משה פוזיילוב: במצב סטטי כמו שהיינו בו, היינו חייבים לייצר תחבולה וזה נעשה בצורה נפלאה. זה אחד מהאירועים הצבאיים שבהיסטוריה לא נראו כמותם. אחרי שעשית את זה צריך להיכנס בכל הכוח למקום הזה ואת זה לא עשינו.

צריך להבין שחיזבאללה הוא מתאגרף שעכשיו מדדה. אתה יכול לתת לו להמשיך לדדות או לתת לו את המכה שתפיל אותו. זמן ההתאוששות ייקח להם מספר שבועות. כל הדרגים הבכירים שנשאו ביפרים נפצעו קשה ונהרגו. זה אומר שכל דרג מקבלי ההחלטות פצוע ברמה כזו שבשבועות הקרובים יהיה לו קשה להיות יעיל.

הראיון התקיים בגלי ישראל, בתאריך 20.09.2024.

תא"ל במיל' יוסי קופרווסר: הבעיה של נסראללה ושל האיראנים היא שהם מחפשים את זה שיכאב לישראל, שיהיה ביטוי לכך שגם הם מתוחכמים וגם הם מסוגלים לעשות כל מיני דברים לא צפויים. שלא תביא בכך הצדקה של פעולה רחבה מצד ישראל שיזכה גם לגיבוי אמריקאי. יש משהו שכן ישראל צריכה לשים לב, הוא אמר שהתשתית הצבאית לא נפגעה בצורה שתקשה עליו לתפקד.

הראיון המלא פורסם במעריב, בתאריך 20.09.2024.

פרופ' קובי מיכאל: אין סבירות גבוהה להגעה להסכם כזה עם חיזבאללה, למרות מאמצי עמוס הוכשטיין, שליח הבית הלבן לאזור. שינוי המציאות יתאפשר רק בעזרת שינוי צבאי – מלחמה. היא לא תהיה פשוטה, אבל התוצאה הסופית שלה צריכה להיות שחיזבאללה מוחלש ופגוע מאוד ולא נמצא בדרום לבנון, וכדי לוודא את זה נצטרך לשלוט שם. עוד מוקדם לומר אם בנוכחות צבאית קבועה או פשיטות של 'כיסוח דשא', אבל נצטרך לשלוט שם. לשם פנינו מועדות.

פורסם במקור ראשון, בתאריך 20.09.2024.

פרופ' קובי מיכאל: בין שמדובר בהתערבות בקו הייצור או במוצר אחרי ייצורו ובין שבשילוח למשתמשי הקצה, מדובר במבצע שדורש הכנה מרובה. לבנות מערך שכזה לוקח זמן רב. זה מחייב חדירה מודיעינית ויכולת מבצעית וטכנולוגית גבוהה ביותר. איך שלא בוצע הפיצוץ, הרי שמתחייבים ידע טכנולוגי ומודיעין מקדים לגבי המכשירים שהועברו לשימוש משתמשי הקצה. יש לדעת מי ייצר אותם בעבורם, מי הגורם המשלח ולאן בדיוק הגיעו.

הראיון המלא פורסם בערוץ 7, בתאריך 19.09.2024.

תא"ל במיל' יוסי קופרווסר: למדנו ממה שקרה בלבנון עד כמה חיזבאללה פרוץ ופגיע. נסראללה צריך לקחת בחשבון שמה שהוא ראה ביום אתמול זה לא כל השפנים שיש לישראל בכובע. מאד חשוב שישראל לא לקוחת אחריות רשמית. כל זמן שיש אפשרות להכחשה צריך לשמר אותה ולעשות בה שימוש כדי לשמור על הלגיטימציה.

עצם הטכנולוגיה מרשימה אבל זה לא משהו פורץ דרך בפני עצמו. זה מקדם אותנו בשתי דרכים לעבר המטרה: ממחיש לחיזבאללה עד כמה המשך הניסיונות לפגוע בצפון כרוך במחיר גבוה מבחינתו. לכן כדאי לו אולי לבחון מחדש את כל ההתקוטטות עם ישראל בגבול הצפון. היה וחיזבאללה יגיב בצורה משמעותית הוא ייתן לישראל לגיטימציה לפעולה נרחבת מצד האמריקאים.

הראיון התקיים בכאן רשת ב', בתאריך 18.09.2024.

ד"ר יוסי מנשרוף: האינטרס של נסראללה יהיה כרגע לשקם את תדמית הארגון, כדי שלא ייתפס כחלש בעיני הבייס החברתי שלו ובעיני יריביו בלבנון – כך שלא יתחיל עבורו מדרון חלקלק.

