אסטרטגיה לאומית לביטחון פנים

תוכנית לשירות צבאי-לאומי של חרדים במהלך החופשות הארוכות של תלמידי הישיבות.

על הגזענות הרכה של ציפיות נמוכות כשמדובר באלימות מצד מוסלמים במהלך החודש הקדוש שלהם.

מאז תחילת המלחמה הצטמצם שיעור המתפללים המוסלמים בתפילות הר הבית. לקראת חודש הרמדאן יש להמשיך למנוע מ”קבוצות סיכון” מוסלמיות להגיע להר, תוך הפעלת אמצעי מיון היברידיים, מינון וויסות והערכת מצב מתמדת.

האמנם עשויות הן להוות ציון דרך ביחסיה של ישראל עם ארצות הברית?

הפתרון אינו טמון בהקרבת הביטחון על מזבח העיקרון אלא בהקמת גוף אזרחי-מקצועי שלא יפגע באורח חייהן של הקהילות החרדיות ובאמת יתרום לביטחון המדינה.

עיקרי דברים: על מדינת ישראל לספק מענה ייעודי ומותאם לערים החרדיות, בהיבט הביטחוני. העובדה שהערים החרדיות נעדרות נשק בהיקף מספק, הופכת אותן לפגיעות יותר והן עלולות להיות חלילה נקודות תורפה …

הצורך הוא דחוף מאי פעם בכל הגבולות, וביו”ש ובירושלים. נדרשת גם השתתפות המגזר החרדי.

עיקרי דברים: בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר נדרש שידוד מערכות כולל וחשיבה מחדש לגבי גיבוש מערכי ההגנה היישוביים ומערכי הגנה מתאימים בערים. אלו אינם יכולים להתנהל רק באופן עצמאי ובמנותק מהמערכות …

הדרג המדיני נידרש להכריע בשאלת החזרתם לעבודה בישראל של הפועלים הפלסטינים מיו”ש, שכניסתם נמנעת מאז ה-7 אוקטובר (מעבר למספר קטן יחסית של בעלי תפקידים שהוגדרו כחיוניים גם לעת הזו). השיקול …

החדירה של מחבלי החמאס לתוך יישובי העוטף ומחנות צה”ל הראתה עד כמה תפיסת ההגנה המרחבית של הישובים קרסה לאחר תהליך מתמשך של החלשת המערך הזה וכתות הכוננות בישובים