ההתפתחויות בתימן ובזירת הים האדום
נייר זה מבוסס על תובנות מרכזיות שהתגבשו במהלך דיון הערכת מצב (מקוון) שהתקיים בתאריך 22.09.26 בהשתתפות ראש המכון, מאיר בן שבת, עמיתים בכירים ומומחים חיצוניים נוספים.
מבוא
ההסלמה בתימן ובזירת הים האדום מסמנת את חידושה של מלחמת האזרחים לאחר כארבע שנות הפוגה יחסית. כיבושי החות'ים בתימן, תקיפותיהם נגד סעודיה והאפשרות שיבססו אחיזה במצר באב אל-מנדב מחדדות את השלכותיה האזוריות של המערכה ומציבות בפני ישראל כמה דילמות. ההתפתחויות מעוררות שאלות בדבר מידת המעורבות הישראלית הרצויה, האפשרות לסייע לסעודיה והסיכוי לתרגם שיתוף פעולה עמה להישג מדיני, לצד השלכותיו האפשריות על האינטרסים הביטחוניים של ישראל ועל מאזן הכוחות האזורי. הנייר בוחן גם את היתכנותה של התערבות אמריקאית נגד החות'ים לנוכח העימות הרחב עם איראן ועל רקע האפשרות לחידוש המגעים בין וושינגטון לטהראן.
להלן עיקרי ההמלצות. הפירוטים להן מובאים בהמשך המסמך.
- להימנע בשלב זה מנקיטת יוזמה צבאית נגד החות'ים, אלא בתגובה לחידוש הירי מצדם לעבר ישראל או במסגרת פעולה משותפת עם ארה״ב. במקביל, יש לנצל את ההפוגה הנוכחית להרחבת בנק המטרות ולפיתוח יכולות משלימות לתקיפות האוויריות והימיות, לקראת עימות אפשרי נוסף.
- לבחון סיוע לסעודיה ללא מעורבות צבאית ישירה, בעיקר בתחומי המודיעין והטכנולוגיה. על רקע המשבר במצר הורמוז, יש לשקול את האפשרות להעברת נפט סעודי דרך ירדן וישראל ומשם באמצעות צינור אילת-אשקלון.
- לקדם התקרבות לסעודיה, אך לא בכל מחיר. על העמדה הישראלית לשקף את ערכה של ישראל כשותפה אסטרטגית אמינה, בלי להניח שנדרשים ויתורים נוספים מצדה. בפרט יש להימנע מהתחייבויות בסוגיה הפלסטינית שיסכנו אינטרסים חיוניים.
- לשלב דרג מדיני בכל מגע עם סעודיה בנושא סיוע ביטחוני, כדי לבחון תמורות מדיניות אפשריות שאינן עולות בהכרח בשיח בין גורמי ביטחון. במקביל, יש למתן הצהרות פומביות על התקרבות לריאד ולבחון ערוץ שיח משולש בעזרת בחריין.
- להמשיך להתנגד למכירת מטוסי F-35 לסעודיה. אם העסקה תתקדם, יש לעמוד על הבדלים בין הדגם שיימכר לסעודים לבין הדגם שבידי ישראל על מנת לשמר את יתרונה הצבאי האיכותי של ישראל במזרח התיכון.
להלן סקירת האינטרסים של השחקנים המרכזיים בזירה והתרחישים האפשריים בעקבות ההסלמה בתימן ובים האדום:
המורדים החות'ים
חידוש מלחמת האזרחים מתרחש על רקע משבר כלכלי קשה בשני חלקי המדינה, צפון-מערב ודרום-מזרח, כאשר החות'ים ממסגרים את מאבקם כמאבק לאומי ומקדמים נרטיב לפיו ההתערבות הסעודית נועדה לבזוז את משאביה של תימן. ההתקלחות מול סעודיה קשורה ככל הנראה גם לסירובה של ממשלת תימן הנתמכת משמעותית על ידי ריאד לדרישה החות'ית לשלם את שכרם של עובדי המדינה באזורים שבשליטת המורדים.
