סגנונו של הנשיא טראמפ: עלבונות, הכפשות והשפלות ככלי מדיני-דיפלומטי
עיקרי הדברים
- הדיפלומטיה המערבית הקלאסית התבססה לאורך עשורים על ריסון לשוני, עמימות ונימוס כבסיס ל"כוח רך".
- טראמפ שובר במכוון את הכללים הללו ומאמץ סגנון של עלבונות, איומים והשפלות כפרקטיקה דיפלומטית לגיטימית.
- השימוש בעלבון אישי אינו מקרי, אלא כלי לדה-לגיטימציה של מנהיגים יריבים ולסימון יחסי כוח.
- דחיית התקינות הפוליטית משמשת אצל טראמפ פרובוקציה אידיאולוגית נגד האליטות הליברליות והסדר הבינלאומי הקיים.
- אי-היצמדות לעובדות ויצירת "מציאויות מדומינות" הן חלק אינהרנטי מהשיח הדיפלומטי החדש שהוא מעצב.
- סגנונו של טראמפ אינו רק תוצאה של אישיות, אלא ביטוי לתפיסה רביזיוניסטית המבקשת לעצב סדר עולמי חדש.
- הדיפלומטיה הבוטה של טראמפ משקפת מעבר מנורמות וערכים להיגיון של כוח, אינטרסים והגמוניה אמריקאית גלויה.