ד"ר דוד וורמסר: בשנה האחרונה תחת ממשל ביידן, ארצות הברית הביעה נכונות להגדיל את נוכחותה באזור כדי לשמר יציבות, אך במקביל נמנעה מלתמוך בפעולה ישראלית בעוצמה רבה נגד איראן, מתוך חשש שהדבר יוביל לערעור היציבות. ממשל טראמפ, לעומת זאת, מעדיף לשמור על פרופיל נמוך יותר במזרח התיכון, ולהסתמך יותר על בעלי בריתה של ארה"ב כדי לייצב את האזור. במקום לרסן את ישראל או את סעודיה, הממשל ככל הנראה ישאף להגביר את כוחן כך שהן תהיינה פחות תלויות בארה"ב, ובכך גם יעזרו לשמור על האינטרסים האמריקניים באזור.

הראיון המלא התפרסם במגזין אפו"ק, בתאריך 04.12.2024.

תא"ל במיל' יוסי קופרווסר: המורדים באסד הם ציר נוסף שאליו חמאס מתייחסת כמקורב אליה. זה לא הציר של מדינות ערב המתונות. נכון שבתוך הקבוצות שלוחמות נגד אסד יש גם גורמים יותר מתונים, ואנחנו בקשר איתם אני חושב, אבל הם לא מספיק חזקים כדי להבטיח שהם יתפסו את השלטון לאחר שיפול אסד.

מבחינתנו מטרת המלחמה היא בראש ובראשונה הסרת האיום שיוצרים האיראנים עלינו יחד עם הציר שלהם, ולכן מיטוטו או החלשתו של משטר אסד הם צעד בדרך להשגת היעד מרחיק הלכת הזה אך הבר השגה. כניסתו של טראמפ מעלה עוד יותר את הסיכויים להשגת יעד זה.

הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 04.12.2024.

ד"ר יוסי מנשרוף: באיראן יש חשש, גם אם אין לו אחיזה במציאות, לאבד את אסד כחוליית הזהב בשרשרת ציר ההתנגדות. לכן הם מנהלים קמפיין לשימור אסד, וראינו בכירים איראנים שמגיעים אליו כדי לשמר את הקשר, ואפילו העבירו לו מסרים שלפיהם הם אלו שהצילו אותו במלחמת האזרחים הקודמת, והם הזהירו אותו שלא יפנה את גבו למי שתמך בו כל השנים.

הראיון המלא התפרסם בערוץ 7, בתאריך 05.12.2024.

ד"ר יוסי מנשרוף: ישראל חייבת להיות יצירתית, בגיבוי ממשל טראמפ הנכנס ומדינות ערב אחרות ולחשוב כמה שאפשר איך לסבך יותר את האיראנים במלחמה בסוריה ולהחליש את ציר ההתנגדות של חיזבאללה והמילציות השיעיות שיהיו עסוקים בסוריה. זה יחליש את הפניות שלהם להילחם נגדנו.

אנחנו לא התערבנו בתהליכים אזוריים שקרו פה. איראן צברה דומיננטיות פה באזור, שיכללה את מערך שלוחיה, חיזבאללה הפך למפלצת טרור שיושבת על הגדר בצפון, חמאס הפך למפלצת טרור עם מערך מינהור ואמל"ח מתקדם וישראל לא הייתה בעניינים. אסור לנו להתעלם מהסכנה שאיראן תוכל למנף את המעמד שלה בסוריה.

הראיון התקיים בכאן רשת ב', בתאריך 03.12.2024.

פרופ' קובי מיכאל: נדמה לי שאסור לנו לחזור על טעות שכנראה עשינו בעשור הקודם עם תחילת מלחמת האזרחים שם כשישבנו על הגדר. אמנם היה שם מהלך הומניטרי די משמעותי בדרום רמת הגולן, אבל נראה לי שהיינו צריכים לעשות קצת יותר כי האוכלוסייה המורדת בדרום סוריה כולל הדרוזים היא כזו שבאופן בסיסי אינה עוינת את ישראל, להבדיל מכל הקואליציה של המורדים בצפון סוריה שרוב הרכיבים בה מאד מסוכנים ועוינים לישראל. כרגע אנחנו לא בפוקוס שלהם, אבל מדובר כאן בווריאציות של דאע"ש ואל קעידה.

לא נכון מבחינת ישראל שארגונים כאלה ישתלטו על סוריה או יתייצבו על הגבול עם ישראל ולכן אנחנו צריכים למצוא את הדרך להיות מעורבים, דרך ארה"ב או דרך מחשבה יצירתית לסיוע לאותם גורמים שלא עוינים את ישראל ושיכולים לסייע לקידומם של אינטרסים ישראליים חיוניים ברמה הביטחונית למול סוריה.

הראיון התקיים בערוץ הכנסת, בתאריך 03.12.2024.

פרופ' קובי מיכאל: אנחנו בעיצומו של סוג מסוים של מלחמת עולם שלישית. יש מעורבות מאד גדולה של המעצמות – ארה"ב, רוסיה, ארה"ב וסין וישראל בתוך כל הבלגן הזה כציר די מרכזי. מאז ה-7 באוקטובר והתנהלות ישראל בעזה ובלבנון מייצרת את גלי ההדף שאנחנו מוצאים עכשיו בסוריה.

