מטראמפ ועד משפחת נתניהו: היעדים של מזימות הנקמה האיראניות

פורסם במקור ראשון, בתאריך 18 בנובמבר, 2026.

פצצה מלוכלכת ונשק כימי בוושינגטון, התנקשות בבכירים אמריקנים בעזרת כטב"מי נפץ וירי טילים על בסיסים אמריקניים באירופה: טהרן, כך נראה, לא נחה לרגע. היא ממשיכה לתכנן פיגועי נקמה נגד ארה"ב וישראל, בדגש על מנהיגי המדינות שהחליטו לצאת נגדה למתקפה וחיסלו רבים מראשיה ומפקדיה, כולל המנהיג העליון עלי ח'מינאי.

למרות שהמזימות של משטר האייתוללות לא צלחו עד כה, לא לעולם חוסן. מגוון תרחישי הפעולה שמקדמת איראן, האמצעים השונים והניסיון להגיע למטרה מכיוונים רבים מלמדים שוב עד כמה מדובר ביריב מתוחכם, שמתאים את עצמו לנסיבות משתנות ושאסור בשום פנים ואופן לזלזל בו.

דבר אחד ברור: העובדה שטהרן לא מפסיקה גם כעת, במהלך הניסיון האזורי להרגיע את המתח, ומוסיפה לקדם מתווים שהצלחה שלהם רק תגרום להתחדשות האש – מלמדת שהיא לא מתכוונת לוותר, אם מישהו חשב אחרת.

חשיפה של מזימות כאלה, כולל מעצרה של חוליה מתנקשים אתמול, שנועדה לבצע משימת חיסול באירופה, מתווספת להמשך הטיווח של מטרות אמריקניות בבחריין – שלושה ניסיונות כאלה, כנראה לא מוצלחים, בשבוע האחרון בלבד – לצד המתקפות הבלתי פוסקות על מכליות במצרי הורמוז. המשא ומתן, ההצעות שמעבירים הקטארים או הפקיסטנים, ואפילו החשש ממלחמה מחודשת אינם מעכבים את האיראנים, שכרגיל דוחפים את היריב עד לקצה, במקביל לשיח הדיפלומטי.

זו התנהגות שחצנית כמעט, מצד מדינה שספגה נזק כה רב בסבבים הקודמים של המלחמה, ושכלכלתה מדשדשת כל כך, עד שלעיתים אפשר רק לתפוס את הראש בניסיון להבין כיצד פעם אחר פעם משטר האייתוללות דוהר עם הפנים לתוך הקיר. במקום לנסות להגיע להבנות ולפשרות שייטיבו איתו ועם עמו, ואף יחלצו אותו מסף של קריסה, הוא מגדיל את הסיכונים למיס-קלקולציה ולפריצתה המחודשת של המלחמה.

אבל כל זה עניין לטור אחר. בשלב הנוכחי מעניין לראות כיצד טהרן מתכננת להגיש לישראל ולארה"ב נקמה, קרה או חמה, ומה מתווי הטרור השונים שהיא מקדמת מלבד ירי טילים בליסטיים וכטב"מים. צעדי המנע המערביים, ככל שהם נעשים כעת, עתידים להיות חשובים עוד יותר אם וכאשר תפרוץ מחדש המלחמה – וגם ככל שהלחץ הכלכלי המתגבר על איראן יחנוק אותה יותר ויותר, מה שעשוי לדחוף את ראשיה לצעדי ייאוש בניסיון להילחץ ממצבם הקשה.

להלן מצורף תיאור של חלק מהמזימות האיראניות שנחשפו עד כה, אך סביר להניח שיש עוד לא מעטות כאלה, שחלקן נשמרות בסוד ואחרות טרם יצאו לפועל.

