דעות

האם ישראל מוכנה רעיונית להתמודד עם הכוחות הפלסטיניים העוינים שמתגבשים בירושלים, ביו"ש ועם הכוח המשמעותי של חמאס שנותר בעזה?

אסור לאפשר לכוחות שהובסו בשדה הקרב לשוב ולשגשג בגלל תקלה חמורה בזירה הרעיונית.

במקום לחלום על הפלת המשטר או על שינוי מדיני, על ישראל לשחזר את המודל של לבנון – שמירה על עליונות אווירית ואכיפה חסרת פשרות.

אחרי שלושה עשורים של קניית שקט, שתמורתו סחרנו בכל הקדוש והיקר לנו, הגיע הזמן לומר לא עוד.

ישראל היא מחוללת המוסר והבהירות האסטרטגית הגדולה של הדור הזה. יש לשבח את ישראל על הנהגת העולם במאבק נגד איראן, ולא לפטור אותה במלמולים מתוקים על "זכותה" להגן על "עצמה" ובלחישות על אי-הסלמה.

נתיבי הפוליטיזציה של צה"ל וחולשת הפיקוח האזרחי – מתהליך אוסלו למלחמת שבעה באוקטובר.

למנהיגי המערב: הפסיקו להטיח טענות פיקטיביות על "אלימות מתנחלים" בפניה של ישראל הנלחמת על חייה.

השינוי עוצב בידי מפקדים שנתמכו בידי חוקרים, הממשיכים לטעון כי "צבא ההגנה" אינו אמור לנצח, שכן ניצחון מושג רק בהתקפה.

הניסיון להסביר, להבין ולעיתים גם להצדיק את הטרור הפלסטיני, מציב את ישראל שוב ושוב בעמדת התוקפן – גם כשהמציאות מספרת סיפור אחר.

איראן, רוסיה והחמאס לא מחפשים "עסקאות נהדרות" להיפך: יש להן את כל הזמן שבעולם לחתור בהדרגה ובשיטתיות להגשמת שאיפותיהן.