עיקרי הדברים

 על אף הטענות שנשמעות כאילו מרבית הציבור בעזה חפץ שלום ושבוי בידי חמאס, נתונים משני העשורים האחרונים מוכיחים בעקביות את ההפך. חמאס זוכה לגיבוי פוליטי נרחב מצד אוכלוסיית הרצועה, שבחרה בו בעבר וככל הנראה הייתה בוחרת בו שוב.

• בבחירות הפרלמנטריות ב-2006, האחרונות שנערכו גם ברצועה, זכה חמאס ב-76 מתוך 132 מקומות באספה המחוקקת. מתוך 24 מושבים בחמשת המחוזות בעזה, חמאס זכה ב-15.
• סקרי דעת קהל שנערכו בשנים האחרונות מעידים על המשך תמיכת הציבור בעזה בחמאס. לפי ממוצע סקרי מכון הסקרים הפלשתיני PCPSR ל-2022, כ-60% מתושבי הרצועה בממוצע תמכו בשנה זו במאבק המזוין בישראל, לעומת כ-40%–50% מתושבי הגדה. לפי סקר ממרץ 2023, בבחירות תאורטיות בין יו”ר הרש”פ אבו מאזן למנהיג חמאס אסמאעיל הנייה, בקרב תושבי הרצועה אמרו 61% שיתמכו בהנייה לעומת 35% באבו-מאזן.
• במהלך הטבח של חמאס ב-7 באוקטובר, גלים של אזרחי עזה נכנסו לישראל והשתתפו בפרעות. בתיעוד ממצלמת אבטחה בקיבוץ בארי נראים אזרחים עזתיים רבים נכנסים לקיבוץ לצורכי ביזה. אזרחים עזתיים גם השתתפו בגל השני של חטיפת אזרחים ישראלים לעזה.
• מספר 2 בהנהגת חמאס, צאלח ערורי, טען אף הוא בריאיון בערוץ אלג’זירה כי מי שחטפו נשים וילדים לעזה היו “אזרחים רגילים של עזה”. עיתונאים מקומיים בעזה תיארו תמיכה ציבורית רחבה במעשי הטבח בישראל.

התמיכה הרחבה בחמאס ברצועת עזה

 קמפיין הטרור של חמאס נגד ישראל הובל אומנם על ידי אנשי הזרוע הצבאית של חמאס, אך הארגון זוכה לתמיכה רחבה מהאוכלוסייה האזרחית ברצועה, בשני העשורים שלפני הטבח שביצע בישראל ב-7 באוקטובר 2023, וכן במהלכו.

בבחירות הפרלמנטריות ב-2006, האחרונות שנערכו גם ברצועה, זכה חמאס ב-76 מתוך 132 מקומות באספה המחוקקת.[1] בבחירות השתתפו 70% מבעלי זכות ההצבעה בגדה ובעזה, מתוכם 44.45% הצביעו בעד רשימת חמאס, יותר מכל רשימה אחרת. מתוך 24 מושבים בחמשת המחוזות האלקטורליים ברצועת עזה, חמאס זכה ב-15 (62%), ועוד 3 לעצמאים (כל ששת המושבים שבהם זכה הפת”ח היו ברפיח).[2] [3]

בעקבות סירוב הפת”ח להכיר בתוצאות בחירות אלה השתלט חמאס על רצועת עזה, ומאז לא נערכו בה בחירות כלליות. עם זאת, סקרי דעת קהל שנערכו בשנים האחרונות מעידים על המשך תמיכת הציבור בעזה בחמאס. לפי ממוצע סקרי מכון הסקרים הפלשתיני PCPSR ל-2022, כ-60% מתושבי הרצועה

בממוצע תמכו בשנה זו במאבק המזוין בישראל, לעומת כ-40%–50% מתושבי הגדה.[4] במרץ 2023 עלתה התמיכה במאבק בקרב תושבי הרצועה ל-68%.[5] לפי אותו סקר, בבחירות תאורטיות בין יו”ר הרש”פ אבו מאזן למנהיג חמאס אסמאעיל הנייה בקרב תושבי הרצועה אמרו 61% שיתמכו בהנייה, לעומת 35% באבו-מאזן. בבחירות פרלמנטריות תאורטיות אמרו 45% כי יצביעו לחמאס, לעומת 32% שיצביעו לפת”ח (והשאר למפלגות אחרות).

