אנחנו חייבים להשיב בבריתות אזוריות משלנו, לחזק שותפויות קיימות שהוכיחו את עצמן ולקדם שותפויות נוספות.

הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 23 ביולי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

מאיר בן שבת: אני רואה בכך יותר חסרונות וסכנות מאשר יתרונות. זהו מהלך שיכול לגרום למירוץ חימוש גרעיני במזרח התיכון כולו. גם אם ההסכם יסלול את הדרך להתקדמות מדינית בין ישראל לסעודיה, אין בכך כדי להצדיק את הסיכון. עם כל הכבוד, אינני סבור שצריך לחזר אחריה. בכל מקרה, נורמליזציה לא יכולה להמתיק את הגלולה הזו.

פורסם באתר ערוץ 14, בתאריך 22 ביולי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

מאיר בן שבת: nדובר במהלך מסוכן – יוביל למרוץ חימוש גרעיני אזורי. 

מדובר במהלך מסוכן הן משום שהוא פותח לסעודיה אפשרות להשתמש בכך לצרכים לא אזרחיים, תוך עקיפת הפיקוח, והן משום שהוא יגרום למרוץ חימוש גרעיני במזרח התיכון כולו.

באשר להשפעת מהלך זה על סיכויי הנורמליזציה עם סעודיה – ראשית, עם כל הכבוד, הגיע הזמן להפסיק לחזר אחרי מדינה כזו או אחרת. ישראל הוכיחה את יכולותיה בכל התחומים. הקשר עימה צריך להיות אינטרס של המדינות שמחפשות עוצמה ביטחונית, טכנולוגית וכלכלית.

בכל מקרה, נורמליזציה לא יכולה להמתיק את הגלולה הזו, וכלל לא בטוח שהתנאים לנורמליזציה בכלל קיימים. 

פורסם בישראל היום, בתאריך 22 ביולי 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

פרופ' קובי מיכאל: אל-חיה הוא מהגוורדיה הוותיקה של חמאס, מדור המייסדים. הוא היה מעורב בהקמת חלק ממנגנוני הביטחון, משמש דמות פוליטית משמעותית ופיתח גם קריירה אקדמית ועסק גם בהוראת לימודי איסלאם ברצועת עזה ובמקומות אחרים.

הוא מייצג את הקו המיליטנטי יותר של חמאס עם אוריינטציה לטהרן. הוא מקורב להנהגה האיראנית, להבדיל מחאלד משעל (שמולו התמודד על התפקיד), שהוא בעל אוריינטציה סונית, מקורב לקטאר ולטורקיה, מתנגד לקשרים הקרובים עם איראן, ואחרי השבעה באוקטובר התבטא בזכות הרעיון להפוך את חמאס למפלגה פוליטית.

הראיון המלא פורסם בערוץ 7, בתאריך 21 ביולי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://youtu.be/lmZvN4Q6x_0

פרופ' קובי מיכאל: חליל אל-חיה הוא עזתי, ואילו משעל הוא מאיו"ש. הבחירה בו מקבעת את רצועת עזה כמרכז הכובד של חמאס. העובדה שהוא מופקד על ניהול המשא ומתן מול ישראל מעמידה אותו בעמדה שבה, כעת, לאחר בחירתו הרשמית, יש לו אפשרות טובה יותר לשלוט בנעשה בארגון. רוב כספי חמאס מנוהלים בחו"ל, דרך קטאר וטורקיה, ובמובן הזה הוא ישיג שליטה טובה יותר בעניינים התקציביים וגם על ג'בארין, שהוא ראש חמאס באיו"ש. הוא יישר איתו קו בכל הקשור למאמץ לחיזוק תשתיות הטרור של חמאס באיו"ש וליצירת טרור רב יותר משם, כיוון שזו תפיסתו. לדעתי, הוא גם ירחיב את הפערים בין חמאס לבין פתח והרשות הפלסטינית. 

הראיון המלא התקיים ב-YNET, בתאריך 21 ביולי 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

פרופ' קובי מיכאל: עלותה של המלחמה לארה"ב היא שולית יחסית במונחים אמריקאים־מעצמתיים. הניצחון יגדיל מאוד את הסיכוי לזרימת כסף והשקעות בארה"ב שיקזזו את הוצאות המלחמה ויותר מכך.

חלון הזמן שנותר ללחימה קריטי. במידה והגסת' לא יצליח לשכנע את הנשיא טראמפ להשלים את המלאכה או לכל הפחות לחולל שינוי של ממש, ישראל עלולה למצוא את עצמה ניצבת במלוא בדידותה למול האיום האיראני, שעם נסיגת ארה'ב מהמערכה, יהפוך למשמעותי, מיידי ומסוכן יותר.

הגסת' מייצג את הקו היותר ניצי בממשל טראמפ. הוא מוביל קו הרבה יותר לוחמני מסגן הנשיא ג'יי. די. וואנס בכל הנוגע לאיראן ולהכרח שבסיום המערכה בניצחון אמריקאי חד־משמעי. להבדיל מהגישה הבדלנית המאפיינת חלק גדול במפלגה הרפובליקנית ולהתנגדות המוצהרת של המפלגה הדמוקרטית להמשך המלחמה.

