אני מאשים: הכרתה של אוסטרליה במדינה פלסטינית הובילה לבונדיי ביץ'

אש ממשלת אוסטרליה, אנתוני אלבניזי, מכחיש כל קשר בין הכרתה של אוסטרליה במדינה פלסטינית לבין פיגוע הטרור בחוף בונדיי בסידני, שבו נרצחו 15 יהודים שחגגו את חנוכה.

"ברובו המכריע של העולם קיימת הכרה בכך שפתרון שתי המדינות הוא הדרך קדימה במזרח התיכון", מלמל אלבניזי בטון האנמי האופייני לו, כשהתייחס לפיגוע. כך השיב לרמיזות בדבר אחריות דיפלומטית אוסטרלית שהשמיעו ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ומנהיגים יהודים רבים.

אלבניזי טועה. הוא עיוור – ביודעין, מתוך הכחשה מכוונת. ההתלהבות שלו לקידום מדינה פלסטינית היא שהובילה לטבח בבונדיי ביץ'. עמדתו החצופה והמתריסה מול ישראל, על חשבונה, בניגוד לעמדתה ובהתעלמות גסה מהתנגדותה – הופכת אותו לשותף לאחריות לרציחתם של 15 יהודים אוסטרלים. כפי שכתב אמיל זולא: אני מאשים!

זו אולי האשמה לא נוחה להשמעה, אך על מנהיגים ישראלים ויהודים ברחבי העולם להתעקש עליה בכל מגע עם פוליטיקאים ודיפלומטים.

יש לומר למנהיגים כמו אלבניזי – וגם לראש ממשלת בריטניה קית' סטארמר, לראש ממשלת קנדה מארק קרני ולנשיא צרפת עמנואל מקרון – שהתעקשותם המטורפת על הכרה חד־צדדית במדינה פלסטינית, דווקא לאחר 7 באוקטובר ודווקא בשעה שהקריאות להשמדת ישראל מתעצמות בחברה הפלסטינית וברחובות המערב, היא בלתי מוסרית.

הכרה חד־צדדית במדינה פלסטינית, בניגוד לעמדת ישראל, שוללת באורח בוטה את הלגיטימיות של העמדות ההיסטוריות, הלאומיות והביטחוניות של ישראל, ופוגעת בזכותם לכבוד של יהודים התומכים בישראל. משמעותה היא הפרת מחויבותו של המערב לביטחונה של ישראל ונטישת היהודים. זהו פיוס עברייני עם חיית הטרף של האויב (וחיית טרף אינה יודעת שובע). זו הכרזה על עונת ציד נגד יהודים ו"ציונים". אכן, היא סוללת ישירות את הדרך למרחצי דמים נוסח סידני.

אין ספק שמחדליה של ממשלת אוסטרליה – כמו גם של ממשלות בריטניה, קנדה, צרפת ואחרות – במאבק באנטישמיות ברורים לעין. אך זהו רק חלק מהתמונה.

אין עוררין על כך שהן התרשלו בקביעת גבולות ראויים לשיח הדמוקרטי וביישום מדיניות ממשית לבלימת פסטיבל השנאה ההולך ומחריף. הן אפשרו להמוני ג'יהאדיסטים להשתולל ברחובותיהן בקריאות "להמית את היהודים בתאי הגזים", "מוות לצה"ל", "להפיץ את האינתיפאדה", ובאיומים נוספים כלפי יהודים, קרובים ורחוקים.

ואולם, התרשלות במאבק בשנאה כזו היא האשמה שקל להטיח ולהוכיח. זהו כתב אישום צורב וברור, אך דל מדי. על מנהיגי המערב להיות מואשמים בדבר חמור יותר – באדישות ובעידוד של המתקפה הציביליזציונית המואצת נגד העם היהודי ונגד מולדתו, מדינת ישראל.

