עיצוב מחדש של מרחב ההגנה בגבול הצפון
מבוא
המציאות הביטחונית הנוכחית מחייבת נטישה של תפיסת ה"קו" (הגבול הבינלאומי) לטובת תפיסת "מרחב" עמוקה. ההסתמכות על הרתעה או נוכחות סטטית קרסה ב-7 באוקטובר, ועל ישראל לעבור להגנה אקטיבית המבוססת על חמישה נדבכים משולבים.
נדבכים אסטרטגיים
- סיכול יכולות ייצור והתעצמות
- יש להגדיר כיעד אסטרטגי פגיעה שיטתית ביכולות הייצור של חיזבאללה.
- המטרה היא מניעת התעצמות עתידית ולא רק סיכול איומים קיימים.
- יש לפגוע במערכי הייצור שחיזבאללה פיתח בעצמו בחסות המטרייה האיראנית.
- יצירת "מרחב חיץ קדמי"
- הקמת רצועה בעומק של 6 עד 10 ק"מ בתוך שטח לבנון.
- המרחב יהיה נקי מאוכלוסייה אזרחית ומנוכחות קבועה של חיזבאללה.
- יצירת שטח זה תאפשר חופש פעולה לצה"ל לסיכול פשיטות קרקעיות וירי נ"ט בכינון ישיר על יישובי הצפון.
- העמקת המרחב הטקטי
- הרחבת הטווח המבצעי ל-20 ק"מ לפחות.
- אזור זה יתבסס על עליונות מודיעינית, שימוש בכוחות מיוחדים והפעלת אש מהאוויר ומהיבשה.
- שילוב גורמים מקומיים או צבאיים בלבנון שאינם מזוהים עם הציר האיראני כמשקל נגד.
- חסימת צירי ההתעצמות והעומק האסטרטגי
- פעולה נמרצת לעצירת זרימת אמצעי הלחימה מאיראן דרך סוריה ולבנון.
- מיקוד מאמץ בבקעת הלבנון (הבקאע) ובגבול סוריה-לבנון.
- ניצול אינטרסים של מדינות האזור, כגון ירדן, המוטרדות מההתפשטות האיראנית.
- שינוי המשטר והמשילות בלבנון
- במישור המדיני, על ישראל לפעול לחיזוק גורמי שלטון בביירות שאינם חיזבאללה.
- המטרה היא יצירת משקל נגד לאחיזה האיראנית בלבנון כדי לאפשר יציבות ארוכת טווח.
מרכיבי שליטה משלימים
- שליטה ימית ואווירית: הגברת הנוכחות והפיקוח מול חופי לבנון למניעת הברחות וביסוס עליונות מוחלטת.
- נקודות תורפה גיאוגרפיות: דגש על מרחב החרמון והגולן כנקודות מפתח למניעת יצירת חזית אחידה מהצד המזרחי.
סיכום
המעבר ל"מרחב הגנה רב-שכבתי" אינו רק צעד צבאי אלא שינוי בתפיסה הגיאופוליטית. שמירה על ביטחון הצפון מחייבת שליטה והרתעה בעומק שטח האויב, ולא רק הגנה על קו הגבול הפיזי.
*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.