פרופ' קובי מיכאל: יש גרעין של אמת בסיפור על התעצמות חמאס. הם מצליחים לגייס אנשים צעירים כי הם שולטים בסיוע ההומניטרי וכך שולטים באוכלוסייה האזרחית. סיבה נוספת היא שהתשתית הפסיכולוגית של הקולקטיב הפלסטיני מזינה תודעת מאבק מתמשכת. זאת בעיה מאד אקוטית ומשפיעה והיא חריפה ביותר כשמדברים על שיקום רצועת עזה.

שאין לחמאס יכולת להכשיר היום אנשים, לצייד אותם באמל"ח מתקדם ואין להם את יכולת הפיקוד והשליטה שהייתה להם. הם משתמשים בצעירים לטמון מטענים, ולהיות מזוהים על ידי כטב"מים שלנו ולהיות מחוסלים. לצערנו יש להם גם הצלחות.

הראיון התקיים בגלי ישראל, בתאריך 14.01.2025.

פרופ' קובי מיכאל: עסקת שחרור החטופים מההיבט הביטחוני היא מאתגרת. זה הסכם שמעמיד את ישראל בפני כמה בעיות שיכולות להיות די מורכבות בהמשך אבל הן לא בלתי פתירות. אנחנו צריכים לצאת מתוך נקודת הנחה שבהזדמנות הראשונה שתהיה לחמאס להפר את ההסכם היא תעשה את זה. אנחנו צריכים להניח שחמאס תעשה כל מאמץ להפעיל מניפולציות רגשיות, פסיכולוגיות כדי להרוויח זמן ותנצל כל הזדמנות כדי להתעצם צבאית מחדש. הם לא מתכוונים לוותר על הנכס החשוב של השליטה על רצועת עזה. זו מבחינתם הפלטפורמה שתאפשר להם את ההשתלטות על הרש"פ.

הראיון התקיים בקול ברמה, בתאריך 14.01.2025.

https://youtu.be/ZxMX7i_YnhI

פרופ' קובי מיכאל: אני חושב שהנהגת חמאס הבינה את האמירה של טראמפ כשחרור הרצועה והרשאה לישראל לפעול באופן שונה למיטוט חמאס, כלומר כל המרחב מנצרים צפונה יהיה ריק מתושביו, יוטל מצור ותהיה כתישה קשה, במקביל לצמצום רציני בסיוע ההומניטרי. טראמפ הפעיל גם לחץ עצום על קטר, מה שביידן סרב להפעיל. גם על מצרים וכמובן גם על ישראל. אין ספק שיש שריף חדש בעיר וגם נוצרו כאן תנאים חדשים שלא היו קיימים לא במאי ולא באוגוסט, גם לגבי חיזבאללה, סוריה ואיראן וזה מאד משמעותי להגמשה שחלה בעמדת חמאס. 

הראיון התקיים בתכנית קלמן ליברמן בכאן רשת ב', בתאריך 14.1.2025. 

פרופ' קובי מיכאל מתייחס לטענה לפיה שיטת הפשיטות מובילה לאסונות הכבדים האחרונים, ואומר כי "זו לא שיטת הפשיטות. אנחנו שם כבר מעל שבעים יום באותו מרחב שמצפון לעיר עזה. בעשרת הימים האחרונים 15 חיילים בחטיבת הנח"ל נהרגו, והדבר הזה מחייב בדיקה".

"אולי יש כאן סוג של עייפות, אולי שחיקה ואולי חוסר מוכנות מספקת להתמודדות עם תנאי השטח שהם מורכבים מלכתחילה. זו מציאות בלתי נתפסת שבה אנחנו מנהלים לחימה נגד שאריות של מה שהכרנו כארגון צבא טרור חמאס, אנחנו בהיקף כוחות גדול, כאוגדה, מול כמה עשרות או כמה מאות שלא מאורגנים ופועלים במתכונת של גרילה, צצים ממנהרות ושמים לנו מטענים ואנחנו ממשיכים להזרים סיוע הומניטארי למרחב".

הראיון המלא פורסם באתר ערוץ 7, בתאריך 14.01.2025.

פרופ' קובי מיכאל: הלחימה בעזה די מתסכלת. די ברור מה צריך לעשות כדי להימנע מהפגיעות הכואבות הללו שיש לנו שם. זה שילוב של שני גורמים – לחץ אמריקאי בכל העניין של פינוי אוכלוסייה, הסיוע ההומניטרי והיקף המהלומה הצבאית. הדבר השני זה הססנות שלנו מפני שימוש יותר כוחני באמצעים וממשל צבאי שהיה צריך להכיל על השטח הזה מזמן.

העימות בין הדרג המדיני לצבאי: היחסים בשלב מאד בעייתי ואנחנו בשליש התחתון של מדרון חלקלק ומסוכן. זו מערכת יחסים חולה, נגועה במשבר אמון מאד עמוק והדרג הצבאי והמדיני נכנסו ל-7 באוקטובר כשהשבר הזה כבר היה בעיצומו.

הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 12.01.2025.

משה פוזיילוב: אנחנו אמורים לכבוש ולטהר ברצועה, אבל אנחנו אמורים גם לייצב ולהחזיק את השטח ואת זה אנחנו מתעקשים לא לעשות, ואז החוליות מחבלים חוזרות למקומן, עובדות בשקט ומכינות את עצמן לגל הבא שיקשה עלינו.