פורסם בישראל היום, בתאריך 18.09.2024.

משה פוזיילוב: אני חושב שהמכה שניחתה על חיזבאללה חייבת הייתה להיות שלב ראשון במכת פתיחה. אי מימוש של מהלך משלים יהיה בזבוז הזדמנות שייקח זמן רב לשחזר אותה. היה פה שילוב של הבנה תרבותית רחבה, מודיעין מדויק, חשיבה יצירתית, יכולת לתרגם תובנות לפעולה והדוגמא של חיזבאללה מדגימה כיצד העומק של המודיעין וההבנה התרבותית של היריב מעמיקה את הידע וגם מייצרת את היכולת לייצר פגיעה משמעותית בו.

אחרי אירוע שאתה מאתגר ארגון כזה, ונכנס לפשיטה עמוקה בעומק לבנון אתה מייצר רמה שיהיה להם קשה מאד לעמוד בה. יש שם בלבול וכאוס. רואים את זה בסרטונים שיצאו משם.

הראיון התקיים ברדיו דרום, בתאריך 18.09.2024.

משה פוזיילוב: המשמעות של סיכול ההתנקשות באישיות ביטחונית בכירה בעברה, היא שחיזבאללה לא ויתר על הנכונות שלו לנקום את הסיכולים שישראל עשתה כנגד בכיריו או מה שהוא תופס ככאלה. הם פועלים בנחישות. אני למד שיש כאן עליית מדרגה ביכולת המקצועית שלהם, אבל במקביל אנחנו חייבים לומר שיש עליית מדרגה ביכולת המקצועית של השב"כ.

זה אומר שיש כאן תשתית שהשב"כ חשף לפני שנה ובאורך רוח ובמקצועיות רבה עקב אחריה וידע לסכל את כוונותיה. מטען כלי מגור זה מטען תקני שיוצר על ידי חיזבאללה. פגשנו כאלה לבנון לפני הרבה מאד שנים. לדעתי הוא הוברח דרך גבול לבנון והגיע לכאן. יש מצב שהוא גם הוברח דרך ירדן.

הראיון התקיים בערוץ I24, בתאריך 17.09.2024.

אל"מ במיל' ד"ר חנן שי: מדיניות הביטחון הישראלית הייתה כמעט מיום היוסדה של המדינה, שישראל לא תנהל מלחמות על אדמתה, אלא מלחמות תמיד מחוץ לשטחיה והן יהיו קצרות. לזה נוספה אסטרטגיה צבאית שעיקרה היה סיכול איומים אפשריים על ישראל בעודם באיבם מחוץ לגדר בעיתוי שישראל תקבע. זה כדי למנוע צורך להילחם בהם על הגדר ובתוך הגדר. הזנחנו את המדיניות הזו במשך שנים וצה"ל איבד את היכולת לנהל קרובות הכרעה ביוזמה ישראלית.

אויבינו היו צבאות נייחים שאיימנו עלינו בעיקר באש מנגד ושיגור של מחבלים בודדים. מ-2016 נוסף להם דרג של מתמרן מסתער גם רגלי וגם רכוב. זאת כדי להשתלט על שטחים ולכבוש. כאן ישראל הייתה צריכה גם היא לעבור מהפיכה צבאית ולחזור לדוקטרינה הצבאית הישנה.

הראיון התקיים בערוץ I24, בתאריך 17.09.2024.

פרופ' קובי מיכאל: הרצון להחליף את שר הביטחון זה אירוע שמשקף משבר עמוק מאד בין הדרג המדיני לצבאי, שלא מאפשר לדרגים לגבש אסטרטגיה משותפת ובוודאי לא לנהל את המשבר הר זירתי הזה שמולו אנחנו מתמודדים. הבעיה עם גלנט שהוא מייצג באופן מובהק את הדרג הצבאי. יש כאן התנהלות על גבול החתרנית של הדרג הצבאי אל מול המדיני. זו מציאות מאד בעייתית.

בצפון: אני בתחושה שאם אנחנו הולכים למהלך צבאי בצפון זה יהיה כזה שלא הכרנו בעבר. זה חייב להיות מהלך שישנה את המערכת והמציאות בדרום לבנון לתקופה מאד ארוכה. שישאיר סוג של חותם מאד משמעותי ולאורך זמן כדי להימנע ממצב שבו שוב נחזור למציאות בלתי נסבלת בצפון הארץ.

הראיון התקיים בערוץ 14, בתאריך 17.09.2024.