אנחנו יכולים להשפיע על האינטרסים של המעצמות באמצעות החלשה של איראן, שהייתה הבריון השכונתי שאיש לא שלט בו. לאט לאט הבריון הזה מאבד את נכסיו. איראן מוצאת את עצמה מאד פגיעה עכשיו ולמעשה דרך ההתנהלות הזו מאיימים על אינטרסים מאד משמעותיים של רוסיה כמי שמחוברת לאיראן ופטרונית של סוריה.

הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 03.12.2024.

משה פוזיילוב: פרסום הסרטון של החייל הישראלי עידן אלכסנדר שהוא אזרח ישראלי ואמריקאי, מנסה לפתות נשיא יוצא או נכנס בהשגת הישג מהיר כדי למנף את היחסים. חמאס רוצה להפעיל לחץ על דעת הקהל הישראלי, אבל אנחנו צריכים לזכור שהם באותה מידה מזמינים לחץ על עצמם. אני מפרש את זה שיש על מה לדבר. כשחמאס נותנים לחטופים את רשות הדיבור ומוציאים את זה החוצה, ולא משנה שהחטופים מדקלמים מה שאומרים להם, לא פעם זולג מהטקסט משהו נוסף. אני חושב שהחמאס רוצה להגיד לנו שהוא מעוניין שיקרה פה משהו.

הראיון התקיים ברדיו דרום, בתאריך 02.12.2024.

ד"ר יוסי מנשרוף: בנקודה הזאת אנחנו רואים מאבק אידיאולוגי, בין אידיאולוגיה ג'יהדיסטית לאידאולוגיה של ציר ההתנגדות. גם מאבק דתי – שיעים נגד סונים – וגם מאבק גאו-אסטרטגי. סוריה היא חוליית הזהב בשרשרת של ציר ההתנגדות. בלי סוריה אין לאיראן גישה למרחב לבנון ואין לה יכולת לאיים על ישראל. סוריה היא הפתח של איראן לעולם הערבי.
המורדים התעודדו מאוד מכך שישראל שברה את הרוח של חיזבאללה. הם פשוט לא יכלו להישאר אדישים לכך שחיזבאללה הוכה בצורה חסרת תקדים. המעמד שלו נפגע לא רק בעיניי האוכלוסייה בלבנון, אלא גם בעיני האויבים שלו בסוריה. חיזבאללה כזכור מילא תפקיד מרכזי בדיכוי מלחמת האזרחים בסוריה עוד לפני רוסיה ודאע"ש. הנזק שנגרם לחיזבאללה, גם הפיזי וגם התדמיתי, יתכן מאוד שהמורדים ראו את זה כנקודת זינוק.

הראיון התפרסם באתר וואלה, בתאריך 02.12.2024.

https://youtu.be/psT_ItFMEkE

פרופ' קובי מיכאל: בכל דיון בעניין היום שאחרי והחלופה האזרחית לחמאס יש הנחת עבודה שאומרת שעזה ניתנת לשיקום. אני חושב שצריך לשאול האם היא בכלל ניתנת לשיקום? ההשערה שלי היא שלא. שני גורמים מסכני שיקום הם העניין של חמאס שנשאר כגורם שלטוני והשני זו תודעת המאבק. כל אימת שהתודעה של הקולקטיב הפלסטיני בעזה תהיה תודעת מאבק שנשענת על אתוס הקורבנות, הפליטות, אי הכרה בישראל ועוד אין סיכוי לתהליך שיקום.

המציאות בהעדר שיקום היא מציאות שתדרדר מהר מאד לכאוס אם צה"ל לא יהיה שם. אנחנו יכולים להתגלגל שם למלחמת אזרחים ומציאות הומניטרית מאד בעייתית. בהעדר שיקום התרחיש הסביר היחיד הוא שצה"ל יישאר במתכונת כזו אחרת ברצועה. 

הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 01.12.2024. 

מאיר בן שבת: יש מספר רב של משתנים שמשפיעים על התמונה, בנוסף לאי הודאות של שדה הקרב ולסיכונים במגרש המדיני. לדעתי טוב היה אילו ישראל התעקשה על אזור חייץ מפורז וריק מאדם לאורך רצועת הגבול שעליו היא תוכל לשלוט באש ובמודיעין.

על כל פנים, השורה התחתונה: ישראל לא קיבלה את מלוא תאוותה בזירה הזו, אבל הישגיה לחלוטין לא מבוטלים.

ההסכם הוא הישג בהווה אך השפעתו על העתיד אינה ברורה. הוא מביא עימו אתגרים לא מבוטלים. ראשית, לחיזבאללה יש עדיין יכולות שיוריות והוא יכול להתאושש בסיוע איראן ובחסות השקט שתביא עימה הפסקת האש. שנית, ההסתמכות על צבא לבנון או על כוחות זרים אחרים מעולם לא הוכיחה את עצמה ואין יסוד להניח שתוכיח את עצמה בעתיד.

הראיון המלא התפרסם בערוץ 7, בתאריך 28.11.2024.