ד"ר יוסי מנשרוף: אני רואה הרבה סרטונים שאזרחים איראנים מבריחים החוצה לערוצי האופוזיציה, אתה רואה בסרטונים האלה לחץ הולך וגובר על חיי האזרח שמתבטא ביוקר המחיה, והרבה תלונות של אזרחים שאומרים 'הכסף שהספיק לי פעם לקנות כך וכך, מספיק לי היום להרבה פחות.

אנשים מתלוננים על תנאים בלתי נסבלים. באיראן היו 50 מעלות השבוע בדרום המדינה, ואזרחים מעלים סרטונים של עצמם מכינים חביתה בעזרת חום השמש, כשברקע יש כל הזמן הפסקות חשמל. הכותרת של אחד הסרטונים היתה: 'החיים בלתי נסבלים'. אתה רואה שמקררי הבשר בסופרים ריקים, הרוכלים מפסידים, בעלי עסקים קטנים מעלים סרטונים שבהם הם אומרים שהם שוקלים לא לפתוח את החנות בבוקר.

הראיון המלא פורסם בישראל היום, בתאריך 27 באוגוסט 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

רות וסרמן לנדה: צריך להסתכל גם על התמונה הרחבה יותר: יש כאן שיתופי פעולה בין טורקיה לפקיסטן, אבל מאחוריהם נמצאת גם סין. סין מתחברת, מאחורי הקלעים, לציר שכולל את טורקיה, סעודיה ופקיסטן, וזה כבר מטריד מאוד את האמריקאים. נשק עובר מטורקיה לפקיסטן, סין מסייעת וגם קשורה לאיראן. ברגע שסין נכנסת לתמונה, המצב הופך הרבה יותר מורכב מבחינת ארצות הברית, משום שיש לה במקביל אינטרסים מול טורקיה ובסוריה. שום דבר כאן אינו מקרי; ההתנהלות היא מאוד מחושבת ומבוססת אינטרסים.

בסופו של דבר, אני חושבת שככל שהלחץ על הגורמים האלה יגדל, הם לא בהכרח ירימו ידיים. להפך: חיה פצועה עם הגב לקיר עלולה דווקא להתפרץ. ככל שיהיה להם קשה יותר, הסיכוי לתגובה עולה, ולהערכתי אנחנו עלולים לראות אותה בזמן הקרוב.

הראיון המלא התקיים בתכנית הערביסטים בערוץ 15, בתאריך 27 באוגוסט 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

יוסי אמרוסי: אחרי 7 באוקטובר היה נכון להביא אדם שיטלטל את הארגון ויבחן כל תפיסה, כל קונספציה וכל דרך פעולה, ולא משנה כמה מוכשרים היו הסגנים והבכירים האחרים. בשעה החשובה ביותר למדינת ישראל לא הצלחנו לספק את הידיעה שמחר בבוקר יש מלחמה. מלמדים אותך מהיום הראשון 'סיכול מבעוד מועד': לא לעצור את המחבל אחרי שביצע את הפיגוע, אלא כשהוא עדיין ישן במיטה. ראש הממשלה הוא שמוסמך למנות את ראש השירות, וזו גם האחריות שלו. אילו מינה אדם אחר, הייתי מקבל אותו. הוא מינה את זיני, ואני מקבל גם את זיני. שום שומר מסך ושום מכתב של אשת ראש השירות לא משתווים למה שקרה ב-7 באוקטובר.

במדינה דמוקרטית הממשלה קובעת את המדיניות. ראש השירות אינו נבחר ציבור. הוא חייב להציג את עמדתו, גם בתקיפות, אבל לא להחליף את הדרג המדיני. אם הוא חושב שהחלטה מסוכנת, הוא צריך להתריע ולהסביר. אם מדובר בהחלטה בלתי חוקית, אסור לו לבצע אותה. אבל הוא לא יכול לקבוע לבדו את מדיניות המדינה.

הראיון המלא פורסם ב-N12 בתאריך 27 באוגוסט 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

פרופ' קובי מיכאל: איני מאמין שהרשות הפלסטינית תקיים בחירות "אלא אם כן יקרה משהו בעזה וחמאס ייעלם.