בשלב זה נראה כי לחות'ים אין עניין לפתוח בעימות ישיר עם ישראל. הם נהנים ממומנטום חיובי, ומעדיפים לרכז את מאמציהם בהשתלטות על שטחים נוספים בתימן ובביסוס אחיזתם בים האדום. איום ישיר על ישראל כעת עלול להסיט משאבים ותשומת לב מן היעדים הללו ואף להיענות בתגובה ישראלית קשה. עם זאת, ההימנעות הנוכחית אינה מלמדת על שינוי בכוונותיהם לטווח הארוך: לאחר שיבססו את הישגיהם האחרונים בתימן ובעימות מול סעודיה, הם עלולים לשוב ולאיים על ישראל מעמדה משופרת.
סעודיה
האיום החות'י תופס מקום מרכזי בציבוריות הסעודית וממחיש את מגבלות יכולתה של הממלכה להשפיע על הנעשה בתימן. סעודיה מתקשה לבלום את החות'ים, זאת בשעה שיחסיה עם איחוד האמירויות מצויים במשבר עמוק. המשבר הגיע לשיא מוקדם יותר השנה כאשר ריאד לחצה על אבו-דאבי להסיג את שארית כוחותיה מתימן ופעלה להחלשת גורמים אנטי-חות'יים וזוכים לתמיכתה של איחוד האמירויות, ובראשם הבדלנים, המיוצגים על ידי מועצת המעבר הדרומית. במקביל, ביקשה סעודיה לערוך רפורמות בצבא התימני ולטפל במשבר הכלכלי במדינה. נסיגת האמירויות מן הזירה התימנית, לצד האכזבה הסעודית מהיעדר סיוע מספק מצד שותפות אזוריות, בין היתר במסגרת "הסכם מכה", וכן מצד ארה"ב, מחריפות את תחושת הבידוד של ריאד. לכך מצטרפים לחצים פנימיים בממלכה, ובהם קשיים כלכליים וחוסר שביעות רצון מחזון 2030.
ביחס לישראל ניכרים ניצנים של שיח מעט פחות עוין, אך העמדות בציבור הסעודי והסוגיה הפלסטינית מוסיפות להקשות על התקדמות. אפשר שהמצוקה הביטחונית תאפשר ליורש העצר לנקוט צעדים מדיניים לא שגרתיים; מנגד, סעודיה ממשיכה להתנות את הנורמליזציה בהתקדמות במסלול למדינה פלסטינית. גם מערכות הבחירות הקרובות בישראל, בארה"ב וברשות הפלסטינית מקשות על קידום מהלך משמעותי בעת הזו.
איראן
המצור הימי והלחץ הכלכלי מקשים על איראן לייבא דלק ומוצרי יסוד ושוחקים את יכולתה להשתמש במצר הורמוז כמנוף לחץ. המשבר הכלכלי מעורר תלונות גם בקרב אנשי כוחות הביטחון שעליהם נשען מנגנון הדיכוי וההרתעה של המשטר. בתוך ההנהגה ניכר מתח בין הלחץ על הנשיא פזשכיאן להידבר עם הנשיא טראמפ לבין התנגדותם של גורמים שמרניים למהלך. ואכן, פנייתה של איראן לאמריקאים בשולי עצרת האו״ם, בהצעה להפסקת פעולות האיבה בין הצדדים ולפתיחתו מחדש של מצר הורמוז, מעידה על מצוקתה. למרות זאת, מצבו של המשטר קשה אך אינו אנוש. הישגי החות'ים מעניקים לטהראן מנוף לחץ נוסף באמצעות התקיפות נגד סעודיה, וכן רוח גבית לנוכח הקשיים מבית. איראן מנסה לייחס לעצמה את ההישגים החות'יים, אולם המורדים מקבלים החלטות במידה ניכרת של עצמאות. אי אפשר לקבוע בוודאות שטהראן הורתה להם לפתוח בהסלמה, אף שסביר כי המהלך לכל הפחות תואם עמה. מכל מקום, איראן נהנית מתוצאותיו.
