אירופה צופה מהצד וישראל חייבת להבין את המשמעות

אולגה דויטש: אירופה גם הבוקר בוחרת שלא להפתיע. בהקשר של המזרח התיכון, היא בוחרת באופן קונסיסטנטי להישאר בשוליים ולא לקחת הובלה. אם סורקים את הכותרות כדי לראות אם משהו השתנה מאז אתמול בלילה – כמובן שלא. אפילו בחלק גדול מהעיתונים באירופה הבוקר, המלחמה באיראן וכל מה שקורה בהורמוז מופיעים כאייטם מספר 3–6. הם מדווחים על כך כמעט בגוף שלישי, כלומר, אי שם רחוק מתרחשת מלחמה שארה"ב וישראל התחילו, איראן הגיבה, אחר כך שיבשה את העולם, ועכשיו אנחנו רואים את השאריות של זה.

ראינו שהם פלירטטו לפני כחודש וחצי עם ועידה וכנס של מדינות, אבל לרוב זה נשאר ברמה ההצהרתית והדמגוגית. אירופה שוב ושוב מראה שאין לה אחדות הגנתית או כיוון פוליטי ברור. היא מרבה להצהיר הצהרות גדולות, אבל נשארת בשוליים.

אירופה מתעסקת בחרדה כלכלית מאז תחילת המלחמה – בעיקר סביב משבר הנפט, משאבי האנרגיה, החשש ממשבר כלכלי, אינפלציה, עליית מחירים והשאלה כיצד יתמודדו עם זה ביבשת. גם ארבע שנים לאחר פרוץ מלחמת רוסיה־אוקראינה, הם עדיין אינם ערוכים להתמודד עם מציאות כזו.

הבוקר מדברים על ספינה בריטית שנפגעה, ואין התקפה בוטה וקיומית מזו, אבל אירופה עדיין רואה במשבר המרכזי את המצב מול רוסיה. גם בפרלמנט האירופי וגם במדינות השונות ממשיכים לעסוק בפלישה הרוסית לאוקראינה. חשוב שגם אנחנו נבין מה ההשלכות של זה עבורנו.

הראיון המלא התקיים בגלי ישראל, בתאריך 06 במאי 2026.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.