פת"ח אולי ניצח "על הנייר", אך המציאות מורכבת יותר. ברשויות מקומיות רבות, רשימות מבוססות שבטים זכו למקום הראשון. בערים כמו חברון וטול כרם, רשימות מקומיות שאינן קשורות לרשות הפלסטינית ניצחו. באחרות, רשימות אולי נשאו את השם פת"ח, אך המועמדים עצמם לא "הוכרו בפומבי כחברים פעילים בפת"ח או כתומכים אמיתיים של התנועה.

חשוב מכל, חמאס החרים את הבחירות, ולא הסכים לתנאי המוקדם שיכיר בסמכות הלגיטימית היחידה של אש"ף. הסיבה לכך שחמאס החרים את הבחירות המקומיות אך מתעקש להשתתף בבחירות הכלליות, היא שהראשונות דורשות "ממשל אזרחי ממשי" מבלי להעניק כוח פוליטי אמיתי, הסביר איוב. בחירות למועצה המחוקקת, לעומת זאת, מציעות שורה של יתרונות, כולל חסינות פרלמנטרית, דלת לתקציבי מדינה ו"פלטפורמה לערעור אש"ף ומוסדות חילוניים מבפנים.

פורסם במקור ראשון, בתאריך 27 באוגוסט 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://youtu.be/MHldDDdq6Uc

יוסי אמרוסי: ביהודה ושומרון יש לכאורה שקט יחסי, ומספר הפיגועים בשנה האחרונה נמוך משמעותית לעומת השנים שקדמו לה, אבל השקט הזה עלול להטעות. לצד הסיכול היומיומי, צריך לוודא במיוחד שלא יתפתחו שלושה איומים: מנהרות, רחפנים ורקטות מסלול. לאיומים כאלה יש השפעה פסיכולוגית עצומה, מעבר לנזק הישיר שלהם.  

בנוסף, צריך לשים "פרוג'קטור ענק" על מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית. יש שם עשרות אלפי כלי נשק ואימונים, לא רק לצורכי שיטור אלא גם אימוני תקיפה. זה נושא שמדינת ישראל חייבת לעקוב אחריו מקרוב כדי שלא נתעורר יום אחד למציאות מסוכנת.

הראיון המלא התקיים ברדיו צפון, בתאריך 27 באוגוסט 2026. 

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

אלי קלוטשטיין: לא רק שבאיראן מרגישים את המצב הכלכלי הקשה, וזה ניכר ברשתות החברתיות, בדברים שאנשים אומרים ברחובות ובכתבות בתקשורת הבינ"ל, שאולי לא ראינו בעבר – אלא שאפילו הבכירים האיראנים מודים בזה. זה נאמר בפה מלא, שאי אפשר להמשיך ככה, מהנשיא ועד בכירים אחרים.

קשה מאוד לחזות מתי העסק יתפוצץ מבחינת האזרחים, במיוחד אחרי הטבח שהיה שם במפגינים לפני קצת יותר מחצי שנה. אבל האיראנים עצמם מתכוננים לאפשרות הזאת. יש יותר ויותר דיבורים בימים האחרונים באיראן על חשש מכך שהמשך המצב יוציא את העם לרחובות. לכן גם מתחילים דיבורים על האפשרות של חידוש המלחמה, זה בא בדרך כלל ביחד.

הריאיון המלא שודר ברדיו דרום, בתאריך 27 באוגוסט, 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

יוסי אמרוסי על ניתוץ המצבה על ידי ח"כ סוכות: זה סוג של פרובוקציה, וזו לא הפעם הראשונה שהח"כ הזה עושה מעשים כאלה. לפי מה שצה"ל אומר, הוא פשוט הטעה את הצבא. הוא הגדיר את הסיור הזה כסיור אנדרטאות שיש להשמידן. כולנו מסכימים עם זה – זה מעודד טרור, זה מאדיר את שמו של השהיד. צריך להשמיד את האנדרטאות האלה, אבל מי שצריך לעשות זאת הוא צה"ל. הדבר המשמעותי ביותר במה שח"כ סוכות עשה הוא שהוא סיכן את חיי חיילי צה"ל.