ארה"ב
הממשל האמריקאי משלב החרפה של הלחץ הכלכלי על איראן, בין היתר באמצעות הרחבת הסנקציות הכלכליות נגד המשטר, כולל צעדים נגד חברות התעופה האיראניות, עם נכונות להידברות דיפלומטית. מוקד פעילותו הוא מצר הורמוז והבטחת מעברן של מכליות נפט במפרץ הפרסי, לרבות מכליות הנושאות נפט סעודי. המאמצים האמריקאיים להפחית את הלחץ על המעבר במצר ולחדש את זרימת הנפט מן המפרץ נושאים פרי; הירידה האחרונה במחירי הנפט עשויה להעיד על כך. מבחינת סדר העדיפויות האמריקאי, איראן היא מוקד העימות, ואילו האיום החות'י נתפס בעיקר כנגזרת שלו.
בשלב זה, הצעתה של איראן להפסקת אש נדחתה על ידי טראמפ. אם המגעים בין ארה"ב לאיראן יתקדמו, יעדו של טראמפ עשוי להישאר הסכם גרעין והשבת המצב במצר הורמוז לקדמותו – ללא טיפול מקיף בכלל סוגיות הליבה ובהן רשת השלוחים. תרחיש זה עלול להעמיק את הפערים בין וושינגטון לירושלים. מנגד, אם לא יחודש המשא ומתן עם איראן, הסיכוי למעורבות אמריקאית בתימן ובמרחב הים האדום עשוי לגדול.
המלצות לפעולה לישראל
עבור ישראל, מצבה של סעודיה יוצר הזדמנות אפשרית לשיתוף פעולה מול החות'ים, אך גם דילמה: סיוע לריאד עשוי לחזק את מעמדה של ישראל באזור ובעיני ארה"ב, ובא בעת לקדם התקרבות מדינית לסעודיה, אם כי זו צפויה להיות כרוכה בדרישה סעודית לוויתורים ישראלים בסוגיה הפלסטינית. מנגד, היחלשות נוספת של ריאד בתימן עלולה לחזק את החות'ים או גורמים עוינים אחרים שיבקשו למלא את החלל. בתוך כך, יש להביא בחשבון כיצד צעדיה של ישראל עשויים להשפיע על מגמת ההתקרבות הקיימת של ריאד לטורקיה ולפקיסטן, ועל הסכנה שבהתחזקות ציר סוני עוין לישראל במרחב.
על רקע האמור, מומלץ לישראל:
- להימנע מיוזמה צבאית נגד החות'ים בשלב זה. אין לישראל עניין להיכנס מיוזמתה למערכה בתימן כעת, אלא אם תתבקש לכך על ידי ארה"ב לישראל במסגרת פעולה משותפת, או כתגובה לחידוש ירי מתימן לעבר ישראל. מומלץ לישראל להמשיך במעקב הדוק אחר יכולות החות'ים, להרחיב את בנק המטרות, ולהיערך לאפשרות שישובו לאיים עליה לאחר שיבססו את הישגיהם. את ההפוגה הנוכחית יש לנצל לפיתוח יכולות לקראת עימות אפשרי נוסף, לרבות פעולות קרקעיות ממוקדות, לצד פעילות אווירית וימית. עוד יש לבחון הכשרה ואימונים של כוחות מקומיים המתנגדים לחות'ים, ככל שהתנאים בשטח והאפשרות לתאם זאת עם ממשלת תימן המוכרת וסעודיה יאפשרו זאת.