בסקר של יוני 2023 עלתה התמיכה בהנייה ל-65% לעומת 30% לאבו מאזן, ואילו התמיכה במאבק המזוין הייתה 64%. 38% מתושבי הרצועה סברו בסקר זה כי עליית התנועות האסלאמיות החמושות כמו חמאס וגא”פ והמאבק המזוין שלהן נגד ישראל הן הדבר הטוב ביותר שקרה לעם הפלשתיני ב-75 השנים האחרונות (לעומת 16% בגדה, או יותר מכפליים).[6] בסקר האחרון בספטמבר 2023, 64% מתושבי הרצועה היו מצביעים להנייה לעומת 33% לאבו מאזן, והתמיכה במאבק המזוין עמדה על 63%.[7]

לפי סקר ה-PCPO עבור ה-Washington Institute for Near East Policy ביולי 2023, 62% מתושבי הרצועה היו בעד שמירה על הפסקת אש בין חמאס לישראל. 50% תמכו בטענה שעל חמאס להפסיק לקרוא להשמדת ישראל. עם זאת, ל-57% הייתה דעה חיובית על חמאס (לעומת 52% בגדה). ל-64% הייתה דעה חיובית על פת”ח, וללמעלה מ-75% על הגא”פ וארגון הטרור גוב האריות.[8] מכאן יש להניח שמיעוט הדעה החיובית על חמאס בתקופה זו היה דווקא על רקע אי השתתפותו בהתקפות נגד ישראל באותה תקופה, בניגוד לשני הארגונים האחרים.

לאחר תחילת הטבח ב-7 באוקטובר 2023 נכנסו גלים של אזרחי עזה לישראל והשתתפו בפרעות.[9] בתיעוד ממצלמת אבטחה בקיבוץ בארי נראים אזרחים עזתיים רבים, כולל נשים וילדים, נכנסים לקיבוץ לצורכי ביזה.[10] [11] אזרחים עזתיים גם השתתפו בגל השני של חטיפת אזרחים ישראלים לעזה.[12] מספר 2 בהנהגת חמאס, צאלח ערורי, טען אף הוא בריאיון בערוץ אלג’זירה כי מי שחטפו נשים וילדים לעזה היו “אזרחים רגילים של עזה”.[13]

עיתונאים מקומיים בעזה תיארו תמיכה ציבורית רחבה במעשי הטבח בישראל. “זה אולי נגד החוק הבינלאומי, אבל לראשונה אנחנו לא מרגישים חסרי אונים”, אמרה העיתונאית הינד ח’ודרי לעיתון CSMonitor.[14] העיתונאי אחמד דרמלי תיאר גם הוא “תחושת אופוריה” בעקבות האירועים.[15]

סיכום

נראה כי באופן עקבי למדי, כ-60% מאוכלוסיית הרצועה תומכת פוליטית בחמאס ובמאבקו המזוין בישראל, כאשר רוב מוחלט של התומכים מתייצבים גם מאחורי היעד של השמדת מדינת ישראל. תמיכה זו באה לידי ביטוי בסיוע לפעילי החמאס ובהשתתפות פעילה במעשי הטרור שלו. כ-30% מהאוכלוסייה בעזה מתנגדת הן לחמאס והן למטרותיו הקיצוניות, בעוד שהנותרים תומכים בחמאס באופן כללי אך מסתייגים מחלק ממטרותיו. מכאן ניתן להגיע למסקנה הברורה שלטענות שלפיהן קיימת הבחנה אידאולוגית או פוליטית ברורה בין מרבית תושבי עזה לחמאס אין אחיזה במציאות.

[1] https://www.elections.ps/Portals/0/pdf/The%20final%20distribution%20of%20PLC%20seats.pdf

[2] https://hamas.ps/en/page/7/Hamas-victory-in-2006-Palestinian-legislative-elections

[3] https://www.iemed.org/publication/the-year-of-the-victory-of-hamas

4] https://www.terrorism-info.org.il/he/%D7%9E%D7%9E%D7%A6%D7%90%D7%99-%D7%A1%D7%A7%D7%A8%D7%99-%D7%93%D7%A2%D7%AA-%D7%A7%D7%94%D7%9C-%D7%A4%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%AA-2022-%D7%9E%D7%A6%D7%91/

[5] https://pcpsr.org/en/node/938

[6] https://pcpsr.org/sites/default/files/Poll%2088%20English%20full%20text%20June%202023.pdf

[7] https://pcpsr.org/sites/default/files/Poll%2089%20English%20Full%20Text%20September%202023.pdf

[8] https://www.washingtoninstitute.org/policy-analysis/polls-show-majority-gazans-were-against-breaking-ceasefire-hamas-and-hezbollah

[9] https://www.kan.org.il/content/kan-news/defense/566195

[10] https://t.me/hotnews1/295905

[11] https://www.youtube.com/watch?v=XsSa5PJjAuI

[12] https://www.tiktok.com/@nitpas2/video/7288674114489896199

[13] https://www.now14.co.il/%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%94%D7%9C%D7%9A-%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%A7-%D7%9E%D7%93%D7%99-%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%97%D7%9E%D7%90%D7%A1-%D7%9E%D7%AA%D7%97/

[14] https://www.csmonitor.com/World/Middle-East/2023/1010/In-Gaza-a-different-view-of-the-Hamas-raid-on-Israel

[15] https://electronicintifada.net/content/genocide-against-silenced-people/38796