איום על בכירי הממשל האמריקני

מהדורות החדשות בארה"ב בשבוע שעבר דיווחו כי סקוט בסנט, מזכיר האוצר האמריקני, הועבר מביתו בוושינגטון לבסיס של צבא ארה"ב בעקבות איומים איראניים מפורשים על חייו. המודיעין האמריקני קיבל מידע המצביע על איומים ישירים שכוונו נגד בסנט, המוביל בנחישות את קמפיין הלחץ הכלכלי על טהרן, שפוגע בה קשות. אגב, הוא לא התרגש במיוחד מהסכנה לחייו, ומלבד קללה שהפטיר כלפי האיראנים הוא הצהיר: "איומים לא יפחידו אותי".

לפי הדיווחים, התכנונים לפגוע במזכיר האוצר הגיעו לשלבים מתקדמים, כחלק ממתווה כולל של הרפובליקה האסלאמית לפגוע בכמה מראשי הממשל – גם כנקמה על חיסול מנהיגיה וגם כדי לפגוע בחוד החנית שמוביל נגדה את המאבק. לפי הטענה של חלק מרשתות התקשורת, המזימה נגד בסנט התאפשרה בין היתר בזכות צילומים אוויריים של ביתו שפורסמו בתקשורת, מה שאפשר לאתר את מעונו בקלות בעזרת יישומונים גיאוגרפיים.

ההעברה של בסנט העלתה לחמישה את מספר הבכירים האמריקנים שנאלצו "לגלות" מבתיהם לבסיסים של הצבא בשל איומים איראניים. מלבדו הועברו למסתור גם התובע הכללי טוד בלאנש, ראש הסגל בבית הלבן סטיב מילר, וכן שני האישים האחרים שמובילים את המאמץ המלחמתי נגד טהרן – מזכיר המדינה מרקו רוביו ומזכיר המלחמה פיט הגסת'. נגד כל האישים הללו תוכננו מזימות התנקשות איראניות, שכנראה הגיעו לשלבים מבוססים למדי.

עניין מרכזי שלא דווח בחדשות הוא אופן ביצוע ההתנקשויות הללו. האם היה מדובר בניסיון לשגר חוליה שתפשוט על ביתם של הבכירים, ירי כטב"מים לעברם או הטמנת מטענים בקרבת מגוריהם? האם מתווים אחרים נשקלו? כאמור, אין לנו כרגע ידע במה מדובר, אך ברור שהרשויות בארה"ב נאלצות להתמודד עם שלל מתווים מסוכנים.

אייר פורס 1 על הכוונת

באוגוסט האחרון העביר המודיעין הישראלי התראה לארה"ב בדבר כוונה של חוליות טרור איראניות להתנקש באזרח מס' 1, הנשיא דונלד טראמפ. הנשיא, ששהה באותה עת בטורקיה לרגל ועידת נאט"ו, התעתד לצאת במטוס הנשיאותי אייר פורס 1 לכיוון וושינגטון, והחשש היה שהמחבלים ישגרו טיל נגד מטוסים מאחד הבתים בעיר כדי לחסל אותו.

האמריקנים לא לקחו סיכון. השירות החשאי הבריח את טראמפ במבצע תחבולה מורכב, שלאחר ימים אחדים פורסם בתקשורת. הנשיא עלה למטוס כהרגלו, יחד עם כמה מבכירי ממשלו, ובהם רוביו ובסנט. אלא שלפני ההמראה מאבטחיו הוציאו אותו מהמטוס כשהוא מוחבא בעגלת מזון שירדה מיציאה אחורית של כלי הטיס, והוא הועבר למטוס צבאי שהמריא מטורקיה בבהילות. היעד היה בסיס חיל האוויר בבריטניה, שם המתין לו שוב המטוס הנשיאותי כדי לקחת אותו הביתה.

מבצע ההברחה, שזכה לקיטונות של בוז בכלי התקשורת האיראניים, סיכל רק ניסיון אחד מיני רבים לפגוע בחייו של הנשיא. טראמפ הרי ספג כדור ששרט את אוזנו במהלך קמפיין הבחירות שלו מירי של מתנקש, והיו עוד כמה מזימות אחרות שנכשלו, ייתכן בהכוונה איראנית. לטענת הנשיא עצמו, הוא עומד במקום הראשון ברשימת החיסולים של טהרן, ואפשר להניח שזה אכן מידע אמין.