- לבחון סיוע לסעודיה ללא מעורבות צבאית ישירה. סיוע מודיעיני או טכנולוגי עשוי לענות על צורך סעודי, לשרת אינטרס משותף בהחלשת החות'ים, ולחזק את ערכה של ישראל כשותפה אזורית. יש לפעול בזהירות, מתוך הכרה בתפקיד המרכזי שסעודיה ממלאת בזירה והבנה כי מערכה זו היא חלק ממלחמה פנים-תימנית סבוכה וממושכת. במישור הכלכלי והאנרגטי יש לשקול, על רקע המשבר במצר הורמוז, העברת נפט סעודי דרך ירדן לישראל ומשם באמצעות צינור אילת-אשקלון.
- לקדם נורמליזציה – אך לא בכל מחיר. אין להניח שסיוע ישראלי לסעודיה יניב נורמליזציה, אך בהחלט יש מקום לבחון כיצד לנצל את הצורך הסעודי בסיוע כדי לקדמה מתוך עוצמה ונכסיות ישראלית. הכרה עקרונית במסלול למדינה פלסטינית כבר ניתנה במסגרת תכנית טראמפ והחלטת מועצת הביטחון בעניינה. אם יתקיימו בחירות ברשות הפלסטינית, הלחץ הבינלאומי והאמריקאי לאפשר לרשות החדשה להיכנס לרצועת עזה עלול לגבור. מכאן שהעמדה הישראלית צריכה לשקף את ערכה של ישראל כשותפה אסטרטגית שכבר הוכיחה את יכולותיה באזור, ועליה להיזהר במיוחד מהתחייבויות שיפגעו באינטרסים הביטחוניים שלה.
- לשלב נציגות של הדרג המדיני בכל מגע עם סעודיה בנושא סיוע ביטחוני. ככל שמתקיימים מגעים בין גורמי הביטחון של שתי המדינות, יש לשתף בהם גם את הדרג המדיני, מגעים ביטחוניים לבדם עלולים שלא למצות את האפשרות להשיג תמורות מדיניות. כך ניתן יהיה לבחון כיצד לתרגם שיתוף פעולה ביטחוני להישגים כגון קידום מסדרונות סחר ותחבורה או פיתוח תשתיות אנרגיה משותפות .במישור הפומבי מוטב להנמיך הצהרות ישראליות על רצון בהתקרבות לסעודיה, שאינן מסייעות לקידומה בנסיבות הנוכחיות. עוד מומלץ לבחון פתיחת ערוץ שיח משולש בעזרתה של בחריין המבקשת לגייס שותפות נוספות ללחץ מדיני על איראן והחות׳ים בדגש על מחויבות בינלאומית מעשית להגנה על חופש השיט.
- לעמוד על האינטרסים הביטחוניים של ישראל מול עסקת נשק אפשרית עם ארה"ב. ההסלמה עשויה להאיץ את רכישת מטוסי ה- F-35בידי סעודיה מארה״ב; עסקה כזו עשויה, בתורה, לסייע לבן סלמאן להצדיק התקרבות מדינית לישראל ולמתן ביקורת מבית. מכל מקום, על ישראל להמשיך להתנגד למהלך. אם בכל זאת יתקדם, עליה לעמוד על הבדלים בין הדגם שיימכר לסעודיה לבין זה שברשותה, ולעקוב אחר השלכות העסקה על יתרונה הצבאי האיכותי באזור.
לנוכח חידוש אפשרי של המגעים בין ארה"ב לאיראן, על ישראל להמשיך לעקוב אחר התפחויות בתוכנית הגרעין האיראנית, ובפרט אחר הפעילות סביב הר המכוש. במקביל יש להמשיך בלחץ על המשטר האיראני ולפעול מתוך תפיסה שהחלפתו הוא יעד אסטרטגי בר-השגה, גם אם סיכויי מהלך זה בטווח הקרוב אינם גבוהים. על ישראל להיערך גם לאפשרות שארה"ב תעדיף הסכם עם איראן המתמקד בגרעין ובהסרת האיום על המעבר במצר הורמוז, בלי שיינתן מענה מספק לחששותיה, ולכך שרף האיום מטהראן עלול להגיע לרמה בלתי נסבלת שיחייב, במוקדם או במאוחר, פעולה ישראלית עצמאית.
*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.