פורסם בגלובס, בתאריך 21 ביולי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

פרופ' קובי מיכאל: חליל אל-חיה הוא מעתה ראש הלשכה המדינית, כלומר למעשה מנהיג חמאס – לא רק ברצועת עזה, אלא של התנועה כולה. הוא יורשו של סינוואר, שירש את הנייה לאחר שישראל התנקשה בו.

הקו שמייצג חליל אל-חיה הוא קו מיליטנטי יותר. הוא מנהיג עזתי, מייצג אוריינטציה כלפי איראן ומקבע את מעמדה של רצועת עזה כמרכז הכובד של תנועת חמאס. זהו מרכז כובד מיליטנטי יותר. אני חושב שהוא יתמוך במאמציו של ג'אברין, ראש חמאס באיו"ש, שפועל בעיקר מטורקיה, לחיזוק תשתית הטרור של חמאס באיו"ש ולתגבור ולהאצה של פעילות הטרור משם. הוא יתמוך בהמשך התעצמות חמאס בעזה ובהתנגדות לפירוק חמאס מנשקה. הדבר גם מעמיק את הקרע בין הרשות הפלסטינית לחמאס. נדמה לי שבמובן הזה הוא מקבע את מעמדה של חמאס כתנועה וכארגון קיצוניים מאוד.

הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 21 ביולי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

יוסי אמרוסי: התקיפות האמריקאיות באיראן הולכות ומתגברות מדי יום. האיראנים מגיבים ופוגעים במדינות שכנות. נכון להיום אין אינטרס לשני הצדדים להגיע למלחמה כוללת אבל אירוע קשה אחד יכול לשנות את המצב בדקה. תפקידו של פיקוד העורף וצהל להשאר בכוננות הכי גבוהה שאפשר הן הגנתית והן התקפית.

בחירתו של חליל אל חיה ליו"ר חמאס לא משנה דבר. אנחנו צריכים להמשיך לכבוש שטחים נוספים ברצועה ולהגיע למצב שאנחנו "חונקים" את חמאס מכל הכיוונים ולגמור אותם.

הפיילוט שמתחיל היום בלבנון זה מבחן משמעותי לריבונות של צבא לבנון אבל המטרה רחוקה. ספק אם ממשלת לבנון יכולה לפרוק את חזבאללה מנשקו.

הראיון המלא התקיים ברדיו צפון, בתאריך 21 ליולי 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

פרופ' קובי מיכאל: חליל אל־חיה הוא דמות מאוד מוכרת בחמאס, לא דמות חדשה. הוא נמצא בחמאס משחר נעוריו ואפשר לייחס אותו לדור המייסדים. הוא היה מנהיג חמאס ברצועת עזה, היה מקורב מאוד ליחיא סינוואר, והוא מייצג את הקו היותר מיליטנטי של חמאס ואת הפלג שיותר קרוב לטהרן, להבדיל מחאלד משעל, שמושך יותר לכיוון קטר, טורקיה והעולם הסוני.

אני חושב שהבחירה שלו מצביעה על הכיוון שאליו חמאס הולך. אמנם, לפי דיווחים, הבחירה הייתה צמודה מאוד, ולכן אי אפשר לומר שכל חמאס נמצא באותה אוריינטציה. אבל אין ספק שהבחירה בו מייצגת את עוצמתה של רצועת עזה בתוך חמאס. רצועת עזה היא עדיין מרכז הכובד והכוח המוביל בתנועה, והבחירה בו מייצגת גם העדפה של הקו היותר מיליטנטי.

הראיון המלא התקיים ברדיו דרום, בתאריך 21 ביולי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

פרופ' קובי מיכאל: ישראל נקלעה למציאות שבה היא לא יכולה לתרגם את ההישגים הצבאיים לתוחלת אסטרטגית, שהמשמעות שלה היא עיצוב אותה ארכיטקטורה אזורית חדשה. הלימבו נוצר כתוצאה מכניסת האמריקנים למשא ומתן מול האיראנים מתוך חוסר הבנה מוחלט של מי הם האיראנים. היה ברור שאין סבירות לגישור על הפערים בין הצדדים ושהאיראנים רק מנצלים את הזמן לבניית יכולות מחדש, כי הם לא מוותרים על הרעיון האסטרטגי של הציר וחיסול ישראל. 

בציר הזה חיזבאללה הוא היהלום שבכתר, ולכן האיראנים דרשו לחבר את הפסקת האש עם ארה"ב להפסקת אש בלבנון, כדי לשמר את חיזבאללה כנכס האסטרטגי החשוב ביותר שלהם. זה גם איתות לכל השלוחים האחרים שנחלשו מאוד בסוריה, בעיראק, בעזה ובחות'ים, שהם ייחלצו לעזרתם כמו שהם עושים עבור חיזבאללה. לכן כבר היום ניתן להצביע בבירור על הרצון שלהם לחדש את טבעת האש סביבנו, ולכן כל עוד המשטר הזה קיים – אין סיכוי שאיראן תשנה את דרכיה. 

הראיון המלא פורסם בישראל היום, בתאריך 21 ביולי 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.