האיראנים בוודאי יחפשו עוד הזדמנויות ודרכים יצירתיות לפגוע באיש שההין לפתוח עליהם במלחמה, ושמאז לא קיבל את דרישותיהם להפסיק אותה ולסגת.

היעד: משפחת נתניהו ובכירים בישראל

לא רק בכירים אמריקנים היו על הכוונת של האיראנים. בדצמבר 2025, בהפסקה שבין שני סבבי המלחמה נגד האיראנים, קודם מתווה להתנקש בחייו של יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, בעת שהתגורר בפלורידה. לפי הדיווחים, הפיגוע נגדו סוכל בשנייה האחרונה ממש.

בתקשורת נטען כי חוליית מתנקשים איראן תצפתה על ביתו במיאמי ועקבה אחר תנועותיו, ואחרי שזוהה כי האיום כלפיו משמעותי ומיידי – צוות מאבטחים של שב"כ הבריח אותו במהירות מביתו, ואף לא אפשר לו לאסוף את חפציו. הוא המריא בחזרה לישראל, מלווה באבטחה כבדה.

זו לא הייתה המזימה האיראנית היחידה להתנקש בחייהם של בכירים בישראל. כתבי אישום שהוגשו בארץ נגד מרגלים שפעלו בשירות הרפובליקה האסלאמית פירטו ניסיונות לפגוע בחייהם של ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט וגם ראש הממשלה המכהן נתניהו, למשל. בנוסף, חיזבאללה גייס פעילים שהיו אמורים לפגוע בשר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון, והארגון אף שיגר כטב"מ נפץ שפגע בביתו של ראש הממשלה נתניהו בקיסריה.

נשק כימי בבירה האמריקנית

מידע חדש שהגיע לארה"ב והתפרסם רק אתמול העלה חשש למזימה מסוג אחר של האיראנים: במסגרת הניסיון לפגוע בבכירים אמריקנים טהרן תכננה להפעיל נשק כימי או "פצצה מלוכלכת", המפזרת חומר רדיואקטיבי, בלב וושינגטון, וכך לפגוע בראשי הממשל. לפי הפרסום ברשת CNN, חלק מהמקורות שנחשפו לפרטי המזימה ציינו כי היא התמקדה במיקומים מפורטים בבירה, ובתגובה הרשויות האמריקניות נפרסו בהם בצורה מוגברת.

בארה"ב אומנם חלוקים בשאלה אם מדובר בתוכנית קונקרטית ועכשווית, או שמא מדובר בהכנה לפעולה עתידית, אך הפעולות האחרונות של האיראנים לא מאפשרות לשירותי הביטחון האמריקניים להתייחס לאפשרות הזאת בקלות ראש. בשלב הנוכחי, יש להניח, הם מגיבים לכל ידיעה כזו כאילו מדובר בפיגוע שעתיד לצאת לדרך בכל רגע.

חוליית מתנקשים נתפסה ביוון

שיתוף פעולה מודיעיני בין יוון לצפון מקדוניה הוביל אתמול למעצרם של חמישה אזרחים צפון-מקדונים, שהיו עתידים לבצע פעולת התנקשות, כנראה באיש עסקים ישראלי בלב יוון. הדיווחים על מתווה החיסול, שעוד ראשוניים למדי, גורסים כי אזרח איראני הכווין את החוליה, שקיימה שלל מפגשים חשאיים, כולל ברפובליקה האסלאמית עצמה.

ככלל, אירופה עמדה על הכוונת של טהרן לקראת האפשרות של חידוש המלחמה. בכירים ברפובליקה האסלאמית דיברו בפירוש על האפשרות לשגר טילים לעבר מדינות היבשת, ובשירותי הביטחון בבירות האירופיות התגבר החשש מניסיונות פגיעה ביעדים מגוונים באמצעות רחפנים וכטב"מים. לפני חודשיים בלבד סוכל גם ניסיון של גורמים איראנים להסתייע בחוליית פושעים מקומית כדי לפוצץ מכונית תופת בבסיס חיל האוויר פיירפורד בבריטניה, שם חונים מפציצים כבדים של צבא ארה"ב.

