כל הפרסומים

בעוד כמה שנים תשלים מוסקבה בניית כור גרעיני אזרחי במצרים, שייתן מענה לבעיות ייצור החשמל במדינת הנילוס | למיזם יש משמעויות רבות, ולמדינות המערב כדאי לשים אליהן לב.

תהליך ההדחה של יון בפרלמנט הקוריאני כבר קורם עור וגידים • המהלך הנואש, חסר האחריות וחסר ההיתכנות הפוליטית של הנשיא צפוי להסתיים ככל הנראה במשפט נגדו וייתכן גם מאסר בפועל.

צה”ל זקוק לרמטכ”ל כמו לסקוב: מפקד מהשורה, לא “נסיך” יוצא יחידות מיוחדות, קצין משכיל צבאית שישקם מהר את הדרג המתמרן-מסתער • יש מופת פיקודי כזה – בשירות המילואים.

הדבר הכי דחוף לישראל כעת הוא לוודא שטהרן לא תנצל את חידוש מלחמת האזרחים לצרכיה • המורדים בסוריה הם קואליציה של כוחות ג’האדיסטים, לכן האינטרס הישראלי כרגע הוא להתיש את חזבאללה ואת איראן במלחמת האזרחים בסוריה, ולדאוג שחידוש הלחימה גם בדרום רמת הגולן הסורית לא יגלוש לישראל.

ההיערכות המדינית לקראת כניסת ממשל טראמפ יכולה לאפשר לישראל לפעול לצד גיבוי מדיני מלא. ההפוגה יוצרת אפשרות של ישראל להפוך את השקט ליתרון טקטי ולהיערך למכה מקדימה.

המערכה נגד מאמצי חיזבאללה להתחמש ולהתבסס מחדש, תיקבע מתי וכיצד יתרחש העימות הבא. חיוני לקבוע כללים נוקשים ומנגנוני פיקוח שלא יאפשרו ליפול למלכודת השקט.

למרות תחושת החמיצות, לא חזרנו להחלטה 1701 – ישראל נמצאת בעמדה משופרת בהרבה מול חיזבאללה מזו שהייתה בה עד המלחמה • עיצוב עתיד האזור נמצא כעת בידינו, אם נדאג ליישם את הלקחים מ-7 באוקטובר • וגם: מה שעבד בלבנון לא יעבוד ברצועת עזה.

הפסקת האש מכילה הישג אסטרטגי בדמות ניתוק הזיקה בין זירות הלחימה בלבנון וברצועת עזה • מהצד השני, היעדר מנגנון מוחלט שמבטיח לישראל חופש פעולה במקרים שבהם ההסכם יופר בחסות איראן, מלמד שתחושת החמיצות שחשים רבים כאן – מוצדקת.

התלות המשמעותית של הקרמלין באיראן, הפזילה לטאייוואן, והאפשרות להשתלבות בפתרון “היום שאחרי” באזור: ישראל צריכה להישיר מבט על העמדה הרוסית העדכנית.

מרחב השיקולים הדוחפים לרגיעה, ולו זמנית, גדול מאוד, ומטה את הכף לכיוון של הסדר למרות הסיכונים הטמונים בכך. הסדרה תחזיר לסדר היום את האפשרות של נורמליזציה עם סעודיה ומדינות אחרות במרחב.