הבחירות ביפן הן בשורה לישראל

הבחירות המוקדמות שהתקיימו אתמול (ראשון) ביפן סימנו סיום תקופה ארוכה של חוסר יציבות פוליטית וביסוס שלטונה של סנאה טאקאיצ׳י. בראש סדר העדיפויות הלאומי, כפי שגם ניכר במערכת הבחירות, ניצבת הסוגייה הכלכלית בדגש על יוקר המחייה, אך לכך יש גם קשר ישיר לעיצוב מחדש של יחסי יפן-ארה״ב תחת הנשיא טראמפ.

כאמור, יפן הלכה לבחירות כיוון שטאקאיצ׳י החליטה לפזר בחודש שעבר את הפרלמנט ולהקדים את הבחירות כדי לזכות באמון הציבור במדיניותה. את עיקרי מדיניותה היא כבר הספיקה להציג בשלושה החודשים שחלפו מאז נבחרה לנשיאות מפלגת השלטון ולאישה הראשונה כראש ממשלה. כמו כן, הפופולריות של טאקאיצ׳י הייתה גבוהה יחסית לראשי ממשלה קודמים שניצבו בפני סיטואציה דומה: 58% תמיכה לעומת 26% בלבד שהביעו אי שביעות רצון.

במקרה של טאקאיצ׳י נראה כי מדובר היה בהימור מושכל, שהצליח להשיב למפלגת השלטון את הרוב בבית התחתון ולשחזר הישג שלא נראה מאז שלטונו של אבה. לפי מדגמי הבחירות הסופיים, טאקאיצ׳י ומפלגתה צפויים לזכות ב-274 עד 326 מושבים מתוך ה-465 מושבי הבית התחתון, הרבה מעבר לרוב המינימלי הדרוש של 233 מושבים. הישג זה לא רק מבטיח רוב מוחלט (261) אלא ייתכן שהקואליציה אף תצליח להגיע לרוב של שני שלישים (310), רוב שיאפשר לה לעקוף את הבית העליון בו הקואליציה נמצאת במיעוט. יש לזכור כי טרם הבחירות, לקואליציה בראשות טאקאיצ׳י היה רוב דחוק בלבד בבית התחתון, הנשען על שלושה מחוקקים עצמאיים.

הגם שמדובר בהימור לכאורה שעלול היה לסכן את המשך כהונתה, אין זה מהלך חריג בפוליטיקה היפנית. החוקה היפנית מאפשרת לראשי ממשלה לפזר את הפרלמנט ולקבוע בחירות בזק במקרים של הצבעות אי-אמון או ניסיון לזכות באמון הציבור, וניתן למצוא דוגמאות לכך אצל ראשי הממשלות האחרונים.

שינזו אבה קרא לבחירות בזק ב-2017 כדי לחזק את התמיכה הציבורית והפרלמנטרית בו ולקדם מהלכים תקדימיים בהקשר החוקה והמגזר הביטחוני. יושיהידה סוגה, שירש את אבה לאחר פרישתו, גם שקל מהלך של בחירות בזק אך לבסוף פרש ופינה את המקום לפומיו קישידה שנאלץ לפרוש גם הוא בשל פופולריות נמוכה מאוד. הדוגמה הקרובה ביותר היא החלטת שיגרו אישיבה (מחליפו של קישידה) לקיים בחירות בזק שלושה ימים בלבד לאחר שנבחר למנהיג ה-LDP, כדי לזכות בתמיכת הציבור. אולם התוצאה הייתה אסון פוליטי עבור מפלגת השלטון שאיבדה את הרוב בפרלמנט.

עתה נראה כי טאקאיצ׳י הצליחה לבצע היפוך מגמה היסטורי, כאשר גם מפלגות האופוזיציה שבו למגמת היחלשות. הגדולה שבהן, ברית הרפורמה המרכזית, איבדה לפי המדגמים כמחצית מ-167 המושבים שבהם החזיקה. גם מפלגת הימין סנסייטו שזכתה לפופולריות בבחירות לבית העליון (יולי 2025), לא הצליחה הפעם לשאוב קולות מה-LDP. מגמה זו משקפת את היכולת של טאקאיצ׳י, אשר נהנתה מתמיכה גדולה, לסחוף את הציבור לתמוך גם ב-LDP ובשותפתה הקואליציונית הטרייה, אישין (מפלגת החדשנות). למעשה, זו הייתה הפעם הראשונה למפלגת השלטון להתמודד בבחירות עם השותפה החדשה, לאחר שזו החליפה את קומייטו.

כעת, ההימור המושכל מצדה של טאקאיצ׳י הפך לניצחון פוליטי משמעותי, שיאפשר לקואליציה להישען על האמון הציבורי הרחב, כדי להמשיך ביישום מדיניותה הכלכלית, הפיסקלית והמדינית לשנים קדימה ללא הפרעה משמעותית מצד האופוזיציה. היכולת לקדם מהלכים כלכליים דרמטיים בזירה הפנימית, ישפיעו גם בצורה משמעותית על יכולתה של יפן להקרין עוצמה במדיניות החוץ ולהגביר נכסיותה לקואליציות גלובליות בהובלת ארה״ב.

בהקשר זה, על הפרק בין יפן לבין ארה״ב, הצורך לקדם השקעות יפניות בסך 500 מיליארד דולר בארה״ב, במסגרת הסכם הסחר בין המדינות, העמקת השותפות תחת פקס סיליקה ועוד. בה בעת, על יפן לנהל המתחים עם סין שהחריפו מאז טאקאיצ׳י נכנסה לתפקיד ראש ממשלת יפן והפגינה מדיניות תקיפה נגד מהלכי סין באזור: פרובוקציות בים סין המזרחי ואיומים נגד טאיוואן.

ניצחון של טאקאיצ׳י יהווה בשורה טובה גם לישראל, ששואפת להחזיר את היחסים הבילטרליים בין המדינות לקדמותם: ריבוי השקעות הדדיות, נוכחות עסקית יפנית נרחבת בישראל, ומחקר ופיתוח משותפים בקדמת הטכנולוגיה העולמית.

פורסם בישראל היום, בתאריך 09 בפברואר 2026.