אנחנו עדיין רחוקים מלהכריע את חמאס ורואים את זה יום יום. זו אמת כוזבת. ככה לא נראית הכרעה. אנחנו מגיעים כל פעם מחדש לסיטואציה שאנחנו צריכים לכבוש מקומות שכבר כבשנו, משום שאנחנו מתעקשים לא להחזיק בהם ולא לייצב אותם. ואז צריך לעשות את העבודה כל פעם מחדש.

הראיון התקיים ברדיו דרום, בתאריך 12.01.2025.

פרופ' קובי מיכאל: אנחנו נמצאים בשליש התחתון של מדרון חלקלק ומסוכן מאד בכל מה שקשור ליחסי הדרגים המדיני והצבאי. הם נכנסו לשבעה באוקטובר כשהם היו נתונים במשבר אמון קשה מאד. זה מצב של חולי עמוק. יש כאן מפגש בין שני וקטורים: ההסתייגות של הדרג המדיני מפני מה שהוא חייב לעשות ולכפות את רצונו על הדרג הצבאי. זה מקשה מאד על המשך הלחימה. בסופו של דבר הדרג המדיני לא מצליח לממש את התכלית האסטרטגית הרצויה מבחינתו, בגלל חילוקי הדעות.

הוקטור הנוסף קשור למערכת היחסים בין הדרגים שהולכת הרבה שנים אחורה – יש עליונות בולטת של הדרג הצבאי בגלל חולשה של הדרג המדיני.

הראיון התקיים בכאן 11, בתאריך 11.01.2025.

ארסן אוסטרובסקי: מדובר בחלק ממסע רדיפה מתמשך נגד חיילי צה"ל, המנוהל על ידי הארגון קרן הינד רג'ב, שמייסדה דיאב אבו־גה'ג'ה הוא תומך ידוע בארגון הטרור חיזבאללה שעודד את טבח שבעה באוקטובר והתאבל על חיסולו של יחיא סינוואר. אם לקרן הינד רג'ב באמת היה אכפת מהצדק ומשלטון החוק, מה שברור שלא קורה, הם היו פותחים בהליכים נגד חמאס בגין הטבח הנפשע שביצעו מחבליו ובגין חטיפתם והחזקתם של החטופים בעזה יותר מ־450 ימים.

הראיון המלא התפרסם בערוץ 7, בתאריך 09.01.2025.

פרופ' קובי מיכאל: אני חושב שקו השבר בין הדרג המדיני לצבאי, עובר בשנת 2023 עם הרפורמה המשפטית והמחאה שבאה בעקבותיה, התנהלות המטכ"ל והפסקת ההתנדבות ובעצם הדרגים נכנסו ל-7 באוקטובר כשהיחסים ביניהם כבר במשבר עמוק וחריף וזה רק הולך ומעמיק. האמירה האחרונה של שר הביטחון בנוגע לדובר צה"ל היא לירות בשליח. ברור לכולם שדו"צ אומר את הדברים לאחר הרשאה מלאה של הרמטכ"ל.

זה חייב להסתיים בהתפטרות הרמטכ"ל ובכירים אחרים שהיו ב-7 באוקטובר. אני מניח שיהיה לחץ ציבורי על הדרג המדיני, כלומר על הממשלה, ללכת לבחירות.

יש כאן נכות גדולה של הדרג המדיני. זו סוגיה הרבה יותר עקרונית וגדולה ולא קשורה ל-7 באוקטובר. אמון הציבור נתון היום לצבא הרבה יותר מאשר הממשלה. זה צבא העם, בין 70-80% אמון של הציבור לעומת בין 25% אמון בממשלה. אלה הפערים. לכן הדרג המדיני, משיקולים פוליטיים נזהר מאד לעשות דברים בניגוד להמלצות הדרג הצבאי. במהלך השנה ושלושה חודשים האחרונים היו מקרים שהדרג המדיני כפה את עמדתו על הצבא. מה שמוכיח שזה אפשרי.

הראיון התקיים בערוץ הכנסת, 08.01.2025.

תא"ל במיל' יוסי קופרווסר: אני חושב שהיום איראן בהלם ובחולשה, סובלת מקשיים כלכליים מרחיקי לכת ואיבדה לא רק את המערכת האזורית שבנתה, אלא גם את היכולת לייצר טילים מבוססי דלק מוצק, היכולת להגן על עצמה באמצעות מערכת אווירת. זה לא אומר שהיא לא מסוכנת – עדיין יש לה הרבה טילים, מאד קרובה לנשק גרעיני, יש לה את הלהט המהפכני והיא יכולה להשפיע בנושא החטופים אבל מצבם היום חמור מאי פעם.

לכן צריך כרגע לגבש מטרה של כפיה על איראן לוותר על מרכיב האנטישמיות במדיניות יחד עם הוויתור על הרצון להפוך למדינה גרעינית. הדרך לעשות זאת זה שיתוף פעולה אמריקאי ישראלי שיבהיר לאיראן את המחיר של המשך האנטישמיות והמשך תכנית הגרעין.

מתוך דבריו בישיבת השדולה למאבק באנטשימיות ובדה לגיטימציה של ישראל בכנסת, 6.1.2025.