השימוש בחוליות עבריינים מקומיות באירופה, אגב, אינו חדש. איראן ושלוחיה משתפים פעולה עם גורמי פשיעה אירופיים לשלל פעילויות, כולל קידום פיגועים נגד מטרות יהודיות וישראליות, מעקב אחרי גורמי עניין ואפילו מאמצי התנקשות בבכירים אמריקנים ששוהים ביבשת.

האיומים המפורשים בטהרן על "הרחבת מעגל התגובה" אם תפרוץ מחדש המלחמה לא מותירים ספק בדבר האפשרות שטהרן תנקוט מאמצים לגרום נזק גם למדינות אירופה, שלפחות בפומבי תומכות בדרישה האמריקנית לחיסול הגרעין האיראני. סבירות גבוהה שהארסנל הבליסטי של איראן מחזיק טילים לטווחים של מרכז ומזרח היבשת, לכל הפחות, ואי אפשר לשלול שגם חלק מבירות מערב אירופה נמצאים בטווח האיראני.

אלא שלא בכך נגמרת הסכנה: סביר מאוד להניח שהאייתוללות לא יסתפקו רק בירי טילים וכטב"מים על בסיסים אמריקניים באירופה, כפי שאמרו בפירוש שיעשו, אלא גם יאשרו מגוון מתווים אחרים שיעוררו כאוס ביבשת, יגרמו נזק וידרבנו את דעת הקהל נגד המשך המלחמה. חיסולים, פיגועים בריכוזי קהל מקומיים או מתקפות רחפנים הם רק חלק מהאפשרויות שיש לאיראנים כדי לבצע את זממם.

גם המקררים סובלים

זריעת כאוס ביבשת, נזק כספי וקריצה לדעת הקהל היו בדיוק המטרות של מבצע מסוג אחר שביצעו האיראנים באחרונה: מתקפות סייבר נגד מקררים במרכולים בכל רחבי צרפת ובמדינות אירופיות נוספות. הפצחנים בשירות הרפובליקה האסלאמית העלו את מידות החום במקררים, גרמו למזון שנשמר בפנים להתקלקל, ושווי הסחורה שנזרקה לפח עקב כך נאמדה במיליוני אירו. הצרפתים, שפגיעה במזון עשויה להיות נקודה רגישה אצלם, אמרו בפירוש שמאחורי המתקפה עומדת טהרן, ואיימו לנקוט נגדה פעולת תגמול משפטית.

מתקפות סייבר כאלה כוונו גם נגד ארה"ב וישראל. הניסיונות לפגוע בתשתיות מים במישיגן באמצע השנה, למשל, תוכננו כדי לענות על היעד הקלאסי של מתקפת טרור: הרבה יותר מהנזק עצמו, הם נועדו לזרוע טרור ואימה, ולגרום כאוס במדינה הנפגעת. ברור שטהרן שולחת את מומחי המחשבים שלה גם לבצע נזק של ממש לאויביה באמצעות סייבר, אך המתקפות האלה, שמתבצעות מדי יום, נשמרות מתחת לרדאר, ולא מקבלות יותר מדי פרסום – לפחות כל עוד הן לא מניבות הצלחה גדולה.

צפו לתגובה

כמעט לא חולף יום באחרונה מבלי שנשמע על ניסיון איראני אחר או איום לפגוע בארה"ב, בישראל ובמטרות מערביות אחרות, במיוחד באירופה. בעוד שמטבע הדברים אור הזרקורים מופנה בעיקר ליכולות הטילאות והגרעין של משטר האייתוללות, אסור לשכוח את גם את ההתמחות ארוכת השנים שלו בפיגועי טרור, תכנונים חשאיים וקידום פעולות חבלה.