עניין השהיד הוא סיפור מרכזי מאוד ברחוב הערבי-פלסטיני – אלה סוכות אבלים, רחובות שנקראים על שמם ואנדרטאות לזכרם. האנדרטאות האלה לא צריכות להתקיים. צה"ל צריך למפות אותן, לאתר אותן, להביא טרקטור קטן ולהרוס אותן בתוך דקות ספורות.

הראיון המלא התקיים בערוץ 13, בתאריך 26 באוגוסט 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

פרופ' זכי שלום: הנושא הגדול ביותר בעיניי כרגע הוא הבחירות המתקרבות בארצות הברית. מצבו של הנשיא טראמפ לא טוב; הסקרים מנבאים לו הפסד בבית הנבחרים ומצב של פחות או יותר תיקו בסנאט. אני חושב שהוא הביא את זה על עצמו במידה רבה, בעיקר בגלל שחיקה גדולה מאוד באמינות שלו בשנה האחרונה. הוא יצר ציפיות שלא התממשו ועשה יותר מדי זיגזגים: פעם מדברים על כך ש״ייפתחו שערי גיהינום״ בעזה, ואחרי כמה חודשים נפגשים עם ראשי חמאס; פעם מאיימים על איראן ועל תחנות הכוח שלה, ואחר כך לא קורה דבר. פעם אחת הציבור יכול להבין, אבל כשזה הופך לשיטה פוליטית, זה פוגע מאוד. האמינות של נשיא ארצות הברית היא אחד הנכסים העיקריים שלו, ולצערי טראמפ איבד הרבה ממנה בשנה האחרונה.

הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 26 באוגוסט 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

https://www.youtube.com/watch?v=DTwbmjDkOqc

אלי קלוטשטיין: חובה לשאול מה המטרה הסופית של לחיצת המשטר. האם היא נועדה להפיל אותו כלכלית? האם אנו מצפים שהמדינה שתקרוס, או לכך שיהיו הפגנות והפעם האזרחים יצליחו להתגבר על השלטון? אולי המטרה היא שוב לגרום לאיראנים לוותר בשולחן המו"מ, אך לצערנו גם את זה קשה מאוד לחזות.

צריך לקחת בחשבון גם אפשרות ברורה של הידוק המצור והסנקציות. יש סיכוי לא מבוטל, שכבר התממש בעבר, שאיראן תחליט לצאת למתקפה מיוזמתה. היא חנוקה מאוד, וצריכה שעיר לעזאזל בשביל אזרחיה, ואולי היא תצא למתקפה כדי לנסות לשבור את המצב הנוכחי, ליצור דינמיקה שונה.

הריאיון המלא שודר ברדיו קול ברמה, בתאריך 26 באוגוסט, 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

יוסי אמרוסי: בעיניי, תופעת "טרור העפיפונים" אינה עניין תמים אלא סוג של ניסוי כלים שצריך לגדוע באיבו. כבר ראינו שימוש בעפיפונים לפני מלחמת חרבות ברזל, ובמקביל קיימת תנועה משמעותית של רחפנים בין סיני, הנגב ועזה, המשמשים בין היתר להברחת סמים ונשק. לכן צריך להתייחס לתופעה בחומרה ולא להמתין להסלמה. אחרי 7 באוקטובר, ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה מדיניות של הכלה.

ברצועת עזה אני סבור שצריך לפגוע בכל מחבל חמוש, ולא רק בבכירים או במי שהשתתפו בטבח 7 באוקטובר. מי שמסתובב חמוש עושה זאת כדי לפגוע בישראל. פגיעה שיטתית בחמושים תשיג גם פגיעה במחבלים עצמם וגם החלשה של משילות חמאס, משום שאנשיו יחששו להסתובב בגלוי עם נשק. במקביל, צריך לצמצם את הכנסת הסחורות לעזה למינימום ההכרחי, כדי שלא לאפשר לחמאס להמשיך לגבות מסים מסוחרים ולהשתמש בכסף למימון פעילותו.

הראיון הלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 26 באוגוסט 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.