אחרי נפילת אסד: איראן יודעת שהיא עלולה להיות הבאה בתור
שינויים טקטוניים מתרחשים למול עינינו. נפילת משטר אסד לידי קואליציית המורדים הסונית היא אירוע היסטורי, Game Changer של ממש. לא מדובר באירוע מקומי או נקודתי, אלא בטלטלה אזורית וגלובלית. מעבר לשינוי היסודי בסוריה עצמה, שעדיין לא ברור אם תשרוד כישות מדינתית אחת או תתפצל למספר ישויות מדינתיות, אולי אפילו עוינות זו לזו, האירוע משגר גלי הדף אל המרחב כולו ומעבר לו. הוא מסמן היחלשות משמעותית של הציר בהובלת איראן ושל המשטר בטהראן; מציב איום על יציבות ירדן; גורם לשינוי במעמדן האזורי של טורקיה ושל קטאר, שהניעו את גלגלי ההשתלטות הסונית על סוריה; וכמובן, מציב גם אתגר מורכב לישראל. במעגל השלישי, מדובר בשינוי גלובאלי, שעלול להשפיע גם על המלחמה באוקראינה ואולי אפילו על יציבות המשטר ברוסיה, שפרסה את חסותה על סוריה.
אין חולק, שהאירוע ההיסטורי בסוריה הואץ בידי גלי ההדף שיצרה ישראל במהלומות שהנחיתה על חיזבאללה וחמאס, ועל איראן עצמה. הפגיעה הקשה בחזבאללה החלישה מאוד את איראן, ובהיעדרן של השתיים כגורם מרסן ומדכא של המורדים הסונים, נותרה סוריה עם משענת קנה רצוץ רוסית ועם גירעון עצום בלגיטימציה של המשטר, הנשען על רוב סוני מדוכא ומוכה לאחר מלחמת אזרחים ארוכת שנים. במובן זה, האסטרטגיה שהובילה ישראל, שתכליתה היתה פירוק ציר ההתנגדות האיראני או לפחות החלשה משמעותית שלו, הצליחה מעבר למשוער.
בפני ישראל ניצבים שני איומים ממשיים. הראשון הוא התבססות גורמים ג'יהאדיסטיים לאורך גבולה באזור רמת הגולן, לצד מציאות כאוטית ואי יציבות כרונית בסוריה; השני הוא יציבותה של הממלכה ההאשמית. היערכות צבאית נכונה במרחב רמת הגולן ודרום סוריה, ובכלל זה משולש הגבולות ישראל-סוריה-ירדן, יכולה לשפר את יכולתה של ישראל לסכל את שני האיומים. ההיערכות הצבאית צריכה להיות, בין השאר, באמצעות יצירת פרימטר ביטחוני משמעותי בשטח סוריה, ובניסיונות להקים מגע ולבסס הבנות עם ארגונים סוניים בדרום סוריה ועם הדרוזים במרחב סווידא, ברוח שיתופי פעולה שכבר נוצרו והתקיימו בשנים הראשונות של מלחמת האזרחים. במקביל, נכון לבחון את הדרכים להעמקה ולביסוס שיתופי פעולה עם המיעוט הכורדי השולט על צפון מזרח המדינה – שטח שגודלו כ-20 אחוזים משטחה של סוריה.
ולבסוף, יש לפקוח עין על כל ניסיון או מהלך של התעצמות חמאס-חו"ל בעקבות ההישג של המורדים בסוריה. להישג זה שותפים גם ארגונים המזוהים עם האחים המוסלמים, והלוא חמאס הוא הענף הפלסטיני של הארגון. בשל התבוסה הצבאית הצורבת בעזה, ואל מול תחושת הנקם המזידנה את תודעת המאבק של הארגון, יש להניח שחמאס-חו"ל ינצל כל הזדמנת להתעצמות לצורך הגברת הטרור באיו"ש.
ברטרוספקטיבה היסטורית, מתקפת 7 באוקטובר כפתה על ישראל מלחמה שלא רצתה בה, שכפתה על ישראל את גיבוש האסטרטגיה למיטוט הציר האיראני או לכל הפחות להחלשתו המשמעותית. ואכן, ההישגים הצבאיים בכל הזירות הובילו לפגיעה משמעותית במעמדה, ביוקרתה ובדימוייה של איראן כמעצמה אזורית. ניצניה של אסטרטגיה זו נראו כבר בחודשים המאוחרים יותר של המלחמה, והאירוע שבו חוזות עינינו בסוריה מסמן את פריחתם. מדובר בשעת מבחן גדולה לישראל, אבל במבחן הזה היא יכולה להצליח, ובגדול.
התפרסם באתר וואלה, בתאריך 08.12.2024.
**הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.**