מכל מקום, הסטטוס-קוו הנוכחי, שלפיו ארה"ב מבצעת תקיפות סביב איראן, ואילו מנגד טהרן מקדמת מתווי פיגועים בכל רחבי תבל נגד אינטרסים מערביים, לצד המשך הפגיעה בספינות במצרי הורמוז, לא יכול להימשך לנצח. תגובה נגדית היא רק עניין של זמן.

לא ברור עד כמה האמריקנים והאירופים יפגינו סובלנות להמשך מאמצי הטרור האיראניים, ודי באירוע מוצלח אחד בלבד בשביל להסלים את המצב. מנגד, הניסיונות עצמם יכולים להעלות את תג המחיר שתגבה ארה"ב מאיראן אם אכן תתחדש האש רק בשלב מאוחר יותר. אומנם בוושינגטון מעוניינים למקסם את הרווחים של קמפיין הלחץ הכלכלי, אבל המשך ההתגרויות האיראניות לא יוכל לעבור ללא תגובה מצידם. רף ההסלמה עשוי לעלות במצב כזה במהירות.

קחו למשל את פעולות ההתנקשות בטראמפ: הנשיא הצהיר שהותיר הוראות מפורשות לנקמה באיראנים אם יצליחו לחסל אותו, ולא סביר להניח שיגיב אחרת אם ישפכו את דמו של בכיר אמריקני אחר או יבצעו פיגוע המוני בארה"ב. רק אתמול הצהיר שנזק לא יתואר ייגרם לאיראנים אם יפגעו בבירה האמריקנית, בהמשך לדיווח על המתווה להפעלת פצצה מלוכלכת בוושינגטון.

יתרה מכך, אם עד כה הנשיא עוד מהסס לפני שהוא מורה על החזרה ללחימה, כל אירוע כזה יכול לדחוף אותו מעבר לקצה ולגבור על כל שיקול פוליטי, כלכלי ועוד. בנוסף, פיגוע מוצלח, ובמיוחד כזה שיסב נזק רב או יגרום להרוגים אמריקנים, עשוי לסחוף איתו את דעת הקהל האמריקנית בעד חידוש המלחמה, כולל מתנגדיו של הנשיא.

גם באירופה אירועים כאלה רק דוחקים את הממשלות שם להכביד את עמדתן כלפי טהרן. הנה למשל, שלשום שר החוץ הצרפתי ז'אן-נואל בארו אמר שהוא מצפה בחודש הבא להסכמה אירופית להטיל עיצומים על איראן בגלל מתקפות הסייבר נגד המקררים (טוב שנזכרתם. לקח לכם רק חודשיים). בנוסף, ראש ממשלת בריטניה אנדי ברנהאם ציין השבוע שהוא תומך בפעילות נגד הגרעין האיראני על אף איומיה של הרפובליקה האסלאמית.

אם אכן איראן מעורבת בחלק מהמחאות באירופה בשבועות האחרונים, בהתאם לחלק מהטענות ברשתות החברתיות, הרי שגם לכך עשויה להיות השפעה נוספת על הממשלות ביבשת – ועל נכונותן להתעלם, לפחות חלקית ובאופן זמני, מדעת הקהל המקומית, שבוודאי תתנגד למלחמה ולמחיריה. אין לצפות, אומנם, למפציצים בריטיים וצרפתיים בשמי טהרן, אבל גם תמיכה פעילה במאמצים האמריקניים חשובה, ובעיקר במישור המדיני.

בשורה התחתונה, אלא אם אחד מהצדדים ישנה מסלול, נראה שארה"ב, אירופה, ישראל ומדינות מערביות אחרות נמצאות במסלול התנגשות נוסף מול האיראנים. שני הצדדים דוהרים קדימה, לא מתפשרים, וסיכויים רבים שהתוצאה תהיה סבב נוסף במערכה מול טהרן. השאלה הגדולה שנותרה עדיין ללא מענה בשלב זה היא רק מתי. במוקדם או במאוחר כנראה נדע את התשובה.

*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.