כאשר ממשלות כמו זו שבקנברה נותנות גושפנקה לנרטיבים כוזבים ואנטי־ישראליים על מלחמת חרבות ברזל (כגון הטענות שישראל הרעיבה בכוונה ילדים עזתים או תקפה בתי חולים ועיתונאים) – חמאס זוכה בניצחון, ותומכי הג'יהאד מקבלים תמריץ לאלימות נגד יהודים בכל מקום.

כאשר שקרים אלו מוצגים כביקורת לגיטימית על ממשלת ישראל – ישראלים ויהודים מסווגים בהכרח כנבלים שאינם ראויים לזכויות או לאמפתיה, וזוועות כמו בונדיי ביץ', כמו גם תקיפות בקמפוסים וברכבות תחתיות, הופכות לסבירות ואף ל"נורמליות".

כאשר ממשלות כמו זו שבקנברה מפטפטות על ה"דחיפות" שבהקמתה של מדינה פלסטינית ומרעיפות על ישראל "אהבה קשוחה" באמצעות החלטות יומרניות באו"ם – הפלסטינים מקבלים אור ירוק למלחמה נוספת בישראל, ואנטישמים מעודדים להגביר את מתקפותיהם על יהודים.

וכאשר ממשלות כמו זו שבקנברה ממשיכות לממן ביד רחבה את אונר"א – הסוכנות הבעייתית, חדורת החמאס – הן מזינות את התביעה הפלסטינית ל"זכות השיבה" כביכול, שתחריב דמוגרפית את ישראל, ומחזקות את אמונתם של חמושים ג'יהאדיסטים כי הם יכולים לירות ביהודים באין מפריע – על חופים או בבתי כנסת.

בהלקאה שיטתית של ישראל ובקידום פזיז של מדינה פלסטינית ברגע קיומי זה, ממשלות כמו זו של אלבניזי מחלישות את ישראל ומאריכות את המערכה הפלסטינית להשחרתה, וכך הן מלבות את ההמונים המשתוללים בשכונות יהודיות בסידני ובמלבורן, בלונדון ובטורונטו. וכאשר מנהיגי המערב עוצמים עיניים בעקשנות ומכחישים את הקשר הזה – הצהרות התמיכה שלהם ביהודים נשמעות חלולות.

כל יהודי חושב בעולם יודע שזה נכון. אנו חשים זאת בעצמותינו. אלבניזי ודומיו יכולים להכחיש את נקודת המבט הזו ולטעון שהם דואגים גם לזכויות הפלסטינים וגם לביטחונם של היהודים, ללא כל סתירה ביניהם – אך אנו, היהודים, יודעים אחרת.

מר אלבניזי, מר סטארמר, מר קרני ומר מקרון: אין לכם זכות להתעלם בהתנשאות מהכוונות הג'נוסיידיות של הפלסטינים כלפי ישראל ומהשאיפות הרצחניות של פורעים אנטישמיים כלפי יהודים – ואז להעמיד פנים שאכפת לכם מחיי יהודים.

במקום זאת, פתחו חשיבה אסטרטגית וצמצמו את הדה־לגיטימציה המסוכנת שלכם כלפי ישראל והיהודים. גלו אומץ ואמרו לפלסטינים שלא תהיה פלסטין "מהנהר ועד הים" – כלומר, שלא תתאפשר מחיקתה של ישראל. הפגינו חוסן קולקטיבי ואמרו לציבוריכם שאתם דוחים את ההשוואה הבלתי פוסקת בין ישראל והיהודים לבין רעות חולות של שיח רדיקלי אופנתי – אימפריאליזם, קולוניאליזם, אפרטהייד, עליונות לבנה, רצח עם וכיוצא באלה.

חדלו מלהתרוצץ בזירה הבינלאומית עם מזימות לכפות על ישראל מדינה פלסטינית עוינת, ובה בעת להזיל דמעות תנין כאשר יהודים מקומיים משלמים את מחיר הזדון והרשלנות שלכם.

פורסם במקור ראשון, בתאריך 21 לדצמבר 2025.